חיפוש קולי בעברית של גוגל - אפליקציה קריטית לסלולר

במזל טוב, גם השפה שלנו (עברית) נוספה לרשימת השפות הזמינות בחיפוש הקולי של גוגל לניידים (Voice Search). עכשיו אפשר לנסח שאילתות עבריות ארוכות בלי להקליד אות אחת. מה היתרונות והחסרונות של חיפוש קולי בסלולר?

גוגל הכריזה ב-5 בדצמבר 2011 על הוספת עברית וערבית לרשימת השפות הזמינות לחיפוש קולי בטלפונים ניידים (Voice Search). האפליקציה החינמית משולבת היטב בתוך אנדרואיד, ומוצעת בחינם גם למשתמשי אייפון.

השירות הוכרז ב-5/12, אך לא התעדכן אוטומטית בכל המכשירים באופן מיידי. עבור חלק מן המכשירים בישראל, העדכון הופיע ברשימת השפות רק כעבור 4 ימים.

"גוגל ישראל" מקדמת את השירות העברי בעזרת סרטון מיוחד (מופיע כאן), בו מופיעה מיכל סגלוב, מהנדסת תוכנה במרכז המחקר והפיתוח של גוגל ישראל. סגלוב היא בוגרת הפקולטה למדעי המחשב של הטכניון - והתשובה המוצלחת של גוגל לטרנד הדרת הנשים, ששוטף את ישראל בגל עכור של שוביניזם.

בסרטון: מיכל סגלוב, מהנדסת תוכנה, גוגל ישראל

מעניין לראות שברשימת השפות של החיפוש הקולי, מופיע סוג מאוד מסוים של ערבית: ערבית ישראלית. מסתבר שהדיאלקט של ערביי ישראל שונה מספיק מזה של ערבים במדינות אחרות. מלבד ה"ערבית הישראלית", מופיעים דיאלקטים (ניבים) של ערבית במדינות כמו מצרים, ירדן, כווית, לבנון, קטאר ואיחוד האמירויות.

מי צריך חיפוש קולי בטלפון הנייד? ובכן, זה לא סוד שגם המקלדות הוירטואליות המתקדמות ביותר אינן נוחות למשתמשים. הכפתורים עדיין קטנים מדי עבור אלו עם אצבעות גדולות, והסיכוי לעשות טעות מעצבנת בזמן ההקלדה הוא לא קטן. תוסיפו לזה את העובדה שההקלדה דורשת מן המשתמש להסיט את עיניו מן הכביש (אם הוא נוהג) ומאנשים אחרים (אם הוא נמצא בסיטואציה חברתית), ותקבלו צורך דחוף בחיפוש קולי חכם.

כידוע, השירות לא מושלם, ושאילתות מסוימות לא מיתרגמות היטב מקול לטקסט. עד כה, ישראלים חיפשו קולית בעיקר באנגלית. המבטא האנגלי של ישראלים מקשה עליהם לבצע חיפושים קוליים ביעילות. חלק מהמחפשים הישראלים נאלצים, עד היום, לסגל לעצמם מבטא אמריקני או בריטי, כדי לקבל תוצאות טובות. עבור מי שאינו מיטיב להתנסח באנגלית, חיפוש קולי באנגלית אינו אופציה כלל.

החיפוש הקולי בעברית עובד יפה, באופן מפתיע. גוגל השיקו את השירות במזרח התיכון רק לאחר שהיה להם מדגם מספיק גדול של מילים. גוגל טוענים שהזינו למערכת כ-1 מיליון ביטויים בכל שפה. אם השאילתה מנוסחת בצורה ברורה ורהוטה, לכאורה לא אמורה להיות סיבה לטעות. אלא שכל מי שהתנסה בשירות, יודע לספר שהוא לא אמין - חווית משתמש הפוכה מזו של החיפוש הטקסטואלי בגוגל.

בעולם אידיאלי, כל חיפוש קולי יהפוך אוטומטית לחיפוש טקסטואלי מדויק, המתבצע באופן מיידי, וללא "התלבטויות" שבהן ישתף מנוע החיפוש את המשתמש המוטרד והעצל. אם גוגל מספיק "בטוח" שהתוצאה שלו מושלמת, הוא לא אמור לתת לנו לבחון את הטקסט לפני שהוא הופך לחיפוש אמיתי. אך כיום, לא זה המצב: בשאילתות מורכבות, גוגל מציג רשימה קצרה של "פרשנויות": שאילתות פוטנציאליות שאנחנו צריכים לבחור מתוכן.

לדוגמה, שאילתה פשוטה לכאורה כמו "כיפה אדומה הלכה ביער ופגשה זאב", הומרה לטקסטים תמוהים כגון "כיפה אדומה על חם בעיה או להתקשר לפריז"; מתוך רשימת האפשרויות שגוגל מציע עבור השאילתה הזו, אף אחד מהן לא היתה נכונה.

שאילתה אחרת, "דודו טופז התאבדות פברואר", הציעה רשימת אופציות, כאשר השאילתה הנכונה הופיעה במקום הרביעי. עצם העובדה שהמשתמש נדרש למאמץ מנטלי לבחירת ההמרה הנכונה - כמעט ומייתרת את השירות, במבחן מחמיר של משתמש ממוצע.


