צילום המסך מוכיח כי המודעה של הנתבע (Youniverse) אינה יוצרת הטעייה.
קל לראות את השם "חנה קורן" מופיע ממש מתחת לקישור הממומן, ואפילו ילד בן 12 יוכל להבין שהמודעה אינה מתיימרת "לגנוב" את לקוחות מכון הגרפולוגיה של קורן. מבחינת הגולש הסביר, שרגיל להפצצת פרסומות סביב כל תוכן אינטרנטי, אין בפרסומת של 'יוניברס' שום בעיה, הטעייה או כל סוג של בלבול.
בתי המשפט כבר קבעו, גם בארה"ב וגם בישראל, שאם המודעה אינה מטעה - אין שום בעיה להשתמש בסימן מסחרי כמילת חיפוש שאותה רוכשים כדי לפרסם במנועי חיפוש. פרסום מטעה מהווה עוולה נזיקית, וניתן לקבל עליה פיצויים. אך אם המודעה אינה יוצרת את הרושם (הכוזב) שהסימן המסחרי שייך למפרסם, אפשר להמשיך לפרסם את המודעה הזאת עד קץ הימים.
בפרשת רשת מתאים לי נגד קרייזי ליין, למעשה, נקבע הדין המחייב, למרות שלא מדובר בפסיקה של בית המשפט העליון, אלא רק בפסיקה מנחה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב. לפיכך, כל עוד המודעה לא גורמת לגולש לחשוב שהמפרסם מחזיק את הסימן המסחרי ("חנה קורן"), הכל תקין, ואין מה לרוץ לבתי המשפט. על כך כבר כתבתי עבודה סמינריונית שלמה.
לגב' חנה קורן אין קייס מפני שחשוב לשמור על תחרות בריאה בין בתי עסק, במיוחד באינטרנט. אם גולש מחפש את 'חנה קורן', חשוב שיידע שיש עוד חלופות מסחריות לשירותיה של קורן. כל עוד החלופות אינן מתיימרות להיות 'חנה קורן' בעצמן, אין סיבה להתלונן - אלא להיפך: יש לעודד את הסוחרים להציע חלופות טובות לכל הצרכנים באשר-הם.
הנסיון של חנה קורן לרדוף אחרי כל מי שקונה את המילה 'חנה קורן' למטרות פרסום, תוך התבססות על הטענה "זה הסימן המסחרי שלי", כנראה יוביל לכישלון בבית המשפט. אי אפשר לזעוק "רוכבים לי על המוניטין!" כאשר התוצאה האמיתית היא פגיעה בתחרות. גם טענה של פגיעה בפרטיות (חנה קורן הוא גם שם של אדם) לא תחזיק מים, כיוון שלא ניתן להוכיח כאן פגיעה בפרטיותה.
ההגיון הבריא מכתיב ליברליות, מכיוון שאנחנו רגילים להיכנס לחנות ולשאול "יש לך את המוצר הזה של החברה הזאת?" -- ואז לקבל תשובות בסגנון "יש לי את זה, אבל מה דעתך על המוצר המתחרה של החברה המתחרה, בחצי מחיר?". אין לנו שום בעיה גם עם תשובה בסגנון "אין לי את מה שביקשת, אבל אני יכול להציע לך משהו לא פחות טוב של מותג מתחרה". אלו חיי המסחר היומיומיים, ואף אחד לא יכול לשנות את אופיים הבסיסי - בוודאי לא במדיום תחרותי וגמיש כמו אינטרנט.
בשולי העניין כדאי לציין את העובדה שבחורינו המצויינים במחלקה המשפטית של גוגל העולמית די לא סגורים על עצמם בכל מה שנוגע למדיניות סימני המסחר שלהם. באופן עקרוני הם לא מתערבים בסכסוכים שכאלה, אבל לפעמים הם מנסים לכסות את עצמם מכל הכיוונים כאשר הם מרגישים שקיים סיכון משפטי, ונוטים "להעיף" מילות מפתח מסוכנות של מותגים חזקים מן המערכת, אם מתקבל מכתב מפורט מעורך-דין.
אם כבר ייצא משהו מעניין מן המשפט של חנה קורן נגד 'יוניברס' (הנתבעת היא למעשה חברת 'סלע גרופ' מבני-ברק), הרי שתהיה זו חשיפת הזגזוג המשפטי הארוך של גוגל בתחום סימני המסחר. חנה קורן עצמה לא תרוויח מכך דבר, אבל מי שמתעניין בהתנהלות של מנועי החיפוש המסחריים יוכל להנות מן הנסיעה, חינם אין כסף.
