מאריסה מאייר, סגנית נשיא (VP) לפיתוח מוצרי חיפוש וחווית משתמש ב"גוגל" העולמית, הגיעה לישראל וקיימה מסיבת עיתונאים קצרה במסגרת כנס המפתחים "דבפסט" (DevFest) שהתקיים באיירפורט סיטי. לפניכם ראיון וקטע וידאו מתוך המפגש הקצר
לא קל להיות בכיר בגוגל היום. העיתונאים שהקיפו את מאריסה מאייר בביקורה הקצר בישראל ידעו להציג שאלות קשות בנושאים לא נעימים, שאפילו אישה חביבה כמו מאייר התקשתה לספק להן תשובות טובות.
מאייר ביקרה כאן לאחרונה ביולי 2007, והיא נמצאת בקשר שבועי הדוק עם מרכז הפיתוח הישראלי, בניהולו של פרופ' יוסי מטיאס. אבל נדמה שמשהו השתנה ביחס התקשורתי ל"גוגל" בשנתיים האחרונות.
קחו לדוגמה את גוגל סין: הממשלה הסינית לא עושה לגוגל חיים קלים, כיוון שגוגל מסרבת לנטוש את הרפובליקה הקומוניסטית הגדולה בעולם. מצד אחד, גוגל מודיעה שלא תיכנע לנסיונות צנזורה. ומצד שני, היא לא סוגרת את משרדיה, וממשיכה לעשות כסף משירותי חיפוש, תוך שיתוף פעולה מורכב ומתיש עם הממשל הסיני הקשוח.
"המשתמשים הסינים שלנו ממשיכים לא לקבל תוצאות מצונזרות. אנחנו עדיין רוצים שהמשתמשים הסיניים שלנו ימשיכו להשתמש בגוגל", המחישה מריסה מאייר את הדילמה העסקית-פוליטית של גוגל. היא ניסתה לספק תשובה טכנית ככל האפשר, בנוגע לבעייתיות הנוגעת להפנייה הישירה אל גוגל הונג-קונג. שפת הגוף שלה הסגירה חוסר נוחות רבה. היא לא רצתה לעסוק בנושא הפוליטי הנפיץ הזה. היא מעדיפה לדבר על השקת שירותים חדשים.
הסקנדלים סביב "גוגל באזז" (הרשת החברתית של ג'ימייל) ו"סטריט וויו" (שירות צילום הרחובות של גוגל מפות) עלו מיד. מאייר הודתה ש"בשני המקרים, נעשו טעויות, התנצלנו עליהן, וניסינו לבצע שינויים במהירות האפשרית". התוצאות של סקנדל "באזז" ברורות גם לה, והיא היתה מוכנה להגיד שאין גידול בקצב המשתמשים ברשת החברתית המקושרת לג'ימייל. לגבי 'סטריט ויו', הפרשה שבה התגלה כי גוגל אספה נתוני גולשים דרך נתבי wifi פומביים, מאייר לא היתה מוכנה להרחיב כי מדובר בנושא שעדיין מתפתח.
הדפדפן של גוגל, "כרום", הוא הצלחה בעיניה של מאייר: "יש לנו יותר מ-70 מליון משתמשים פעילים, ואנחנו נשמח לראות את נתח השוק שלנו גדל. אבל למוצר שהוא אפילו לא בן שנתיים, זה הישג יפה. אני חושבת שאחד הדברים הראויים לציון שקורים, זה שנתח השוק המשותף של פיירפוקס וכרום יוצר אסטרטגיה פתוחה יותר ברשת. מפתחי אתרים ובעלי אתרים יפנו למגוון דפדפנים, יפעלו לפי סטנדרטים, והתוצאה היא שהרשת מתקדמת למשתמשים בצורה יותר פתוחה". היא היתה פחות נלהבת לדבר על "גוגל וייב" (Google Wave), שירות שלא צבר מספיק משתמשים.
ההצלחה של פייסבוק הביאה את מאייר להתייחס לפופולריות הגואה של הרשתות החברתיות: "השאלות המרכזיות הן של פרטיות ונגישות לנתונים אישיים. אני חושבת שיש הרבה אתגרי פרטיות בתחום הזה, ונושא הנגישות (או 'פתיחות') לנתונים האלו שנוי במחלוקת. יש מידע מאוד אישי ויש מידע שיכול להיות פומבי ומועיל. השאלה היא למי שייך המידע הזה, והאם הוא יכול להיות זמין למנועי חיפוש. אם המידע הזה נסגר [ברשתות חברתיות], זו בעיה עבורנו".
