17.3.2010

מדד פייג'ראנק נגד סולם ריכטר

פייג'ראנק (PageRank), אותו מדד מפורסם של גוגל לדירוג דפי אינטרנט מ-1 עד 10, מבוסס, כך מקובל לחשוב, על סולם לוגריתמי. כך גם סולם ריכטר, המשמש לכימות אנרגיה סיסמית, המשתחררת על ידי רעידת אדמה.

כדי להמחיש מהו פייג'ראנק ועד כמה הוא לא לינארי, לקחתי את סולם ריכטר והתאמתי אותו לתמצית הידע הקיים על פייג'ראנק. חשוב לציין שפייג'ראנק, אותו פטנט של אוני' סטנפורד, לא קובע את דירוג התוצאות בגוגל, אלא מהווה רק משתנה אחד במשוואה מורכבת ביותר, אותה שומרת גוגל בסודיות יתרה.


פייג'ראנק

תדירות

השפעה

תיאור

0

רוב הדפים באינטרנט

אפסית, כצפוי

לא מדורג

1

חלק משמעותי מן הדפים באינטרנט

זעירה עד חסרת משמעות

זניח

2

נפוץ מאוד ברשת

בקושי מורגשת

קטן מאוד

3

נפוץ למדי

מקומית מוגבלת

קטן

4

שכיח באתרים קטנים, אך לא מובן מאליו

מורגשת, משמעות מסוימת

בינוני

5

עמודי-בית רבים

סמכות מוגבלת, בעל השפעה

מכובד

6

לא שכיח

סמכותי, משפיע, משמעותי

חזק

7

נדיר למדי

סמכות גבוהה, מכריע בתחומו, משמעותי ביותר

חזק ביותר

8

נדיר

מוסד חשוב, מוניטין בינלאומי, סמכות עליונה

מעצמה

9

נדיר מאוד

סמכות מוחלטת, ראוי להערצה ולחיקוי בכל העולם

כוח-טבע

10

כמעט ולא קיים

מלך האינטרנט, עוצמה ללא גבולות, מוביל אוכלוסיות של מאות מליונים

אלוהי



ולשם השוואה, זהו סולם ריכטר:

סולם ריכטר

תדירות

השפעה

תיאור

<2

8,000 כל יום

לא מורגש

מיקרו

2

1,000 כל יום

לא מורגש אך מתועד

מינורי

3

49,000 בשנה

מורגש אך לא גורם נזק

מינורי

4

6,200 בשנה

רעידות ורעשים, אך ללא נזק משמעותי

קל

5

800 בשנה

נזק למבנים חלשים בטווח מצומצם; נזק קל למבנים חזקים

מתון

6

120 בשנה

הרסני לאיזורים של כ-160 ק"מ לאורך שטחים מאוכלסים

חזק

7

18 בשנה

נזק רציני בשטחים נרחבים

מאז'ורי

8

1 בשנה

נזק רציני בשטחים בעלי היקף של מאות קילומטרים

ענק

9

1 ב-20 בשנה

הרסני בהיקף של כמה אלפי קילומטרים

ענק

10

מעולם לא תועד

משמיד שטחים עצומים במימדים פרה-היסטוריים

שואה



דפים בעלי פייג'ראנק עשר (10 מתוך 10)
  • גוגל.קום
  • פייסבוק.קום
  • קונסורציום ה-WWW, הידוע בשם W3C
  • אדובי - רידר - הורדת התוכנה
  • הממשל האמריקני (USA.gov)
  • הבית הלבן

8.3.2010

מבצע ההיכרות הגדול של גוגל

גוגל ישראל שלחה לעשרות אלפי ישראלים מכתבים ובהם שובר פרסום מתנה על סך 200 שקלים לפרסום בגוגל; מה זה אומר, איך זה עובד, למה זה טוב וממה צריך להיזהר - מדריך מפוכח למפרסמים מתחילים


עסקים רבים בישראל קיבלו בשנים האחרונות דיוור מסחרי בעברית שנשלח אליהם מגוגל ישראל. המכתב, שחתומה עליו כיום ריקי דרורי, סמנכ"ל שיווק גוגל ישראל, מציע לכל עסק "הגדל את הכנסות העסק שלך עוד היום עם 200 שקלים מתנה לפרסום בגוגל!".

האמנם שוברי פרסום של גוגל הם בגדר הצעה שאי אפשר לסרב לה? להלן תשובות לשאלות נפוצות (FAQ) בנוגע למבצע ההיכרות הגדול של גוגל, כפי שגיבשנו לאחר כמה עשרות שיחות עם לקוחות ושותפים שקיבלו את הדיוור.

1) למה גוגל נותן לי מתנה - פרסום בחינם?
כדי שתיתן לו את מספר כרטיס האשראי שלך.
מרבית המפרסמים פשוט שוכחים לכבות את מסע הפרסום שלהם, ואז גוגל מחייב אותם על פרסום עודף. המתנה היא למעשה דרך חכמה לעודד את בעלי העסקים להיכנס לאינטרנט, להעלות מסע פרסום ואז להיות לקוח קבוע של גוגל, לעתים למשך שנים רבות.

2) אני חייב להכניס פרטי כרטיס אשראי?
כן, בהחלט. אין ארוחות חינם, ואין פרסום חינם. מפרסמים מתחילים רבים נמנעים מלהכניס את פרטי האשראי שלהם, ואז מסע הפרסום שלהם לא עובד. זו, כמובן לא הסיבה היחידה שבגללה מסע פרסום לא יעבוד בגוגל - אבל זו הסיבה הנפוצה בכל מה שנוגע למבצע ההיכרות הזה, שנמצא בכתובת: google.co.il/pirsum

3) האם באמת מדובר ב-200 שקלים לפרסום?
בפועל, הסכום נמוך יותר. אם קוראים את האותיות הקטנות שמאחורי כרטיס השובר - אפשר לקרוא "גובה ההנחה בקופון כולל עמלת הפעלה חד פעמית של 25 שקלים". ה-200 שקלים הם בעצם 175 שקלים.

4) כמה זמן ייקח לי להתחיל לפרסם בגוגל?
לכאורה, חמש דקות. בפועל, זה לוקח הרבה יותר. מרבית המפרסמים נתקלים בבעיות טכניות, לא מבינים איך לפתוח חשבון גוגל חדש, מתקשים בהבנת מבנה מסע הפרסום, מסתבכים עם פרטי החיוב, מפספסים את המקום שבו אפשר להקליד את קוד השובר (ואז הם לא מקבלים את המתנה), בוחרים מילות מפתח גרועות, מתמחרים לא נכון את קבוצות המודעות, ועוד ועוד. מספיק לראות את ההודעות בפורום התמיכה של גוגל ("קיבלתי שובר ו...") בשביל להבין שזה לא תמיד הולך בקלות.

5) גוגל חייב אותי בכסף. זה לא אמור להיות בחינם?
כמו שקורה למפרסמים מתחילים רבים בגוגל, מי שלא עוצר את החשבון בזמן - מתחיל להיות מחויב על כל סכום הגבוה מ-175 שקלים. במקרים מסוימים, אם החשבון הוקם לאחר תאריך סיום התוקף שלו, סכום הפרסום יורד ל-150 שקלים ואז המפרסם מחויב גם על ההפרש הזה.
שימו לב לניסוח של גוגל, המופיע בתכנית השגרירים של גוגל: "אם אינך מעוניין לשאת בחיובים נוספים מעבר לזיכוי המבצע, עליך לנטר את חשבונך ולעצור או למחוק את הקמפיין שלך לפני או ברגע שהסכום הזה הושג."