בעקבות פרסום פוסט זה, התקבלו בבלוג תגובות רבות, שזהות רובן אינו ידוע.
הנה חלק מהן, לאחר שעברו עריכה וסינון:
נשלח על ידי חנה קורן (84.228.57.213) |
אורי יקר,
קראתי בעיון רב את הבלוג שלך וגם את המאמרים. התרשמתי שאתה בעל ידע רב אולם מעט פזיז בהסקת מסקנות להערכתי... אני רוצה לפיכך, לעבור יחד איתך על קביעותיך ואולי נצליח בכוחות משותפים לקבל תמונה קצת יותר אובייקטיבית ומאוזנת... במאמר שלך אתה כותב שיש לדרוש אכיפה רצינית של כללי גילוי נאות, שקיפות ואתיקה מקצועית. האם לדעתך, נתקיימו דרישות אלה כאשר מכללה לאסטרולוגיה, רייקי, קלפי טארוט ו... גרפולוגיה, בחרו בצמד המילים "חנה קורן" לקידום העסק שלהם וכל זאת בעלות של כמה סנטים לכל קליק? כאן חשוב לי לציין שכל השנים (מעל 30) אני מקפידה להסביר את ההגיון שמאחורי הגרפולוגיה, תוך הפרדה מוחלטת בין הנושאים שהם מפרסמים.
השקעתי ואני עדיין משקיעה במחקרים ובקבלתה של הגרפולוגיה לעולם המדע בצורה רשמית. כל פרסום שכזה עושה לי ולגרפולוגיה נזק בלתי הפיך.
האם זה הוגן? אתי מבחינה מקצועית? לא נראה לי. ומה דעתך?
אם עוד לא הסכמנו על הנקודה הזאת, יש לי כמה הדגמות להמחיש לך את גישתי.
נניח שמישהו היה רוכש את המילים "אורי ברייטמן" בידיעה שאתה מקדם אתרים הכי טוב שיש, ומוביל את הגולש דרך קישור ממומן לאתר של קידום אתרים – אבל לא סתם קידום ... קידום בשיטות של "כובע שחור" ...
או חמור מזה, בהגזמה ורק לצורך ההסבר... "אורי ברייטמן" מוביל לאתר נאו נאצי, או חלילה לאתרים אחרים שאינני רוצה אפילו לציין... מה היית עושה? רואה ושותק? אומר: חופש הפרסום? אני מסופקת!! לאחרונה יש אנשים רבים עיתונאים ועורכים שהקימו קול צעקה (זה היה בגל"צ, אם אינני טועה בשבוע שעבר, בטענה שלא יתכן שהאינטרנט יהיה פרוץ עד כדי כך שהשם "יצחק רבין" הוביל לאתר שטנה של תומכי יגאל אמיר, או המילים "דן חלוץ" הובילו לאתר השמצה נגדו. אגב, כל האתרים האלה נותקו מהמילים האלה לאחר שפנו לגוגל.. הם לא היו מוכנים לנתק את השם שלי מהאתר ההוא לפני שקיבלו את התביעה.
ראיתי שהתייחסת לעניין דן חלוץ ואני לא מצליחה להבין למה זה לא תקין לשלוח את הגולשים דרך הפרסום לאתר נגד דן חלוץ ואילו לאלה שקנו את המילים חנה קורן מותר להטעות ולמשוך אנשים שירשמו לקורסים לגרפולוגיה של המכללה האחרת.
נקודה נוספת. הם קנו את השם שלי כשם נרדף לגרפולוגיה. זה נראה תקין בעיניך? זו לא גניבת עין? גניבת דעת?
זאת ועוד... אתה בטח לא מודע לעובדה שאנשים רבים התקשרו ליוניברס לשאול מתי מתקיים הקורס בו אני מלמדת... לא אלאה אותך בפרטים.. אך בעצם המקרים האלה, אתה רואה תום לב או מניפולציה לא הגונה?
אתה מדבר על בתי המשפט בארה"ב ובישראל אבל לא מזכיר (מקוה שמתוך חוסר ידיעה..) את צרפת. דווקא שם יש שתי פסיקות נגד גוגל, של מלון מרידאן ושל לואי ויטון. בשני המקרים שדומים מאד למקרה שלפנינו, פסק בית המשפט סכומי עתק על השימוש בשם בצורה מטעה באדסנס.
ועובדה אחרונה: המשפט עדין מתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה. השופט ישמע את העדויות, ילמד את החומר כראוי ויפסוק. אני חושבת שהיה ראוי שתחכה לתוצאות המשפט לפני שקבעת ש: "אין לה קייס".
מאחלת לך הצלחה.