מדבריה של מאייר אפשר להבין, שכל עוד המידע בתוך פייסבוק יישאר סגור למשתמשים רשומים בלבד, גוגל לא להנות מן הפעילות שמתרחשת שם. העובדה שקיימת הבחנה ברורה למדי בין מידע פומבי ובין מידע אישי, כנראה מטרידה את הנהלת גוגל, שרוצה לחשוף את כל מה שאפשר. לכן, כנראה, הסקנדלים סביב "באזז" ו"סטריט ויו" נוגעים לאובססיה של גוגל בחשיפת מידע שנתפס כרגיש מדי - והציבור נרתע כאשר גוגל עוברת את הגבולות.
בכלל, נושא הפרטיות בגוגל ימשיך להטריד את כלי התקשורת כאשר הם עוסקים בגוגל. כאשר מאריסה מאייר נשאלה על הפרות הפרטיות הרבות של גוגל, היא ענתה ש"אנחנו תמיד פעלנו לפי שלושה עקרונות-ליבה בנושא הפרטיות: שקיפות, בחירה ושליטה". מבחינתה של מאייר, המשתמש צריך להיכנס אל "מרכז הפרטיות" שלו בגוגל, ולהתחיל לעבוד בשביל גוגל כדי להגן על חייו הפרטיים.
הגישה של מאייר (וגוגל) כלפי פרטיות הגולש מעבירה את נטל ההתמודדות הכבד אל המשתמש הפרטי. אך ברוב המקרים אין למשתמש הביתי את הכלים, הזמן והמשאבים כדי לעסוק בסינון, מיון ומחיקת נתונים אישיים שאותם גוגל מתעקש לאכסן ולהציג בפומבי. כאן אפשר להבחין בעובדה שהאינטרס של מאייר בפיתוח מוצרי חיפוש חדשניים אינו מפסיק להתנגש עם זכותו של המשתמש לפרטיות מלאה. זה בולט במיוחד כאשר מנוע החיפוש מתעקש לפתח "זיכרון היסטורי" שיוצר ארכיון-חיים דיגיטלי מקיף ובלתי-מחיק, לכל מי שבעוונותיו הרבים רצה לפתוח תיבת ג'ימייל כדי לשלוח תמונות לסבתא.
בעניין התחרות הקשה עם "בינג" של מיקרוסופט, מאייר מוכנה לומר שקצב השינויים בנוסחאות החיפוש של גוגל הוא "מדהים", כהגדרתה. "בשנת 2009 עשינו בערך 500 עדכונים לפונקציות הדירוג שלנו, וכמעט 100 עדכונים לממשק המשתמש שלנו. זה יותר מעדכון אחד ליום, וב-2010 אנחנו הולכים להכפיל את זה כנראה". מאייר גאה בעובדה שגוגל מוצג ב-110 שפות שונות, ומכיל גרסאות לאומיות שונות ב-160 מדינות.
מהו עתיד החיפוש ב"גוגל"? מאייר, וכנראה גם גוגל, מאמינה ב"אינטאראקציה", לדבריה. "אפשר לדבר עם מנוע החיפוש, שיתמלל את הדיבור לחיפושים. אפשר להפוך תמונה לחיפוש. המשתמש יכול להתבטא בעזרת רעיונות, לספק תמונות - וזה ישנה את החיפוש, ויאפשר סוגים חדשים של חיפוש". השינוי באינטראקציה עם מנוע החיפוש נובע מן השוק הסלולרי, שבו קשה למשתמש להקליד שאילתות - אך קל בשבילו לבצע צילום או לדבר אל המיקרופון.
מאייר התייחסה לשירות המתרחב "גוגל ווייס" (Google Voice) ולשירות "Goggles" שמתחבר לצילומים בטלפון הסלולרי כדי לספק מידע על מה שצולם. אין ספק שחלק ניכר ממוצרי החיפוש החדשים של גוגל מיועדים בעיקר לשוק הסלולרי, שיאפשר לגוגל לפרוץ אל העולם השלישי (סין, הודו, ברזיל וכד').
לא קל להיות בכיר בגוגל היום. העיתונאים שהקיפו את מאריסה מאייר בביקורה הקצר בישראל ידעו להציג שאלות קשות בנושאים לא נעימים, שאפילו אישה חביבה כמו מאייר התקשתה לספק להן תשובות טובות.
מאייר ביקרה כאן לאחרונה ביולי 2007, והיא נמצאת בקשר שבועי הדוק עם מרכז הפיתוח הישראלי, בניהולו של פרופ' יוסי מטיאס. אבל נדמה שמשהו השתנה ביחס התקשורתי ל"גוגל" בשנתיים האחרונות.
קחו לדוגמה את גוגל סין: הממשלה הסינית לא עושה לגוגל חיים קלים, כיוון שגוגל מסרבת לנטוש את הרפובליקה הקומוניסטית הגדולה בעולם. מצד אחד, גוגל מודיעה שלא תיכנע לנסיונות צנזורה. ומצד שני, היא לא סוגרת את משרדיה, וממשיכה לעשות כסף משירותי חיפוש, תוך שיתוף פעולה מורכב ומתיש עם הממשל הסיני הקשוח.
"המשתמשים הסינים שלנו ממשיכים לא לקבל תוצאות מצונזרות. אנחנו עדיין רוצים שהמשתמשים הסיניים שלנו ימשיכו להשתמש בגוגל", המחישה מריסה מאייר את הדילמה העסקית-פוליטית של גוגל. היא ניסתה לספק תשובה טכנית ככל האפשר, בנוגע לבעייתיות הנוגעת להפנייה הישירה אל גוגל הונג-קונג. שפת הגוף שלה הסגירה חוסר נוחות רבה. היא לא רצתה לעסוק בנושא הפוליטי הנפיץ הזה. היא מעדיפה לדבר על השקת שירותים חדשים.
הסקנדלים סביב "גוגל באזז" (הרשת החברתית של ג'ימייל) ו"סטריט וויו" (שירות צילום הרחובות של גוגל מפות) עלו מיד. מאייר הודתה ש"בשני המקרים, נעשו טעויות, התנצלנו עליהן, וניסינו לבצע שינויים במהירות האפשרית". התוצאות של סקנדל "באזז" ברורות גם לה, והיא היתה מוכנה להגיד שאין גידול בקצב המשתמשים ברשת החברתית המקושרת לג'ימייל. לגבי 'סטריט ויו', הפרשה שבה התגלה כי גוגל אספה נתוני גולשים דרך נתבי wifi פומביים, מאייר לא היתה מוכנה להרחיב כי מדובר בנושא שעדיין מתפתח.
הדפדפן של גוגל, "כרום", הוא הצלחה בעיניה של מאייר: "יש לנו יותר מ-70 מליון משתמשים פעילים, ואנחנו נשמח לראות את נתח השוק שלנו גדל. אבל למוצר שהוא אפילו לא בן שנתיים, זה הישג יפה. אני חושבת שאחד הדברים הראויים לציון שקורים, זה שנתח השוק המשותף של פיירפוקס וכרום יוצר אסטרטגיה פתוחה יותר ברשת. מפתחי אתרים ובעלי אתרים יפנו למגוון דפדפנים, יפעלו לפי סטנדרטים, והתוצאה היא שהרשת מתקדמת למשתמשים בצורה יותר פתוחה". היא היתה פחות נלהבת לדבר על "גוגל וייב" (Google Wave), שירות שלא צבר מספיק משתמשים.
ההצלחה של פייסבוק הביאה את מאייר להתייחס לפופולריות הגואה של הרשתות החברתיות: "השאלות המרכזיות הן של פרטיות ונגישות לנתונים אישיים. אני חושבת שיש הרבה אתגרי פרטיות בתחום הזה, ונושא הנגישות (או 'פתיחות') לנתונים האלו שנוי במחלוקת. יש מידע מאוד אישי ויש מידע שיכול להיות פומבי ומועיל. השאלה היא למי שייך המידע הזה, והאם הוא יכול להיות זמין למנועי חיפוש. אם המידע הזה נסגר [ברשתות חברתיות], זו בעיה עבורנו".
וידאו: אורי ברייטמן, "חופש החיפוש"
מדבריה של מאייר אפשר להבין, שכל עוד המידע בתוך פייסבוק יישאר סגור למשתמשים רשומים בלבד, גוגל לא להנות מן הפעילות שמתרחשת שם. העובדה שקיימת הבחנה ברורה למדי בין מידע פומבי ובין מידע אישי, כנראה מטרידה את הנהלת גוגל, שרוצה לחשוף את כל מה שאפשר. לכן, כנראה, הסקנדלים סביב "באזז" ו"סטריט ויו" נוגעים לאובססיה של גוגל בחשיפת מידע שנתפס כרגיש מדי - והציבור נרתע כאשר גוגל עוברת את הגבולות.
בכלל, נושא הפרטיות בגוגל ימשיך להטריד את כלי התקשורת כאשר הם עוסקים בגוגל. כאשר מאריסה מאייר נשאלה על הפרות הפרטיות הרבות של גוגל, היא ענתה ש"אנחנו תמיד פעלנו לפי שלושה עקרונות-ליבה בנושא הפרטיות: שקיפות, בחירה ושליטה". מבחינתה של מאייר, המשתמש צריך להיכנס אל "מרכז הפרטיות" שלו בגוגל, ולהתחיל לעבוד בשביל גוגל כדי להגן על חייו הפרטיים.