6) יש לי חשבון פרסום בגוגל. אני יכול לקבל את המתנה?
לכאורה, לא: באותיות הקטנות שמאחורי כרטיס השובר כתוב שהשובר מיועד ללקוחות חדשים, או לבעלי חשבון קיים במשך תקופה שאינה עולה על 14 יום. אבל אפשר להתחכם: לעצור את החשבון הקיים, לפתוח חשבון פרסום חדש ואז להנות מן ההנחה הזאת. זה כמובן ידרוש פתיחת חשבון גוגל מההתחלה, הליך מעצבן שלפעמים לוקח יותר מדי זמן.

7) משתלם לי לפרסם בשביל מתנה של 175 שקלים?
לא בהכרח. אם העסק שלך גדול, וכמות של כמה עשרות או מאות קליקים לאתר שלך לא תורגש בשורה התחתונה של העסק בסוף החודש, לא בהכרח ישתלם לך להתעסק בפתיחת חשבון, הזנת מסע פרסום וניהול תקציב. מבצע שוברי הפרסום של גוגל פונה בעיקר ללקוחות קטנים ועסקים קטנים, בעיקר עצמאים שעובדים מהבית. עם זאת, פתיחת חשבון חדש בשביל להתרשם מן המערכת עשויה להיות משתלמת בטווח הבינוני והארוך.

8) פתחתי חשבון פרסום אבל אני לא רואה את עצמי ב"גוגל". מה קרה?
בין הסיבות האפשריות:
א) אין פרטי כרטיס אשראי;
ב) כרטיס האשראי לא הוזן כשורה;
ג) כרטיס האשראי לא תקין;
ד) המילים שנבחרו לא אושרו;
ה) המחיר לקליק אינו מספיק גבוה בשביל להתחרות במפרסמים אחרים;
ו) ציון האיכות של מילות המפתח נמוך מדי;
ז) הטקסטים של המודעות לא עברו את האישור;
ח) הגדרות הקמפיין לא מאפשרות הופעה מיידית, או הופעה בתאריך מסוים;
ט) כתובת אתר היעד אינה תקינה, ומתקבלת הודעת שגיאה;
י) מסע הפרסום לא נבנה כשורה על ידי מקצוען פרסום מוסמך, ולכן הפרסום מופיע רק לעתים רחוקות.
גוגל מציעים להורדה את המדריך למפרסם המתחיל (pdf) בשפה העברית, וגם חוברת האפקט המקסימלי המכילה טיפים נוספים.

9) ראיתי את המודעה שלי מופיעה באתר אינטרנט, בלי שביקשתי. למה?
מפרסמים רבים מוסיפים את עצמם בטעות לרשת התוכן של גוגל, המורכבת ממספר רב של אתרים המציגים מודעות של גוגל בתמורה לחלק מן ההכנסות. ניתן לצאת מרשת התוכן בעזרת שינוי הגדרות מסע הפרסום. רצוי להגדיר מראש את מסע הפרסום כך שלא יכלול את רשת התוכן בתוך ברירת מחדל. מומלץ להתמקד בתחילה אך ורק ברשת החיפוש של גוגל, המביאה לרוב את התוצאות הטובות ביותר.

10) בחרתי פרסום בחו"ל (לא בישראל), ואני לא רואה את המודעה שלי. מה קורה?
בשביל לראות מודעה שאמורה להופיע רק בחו"ל, ניתן להשתמש בשני כלים: כלי תצוגה מקדימה של מודעה, ואחריו גם כלי אבחון מודעות המאפשר להבין סיבות לפסילה אפשרית. קיים גם כלי מודעות שלא אושרו הבודק לעומק טקסטים של מודעה ופסילות רלוונטיות.

11) זה באמת פשוט לפרסם בגוגל?
התשובה מורכבת. מצד אחד, גוגל מציע מערכת זמינה ומהירה בשפה העברית, שאמורה להיות נוחה לשימוש עבור מרבית בעלי העסקים הקטנים והבינוניים. מצד שני, בעלי עסקים רבים מתקשים בתפעול המערכת, בעיקר בצדדים הטכניים שלה, ועוד יותר מתקשים להבין את מבנה מסעות הפרסום (בעיקר בכל מה שנוגע לשילוב בין קבוצות מודעות ובין מודעות טקסט). לכן אפשר לומר שהמערכת של גוגל פשוטה באופן יחסי, אבל לא כולם יסתדרו איתה בלי עזרה.

12) אני צריך עזרה. אפשר לקבל מספר טלפון?
התשובה היא לא. גוגל שונאים לדבר בטלפון עם לקוחות.
ראשית חשוב שתקראו את האותיות הקטנות: חוזה הפרסום שלך נחתם מול גוגל אירלנד, לא גוגל ישראל.
גוגל אירלנד ממוקמים בבית גורדון, רחוב בארו, בעיר האירית דבלין (Dublin).
גוגל אירלנד מספקים תמיכה ושירות לקוחות בעיקר באמצעות דוא"ל (כן, אימיילים בלבד).
לא ניתן לקבל מספר טלפון של גוגל ישראל כדי לשאול שאלות לגבי חשבון חדש.
רק מפרסמים גדולים מקבלים תמיכה טלפונית בישראל, ביחס אישי.
כדי לפנות אל אנשי גוגל אירלנד בעברית או באנגלית באמצעות ממשק טקסטואלי (דוא"ל), יש להשתמש בקישור "צור קשר" או "עזרה" בתוך ממשק המערכת של גוגל אדוורדס.
חשוב להדגיש: גוגל ישראל אינם מטפלים בלקוחות קטנים, ולכן סניף גוגל אירלנד מטפל במרבית המפרסמים שנתקלים בבעיות וזקוקים לעזרה מדויקת.

13) מה אפשר לעשות בגוגל עם 175 שקלים?
לא הרבה. בתחומים תחרותיים, 175 שקלים הם כסף קטן, ולא יביאו לכם יותר מכמה עשרות קליקים, במקרה הטוב. המטרה של גוגל, כאמור, היא לקבל את פרטיכם האישיים ואת פרטי האשראי שלכם. משם והלאה, הם כבר יעבדו קשה כדי שתהפכו ללקוחות נאמנים.

14) למה גוגל משקיע כ"כ הרבה כסף בגיוס לקוחות חדשים?
כי גוגל מרוויח הרבה יותר אם יש מתחרים רבים על כל מילת חיפוש. כאשר נכנס מפרסם חדש למכרז מילות המפתח, הוא מעלה את המחירים עבור כל מי שמשתתף בתחרות. מבחינת האינטרס של גוגל, תחרות חזקה בין מפרסמים מבטיחה עליית מחירים מתמדת. ככל שמספר המפרסמים גדול יותר, כך עליית מחירי הקליקים קיצונית יותר. לגוגל, לפיכך, יש אינטרס כלכלי חזק מאוד בגיוס לקוחות, הרבה מעבר לתרומה הראשונית של כל מפרסם החדש.