חנה קורן
29.10.2006 - תגובה לחנה קורן | נשלח ע"י אורי ברייטמן
| מנועי חיפוש הם כלי טכנולוגי בעל אמינות מוגבלת. אנשים כבר התרגלו, מתרגלים ויתרגלו לעובדה שתוצאות החיפוש אינן מדויקות, ולעתים אף מטעות. סקרתי לעומק את הפסיקה בתחום זה, כולל הפסיקה הצרפתית, ואני סבור שאין לך קייס מפני שאפילו הפסיקה הישראלית כבר הלכה בכיוון הליברלי.
למנועי החיפוש יש הרבה בעיות משפטיות, כולל גוגל ודיני סימני המסחר, אבל במקרה שלך - לא נגרמה כל הטעייה, והגולש הסביר כבר יודע שלא ניתן לסמוך באופן עיוור על תוצאות החיפוש של אף מנוע בעולם.
אם מישהו היה קונה את המילה "אורי ברייטמן" ומפנה לאתר ניאו-נאצי, הרי שהוא היה מועף מן התוכנית של גוגל בגלל שאסור לפרסם תכנים נאציים בישראל, ולא בגלל שום סיבה אחרת.
אם מישהו היה קונה את המילה "אורי ברייטמן" ומפנה לאתר SEO של כובע שחור - לא הייתי יכול לעשות שום דבר בעניין. אם המודעה עצמה לא היתה מטעה, ואם לא כללה את שמי באופן מטעה, הרי שהדין הקיים (בישראל ובארה"ב) נוקט גישה ליברלית.
לגבי סיפור דן חלוץ - שם טענתי בפירוש שיש הטעייה אמיתית בתוכן המודעה עצמה. המפרסם בחר להשתמש בכתובת היוצרת את הרושם הכוזב לפיו אתר צה"ל הרשמי מפרסם תכנים נגד חלוץ. טענתי בפירוש שבגלל ההטעייה, וגם בגלל התכנים המשמיצים - חייבים לעשות משהו בנידון.
אני מאחל לך הרבה הצלחה, אבל לדעתי אין לך שום קייס. לא שינית את דעתי באף אחד מן הטיעונים שהעלית. עם זאת, אני סקרן לגבי פסק הדין שתקבלי, מכיוון שהנושא מעניין בפני עצמו.
* * * *
אנונימי: הגולש הסביר לא יודע לעשות הבחנה בין תוצאות חיפוש רגילות לבין תוצאות מכוונות. הגולש הסביר הוא לא אורי ברייטמן.
אורי בתגובה: בית המשפט הישראלי מאמין שהגולש הסביר יודע מה ההבדל בין קישורים ממומנים (פרסומת) ובין קישורים רגילים שאינם פרסומת.
מכיוון שהגב' חנה קורן תובעת את גוגל ואת יוניברס בבית משפט ישראלי, מה שחשוב הוא מה בית המשפט חושב - ולא מה המגיבים כאן בבלוג חושבים. תקרא את הפסיקה בפרשת 'מתאים לי' ותבין את כיוון הרוח הכללי
אנונימי: למיטב ידיעתי אין שום בקרה על המילים הנרכשות בגוגל לפיכך כל אחד יכול לקנות כל מילה וגם את שמך ולהפנות לכל אתר שיעלה בדעתו. כך שהם לא ימחקו את שמך ותשאר מקושר לאתר נאו נאצי. כמו כן; ניסיתי להכנס לאתר יוניברס שקנה את המילים "חנה קורן" והוא לא נמצא. לא קיים יותר.. כנראה שבכל זאת יש צדק.:)
אורי בתגובה: זה לא מה שאמרתי
| "לפיכך כל אחד יכול לקנות כל מילה" לא אמרתי את זה. יש מילים בעייתיות בכל שפה. העניין הוא איך אתה כותב את המודעה שלך, ולאן המודעה שלך מפנה. האם מדובר במודעה מטעה? האם מדובר באתר זדוני או מטעה? אלו שאלות חשובות.
"כך שהם לא ימחקו את שמך ותשאר מקושר לאתר נאו נאצי" אתה לא קורא מה שאני כותב. אתר ניאו-נאצי הוא בלתי חוקי בישראל, ולכן הפרסומת תרד מן הסיבה הזאת. אין קשר למילת החיפוש "אורי ברייטמן" או "חנה קורן".
"ניסיתי להכנס לאתר יוניברס שקנה את המילים "חנה קורן" והוא לא נמצא. לא קיים יותר.. כנראה שבכל זאת יש צדק" פשוט תקרא את פסק הדין בפרשת 'מתאים לי', ואז תבין שאין שום קשר לצדק. הסיבה לירידת האתר שלהם אינה רלוונטית למקרה המשפטי הזה.
