דומיינים בעברית: החתול קונה את השמנת

מי קנה את הדומיין העברי של גוגל? ושל פייסבוק? ושל המילה "דרושים"? והמילה "קידום אתרים"? ו"פרחים"? קובי שחר, מקים חברת LiveDNS, אחד מבין 7 הרשמים המוסמכים על ידי איגוד האינטרט הישראלי. החתול פשוט קנה את השמנת

המרוץ הגדול לרכישת דומיינים ישראליים בעברית החל ביום ראשון, ה-26 בדצמבר 2010, בשעה 14:00. כל מי שהיה בעניינים, היה מוכן עם היד על העכבר בשעה זו. תוך שעות ספורות נרכשו דומיינים רבים, על ידי רוכשים מגוונים. איגוד האינטרנט דיווח בפייסבוק כי קיבל "עשרות אלפי פניות" לרישום הדומיינים.

הכירו בבקשה את מר קובי שחר. ב-27/12/10 נרשמה סופית אחת הקנייות שלו, הדומיין "גוגל" במהדורתו העברית. הדומיין נראה כך: co.il.גוגל. מיהו מר קובי שחר? במילותיו שלו, "חברת liveDNS הוקמה לפני כ-10 שנים על ידי שותפי יגאל רוזנקרנץ, תואר שני במשפטים, ואנוכי, מהנדס אלקטרוניקה אך עוסק בפיתוח תוכנה".

גם הדומיין העברי של פייסבוק (co.il.פייסבוק) נרכש על ידי קובי שחר, המייסד של livedns. החברה של שחר היא רשם דומיינים מוסמך ע"י איגוד האינטרנט הישראלי. באותו יום קניות גורלי המשיך ורכש מר שחר את גם הדומיין העברי "דרושים" (co.il.דרושים), "דירות" (co.il.דירות), "קידום אתרים" (co.il.קידוםאתרים), "כסף" (co.il.כסף), "פרחים" (co.il.פרחים), "חדשות" (co.il.חדשות),  ועוד ועוד.

לפי ההסכם של הרשמים עם איגוד האינטרנט, "הרשם, מי מטעמו או מי שקשור עמו, יימנעו מרישום שמות מתחם במטרה להציעם לשימוש או אחזקת צדדים שלישיים, ויימנעו מרישום שמות במטרה להציעם לשימוש או אחזקת צדדים שלישיים, ויימנעו מכל רישום לאחזקתם של שמות שאינם דרושים להם לשימושם שלהם"
[סעיף 5.7(ב) - הסכם הסמכת רשם]


הרשמים רשמו את עצמם
קובי שחר לא לבד: שחקנים ותיקים בתחום הדומיינים כמו יצחק (איציק) נוסצקי כבר רכשו דומיינים על שמות פופולריים-לכאורה, כמו למשל "נדלן" (co.il.נדלן). נוסצקי הוא מנכ"ל ומייסד חברת אינטרספייס, גם היא רשם מוסמך.

כשאי אפשר להשתין מהמקפצה, עושים את זה בעזרת חברים ובני משפחה. הנה טריק אופייני: את הדומיין co.il.ירושלים קנתה גברת איזבלה מלינובסקה (Izabela Malinowska). תחקיר של דקה מגלה שהיא עובדת ב"אינטרספייס" בנתניה, ובפייסבוק אפשר לראות ששמה המלא הוא איזבלה מלינובסקה נוסצקי. מסתבר עוד שהיא בעלת מניות בחברה (רק 1%), ובמאגר רשם החברות שם המשפחה שלה הוא מילינובסקה.

חברות דומיינים כמו דומיין-דה-נט השתלטו כבר על "אינטרנט" (co.il.אינטרנט), "דומיין" (co.il.דומיין) וכתובות דומות. קשה לדעת אם היה בכלל צ'אנס לאדם מן היישוב להשתתף בתחרות "מי הכי מהיר", כאשר הרשמים המוסמכים שולטים בצנרת ומכירים את כל הטריקים.

החברות שאיבדו את השם שלהן
יש גם הפתעות כמו הדומיין העברי "וואלה" (co.il.וואלה), שלא ממש שייך עכשיו ל"וואלה" אלא לאישיות מסתורית בשם ויקטוריה דיוויס, מחברת "קורדו" היושבת באנגליה. הדומיין העברי "מאקו" (co.il.מאקו) שאמור להיות שייך ל"שידורי קשת", הגיע לבחור בשם שלו טבקה, היושב בעיר רמלה. שידורי רשת הפסידו את "רשת" לטובת מיכאל קרלין, שמתגורר בכלל בארה"ב. "כלכליסט" (co.il.כלכליסט) לא הגיע לידי קונצרן "ידיעות תקשורת", אלא לבחור בשם מוטי לוי היושב במבשרת-ציון.

אף אחד לא רצה להסתבך עם "אל-על", לכן הדומיין "אלעל" (co.il.אלעל) עדיין פנוי. סיפור דומה עם בנק הפועלים: אף אחד לא רצה להתעסק עם הביטוי "בנקהפועלים" (פנוי); אבל "הפועלים" נקנה על ידי סיון לנגר, מן היישוב גשר הזיו (והוחזר לבעליו, בנק הפועלים, מאוחר יותר). לנגר קנה בין השאר גם את "פלאפון" (!), "תפוז", "ידיעות" ועוד. 'ידיעות' עדיין בבעלותו, נכון ל-7 מאי 2013, ו'תפוז' נראה פנוי.