איך מחליפים בין עברית לאנגלית
אחת הבעיות המרכזיות של חיפוש קולי בעברית היא ההחלפה חזרה לאנגלית. בהקלדה רגילה, אין בעיה כזאת, כיוון שתיבת החיפוש מקבלת אוטומטית כל שפה. בחיפוש קולי, אולי "עקב האכילס" של השירות העברי היא חוסר יכולתו להבין באיזו שפה מדובר, ולהחליף אוטומטית לשפה האנגלית לפי השאילתא.

כרגע, אם מעוניינים לשנות את השפה, צריך לבחור "הגדרות" (Settings) ואז לבחור שפה מהרשימה הנגללת. זה לא נוח, במיוחד אם נמצאים בלחץ של זמן, בנסיעה או טרודים במשימה אחרת. החיפוש הקולי עובד היטב רק כאשר הוא אינטואיטיבי, מהיר ונטול-שגיאות. לכן, המשימה המורכבת הבאה של גוגל היא זיהוי דיאלקט לפני ביצוע פעולת ההמרה לטקסט.

האמריקנים, למשל, מחפשים באנגלית מרבית הזמן. מיעוטים אתניים כמו הקהילה ההיספאנית זקוקים לחיפוש בספרדית-אמריקנית. לכן, נושא החלפת השפה בארה"ב הוא פחות קריטי. ספרדית, אגב, היא השפה המגוונת ביותר מבחינת כמות הניבים הלאומיים השונים המוצעים בחיפוש הקולי של גוגל.

בעיה נוספת של חיפוש קולי היא פומביות החיפוש. כאשר אנחנו מקלידים משהו על הסמאטרפון שלנו, אף אחד מסביבנו לא ממש יודע מה אנחנו עושים. לעומת זאת, כאשר אנו מבצעים חיפוש קולי, כל הסביבה שומעת מה אנחנו "חושבים". זה יכול להיות בעייתי במיוחד אם השאילתא שלנו מעידה על העדפה אינטימית, עניין כספי או בטחוני. כמובן שאפשר "ללחוש" למכשיר, אבל זה הופך את הפעולה להרבה פחות נעימה.

מבחינת נושא הפרטיות (Privacy), גוגל בעצם מקבלת מאיתנו הקלטה אישית בלי לומר בדיוק איפה היא נאגרת. מכיוון שמכשירי אנדרואיד רבים מקושרים ישירות לחשבונות גוגל (ג'ימייל וכו'), גוגל עכשיו גם יודעת איך נשמע הקול שלנו. יש לכך השלכות משפטיות, בעיקר בכל מה שנוגע לשירותים פיננסיים, שבהם הקול שלנו מזהה אותנו מול בנקאים.

גוגל תצטרך להוכיח, בשנים הקרובות, שהיא יודעת לשמור את ההקלטות האישיות שלנו ולהגן עליהן מפני גורמים זדוניים. גוגל היא חברה הידועה בנטייה האובססיבית שלה לאגור מידע, ללמוד אותו להפיק ממנו תועלת עתידית. עצם ההסכמה שלנו לתת לגוגל את הזכות "לצותת" לחיפושים הקוליים שלנו, במובן של הקלטת קולנו האישי, היא מבחן לבגרות וליושר של גוגל כחברה ציבורית אחראית.


פעולות קוליות
בשביל לנווט במהירות לאתר עם שם קצר, לא צריך חיפוש קולי. אבל ברגע שהשאילתא הופכת מורכבת, ואנחנו לא בטוחים שיש לנו זמן בשבילה, נוח יותר לומר את החיפוש מאשר לכתוב אותו. 

החיפוש הקולי של גוגל מאפשר גם ביצוע פקודות קוליות (Voice Actions) על אנדרואיד.

הפעולות האפשריות, בינתיים לא בעברית, הן שליחת סמס, התקשרות עסקית, התקשרות רגילה, מעבר לשם אתר, ניווט לשם עסק או מקום במפה, ומפה של מיקום מסוים.

• send text to [contact] [message]
• call [business]
• call [contact]
• go to [website]
• navigate to [location/business name]
• directions to [location/business name]
• map of [location]

ביצוע פקודות קוליות הפך למיינסטרים עם השקת "סירי" (Siri) של "אפל". עם זאת, הוא עדיין לא נפוץ בקרב מרבית המשתמשים. 

אז מי באמת צריך חיפוש קולי ופקודות קוליות בנייד שלו?
1) נהגים (אסור להם להקליד)
2) משתמש שלא יודע לאיית שאילתות (ילדים, מוגבלים)
3) משתמש ממהר (ספורטאים, אנשי עסקים, סטודנטים)
4) משתמש עצלן
5) משתמש עם שאילתה ארוכה מאוד
6) משתמש שיש לו רק יד אחת זמינה (בקושי)

דבר אחד בטוח כרגע: חיפוש קולי ופקודות קוליות בסלולר הן לא משהו שאנחנו רוצים לעשות ליד אנשים, בעיקר לא בסביבה שבה אנו מוקפים בזרים. לכן, אוכלוסיית הנהגים היא ככל הנראה קהל היעד העיקרי של העולם הקולי הסלולרי.