15) אני לא רוצה לקבל יותר מכתבים מגוגל. איך אני מסיר את עצמי מרשימת התפוצה שלהם?
מומלץ לשלוח מכתב רשום (דואר ישראל) אל:
גוגל ישראל
דרך מנחם בגין 23 (מגדל לוינשטיין)
תל אביב 66183

16) אילו סוגי כרטיסי אשראי יכולים לעבוד עם גוגל אדוורדס?
  • אמריקן אקספרס
  • JCB (כרטיס יפני שפועל ב-20 מדינות)
  • מאסטרקרד (כולל לאומי-קארד)
  • ויזה (כולל לאומי-קארד)
ומה עם כרטיס אשראי של דיינרס קלאב? לא יעבוד.

17) האם מבצע שוברי הפרסום של גוגל הוא ייחודי לישראל?
לא. גוגל רצים עם התוכנית הזאת במדינות רבות בעולם, ומציעים שוברים דומים בדרכים שונות ומשונות.
הרעיון הבסיסי נותר זהה כבר שנים: השובר הוא פתיון להיכנס למערכת הפרסום של גוגל, ולא מתנה חד-פעמית.

18) מה יקרה אם לא אקליד את קוד השובר למערכת?
לא תקבל זיכוי, ותיאלץ לשלם על כל הפרסום בעצמך, באמצעות כרטיס האשראי שלך.

19) מה יקרה כאשר יפוג תוקף השובר?
אם מסע הפרסום החל לעבוד אחרי שתוקף השובר פג, הזיכוי לא יפעל. חשוב ליצור את החשבון ולהזין את כל פרטי האשראי, כולל קוד השובר, לפני תאריך "תוקף עד" המופיע בגוף השובר.

20) מי אתה? אתה עובד בגוגל? למה אתה כותב את הדברים האלה?
כותב שורות אלו, אורי ברייטמן, אינו עובד בגוגל. אני מקצוען פרסום מוסמך של גוגל, ובמשך שנים עבדתי עם המערכת של גוגל, תחת חברות שונות ועם לקוחות שונים. הבלוג הזה אינו מייצג חברה מסוימת, ובוודאי אינו מייצג את גוגל. הדברים שכתבתי אינם בהכרח מחמיאים לגוגל או כל גוף אחר, אך אני כותב את האמת כי אני מקבל הרבה שאלות על המבצע הזה, והחלטתי לרכז את המידע כדי שהוא יעזור לאנשים.

>>> יש לכם שאלות נוספות על המבצע של גוגל? הוסיפו תגובה.


מילה אחרונה על "עקרונות הפרסום בגוגל"
בחוברת המידע המצורפת למכתב מבצע ההיכרות של גוגל, מופיעים "4 עקרונות הפרסום בגוגל".
רצוי לצרף כמה הסתייגויות לגבי ארבעתם:

1) "תן ללקוחות למצוא אותך"
במקרים רבים, לא רק לקוחות מוצאים אותך, אלא גם מתחרים, גולשים אקראיים, אנשים שלעולם לא יהפכו ללקוחות, אנשי שיווק באינטרנט שמחפשים לקוחות לעצמם, ושלל סקרנים שאינם רציניים. קחו את זה בחשבון.

2) "שלם רק על לקוחות מעוניינים שהקליקו על המודעה שלך"
כאמור בסעיף הקודם, המפרסם ישלם במרבית המקרים רק על קליקים, לא על לקוחות.
זו הזדמנות טובה להכיר את המונח החשוב "הונאת קליקים" (Click Fraud). ברשת הפרסום הענקית של גוגל קיימת תופעה בעייתית של אנשים וגופים המקליקים על מודעות כדי להרוויח בדרכים עקיפות (למשל, בעלי אתרים המשתמשים בתוכנות ובסוכנים כדי להקליק על מודעות טקסט של עצמם, וכך להתחלק בהכנסות עם גוגל). במקרים מסוימים, יכולה הונאת הקלקות להגיע ל-50% ומעלה, מכלל הקליקים שעליהם שילם המפרסם. גוגל מנסה לזהות קליקים בלתי-חוקיים, ובמקרים רבים אינו מחייב את המפרסם על קליקים כאלו, אבל במקרים רבים - העבריינים מערימים עליו.

3) "המודעה שלך תופיע רק לצד חיפושים רלוונטים הקשורים לתחום העיסוק שלך"
זה לא תמיד נכון. אם המפרסם בחר מילות מפתח שגויות, מילות מפתח רחבות מדי או מילים בהתאמה נרחבת, המודעות של המפרסם יופיעו גם לצד חיפושים שאין להם שום קשר לתחום העיסוק של המפרסם. יותר מכך: במקרים רבים, מודעות בלתי-רלונטיות ימצאו את דרכם לרשת התוכן והמדיה של גוגל (מודעות גוגל אדסנס), שאינה קשורה לחיפושים כלשהם.

4) "צור את מסע הפרסום שלך בקלות, בתוך דקות ספורות"
הדברים לא קלים ומהירים כמו שהם נשמעים. בתחומים תחרותיים במיוחד (לדוגמה: צימרים, השקעות, אירועים), רק המפרסמים המקצועיים והמתוחכמים ביותר מסוגלים להרוויח מן הפעילות ולהביס את המתחרים שלהם. בתחומים אחרים, יצירת מסע פרסום מתאים עשויה להיות תהליך מורכב וקשה, החשוף לתקלות רבות בגלל מורכבותו. יותר מכך: עבור מפרסם מתחיל שאינו בקיא במדיום האינטרנטי, פרסום רווחי בגוגל הינו כמעט משימה בלתי אפשרית.
יותר מכך: אפילו אם מסע הפרסום נוצר תוך כמה דקות, הוא עדיין צריך להפנות לאתר אינטרנט מעוצב-היטב, קריא, נוח לשימוש ויעיל בניתוב הגולשים לפעולה המבוקשת. זה הרבה יותר קשה מיצירת מסע פרסום בגוגל.


בתמונה: המכתב ה"אישי" של ריקי דרורי, סמנכ"ל שיווק, גוגל ישראל


הערה לקוראים: פוסט זה פורסם במקביל גם ב-TheMarker IT, באישור "חופש החיפוש", כמובן; ההבדל בין הפוסט הזה ובין הנוסח של דה-מרקר משקף את העובדה שהנוסח בבלוג מתעדכן לעתים קרובות, בעוד בדה-מרקר הוא סטטי.