אדם מבוגר בשם משה מאיר מת"א רכש מספר דומיינים חזקים, ביניהם "הוט". באופן מפתיע, בנו, צור מאיר, הוא מנהל מכירות בחברת livedns. בשיחה עמנו, הכחיש אביו של צור כל קשר עקיף או ישיר לעסקי בנו בחברת livedns, וטען כי בנו ביקש להישאר מחוץ לסיפור ולא היה מעורב כלל ברכישת הדומיינים.

הדומיין "זאפ" היה פנוי בזמן הבדיקה הראשונית - הספקולנטים חוששים להתקרב [בסוף עבר לידי הבעלים החוקיים, דפי זהב]; כנ"ל גם "יד2" ו"סלקום", שניהם מוגנים היטב בעזרת סימני מסחר רשומים. זה המצב גם עם "בזק" (פנוי, כי מפחדים להתעסק עם תאגיד כ"כ גדול). נכון ל-7 מאי 2013, 'בזק' נתפס ע"י בזק.

שלומי ימין מבני-ברק כנראה מאמין שרכישת "יוטיוב" (co.il.יוטיוב) תעשיר אותו. אהרון דהן מירושלים הלך על "גלובס", צעד שלא ישמח את בעלי העיתון הכלכלי הוותיק. אייל ימין מת"א תפס את "הליכוד" במלוא העוז. בחור אלמוני-יחסית בשם יהונתן צביק (אור-יהודה) רכש את "סקס" (co.il.סקס). הבזאר התורכי הזה מכיל עוד המון דוגמאות אבסורדיות, המוכיחות כי "השוק החופשי" לא עובד.

פנינו לקבלת תגובה ממר קובי שחר. טרם נענינו.

פנינו גם למר סיון לנגר, שהגיב ב-20/1/11: "אני וחבריי מאד מוטרדים מהעובדה שחלק מן הדומיינים האטרקטיביים ביותר בשפה העברית נרכשו על ידי רשמי דומיינים מוסמכים ו\או קרוביהם, אין כל ספק כי מדובר בניגוד אינטרסים ובאקט שעל פניו הוא אינו תקין וחוקי. אנו מצפים מהאיגוד לבטל את רישום דומיינים אלה. במקרה שלי רכשתי את הדומיינים אחרי שהרשמים כבר הספיקו לקחת לעצמם דומיינים רבים".

מר לנגר הגדיל לעשות, ואף העביר לידינו עותק מכתב מעו"ד רננה ישראלי בשם חברת "פלאפון תקשורת", בו היא תובעת לקבל לידיה חזרה את הדומיין העברי "פלאפון.co.il". המילה "פלאפון" היא סימן מסחרי רשום של 'פלאפון תקשורת', כך שמר לנגר חשוף לתביעה משפטית יקרה, בין אם ימסור חזרה את הדומיין ובין אם יתעקש להחזיק בו. עדכון 7 מאי 2013: הדומיין הוחזר לבעליו, פלאפון תקשורת. למען הסדר הטוב נבהיר, שמר לנגר איננו רשם מוסמך בכל מקרה.

כמה זה שווה?
הערך הכלכלי והשיווקי של הדומיינים העבריים בהחלט מוטל בספק. המשתמשים לא אוהבים להקליד כתובות המשלבות אנגלית ועברית. רבים מעדיפים דומיין באנגלית או לחפש את שם האתר בגוגל.

הערך הקידומי (SEO) של דומיין בעברית במנועי חיפוש כמו "גוגל" הוא מוטל בספק, בעיקר מפני שהוא ממיר את עצמו לג'יבריש, שמקשה על גולשים להתייחס אליו ברצינות או להבין את תוכנו. יש אלמנט חזק של הימור וספקולציה בכל תחום המסחר בדומיינים עבריים. נכון להיום, מדובר בנכס בעל ערך מפוקפק.

השאלה היא, מדוע מתיר איגוד האינטרנט לרשמים המוסמכים לרכוש את כל הדומיינים הטובים, ובכך לנצל את מומחיותם וכוחם בשוק הזה? האם לא עדיף למנוע מהם להיכנס למצב של ניגוד עניינים, שבו הרשם מעוניין להקדים את לקוחותיו? מי נתן לחתול את הרשות לקנות את השמנת?

תגובת האיגוד
לאחר מספר ימים של אי-ודאות, הודיע איגוד האינטרנט הישראלי: "ימים ספורים לאחר פתיחת הרישום עלו טענות ביחס לשמות מתחם ספורים שנרשמו על שם הרשמים או על שם מנהליהם. האיגוד פתח מיד בבדיקה שהעלתה שאכן קיימים מספר מקרים כאלה, והם עומדים לכאורה בניגוד מפורש להסכם ההסמכה, שבו קבע האיגוד איסור חמור על פעולה כזו. גם במקרה זה, האיגוד פועל באופן החלטי וחד משמעי בעניין, וכבר הודיע לרשמים שבהם מדובר על ההפרה ועל הצעדים שעומדים להינקט". לפי מכתב שהוציא האיגוד, ייפסלו הדומיינים שנרכשו בצורה זו, ויועברו לרוכשים אחרים".


הסיפור, שהרתיח את דמם של מאות פעילים בזירת האינטרנט העברית, עדיין לא הסתיים. איגוד האינטרנט פעל בצורה רפה וסלחנית מול הרשמים, שהוא עצמו הסמיך אותם לפעול במקומו. לקוחות רבים הרגישו כי התנהל כאן משחק מכור: הרשמים הונו את הציבור, עקפו את כולם בתור, רכשו דומיינים בצורה בלתי-חוקית במטרה לעשות כסף קל - והתחמקו מעונש.

• פוסט זה פורסם בסינדיקציה גם בחדשות המחשבים של נענע10
• יש לכם מידע נוסף? שלחו מייל או הגיבו כאן