אנונימי: לא מסכים איתך
| ועדין מותר לנו להיות חלוקים בדעתינו. מכל מקום, קבל תיקון: "צמד המלים "מתאים לי" הוא ביטוי שגור בשפה העברית." ציטוט מפסק הדין מה שלא נכון לגבי שם פרטי ושם משפחה של אדם שמפורסם בתחומו וזאת על מנת למכור את אותו מוצר או שרות. זו כן הטעייה !
|
אורי בתגובה: באמת שאין לי מושג מי אתה, אבל אם באמת היית קורא את הפסיקה בפרשת 'מתאים לי' היית מבין שהפסיקה הלכה עם המגמה האמריקנית, שאומרת שאי אפשר להילחם בשיטת הפרסום של גוגל בעזרת דיני סימני המסחר.
המבחן היחיד שנקבע הוא מבחן ההטעייה - האם הפרסומת היא מטעה או לא.
תחפש "פלייסטיישן" בגוגל ישראל ותראה את התוצאות - העמוד מלא בפרסומות, וזאת למרות ש'פלייסטיישן' הוא סימן מסחרי בינלאומי מוכר ברמה הגבוהה ביותר.
נ.ב. מאוד מטריד שאתה לא מזדהה. מי אתה? עורך הדין של הנתבעת?
אנונימי: יש כאן כמה אנונימיים- אני רק אחד
| ולא - אני לא עורך הדין של חנה קורן ולא עו"ד בכלל. אני מנכ"ל בחברת היי טק.
אין לי ענין להחשף כרגע וכל הענין שיש לי זה להצביע על עוול שנעשה על ידי שימוש בשם של אדם ללא הסכמתו.
אין קשר לפלייסטיישן שכן חנויות רבות מוכרות את המכשיר וזה שונה במהות.
במקרה שלנו לקוח שם של אשה מפורסמת בתחומה וניסו למכור בעזרת השם המסוים הזה את הקורסים אותם גם היא מעבירה מזה שנים רבות.
מבחינת גוגל זה כמו לקבל מודעות שיטנה לעתון ללא כל עריכה. זה לא נראה לי תקין; לא סביר ולא יקרה בעולם העיתונות.
| אורי בתגובה:
| "אין קשר לפלייסטיישן שכן חנויות רבות מוכרות את המכשיר וזה שונה במהות" יש קשר לפלייסטיישן מבחינת המשפט - השם 'חנה קורן' הוא סימן מסחרי. זה מה שבית המשפט רואה לפניו. השאלה המשפטית היא - האם מותר להשתמש בסימן מסחרי כמילת מפתח במנוע חיפוש? התשובה של בתי המשפט בארה"ב ובישראל היא: כן, כל עוד הפרסומת אינה מטעה. זה מה שטענתי, ולכן 'פלייסטיישן' הוא סימן מסחרי חשוב מאוד, לצורך העניין, כי הוא מוגן בכל העולם.
"במקרה שלנו לקוח שם של אשה מפורסמת בתחומה וניסו למכור בעזרת השם המסוים הזה את הקורסים אותם גם היא מעבירה מזה שנים רבות" זה לגיטימי לחלוטין, כי מי שמחפש 'חנה קורן' יחפש קורסי גרפולוגיה. זה מותר וזה נעשה כל יום בכל החנויות בעולם: אתה בא ומבקש 'סוני' אז מציעים לך 'סניו' בחצי מחיר.
"מבחינת גוגל זה כמו לקבל מודעות שיטנה לעתון ללא כל עריכה" ההשוואה איננה במקום. אין כאן שום שיטנה - יש שימוש מסחרי בסימן מסחרי של אדם, בלי להטעות את הציבור.
"זה לא נראה לי תקין; לא סביר ולא יקרה בעולם העיתונות" אולי לך זה נראה לא תקין מפני שאתה לא בקיא בצד השיווקי והמשפטי של התחום, אבל בכל העולם אנשים קונים סימנים מסחריים כמילות מפתח, וכל עוד המודעה אינה מהווה הטעייה - זה חוקי למהדרין. אגב - מנוע חיפוש אינו עיתון, בשום צורה שהיא. |
|
|
|
תגובה 1:
בפעם האחרונה שאני בדקתי - על תושבי המדינה לקבל את הדין בבתי המשפט. פסקי הדין ברורים והעניינים נפתרו כבר ונקבע בהם הדין.
ייתכן מאוד שהדין הישראלי יהיה שונה מהדין האנגלי וכדו'.
כל נושא ההתדיינות בפוסטים הוא מיותר לטעמי.
הוסף רשומת תגובה