23.2.2010

מדיניות סיסמאות של חשבונות גוגל - גן עדן להאקרים

מחקר חדש בתחום בחירת סיסמאות באינטרנט מגלה אמת מרה: רוב הגולשים בוחרים סיסמאות פשוטות מדי, שכל האקר יכול לפרוץ; ומה עושה גוגל בעניין? עוזר להם לאבד את החשבונות שלהם. טוב שיש אימות סלולרי

14.2.2010

מתקפת האקרים ענקית על ג'ימייל: גוגל באזז

קבוצת האקרים אמריקנית בעמק הסיליקון, המכנה עצמה "גוגל באזז" (Google Buzz), פרצה לתיבות הדוא"ל של כל משתמשי ג'ימייל ברחבי העולם; הנזק: חשיפת מידע אישי בניגוד לרצונם וללא ידיעתם של המשתמשים התמימים; ניתן לעצור זמנית את הפריצה בעזרת גלילה לתחתית דף ג'ימייל, ולבחור "turn off buzz"

4.2.2010

תובנות, טרנדים וחיפושים: לומדים מ-Insights

מה באמת מעניין את המחפשים באינטרנט, מתי הם מבקרים באתרים פופולריים, ומה ההבדל בין הייפ עיתונאי מוגזם ובין רייטינג ממשי? כמה הפתעות עדכניות מבית היוצר של גוגל אינסייטס (Google Insights)

האיטי, אייפד של אפל (iPad), אובמה.
אסון עולמי אדיר, גאדג'ט אופנתי, נשיא המעצמה המערבית הגדולה.
נבחרו שלושה נושאים אקראיים שמעניינים את הגולשים בינואר, על פי כמות החיפושים בגוגל:

בתמונה: האיטי, אייפד, אובמה - גוגל אינסייטס, ינואר 2010

האינטרנט לא התעניין במדינה ושמה האיטי כלל וכלל עד 12 ינואר 2010. תוך יומיים המריאו החיפושים על אסון הטבע הגדול של הזמן האחרון, והגיעו לשיא. אך כאשר החודש הגיע לסופו, פחת העניין הציבורי והפך לאדישות על אש קטנה.

גאדג'ט ושמו אייפד (iPad) מתוצרת אפל, לעומת זאת, פרץ בסערה ב-26 לינואר ועקף את האיטי תוך יממה. ב-28 לינואר, שיא סערת אייפד, הגיע המונח החדש לרמת 72, כאשר האיטי הצליח להגיע ל-100 (שיא השיאים). נשאלת השאלה: איך יכול להיות שמוצר חדש של אפל זוכה להתייחסות לא פחות מוטרפת באינטרנט, מול אירוע כה משמעותי והרה-גורל כמו האיטי?

לזכותו של הנשיא אובמה ייאמר, שהוא מעניין את העולם בכל ימות השנה. עם זאת, היו לו כמה שיאים בפברואר, מאי, ספטמבר ונובמבר - אך לאחרונה הוא נמצא בשפל של התעניינות ציבורית. איך ייתכן שנשיא של מדינה בעלת 300 מליון בני-אדם מעניין את העולם פחות ממוצר חדש מתוצרת אפל? הגולשים הם עדר צר-אופקים, ככל הנראה.


פייסבוק נגד טוויטר נגד גוגל

שלושה ענקי-אינטרנט, לכאורה: רשת חברתית מול שירות מיקרובלוגינג, נגד מנוע חיפוש עממי.

בתמונה: פייסבוק, טוויטר, גוגל- גוגל אינסייטס, ינואר 2010

מה אנחנו לומדים כאן? שיש הפתעות בחיים: פייסבוק מעניין את הגולשים יותר מפי 4 מגוגל.
טוויטר
, למרות ההתלהבות התקשורתית והערך הפיננסי המשוער שלו, לא מזיז להם את חוט העכבר. עוד מתברר, ש'פייסבוק' הוא בילוי של סופשבוע: הוא עולה ביום שישי, מגיע לשיא בשבת, נמשך גם בראשון (אצל הנוצרים), ונופל לשפל בשלישי-רביעי.

ומה עם גוגל? הוא סטטי במשך רוב ימות השנה. החיפושים עליו כמעט ולא משתנים. 2009 היתה השנה של פייסבוק, והוא ממשיך לעלות בחיפושים, גם כיום. פייסבוק מרתק את העם, גוגל חדגוני, טוויטר בשוליים הרחוקים.


ויקיפדיה, יוטיוב, אוואטר

השוואה מעט מוזרה: אנציקלופדיה, סרטונים - והסרט הכי רווחי בתולדות הקולנוע המודרני.
בתמונה: ויקיפדיה, יוטיוב, אווטאר- גוגל אינסייטס, ינואר 2010

והנה החדשות: יוטיוב הוא הבילוי העולמי המועדף. בסופי-שבוע חלה עלייה משמעותית בחיפושים על האתר. אנשים מתנהגים ב'יוטיוב' כפי שהם טוחנים את הטלוויזיה שלהם: בשישי-שבת הם בוהים במסך ללא הפסקה. יוטיוב הוא אתר ייחודי בכך, שהוא מייצר גלי-צונמאי של ביקורים וצפיות, בעיקר כאשר ההמונים אינם נמצאים בעבודה.

לעומת יוטיוב, ויקיפדיה הוא אתר שבו הגולשים משתמשים בכל ימות השבוע. אך יחס הפופולריות בינו ובין יוטיוב הוא אחד לתשע. נראה שהגולשים רוצים להגיע ליוטיוב בכוונה תחילה, בעוד הם נתקלים בויקיפדיה במקרה, כאשר הם עושים חיפושים על מידע מדויק. ויקיפדיה הוא אתר מועיל, אינטרנטי במובן הקלאסי (לא מרגש), ולא קשור לבילוי סופשבוע.

ולעומת שני אלו, הסרט 'אווטאר' הוא טרנד טיפוסי: מגיע משומקום, עולה לשיא קצרצר (19 ינואר, יממה לאחר התחלת ההקרנות הבינ"ל), ואז יורד אט-אט בפופולריות עד שהוא ייעלם, בסופו של דבר.


תובנות / מסקנות

  • מרבית הגולשים באינטרנט מחפשים בידור פשוט וזול. הרשת, מבחינתם, היא לא מקור מידע, אלא דרך להעביר את הזמן בנעימים. זה לא חזון עידן המידע, אלא כלי ביתי להפגת השיעמום.

  • משתמשי מנועי החיפוש נעזרים באתרים מפורסמים כדי למצוא מידע שימושי, אבל מה שמעניין אותם בעיקר זה לדבר עם חברים, לצפות בסרטונים ולקנות מוצרים חדשים.

  • כל טרנד, אסון או מנהיג פוליטי חדש מעניינים את הגולש ימים ספורים, לכל היותר. אחרי שהבלגן מסתיים, הם חוזרים להתבדר בשקט, מול המסך השטוח שלהם.

25.1.2010

שרה נתניהו והעוזרות: פרסום יצירתי בגוגל

מי אמר שאי אפשר להיות יצירתי בעזרת פרסום בגוגל?

חיפוש על "שרה נתניהו" מביא כעת פרסומת טקסט מושכת ביותר:


כמה שאלות, בכל זאת:
1) האם שרה נתניהו חושבת על תביעה נגד מד"ס, או שיש לה חוש הומור?
2) בזמן כתיבת הפוסט, לא היה ערך ויקיפדיה עצמאי על שרה נתניהו
3) האם עורכי "ידיעות אחרונות" מסכימים שהכתבה "תיק שרה נתניהו" תתפרסם בחופשיות ברשת?
4) האם הגב' נתניהו מבינה שכמות החיפושים על שמה העפילה לשיא שלא נראה כמוהו מאז שנות ה-90?
5) האם שרה נתניהו מרח' עזה 35 בירושלים, שמספרה באתר 144 הוא 054-5292882, היא אכן הגברת?


14.1.2010

הוספת גוגל ישראל אל דפדפן אקספלורר

מדריך פשוט למתחילים: איך להוסיף את גוגל ישראל (Google.co.il) בתור מנוע החיפוש האוטומטי (ברירת-מחדל) של דפדפן אקספלורר, מתוצרת מיקרוסופט (גרסאות 7-8)?

1) היכנס לעמוד "צור ספק חיפוש משלך"

2) בשדה "URL", הדבק את הקישור הבא

3) בשדה "שם", כתוב "גוגל ישראל" (או "גוגל" / "גוגל בעברית")

4) בשדה "קידוד תוים" - אין צורך לגעת

5) לחץ על כפתור "התקן ספק חיפוש"

6) בחלון הקופץ, יש לסמן את האופציה: Make this my default search provider

7) לחץ על הכפתור "Add"

הצלחת! מעכשיו גוגל ישראל (בעברית) יהיה ספק החיפוש הראשון שלך.
ניתן לבצע כל חיפוש, בעברית או באנגלית, בעזרת תיבת החיפוש, הממוקמת בצד הימני-עליון של דפדפן אקספלורר.

בתמונה: עמוד יצירת ספק חיפוש עבור אקספלורר 8


איך להוסיף עוד מנועי חיפוש?
יש לחזור על שלבים 1-7, עם שני שינויים:
א) בסעיף 2 (השדה url) יש להעתיק את כתובת מנוע החיפוש לאחר שמחפשים בו את המילה TEST
ב) בסעיף 3 (השדה "שם") יש לבחור שם אחר, שאינו גוגל, כמובן
ג) בסעיף 6 (חלון קופץ) אין לבחור שום אופציה

ועכשיו שלח את ההוראות לחבריך, כדי שגם הם לא ייאלצו להשתמש במנוע החיפוש המעצבן של מיקרוסופט (Live).


שתי הערות נוספות:
1) קיימת גרסה גוגלית של אקספלורר 8, עם גוגל טולבר מותקן עמוק בפנים (ועם תוספות)

2) אם יש לך דפדפן פיירפוקס (FireFox), סביר להניח שאתה מספיק מיומן בשביל לנהל את מנועי החיפוש מן הדפדפן שלך, אבל תכל'ס - גוגל כבר מותקן שם, ו"לייב" של מיקרוסופט - לא.

13.1.2010

גוגל נגד ממשלת סין: מאיימים לעזוב - ועוזבים

לפני חודש פרסמנו ב"חופש החיפוש" מאמר ביקורתי ביותר נגד המשך פעילותה של "גוגל סין", לאור התנהגותה הפושעת והמזעזעת של ממשלת סין, הצנזורה הדרקונית שהיא מפעילה באינטרנט, וההגבלות הבלתי-אפשריות שהיא מטילה על אתרים ומנועי חיפוש סיניים.

5.1.2010

השירותים של גוגל (Google Toilet)

סרטון אנימציה חדש של מהדורת סופרניוז בערוץ Current האמריקני ממחיש בצורה משעשעת את בעיות הפרטיות החמורות שיוצר גוגל בשנים האחרונות. הסרטון מראה בין השאר את הסכנה בשירות "גוגל ווייס" (Google Voice), שהוא למעשה מכונת ציתות לשיחות טלפון אישיות, באריזה ידידותית-לכאורה.

כמו כן ממציא הסרטון שירות פיקטיבי שנקרא "גוגל טוילט", שהיא למעשה אסלה המחולקת בחינם. השירות מנתח את הפרשותיו האינטימיות של המשתמש, כדי להציג בפניו פרסומות מותאמות-אישית ("איך ידעתם שאני אוהב אוכל הודי? אה, כן!"). כמו כן, משתמש גוגל במידע הביולוגי הרגיש כדי לעדכן את "פייסבוק" בסטטוס הרעלים והכימיקלים בגוף המשתמש. הניסוח השנון ("Sift Through your Shit") נשמע נהדר באנגלית.

הסרטון, באורך 2:20 דקות, מסתיים בשורה המוחצת: "גוגל - אנחנו עמוק בתוך התחת שלך".
או בשפת המקור: Google - We're Right up your Ass.
צפייה נעימה!





סביר להניח שרוב אנשי גוגל לא יאהבו את הסאטירה הזו, שהופכת את גוגל לממשיכה של מיקרוסופט.

21.12.2009

גוגל מפות העביר את הרשות הפלסטינית לישראל

תושבי ג'נין, שכם, רמאללה, בית לחם, קלקיליה ויריחו הם תושבי ישראל, על פי "גוגל מפות" (Google Maps); הרשות הפלסטינית איבדה את כל עריה; מה הפלא? היא בכלל ממוקמת בסעודיה


בוקר טוב לכל 284,000 הפלשתינאים המתגוררים במחוז ג'נין: גוגל החליט שאתם גרים בישראל.



שכם היא העיר הפלסטינית השנייה בגודלה (134,000 אלף), וגם היא עברה לשליטת ישראל, לאחר שהסכמי אוסלו בוטלו חד-צדדית ע"י מהנדסי "גוגל מפות", כפי שניתן לראות כאן בבירור:



העיר הנמוכה ביותר בעולם, יריחו, שהיתה הבסיס להסכם "עזה ויריחו תחילה", סופחה רשמית למדינת ישראל, לאחר שהרשות הפלסטינית חתמה בג'ימייל על כתב ויתור דיגיטלי:



רמאללה היא בירת הרשות הפלסטינית, ע"פ העולם. אבל מה העולם מבין? לשיטת גוגל, רמאללה היא ישראלית כמו ערוץ 2, החינמון "ישראל היום" או הדוגמנית הציונית בר רפאלי - אפילו בשפה באנגלית:



בית לחם, פעם מרכז נוצרי והיום שטח A שנמצא בפועל בשליטת חמאס, נמסר לשליטת ישראל בטקס רב-רושם שנערך במשרדי גוגל ביישוב היהודי מאונטיין-ויו, קליפורניה:


גם העיר קלקיליה, שנמצאת מעבר לקו הירוק, הצטרפה לחגיגה.
מעתה היא בשר מבשרה של מדינת ישראל הרשמית,
ע"פ ארגון האומות המאוחדות החדש, שמקום מושבו ב"גוגלפלקס":


ההסבר

להיכן נעלמה הרשות הפלסטינית בשירות המפות של גוגל?
מדוע איבדו הפלשתינאים את כל עריהם בקלות כה רבה?
וכיצד הגיע גוגל למסקנה שהערים הפלסטיניות (שטחי A) הועברו לשליטת ישראל ללא ידיעתן?

התשובה נמצאה בחיפוש פשוט אחרי "הרשות הפלסטינית" ב"גוגל מפות", כמובן:

בתמונה: הרשות הפלסטינית - חלק בלתי-נפרד מ"ערב הסעודית"


מעניין כמה תלמידים ישראלים הגישו עבודות לבית הספר עם התיאור הבא:
"הרשות הפלסטינית, הממוקמת בסעודיה, איבדה את השליטה ברצועת עזה בעקבות השתלטות תנועת חמאס על הרצועה. מיד לאחר מכן, איבדה את שאר עריה לטובת ישראל, וכיום היא משמשת קוריוז היסטורי ב'ויקיפדיה', ממנה העתקנו ערך זה, לאחר שמצאנו אותו בגוגל".

17.12.2009

גוגל סין: "1984" בפעולה

בספר "1984" מתואר שלטון שמסתיר, משכתב ומוחק את ההיסטוריה בהתאם לצרכיו; "גוגל סין" משתפת פעולה מרצון עם מנגנון שכזה כיום, ופוגעת קשות ביוקרתה עקב כך

6.12.2009

אייל גולן מנציח את גוגל בג'ונגל


אייל גולן הוא ככל הנראה המוסיקאי הישראלי הראשון שמזכיר את "גוגל" בשירו; איזה שירות זה עושה למנוע החיפוש החזק בהיסטוריה, ומדוע לא בחר הכותב, יוסי גיספן, את המתחרים

שירו של אייל גולן, "ג'ונגל", שיצא לאור בתחילת דצמבר 2009, מתחיל כך:

אם אני ואת היינו נולדים בג'ונגל
במקום שאי אפשר למצוא אותו בגוגל
פשוט מבודדים מהעולם
עמוק בתוך היערות של אפריקה


איזכור "גוגל" במילים של שיר הוא אקט נדיר ביותר במוסיקה הישראלית בפרט והבינלאומית בכלל. בעולם הגדול ידועים רק שירים מעטים שזכו לכבוד הזה, למשל "גוגל מי" של הזמרת לטוניה הולמס (LaTonya Holmes).

השיר "נאו ג'נריישן" (Now Generation) של להקת בלאק אייד פיז (black eyed peas) כולל התייחסות מפורשת לכל האתרים הפופולריים, כולל גוגל שמוגדר כ"הפרופסור שלי". גם פייסבוק, מייספייס, ויקיפדיה מוזכרים בשיר.

מלבד הולמס ובלק אייד פיז, קיים אלבום נדיר של הזמר איי-פינקס (A. Pinks) תחת הכותרת "זו לא שמועה - גוגל מי" (It's not a rumor - google me).

מעבר לעובדה שגוגל מתחרז איכשהו עם ג'ונגל, הכותב יוסי גיספן, יליד 1961, בחר את המותג הזה כיוון שהוא מזוהה בציבור הרחב עם כלי שמאפשר למצוא כל דבר. בהנחה שלא גולן ולא גיספן קיבלו כסף מגוגל על הג'סטה, אפשר להסיק שבעיני שניהם - גוגל נתפס בתור שם בלתי-מסחרי, שלא כמו אינטל, יבמ או היולט-פקארד.

לכן בהחלט מותר להגיד "גוגל" בשיר של זמר ים-תיכוני, ועדיין לצאת בסדר. גוגל הוא מותג עממי, חוצה מגזרים, חוצה עדות, חוצה מעמדות, לא לגמרי מסחרי, נגיש, פשוט, חמוד, שמשדר "טוב" ושרק עוזר לנו. אייל גולן יודע שגוגל עוזר לו ליצור קשר עם מעריציו: 8,077,020 חיפושים בשנה על אייל גולן ב"גוגל ישראל" זה לא צחוק.


מאות אלפי דולרים - בחינם
אין צורך להיות סרגיי ברין בשביל להבין שאמנים כמו אייל גולן עושים שירות אדיר לגוגל. הנצחת גוגל בלהיט-רדיו, שינוגן גם במסיבות ובחתונות, היא פעולת יחסי ציבור פנטסטית ללא תשלום, מהסוג שגוגל מקבל כבר למעלה מעשר שנים ברציפות. ערך האיזכור של גוגל בשיר של אייל גולן ("תוכן שיווקי") הוא שווה-ערך למאות אלפי דולרים, לא פחות. הג'ונגל של גולן מטמיע את המותג האמריקני בתודעה הישראלית, בדרך החזקה ביותר האפשרית.

די ברור מדוע גיספן לא בחר אף אחד מן המתחרים של גוגל בישראל. האם השורה "במקום שאי אפשר למצוא אותו ביאהו" נשמעת טוב? לא ממש. כנ"ל גם וואלה (ממתי מחפשים משהו בוואלה?), ובוודאי לא "בינג" - מותג שנמצא בחיתוליו, ומרבית הציבור הישראלי ימשיך שלא להכיר אותו בשנים הקרובות. גוגל, לעומתם, הוא היחיד שגם מזוהה עם חיפוש בכדור הארץ (גוגל ארת' - Google Earth), ולכן הוא מתאים עוד יותר לנושא הג'ונגלים והגיאוגרפיה.

המנצח לוקח הכל
להקת אבבא הוסיפה ביולי 1980 להיט נוסף לאוסף שלה: "דה ווינר טייקס איט אול". זה בדיוק המצב של גוגל בתור מותג חיפוש חוצה-גבולות: המנצח לקח הכל, ולא הותיר פירור לאחרים.

גוגל מאוזכר באינספור הקשרים תרבותיים (גם בקולנוע, אבל זה כבר עסק לפוסט אחר), הוא מזוהה באופן בלעדי עם המילה "חיפוש" (לא רק באינטרנט), הוא מקבל יחסי ציבור בחינם, הציבור מעריץ אותו, הצרכנים אינם מזהים אותו עם חברה מסחרית - ולכן הוא גורף את כל הקופה, הרבה מעבר למה שמונופול יכול לקבל בכלכלה תחרותית. אייל גולן הוא רק הוכחה נוספת לכך.



[תודה למר אסף לבנון על הטיפ]

24.11.2009

יישור קטלני: כשלונם של וואלה, יאהו ובינג מול גוגל

גוגל ניצח את שני מתחריו הגדולים בישראל (וואלה + יאהו), בין השאר, בגלל תשומת-לב למרכיב מרכזי בשפה העברית: הכיוון שלה

תוהים למה גוגל השתלט על למעלה מ-90% מן החיפושים במדינת ישראל? בואו נתחיל מיישור השורות. פוסט זה כתוב מימין לשמאל, וזו אחת הסיבות שבגללן אתם בכלל מסוגלים לקרוא אותו בלי לאבד עשתונות.

כאשר אתם מחפשים בעברית בגוגל ישראל, התוצאות מופיעות בכיוון המצופה: מימין לשמאל. כאשר אתם מחפשים באנגלית בגוגל העולמי, התוצאות מתיישרות לפי מה שנהוג בעולם המערבי: משמאל לימין. כך בונים מנוע חיפוש בינלאומי, וכובשים את העולם בסערה.

הגולשים העבריים רגישים מאוד ליישור השורות (ימין או שמאל), כיוון שהם מחונכים מגיל אפס להביט ימינה כאשר הם מנסים לקרוא ולכתוב בשפת אימם. הגולשם היהודים-הדתיים רגישים לכך בצורה קיצונית. לכן, אם הגולש הישראלי המסורתי רוצה לחפש בעברית, הוא יעשה את זה דרך גוגל ישראל: זה מה שהמוח שלו תובע ממנו. כל זה נכון גם למשתמשים ממוצא ערבי (מדינות ערב) - יישור ימינה הוא הנורמה.

אך כאשר הגולש העברי מעוניין לחפש באנגלית או כל שפה לטינית אחרת, הוא מבין, לעתים בצורה תת-מודעת, שהוא מוכרח לחפש בגוגל העולמי (google.com). הישראלי המצוי, זה שנולד ומת בעברית רצוצה, רוצה לקבל את התוצאות הלועזיות שלו מיושרות שמאלה - אחרת המוח שלו יתקשה לעבד את הטקסט. בכל מקרה, גוגל מספק את הסחורה בכל השפות, ויודע ליישר אותן לפי מה שהגולש מכיר.

איך נפלו מתחרים

וואלה הוא יצור חד-צידי. אם מחפשים בו בעברית, התוצאות מוצגות מימין לשמאל.
לרוע המזל, גם קורה גם באנגלית: אם "תעיזו" לחפש באנגלית במנוע החיפוש של וואלה, התוצאות עדיין יהיו מיושרות ימינה. זוהי טעות חמורה מצידו של מנוע חיפוש המעוניין לשרת את הישראלים המסוגלים לכתוב באנגלית. לכל גולש בישראל יש רגע שבו הוא חייב לחפש באנגלית, וזה הרגע שבו וואלה מפסיק להיות אפקטיבי.


בתמונה: "וואלה חיפוש" בכיוון הלא-נכון.
המנוע מציג תוצאות חיפוש באנגלית - מימין לשמאל

אף אחד לא יהיה מוכן לקנות ספר בשפה האנגלית, המודפס מימין לשמאל. אבל ב"וואלה" עדיין לא קלטו שאם הגולש מחפש באנגלית, צריך להפוך לו את הממשק כדי שהטקסט יהיה קריא. על השגיאה הזאת, שנמשכת כבר יותר מדי שנים, וואלה שילמה ביוקר רב - רוב הגולשים ברחו ואינם.

יאהו, שהיה פעם מנוע החיפוש המוביל בעולם, עדיין לא השכיל להתמודד עם הכיוון הבסיסי של השפה העברית. כל החיפושים בשפה העברית אמנם מביאים תוצאות עבריות, אך בכיוון הלא-נכון. התוצאה: דף תוצאות חיפוש שמשדר לגולש, ברמה הבסיסית ביותר, את המסר הבא: "אני לא מבין ישראלים, ואני לא מכבד את השפה שלהם". בתגובה, נטשו מרבית הישראלים את יאהו בתור מנוע חיפוש עברי.

צילום מסך: יאהו חושב "עברית קשה שפה"!
לכן מציג את שפת אבותינו משמאל לימין...

העובדה ש-2009 כבר מסתיימת, ואנשי יאהו עדיין לא קלטו שהישראלים קוראים הפוך מהאמריקנים, היא שגיאה פטלית שיכולה להרוס חברות חיפוש מן היסוד. בעולמות מסורתיים של תוכן, המנותקים מן הארעיות והפזיזות של עולם ההייטק, לא יעלה על הדעת לעשות דבר כזה לעם המתייחס לתרבותו ברצינות: אפילו מסעדה הודית בעיר מומביי תציג תפריט בעברית, המיושר מימין-לשמאל.

בינג, הכוח העולה של מיקרוסופט, מראה סימנים של תבונה בנושא בינאום (אינטרנציונליזציה). מנוע החיפוש השני בכדור הארץ, בגרסתו הבינלאומית, מציג תוצאות באנגלית כמו שצריך, ובינג הישראלי (בכתובת המסורבלת והבעייתית bing.com/?cc=il) הפנים את העובדה שהישראלים לא מוכנים לקרוא עברית משמאל לימין.

הבעיה של בינג, אם כן, היא קושי להבדיל בין בינג העולמי ובין בינג הישראלי - ולעשות את המעבר בין השניים בקלות וביעילות. בשביל לדלג בין בינג הישראלי והעולמי, צריך לאתר את הקישור הקטן למעלה ("ישראל") ואח"כ לאתר את הקישור הקטן למטה ("go to bing in English"). עבור המשתמש הממוצע, קשה לבצע את המעבר בין השפות, ולכן כדאי לו להישאר עם גוגל הישן והטוב.


סיכום קטלני
אם אתה רוצה שהלקוחות יחתמו לך על צ'ק שמן, כדאי שתדע מאיזה כיוון הם כותבים עליו.
אחרת אפשר לכבות את המחשב, לפטר את העובדים ולפרק את התאגיד.

את הלקח המר הזה, שמסתכם בנתח השוק הענק של גוגל, נאלצו ללמוד "וואלה! חיפוש", "Yahoo Search" ובקרוב גם "מר בינג" - אם לא יזדרז להתייחס בכבוד לשאר מדינות העולם, שאינן ארה"ב.

19.11.2009

למה דפי זהב מסתירה טלפונים מגוגל

גוגל רוצה לסרוק מספרי טלפון מ"דפי זהב"; לגוגל לא איכפת אם אף אחד לא ייכנס לאתר דפי זהב; מה עושה דפי זהב בתגובה? מסתירה ממנו את מספרי הטלפון של לקוחותיה; מה זה אומר עלינו ועל מנועי חיפוש?

חיפשתם מספר טלפון של עסק באינטרנט. תוצאת החיפוש הראשונה הגיעה מ"דפי זהב". אתם כבר רגילים לכך שמנועי חיפוש כמו גוגל מציגים כבר בדף תוצאות החיפוש את תקציר התוכן הרלוונטי (באנגלית: "סניפט" - Snippet) מן הדף. במקרה הזה, אתם רק רוצים את מספר הטלפון. "דפי זהב" יודעים את זה, ומסתירים מכל תוכנת סריקה והעתקה, כולל "גוגל", את המספר.

איך זה נעשה? במקרה של "דפי זהב", הם משתמשים בפונקציה שנכתבה בשפת "פרל" (Perl) שלוקחת מספר טלפון מתוך מאגר נתונים, וממירה אותו לקובץ גרפי מסוג "גיף" (gif). התוצאה היא מספר טלפון שהוא למעשה תמונה, שאותה גוגל מתקשה לקרוא - נכון ל-2009. וככה זה נראה:

בתמונה: הרשומה של העסק "דפי זהב" באתר d.co.il
שימו לב: שני מספרי הטלפון אינם טקסט, אלא תמונה
(03-7532222, 1-800-200400)


לא רק גוגל מעתיקן

מלבד גוגל, יש להרבה גורמים "טפיליים" אינטרס לסרוק, "לקצור" ולהעתיק את מאגר הנתונים העסקי הזה. ספאמרים שרוצים למכור שמות ומספרי טלפון, גורמים שיווקיים ועסקיים שרוצים לעשות כסף מבתי עסק - כולם רודפים אחרי הנתונים של "דפי זהב"; קשה לסווג את גוגל בתור טפיל דיגיטילי קלאסי, או "הרווסטר" (Harvester), אבל הוא יעשה את כל המאמצים כדי לקחת לעצמו את כל המידע החיוני באינטרנט.

גוגל שונא כשמסתירים ממנו מידע. הוא מבהיר לבעלי אתרים שצריך להשתמש בטקסט ולא בתמונה כדי להציג תוכן חשוב. מצד שני, דפי זהב שונאים את זה כאשר גוגל "מצטט" את מספרי הטלפון של העסקים הרשומים באתר שלהם, ומונע מן הגולשים להקליק פנימה אל התוכן והפרסומות המקיפות אותו. למה ש"דפי זהב" יהיו העבדים של גוגל? אחרי הכל, הקליק מגיע להם ביושר - הם אלו שהשיגו את המידע. גוגל רק "רוכב" על העבודה שלהם.

