יהללך זר ולא פיך - נוסחת מנועי החיפוש

מנועי החיפוש אימצו, כך מסתבר, את אחת העצות העתיקות ביותר בתרבות האנושית:

"יהללך זר ולא פיך; נכרי, ולא שפתותיך"

הביטוי מופיע בספר משלי (פרק כז, פסוק ב), וכיום הוא מהווה את תמצית החשיבה של תעשיית החיפוש המודרנית, ובראשה, כמובן, גוגל בקליפורניה.

על מה, בעצם, מדובר?

ברשת, כל אתר מתיימר להיות הטוב מסוגו. סוחרים ומשווקים רבים מפארים את שמם ומרכולתם, מעמיסים על הגולש הרים של טקסט ומולטימדיה, בנסיון לשכנע אותו להאמין להם, לסמוך עליהם, ולעשות איתם עסקים. אך מנועי חיפוש לא מעריכים טפיחות עצמיות על השכם. מבחינתם, יהללך קישור של אדם זר, ולא אתה וחבריך.

שימו לב לדגש בפסוק: יהללך זר - לא מדובר על מישהו מן המשפחה שלך, החברים שלך ואפילו העמיתים לעבודה. המחמאה הגדולה ביותר מגיעה מן האדם הזר ביותר. זה שלא חייב לך כלום. זה שלא פגש אותך מעולם, ולא מפחד ממך אם תכעס עליו. זהו הזר האולטימטיבי, אותו נוכרי שנתן לך לינק בלי שביקשת. סתם מכיוון שהאתר שלך פשוט מצוין, וגם מועיל לשאר הגולשים.

זהו בדיוק הרעיון מאחורי פייג'ראנק של גוגל (PageRank): מה שקובע אם תופיע ראשון או אחרון בתוצאות החיפוש, זו הכמות והאיכות של אותם דברי הלל של הזרים והנוכרים בכל רחבי הרשת. אותם דברי הלל, כך מצאו ברין ופייג', הם למעשה קישורים ישירים - בין אם מדובר בקישור כללי (לעמוד הבית) או בקישור עמוק (לעמוד מסוים).

נדיר למצוא פסוקים בתנ"ך שמתכתבים בצורה כל כך נכונה עם חוד החנית של מדעי המחשב כיום. מיטב מהנדסי עמק הסיליקון עומלים בפרך כדי לתרגם את הפסוק הזה לשפה המתמטית, זו שמסתייעת באלגוריתמים מורכבים במיוחד כדי לממש את הפסוק ולהפעילו בצורה האפקטיבית, היעילה והמהירה ביותר.

כדי שיהללך גוגל ולא אמא שלך, אתה זקוק לאותם זרים - האנשים שסורקים את הרשת אחרי תועלת אישית. הם יחזירו לך טובה למרות שהם נוכרים. כיום, באינטרנט, דברי הלל של נוכרים בארה"ב, אנגליה ואפילו סין - שווים יותר מאי-פעם. כל מחמאה שמתרגמת את עצמה ל"אנקור טקסט" (מלל הקישור) היא היפר-מחמאה, ולא אוסף של מילים שהתאדו אל האוויר.

בעידן העיתונות הכתובה, היינו זקוקים לציטוטים יפים של עיתונאים מקורבים. מספיק להפעיל יחצ"ן מוכשר כדי ליצור קשרים טובים עם כלי התקשורת, ודברי ההלל של העיתונות ממלאים את תפקיד דברי ההלל של הזר. כיום, העיתונות הכתובה איבדה רבות מכוחה המסורתי, והמדיה התפצלה והסתעפה לרשת ענקית של מקורות עצמאיים. הקישור החד-כיווני הוא הפרס הנחשק של העסק המעוניין להתקדם בתוצאות החיפוש, וארגונים רבים מוכנים להשקיע משאבים משמעותיים כדי לקנות את אותם דברי הלל של זרים.

אין הנחתום מעיד על עיסתו - את זה אנחנו כבר יודעים. באותה מידה יוכל לבוא יהודי דתי ולהגיד "אתם רואים, כתבי הקודש חזו מראש את עליית האינטרנט, והם אקטואליים מתמיד". בנקודה הזאת, יש לומר, הוא צודק. אלא שאף אחד בתקופת התנ"ך לא המציא כלי שידע למדוד, כמותית ואיכותית, את חשיבותם המשוקללת של מחמאות זרים.