פורסם במקור 12.10.2006
ההתלהבות התקשורתית מן המיזוג המוזר בין גוגל, ענק חיפוש עם הררי מזומנים, ובין יוטיוב, סטארט-אפ עברייני בלי מודל עסקי, קצת מוגזמת. עם כל הכבוד לססגוניות של האייטם ולהערצה (הגובלת בפטישיזם) של שני יזמי יוטיוב המגחכים - יש כמה עובדות חמוצות ומכעיסות שצריך לתת עליהם את הדעת.
ראשית, זה החוק.
אולי בעמק הסיליקון שכחו את הכלל הבסיסי הזה, אבל נכון לעכשיו - עדיין אסור להעלות לרשת קטעי וידאו בלי אישורם של היוצרים. זה כל כך אלף-בית עד שאפשר להתפוצץ מבושה כשאומרים את זה בקול רם. מבחינות רבות, יוטיוב היא למעשה הנאפסטר של הוידאו. היא עושה מה שכל תוכנות שיתוף הקבצים עשו - ובענק. רוב התכנים של יוטיוב הם פשוט עבירות של חוקי זכויות היוצרים. כולם יודעים את זה, אבל לא תבעו עד כה מפני שליוטיוב לא היה מזומן בקופה. עכשיו יש להם הרבה מזומן, וכל מה שנשאר זה פוליטיקה, משפט והמון מאבקי כוח בין מגזרים שונים בתעשייה.
שנית, זה הרעיון.
שיתוף קבצי וידאו זה לא רעיון כל כך מבריק. כבר היינו בסרטון הזה עוד בימים של שון פאנינג קשישא. יוטיוב הוא רק מותג, לא המצאה או פטנט רשום. כל מה שיש להם זה באזז -- המבוסס כולו על רצונם הטוב של הגולשים -- ופרגון תקשורתי שלא יעזור להם ביום סגריר. הקהילה של יוטיוב תברח ברגע שתגיע המשטרה, כי אין הרבה עומק בקליפים של דקה וחצי. כרגע המותג נראה סקסי ודמוקרטי, אבל אין מאחוריו שום גרעין טכנולוגי מוצק. יש למר יוטיוב מתחרים טובים (Veoh או Vmix למשל), ועכשיו יהיו לו הרבה יותר.
שלישית, זה הזיווג.
"החזון שלנו הוא לארגן את המידע בעולם" - זה המוטו של גוגל. אז מה הקשר ליוטיוב? אין קשר. רוב התוכן באתר הזה הוא מערכוני סטאנד-אפ, מופעי פריק-שואו, מעידות לשמחה, זבל בידורי, קליפים, קטעי-בדיחה או ראשים מדברים. גוגל פשוט רודפת אחרי שטחי-מרעה לפרסומות (אדסנס, הו אדסנס!). לא יותר מזה. יש לה המון כסף חופשי, והיא מסתערת קדימה בתקווה שפרנסי וול-סטריט ימחאו לה כפיים. הבטיחו לא להיות רשעים? אז הבטיחו.
אז מה היה לנו כאן?
ההתלהבות התקשורתית מן המיזוג המוזר בין גוגל, ענק חיפוש עם הררי מזומנים, ובין יוטיוב, סטארט-אפ עברייני בלי מודל עסקי, קצת מוגזמת. עם כל הכבוד לססגוניות של האייטם ולהערצה (הגובלת בפטישיזם) של שני יזמי יוטיוב המגחכים - יש כמה עובדות חמוצות ומכעיסות שצריך לתת עליהם את הדעת.
ראשית, זה החוק.
אולי בעמק הסיליקון שכחו את הכלל הבסיסי הזה, אבל נכון לעכשיו - עדיין אסור להעלות לרשת קטעי וידאו בלי אישורם של היוצרים. זה כל כך אלף-בית עד שאפשר להתפוצץ מבושה כשאומרים את זה בקול רם. מבחינות רבות, יוטיוב היא למעשה הנאפסטר של הוידאו. היא עושה מה שכל תוכנות שיתוף הקבצים עשו - ובענק. רוב התכנים של יוטיוב הם פשוט עבירות של חוקי זכויות היוצרים. כולם יודעים את זה, אבל לא תבעו עד כה מפני שליוטיוב לא היה מזומן בקופה. עכשיו יש להם הרבה מזומן, וכל מה שנשאר זה פוליטיקה, משפט והמון מאבקי כוח בין מגזרים שונים בתעשייה.
שנית, זה הרעיון.
שיתוף קבצי וידאו זה לא רעיון כל כך מבריק. כבר היינו בסרטון הזה עוד בימים של שון פאנינג קשישא. יוטיוב הוא רק מותג, לא המצאה או פטנט רשום. כל מה שיש להם זה באזז -- המבוסס כולו על רצונם הטוב של הגולשים -- ופרגון תקשורתי שלא יעזור להם ביום סגריר. הקהילה של יוטיוב תברח ברגע שתגיע המשטרה, כי אין הרבה עומק בקליפים של דקה וחצי. כרגע המותג נראה סקסי ודמוקרטי, אבל אין מאחוריו שום גרעין טכנולוגי מוצק. יש למר יוטיוב מתחרים טובים (Veoh או Vmix למשל), ועכשיו יהיו לו הרבה יותר.
שלישית, זה הזיווג.
"החזון שלנו הוא לארגן את המידע בעולם" - זה המוטו של גוגל. אז מה הקשר ליוטיוב? אין קשר. רוב התוכן באתר הזה הוא מערכוני סטאנד-אפ, מופעי פריק-שואו, מעידות לשמחה, זבל בידורי, קליפים, קטעי-בדיחה או ראשים מדברים. גוגל פשוט רודפת אחרי שטחי-מרעה לפרסומות (אדסנס, הו אדסנס!). לא יותר מזה. יש לה המון כסף חופשי, והיא מסתערת קדימה בתקווה שפרנסי וול-סטריט ימחאו לה כפיים. הבטיחו לא להיות רשעים? אז הבטיחו.
אז מה היה לנו כאן?
- חברה קטנה שעשתה 1.65 מיליארד בזכות הפרה מטורפת של זכויות יוצרים
- תאגיד ענק שלהוט להתפשט, לגדול ולהתעצם - בלי סיבה ממשית
- תקשורת מיינסטרים שמתנהגת כמו חבורת מעודדות במשחק פוטבול
עוד רבות יסופר על הנישואים הבעייתים הללו. בעיקר בחזית המשפטית, אבל לא רק.
גוגל צריכה להתרכז במה שהיא יודעת לעשות הכי טוב: חיפוש. כל השאר זה רעש, רווחים בלתי מוצדקים, וניצול לא-נכון של משאבים.
גוגל צריכה להתרכז במה שהיא יודעת לעשות הכי טוב: חיפוש. כל השאר זה רעש, רווחים בלתי מוצדקים, וניצול לא-נכון של משאבים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה