07/09/07

מחיקת היסטוריית חיפוש לצמיתות



מרבית הגולשים כלל לא יודעים את העובדה הבאה: מנועי חיפוש מסוימים אוספים ואוגרים את כל החיפושים הקודמים שלנו. מנועי חיפוש יודעים היטב מה חיפשנו, מתי עשינו את זה, אילו תוצאות בחרנו ולאילו אתרים אנחנו נוהגים ללכת.

למי שחושב לעצמו "מה איכפת לי אם החיפושים נכנסים לסטטיסטיקה הכללית?", הרי שהסיפור הרבה יותר מורכב מזה, ואף מסוכן לפרטיותם של מליונים: נתוני החיפוש שלנו, במקרים רבים, אינם אנונימיים. לרוע מזלנו, המידע הזה מקושר אל פרופיל אישי של אנשים אמיתיים, באמצעות חשבונות מקוונים להם אנחנו נרשמים כדי לקבל תיבת דוא"ל ענקית בחינם, לוח שנה מקוון, תוכנת מסרים מידיים, בלוג חינם, שירות התראות יעיל, תוכנת סטטיסטיקה לאתר, גישה לפורום או שירותים רבים אחרים בעלי ערך כלכלי עבורנו.

אז איך מוחקים את היסטוריית החיפוש (החיפושים הקודמים שלנו), מגינים על הפרטיות שלנו - ומונעים מכל מיני גופים ממשלתיים, תאגידים וארגונים אחרים לעקוב אחר הפעילות האישית שלנו?

באנגלית זה נקרא היום Web History, ובעבר זה נקרא Internet History ו/או Search History.
כל מי שיש לו חשבון גוגל, בין אם דרך ג'ימייל או דרך כל שירות גוגלי שדורש הרשמה - למעשה מתחיל לצבור היסטוריה כזאת. חשוב לדעת איך להתחמק מהשירות הבעייתי הזה.

ב"גוגל", למשל, טוענים כי "היסטוריית האינטרנט מסייעת בקבלת תוצאות חיפוש מותאמות אישית המבוססות על הנושאים שאותם חיפשת", אך שוכחים לציין כי הממשל האמריקני יכול לנצל את השירות הזה כדי לדעת עליכם הכל, ובלי לדווח לכם על החדירה לפרטיותכם (חוק הפטריוט מסמיך גופי ביון אמריקניים לחדור לכל מאגר אפשרי, בלי חובת דיווח, שימוע או יידוע).

מידת התועלת שמפיק הגולש ממסירת היסטוריית החיפושים שלו - מוטלת בספק. לאחר תקופה ארוכה שבה התנסה עורך בלוג זה בשירות ה"חיפוש מותאם אישית" של גוגל, הוא לא מצא יתרון משמעותי כלשהו בצורת חיפוש נטולת-פרטיות זו. לכן חשוב לציין כי אגירת החיפושים הקודמים היא לא רק חדירה מוגזמת לפרטיות הגולש, אלא גם שירות שאינו בהכרח מועיל למשתמש הממוצע, למרות כל הכוונות הטובות של גוגל ודומיה.


כך תמחקו את היסטוריית החיפוש שלכם
כל מה שצריך לעשות כדי למחוק את המידע האישי ש"האח הגדול" אוסף עליכם בלי להתבייש הוא להיכנס להיסטוריה, להכניס סיסמה אם מתבקשים, ואז לראות אם מופיע תפריט ימני עם הקישור הקטן והערמומי "הסר פריטים". אם התפריט לא מופיע, הכניסו מילת חיפוש כלשהי אל תיבת החיפוש בהיסטוריה, ואז התפריט חייב להופיע מצד ימין. הקלקה אחת על "הסר פריטים" ואתם מגיעים לעמוד החשוב ביותר.


ניקוי היסטוריית החיפושים של גוגל בצעד אחד מהיר
פעולה פשוטה ובריאה לכל מי שמעריך פרטיות, אפילו באינטרנט

בעמוד "הסר פריטים מהיסטוריית חיפושים" רק צריך לבחור את "נקה את כל היסטוריית החיפושים", או לבחור "הכל" ואז ללחוץ "הסר". אחרי מחיקת העבר, יש לוודא שגם העתיד לא ייאגר על שרתי גוגל: לכו ל"הגדרות" בתפריט הימני, ובעמוד הבא ("השהה היסטוריית חיפוש עבור המקורות הבאים:") פשוט סמנו את כל הברירות ("אינטרנט", "תמונות", "חדשות" וכו') ובחרו "שמור הגדרות".


רק כאשר תקבלו את ההודעה הבאה, תוכלו לדעת שהצלחתם במשימתכם לשמור על פרטיותכם בגוגל: "היסטוריית האינטרנט שלך הושהתה", ומתחתיה -- "שירות זה לא יאסוף היסטוריה עד שתבחר להמשיך". כאמור, כדי לנטרל את השירות לחלוטין יש לבצע פעולה כפולה: א) מחיקת כל נתוני העבר; ב) הקפאת השירות כדי למנוע אגירה של כל נתוני העתיד. עכשיו אפשר לומר בביטחון ש"האח הגדול גוגל" - עינו פקוחה פחות.

שימו לב למה ש"גוגל" עצמו כותב על השירות הזה: "באילו אתרים אתה מבקר לעתים מזומנות? כמה חיפושים ביצעת בין השעה 10 בבוקר לבין השעה 2 אחה"צ? היסטוריית האינטרנט תיידע אותך לגבי פרטים אלה". עצם העובדה ששירות מקוון מסוגל לקשור בין זהותו של אדם ובין הפעולות האינטימיות ביותר שהוא עושה ברשת, יוצרת פירצה ענקית לכל הגופים הזדוניים בעולם: האקרים, סוכנים ממשלתיים, גופי פרסום, ספאמרים, גונבי-זהויות וכו'.

בגרסה החדשה של "לייב.קום" (live.com), מנוע החיפוש המשודרג של מיקרוסופט, יש אפשרות להיכנס אל המערכת (לוג-אין) כדי לקבל תוצאות חיפוש מותאמות-אישית, בעיקר לפי מיקום גיאוגרפי. מיקרוסופט נשענים על הזהות שלכם ב"חלונות" (Windows Live ID), מה שנקרא בעבר "פספורט" (Passport).
זוכרים את שם המשתמש והסיסמה שלכם במסנג'ר חלונות? יש לכם תיבת דואר אלקטרוני של הוטמייל? זו "תעודת הזהות" המיקרוסופטית שלכם. בקיצור, לא חייבים לעשות לוג-אין למנוע החיפוש, ומומלץ לצאת אם אתם כבר בפנים (האופציה "שכח אותי" מופיעה שם בדף, אבל ממש בקטן - אל תחמיצו).

טולברים (Toolbars) - היסטוריית חיפוש
סוכני המידע המתוחכמים והאובססיביים ביותר הם ה"טולברים" החביבים שאותם התקינו מליוני משתמשים ברחבי העולם, ובעיקר גוגל טולבר (Google Toolbar), יאהו טולבר (Yahoo Toolbar) והחקיינים הרבים שהצטרפו אליהם בהמשך, ושחלקם הם רוגלות לכל דבר ועניין.
כדי למחוק היסטוריית חיפוש של "בר החיפוש" הנבחר שלכם (יאהו, גוגל ודומיהם), יש להיכנס בדפדפן אקספלורר אל "כלים" > "אפשרויות אינטרנט" > "תוכן (Content)" > "השלמה אוטומטית (AutoComplete) - הגדרות/אפשרויות" > הסירו את הסימון של "Forms" (טפסים). זה נוגע בעיקר ל"השלמה אוטומטית" של חיפושים.


מחיקת היסטוריית חיפושים בדפדפן אקספלורר
באמצעות ביטול השלמה אוטומטית של טפסים ברשת



מומלץ להסיר מן המחשב לחלוטין את ה"גוגל טולבר", בעיקר מכיוון שהוא משמש פירצה נוחה ל"גוגל" לדעת בדיוק מתי חיפשתם, לאיזו כתובת הלכתם וכמה זמן נשארתם בכל אתר ו/או עמוד ברשת. אם אתם מוכרחים לבצע חיפוש היישר מתוך הדפדפן, או צריכים נתונים שהטולבר מספק, כדאי להשתמש בחלופות חודרניות-פחות.

"יאהו טולבר" (Yahoo Toolbar) מכיל בתוכו אופציה של "סרץ' היסטורי" (Search History), שמרבית המשתמשים שלו אינם יודעים עליה כלל. בעמוד העזרה של יאהו יש מידע ברור למדי על שיטת ההסרה:
1) "הגדרות";
2) "טולבר אופשנז";
3) להסיר את הסימון באופצייה "רממבר ריסנט סרצ'ז" (Remember Recent Searches).
אם זה נשמע קצת מסובך (הסרת סימון אינה דבר פשוט כמו כפתור "מחק היסטוריה", למשל) - זה כנראה בכוונה. יאהו טורחים עוד קודם לתת לכם שתי אופציות שאינן עוזרות ממש (הסרה של כל הפריטים הנוכחיים, והסרה של כל הפריטים ברגע סגירת הדפדפן), כדי למנוע מכם לנטרל את היישום החודרני הזה. בפיירפוקס, מעשה שטן, עוד לא ניתן עדיין לנטרל את היסטוריית האינטרנט של יאהו טולבר: עוד סיבה להסיר את התוכנה הזאת לחלוטין.

כדי למחוק היסטוריית חיפושים בסרגל הכלים של מיקרוסופט, המכונה MSN סרץ' טולבר (היה פעם מותג כזה, אבל היום הוא כבר נקרא לייב טולבר), לוחצים על הלוגו של MSN או לייב.קום בטולבר עצמו, ואז בוחרים "מחק היסטוריית חיפוש" (Clear Search History). יש גם עמוד עזרה באתר של אם-אס-אן.

מחיקת היסטוריית חיפוש - דפדפנים
כדי למחוק היסטוריית נתונים בדפדפן אקספלורר, יש לבחור "כלים" > "אפשרויות אינטרנט" > "כללי" > "היסטוריית גלישה/דפדוף" > "הגדרות" > (למטה) מספר ימים: בחרו "0" (אפס).
מומלץ גם למחוק את כל ה"Temporary Internet Files" (קבצי אינטרנט זמניים), תחת: "כלים" > "אפשרויות אינטרנט..." > "כללי" > "היסטוריית דפדוף/גלישה" - "מחיקה..." > "מחק קבצים" (הראשון מלמעלה).
מוזילה פיירפוקס: מחיקת היסטוריית החיפוש בדפדפן שועל-אש, כפי שהזכיר לנו הגולש תומר כהן בתגובה שלו, היא קלה ביותר:
א) לוחצים בפיירפוקס עצמו על קונטרול+שיפט+דיליט
ב) קופץ מסך קטן שנקרא "ניקוי נתונים אישיים"
ג) מסמנים את "טפסים שמורים והיסטוריית חיפוש"
ד) בוחרים את הכפתור "נקה נתונים אישיים כעת..."
כך אתם מסודרים בפיירפוקס, אבל רק עד הפעם הבאה שתרצו לבצע מחיקה נוספת. הדפדפן לא מפסיק לאגור נתונים אישיים עד להודעה חדשה, במצב ברירת מחדל.
כדי להגדיר לשועל הבוער שלכם שאינם מעוניינים לשמור שום היסטוריית חיפוש אף פעם, תצטרכו לעשות שלוש פעולות דרך התפריט הראשי:
"כלים" > "אפשרויות" > לשונית "פרטיות" >
1) תחת "היסטוריה" הסירו את הסימון מעל "זכור את מה שאני מכניס בטפסים ותיבת החיפוש"
2) תחת "נתונים אישיים", סמנו את "תמיד נקה את הנתונים האישיים שלי כאשר אני סוגר את פיירפוקס"
3) עדיין תחת "נתונים אישיים": לחיצה על "הגדרות..." > וסימון "מידע טופס שמור".
גוגל כרום: מחיקת היסטוריה בדפדפן של גוגל אפשרית רק בדיעבד, לא מראש. קיים קיצור (קונטרול+שיפט+דל) המביא את משתמש כרום למסך שנקרא "הסר נתוני גלישה". שם יש לבחור "הסר היסטוריית גלישה" ואחר כך לבחור מתוך התיבה את "הכל" אם רוצים למחוק את כל הנתונים. הבעיה היא שאי אפשר להגדיר מראש את מספר הימים (או אפס ימים) המותרים לשמירת היסטורייה . חיפוש בהיסטוריית הגלישה של כרום אפשרי באמצעות קיצור הדרך קונטרול+H.
דפדפנים כמו "אוואנט" (Avant) לא שומרים היסטוריית חיפוש ואינטרנט. בעמוד הבית הרשמי של דפדפן אוואנט הם מתגאים בשמירה על פרטיות: "הדפדפן מוחק את כל עקבות הגלישה - כתובות מוקלדות, השלמה אוטומטית, קוקיז, היסטוריה, קבצי אינטרנט זמניים ועוד".

מחיקת היסטוריית חיפוש - טאבלטים
אפליקציית החיפוש של גוגל, עם אייקון תכלת ועליו האות g, מאפשרת לעשות זאת דרך ההגדרות שלה. בוחרים 'פרטיות והגדרות' ואז 'נהל את היסטוריית אתרים'. ניתן גם לכבות או להדליק את היסטוריית האתרים דרך מסך ההגדרות, אך חשוב לזכור כי כיבוי איננו מהווה תחליף למחיקה. קישור לדוגמה: https://accounts.google.com/Login?continue=https://history.google.com/history/edit&hl=iw&service=hist&ltmpl=gh



למה בכלל למחוק היסטוריית חיפוש?
  • כי הגולש לא חייב לספק מידע על החיפושים שלו לאף אחד
  • כי חברה מסחרית כמו גוגל לא יכולה לחטט בתוך המוח שלנו
  • כי הנחת היסוד של רוב הגולשים היא, שהחיפושים שלהם ברשת אינם מידע פומבי.
  • כי אי אפשר לדעת מי ינצל את המידע האישי על החיפושים שלנו למטרות זדוניות.
  • כי האינטרנט כיום (2011) הוא מקום הרבה פחות חופשי ממה שהיה פעם (שנות ה-90).
  • כי סוכנויות ממשל, רשויות ביון וריגול, ומחלקות ריגול תאגידי - מתוחכמות יותר מבעבר.
  • כי מנועי חיפוש אוגרים המון מידע אישי רגיש על גולשים - לעתים בלי להבין כלל את הסכנות הכרוכות בכך, לעתים מתוך כוונות טובות, מתוך תמימות (נאיביות) ולעתים מתוך היתממות.
  • כי לפי "חוק הפטריוט" האמריקני, כל "ספק-אינטרנט" מחוייב לספק מידע לממשל בכל עת, בלי לדווח על כך לאף אחד ובלי לבקש רשות מאף אחד; ישראל היא חברה טובה של ארה"ב, לטוב ולרע.
  • כי גופים כמו ה-FBI, ה-CIA, ה-NSA, ה"מוסד" הישראלי, ה-MI6 הבריטי - כולם מחטטים ללא הפסקה במחשבים אישיים של אזרחים בכל העולם, לעתים למטרות שאינן ראויות ואינן מועילות לאף אחד מלבדן ("בואו נבדוק מה חושבים מתנגדי המשטר, רק כי אנחנו מסוגלים")
  • כיוון שערך חופש החיפוש הוא קריטי לחיינו, אם אנחנו מאמינים בדמוקרטיה, חירות ושוויון
  • כי אם אפשר להיזהר - אז למה לא להיזהר?

פורסם במקור ב-14/6/07
עודכן לאחרונה ב-2011

הוסף רשומת תגובה
כל הזכויות שמורות לבלוג חופש החיפוש 2007-2012