הגישה של מאייר (וגוגל) כלפי פרטיות הגולש מעבירה את נטל ההתמודדות הכבד אל המשתמש הפרטי. אך ברוב המקרים אין למשתמש הביתי את הכלים, הזמן והמשאבים כדי לעסוק בסינון, מיון ומחיקת נתונים אישיים שאותם גוגל מתעקש לאכסן ולהציג בפומבי. כאן אפשר להבחין בעובדה שהאינטרס של מאייר בפיתוח מוצרי חיפוש חדשניים אינו מפסיק להתנגש עם זכותו של המשתמש לפרטיות מלאה. זה בולט במיוחד כאשר מנוע החיפוש מתעקש לפתח "זיכרון היסטורי" שיוצר ארכיון-חיים דיגיטלי מקיף ובלתי-מחיק, לכל מי שבעוונותיו הרבים רצה לפתוח תיבת ג'ימייל כדי לשלוח תמונות לסבתא.
בעניין התחרות הקשה עם "בינג" של מיקרוסופט, מאייר מוכנה לומר שקצב השינויים בנוסחאות החיפוש של גוגל הוא "מדהים", כהגדרתה. "בשנת 2009 עשינו בערך 500 עדכונים לפונקציות הדירוג שלנו, וכמעט 100 עדכונים לממשק המשתמש שלנו. זה יותר מעדכון אחד ליום, וב-2010 אנחנו הולכים להכפיל את זה כנראה". מאייר גאה בעובדה שגוגל מוצג ב-110 שפות שונות, ומכיל גרסאות לאומיות שונות ב-160 מדינות.
מהו עתיד החיפוש ב"גוגל"? מאייר, וכנראה גם גוגל, מאמינה ב"אינטאראקציה", לדבריה. "אפשר לדבר עם מנוע החיפוש, שיתמלל את הדיבור לחיפושים. אפשר להפוך תמונה לחיפוש. המשתמש יכול להתבטא בעזרת רעיונות, לספק תמונות - וזה ישנה את החיפוש, ויאפשר סוגים חדשים של חיפוש". השינוי באינטראקציה עם מנוע החיפוש נובע מן השוק הסלולרי, שבו קשה למשתמש להקליד שאילתות - אך קל בשבילו לבצע צילום או לדבר אל המיקרופון.
מאייר התייחסה לשירות המתרחב "גוגל ווייס" (Google Voice) ולשירות "Goggles" שמתחבר לצילומים בטלפון הסלולרי כדי לספק מידע על מה שצולם. אין ספק שחלק ניכר ממוצרי החיפוש החדשים של גוגל מיועדים בעיקר לשוק הסלולרי, שיאפשר לגוגל לפרוץ אל העולם השלישי (סין, הודו, ברזיל וכד').
וידאו: אורי ברייטמן, "חופש החיפוש"
(מאתר NewsGeek הישראלי)
לאחר שמסיבת העיתונאים הסתיימה, כאשר מאריסה מאייר המתינה למונית מחוץ לאולם הכנסים "אבניו" ב"איירפורט סיטי", פניתי אליה בחוסר-נימוס ישראלי אופייני, ושאלתי אותה ישירות למה ג'ימייל לא מאפשר למיין הודעות דוא"ל על פי גודל (משקל ההודעה). מאייר שאלה אותי למה אני צריך למיין הודעות על פי גודל; עניתי שתיבת הג'ימייל שלי גדושה מדי; "אז תקנה עוד שטח אכסון", היתה תשובתה המיידית; סיפרתי לה שמצאתי תוכנה חינמית (IMAPsize) שמתחברת לג'ימייל באופן חיצוני ומאפשרת ניקוי התיבה ע"פ גודל. "אתה צריך לקנות עוד שטח אכסון", היא אמרה בחיוך, נכנסה למונית ונסעה משם.
ממי שאחראית על שיפור מוצרי החברה, ובעיקר ממי שאמורה לקבל משוב של משתמשים ולעבד אותו, ציפיתי לתשובה קצת יותר מעמיקה. מאייר מגדירה את עצמה בתור אדם יצירתי, הגיוני ואופטימי. במפגש שלה עם העיתונאים בכנס המפתחים הישראלי פגשתי אדם שממלא, בניגוד לרצונו, תפקיד של דובר.
הרצאה של מריסה מאייר - מרכז הפיתוח של גוגל חיפהממי שאחראית על שיפור מוצרי החברה, ובעיקר ממי שאמורה לקבל משוב של משתמשים ולעבד אותו, ציפיתי לתשובה קצת יותר מעמיקה. מאייר מגדירה את עצמה בתור אדם יצירתי, הגיוני ואופטימי. במפגש שלה עם העיתונאים בכנס המפתחים הישראלי פגשתי אדם שממלא, בניגוד לרצונו, תפקיד של דובר.
(מאתר NewsGeek הישראלי)
תגובה 1:
אחלה פוסט.
הוסף רשומת תגובה