אם יצא לכם לעקוב אחרי כנס המפתחים השנתי של גוגל (Google I/O 2026), כנראה הבנתם שהמילה החמה ביותר כרגע בעולם הטכנולוגיה היא אג'נטיק ("Agentic"), יענו סוכני AI עצמאיים. אבל מעבר לכל העוזרים האישיים המהירים וכלי הפיתוח שגורמים לגל פיטורים ענק בהייטק העולמי, המהפכה האמיתית מגיעה למקום שכולנו מבקרים בו עשרות פעמים ביום: מנוע החיפוש ה"גוגלי".
אז קיבלתם הודעה רשמית מגוגל: "ניצלתם יותר מ-90% מנפח האחסון בחשבון Google. כשנפח האחסון ינוצל במלואו, יכול להיות שלא תוכלו לשלוח או לקבל אימיילים ב-Gmail, לגבות פריטים ב-Photos או להעלות קבצים חדשים ל-Drive". מה עושים? לשלם להם? חכו רגע.
הוא עדיין לא תומך בעברית (עדכון: הוא כבר כן) - אבל "בארד" הגיע (עדכון: קוראים לו ג'מניי, או בעברית מתורגמת: ג'מיני). התשובה של גוגל לצ'אט GPT נחתה בארץ הקודש היום לראשונה, באמצעות כניסה מיידית לרשימת המתנה. חשבונות גוגל ישראלים זוכים לאישור מלא דרך הכתובת הגנרית bard.google.com והעבודה עם הצ'טבוט קלה ומהירה. אז מה טוב ומה רע ב"בארד" של גוגל?
גוגל מפתחת מוצר מתחרה ל-ChatGPT המהפכני, רובוט המידע התבוני שחיכינו לו שנים. אין לה ברירה: מדובר באיום אסטרטגי עד קיומי. אך יש מחיר לפסטיבל השאילתות: תפעול המפלצת עולה מליוני דולרים בכל יום. לכאורה, קיים מנוי בתשלום (20$) ללקוחות מיוחדים. לפיכך, האם גוגל תחסל את OpenAI בעזרת שירות חינמי לחלוטין?
סמנכ"ל בכיר בגוגל, פראבהאקאר רג'וואן, סיפר לאחרונה במסגרת ועידה של פורבס לעסקים כי אפליקציות פופולריות כמו טיקטוק (TikTok) ואינסטגרם חודרות לליבת העסקים של גוגל - חיפוש ומפות. מסתבר שדור ה-Z מתנהל אחרת לגמרי מכפי שניתן היה לחשוב.
גוגל שלחה הערב הודעה בתפוצת-ענק לכל לקוחותיה המפרסמים ב-Google Ads. השורה התחתונה: שיטת "שלוש התראות" שבסופה החשבון שלך מושעה. השינוי יופעל החל מ-21 בספטמבר 2021.
באופן חריג וחד-פעמי, אני מפרסם כאן הודעה לעיתונות "של אמנסטי אינטרנשיונל ישראל". מדובר בסיפור עיתונאי מבהיל, מחריד ומסוכן מאוד לקיומה של כל דמוקרטיה בריאה. מדאיג במיוחד הוא המעקב אחרי עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומנהיגים במדינות דמוקרטיות ולא-דמוקרטיות ברחבי העולם. אני מקווה שגם בכירי הנהלת "גוגל" קראו את הדו"ח וימצאו דרכים חוקיות ואפקטיביות כדי להילחם בתופעה.
ניסו לרמות אתכם? כמעט נפלתם קורבן לדף מתחזה או תרמית פישינג הכוללת מסירת פרטים אישיים ומספר כרטיס אשראי? גוגל יכול לעזור: הגיע הזמן לדווח על "דף התחזות".
תמונות לצד מודעות חיפוש - מהפיכה שקטה החלה בגוגל, באמצעות "תוסף תמונות". אבל לא כל חשבון פרסום מכיל את האפשרות להשתמש בתוסף הזה. אז מהם הקריטריונים?
בעלי אתרים רבים בעולם קיבלו הודעה מגוגל על פיצ'ר חדש: "תובנות" (אינסייטס) בקונסולת החיפוש. האם מדובר במידע חיוני? למי זה מיועד? ומה באמת אפשר לעשות עם זה? קצת סדר בבלגן.
כל מי שמקדם אתרי וורדפרס כבר זכה להכיר את התוסף של יואסט (Yoast). בלוח הבקרה מופיע וידג'ט סקירת SEO שאולי חלקכם מחמיצים. כמה מילים על חשיבות הקישור "פוסטים ללא ביטוי מפתח למיקוד".
קונסולת החיפוש של גוגל הוסיפה לנו דף של "איכות פעילות הדפים" מתחת ל"חווית משתמש", תוך התבססות על מדדי חוויית המשתמש הבסיסיים (Core Web Vitals). אז פעם אחת ולתמיד: מה זה סי-אל-אס, מה זה אל-סי-פי ומה זה אף-איי-די?
פאנדו נאיאק, סגן-נשיא בגוגל לענייני חיפוש, פירסם פוסט מעניין בנושא תיקוני שגיאות כתיב במנוע החיפוש הגדול בהיסטוריה. מסתבר שאנחנו טועים ללא הפסקה, בעיקר בסאמרטפונים, אבל גוגל מציל אותנו בחינם ובנימוס.
אתם מנתחים את התנועה שלכם לאתר דרך גוגל אנליטיקס, ולפתע מגלים משהו מוזר: עלייה חשודה בכניסות, ב-31 בינואר 2021 עד ה-1 בפברואר. מה קרה שם בדיוק? ומהו הדף החשוד Bottraffic.live שאין לנו אותו באתר? כל התשובות כאן.
קונסולת החיפוש של גוגל הציגה לאחרונה רכיב חדש - "קישוריות שרת". הגרף מציג שיעור בקשות של גוגל לסריקת האתר - שנכשלו. בואו נראה שתי דוגמאות הפוכות - שרת תקין ושרת עם בעיות רציניות.
אופס, סליחה: רוב שירותי גוגל הושבתו למשך כשעה שלמה, עקב בעיית נפח אחסון במערכות האימות של החברה. מלבד מנוע החיפוש שעבד כרגיל והציג תוצאות ופרסומות - המשתמשים חוו חרדה עקב השבתת ג'ימייל, יוטיוב, דוקס ועוד.
מפרסמים רבים של גוגל בישראל קיבלו הודעה מיוחדת לחשבון שלהם, בעניין אישור הסדר פשרה בנושא "תכונה אופציונלית למיקוד וייעוד מודעות פרסום" במערכת גוגל אדס. בשורה התחתונה: פיצוי של 10.4 מליון ש"ח עקב קליקים שבוצעו מחוץ לאיזורים גיאוגרפיים מדויקים מאז 2012.
עקב משבר הקורונה, נכנס אתר "זום" (zoom.us) לרשימת האתרים המובילים בישראל. גוגל העולמית עדיין במקום הראשון, גוגל ישראל במקום החמישי. יוטיוב במקום השני, פייסבוק בשלישי, וויינט ברביעי.
מחקר מעקב-עיניים שביצעה קבוצת נילסן-נורמן מגלה כי בניגוד למה שהורגלנו לחשוב, משתמשים רבים בוחרים אוטומטית את התוצאה הראשונה במנועי החיפוש - בעיקר מכיוון שהיא מספיק טובה עבורם. התופעה המכונה "אהבה ממבט ראשון" תועדה לראשונה עוד ב-2005 אך כיום היא בעלת השלכות דרמטיות יותר.