גוגל יודע שהוא צריך אתרים כמו "דפי זהב" כדי לשרת את הלקוחות והמפרסמים שלו. במקרה של "דפי זהב", מדובר באתר ענק שמתוכו גוגל סרק לפחות 14 מליון (!) דפים שונים. מנוע החיפוש הפופולרי צריך את הנתונים של מדריך העסקים כמו חמצן למוח, וגם ההיפך נכון לגמרי - "דפי זהב" מקבלים המון תנועה חשובה מ"גוגל", כי יותר קל לחפש ב"גוגל" שאליו אנחנו רגילים, מאשר לחפש בתוך "דפי זהב", אתר פחות נגיש ומהיר.

אבל אם כבר להסתיר את הטלפון, למה לא להסתיר גם את הפקס?

בתמונה: מספר הפקס נשאר טקסט רגיל,
מספרי הטלפון הופכים לתמונה


בתמונה שלעיל אפשר להבחין (אם מביטים היטב) שהגופן של מספרי הטלפון והפקס קצת שונה. זה בגלל שהפקס נותר טקסט, בעוד מספר הטלפון הפך תמונה. ההגיון של דפי זהב ברור בכל מה שנוגע למספר הטלפון (להסתיר כדי שהגולשים יקליקו וייכנסו לאתר). אבל למה לא להסתיר גם את הפקס?

בואו נסתיר הכל
מן הסתם, חלק ניכר מן הגולשים ירצה לדעת מה מספר הפקס של העסק. כדאי להחביא גם מהם את השדה הזה, ולהכריח אותם להקליק פנימה (בואו לבקר!). רק רגע - ומה עם הכתובת? גוגל לא צריך לחשוף את הכתובת של העסק בפני הגולשים התמימים, ובכך לשדוד את הקליק מ"דפי זהב" המסכנים. לפי אותו הגיון אנוכי, "דפי זהב" יעשו בשכל אם יהפכו לתמונה את כל שדות הנתונים האפשריים, כולל המיקוד, כתובת האתר וכתובת הדוא"ל.

ל"דפי זהב" יש אינטרס נוסף להסתיר את מספר הטלפון האמיתי של בתי העסק: היא רוצה להרוויח כסף על כל שיחה בעזרת הצגת מספר 'מירס' (057) שמזרים לה הכנסות על חשבון המתקשרים, וגם מאפשר לה לבצע בקרה מדויקת על כמות השיחות הנכנסות דרך האתר. תחקיר TheMarker חשף את התרגיל, שחוקיותו מוטלת בספק.

ניגוד האינטרסים בין דפי זהב לגוגל ברור יותר בשלב הזה. אם דפי זהב ימשיכו לחסום יותר ויותר שדות נתונים בפני האתר החזק והמשפיע ביותר באינטרנט - גוגל יתחיל לחשוב שאין שם מידע חשוב, ויוריד אותם למיקום נמוך יותר בתוצאות החיפוש שלו. זוהי לא תוצאה רצויה בעיני "דפי זהב", ולכן היא נזהרת מאוד במשחק המסוכן שהיא נכנסה אליו, בלית-ברירה - כדי לשרוד בענף ולהרוויח כסף.

נכון לעכשיו, המילה "טלפון" מופיעה בכל עמוד עסק של דפי זהב, וגוגל יודע שלא רחוק משם (בשדה הפקס) מופיע משהו שנראה ממש כמו מספר טלפון אמיתי. כך שבמצב הנוכחי, דפי זהב מצליחים "להתל" (בתום-לב, כמובן) בגוגל שיחשוב כי הפקס הוא מספר הטלפון המבוקש. חבל שגוגל הביא את דפי זהב למצב שבו הם צריכים להתל בו כך.

אבל המשחק לא נגמר כאן. אם הגולש מחפש את הטלפון של עסק כלשהו, ובתוצאות החיפוש של גוגל מופיעה המילה "טלפון" כשלצידה מספר כלשהו (במקרה הזה - רק פקס) - האם היא לא מטעה את הגולש? הרי משתמשי גוגל לא יקליקו פנימה אל אתר דפי זהב; הם יסתפקו במספר המופיע בתוצאות החיפוש - וישמעו צפצוף ארוך ומעצבן. אז האם דפי זהב הרוויחה או לא?

בתגובה לפוסט זה, צוין בצדק שאנשים עם מוגבלויות (עיוורים וכד') סובלים מן ההחלטה להפוך את מספרי הטלפון של דפי זהב לתמונות. מבחינתם, דפי זהב מתעלמת מקיומם של החלשים ביותר - אלו שאין להם חלופה נגישה אחרת. אם "דפי זהב" היה אתר ממשלתי, היה אפשר לתבוע אותו על אפליה אסורה. עמותות כמו "נגישות ישראל" נלחמות בהחלטות שנויות-במחלוקת כמו זו של דפי זהב, ולעתים מנצחות במאבקיהן.


גם בזק עושים את זה ב-144
לא רק דפי זהב מסתירה טלפונים: גם אתר 144 של בזק משתמש באותה טכניקה של הגנה-עצמית, אלא שהוא דורש לחיצה על כל מספר כדי לקבל את התמונה שלו. עד לפני כמה חודשים, הלחיצה היתה מניבה מספר טלפון טקסטואלי, אך כעת גם הוא (כמו בדפי זהב) הפך לקובץ תמונה.

במילים פשוטות - אם מנסים לסמן את מספר הטלפון באתר 144 עם העכבר ולהעתיקו למקום אחר, הדבר בלתי אפשרי מבחינה טכנית. רק חבל שבכך "בזק" למעשה אומרים לעיוורים בישראל: לא תוכלו לקרוא את מספרי הטלפון של חברת התקשורת הלאומית, משיקולים עסקיים צרים שלנו.

כדי להתגונן מפני גורמים "עוינים" הלוחצים על מספר גדול של מספרי טלפון, משתמש אתר 144 של בזק במנגנון אבטחה המכונה קפצ'ה (Captcha) כדי למנוע מגורמים חיצוניים להעתיק את מספרי הטלפון היקרים-מפז שלו. יש להקיש קוד המשלב מספרים ואותיות כדי לחסום משתמשים עיוורים - גם אם הם בני-אדם; ואין חלופה עבור מוגבלים.

לכן, כאשר לוחצים על מספרי טלפון רבים ב-144, קופץ חלון עם ההערה הבאה: "חלונית זו נועדה למנוע שימוש בכל רובוט, תולעת, מנוע אחזור וחיפוש מידע, או כל כלי אוטומטי או ידני אחר אשר מתוכנן לאנדקס, לאחזר ולאתר מידע באתר". במילים אחרות: בזק אומרת לגוגל שהוא לא יוכל לקבל את מספרי הטלפון של תושבי ישראל.


יום יבוא - גוגל יפקח עיניים
יום אחד גוגל יוכל לקרוא תמונות טקסט כאלו בלי שום בעיה, ואז הוא יעקוף את הטריק של דפי זהב. בינתיים הוא מתנהג יפה ומעמיד פנים שהוא עיוור (זה נכון, חלקית). זה לא יכול להימשך לנצח, מבחינתו של גוגל - הוא חייב לדעת מה קורה בכל דף ברשת, אחרת הוא הופך משותק בכל איברי גופו, כאשר מסביבו חבורת אצנים אולימפיים, המכשילים אותו בכל הזדמנות אפשרית.

השאלה היא: האם מותר לגוגל לקחת תמונה, שמראש לא אמורה להיות טקסט חי ונושם, ולהמיר אותה לפי שיקול דעתו הבלעדי? האם מותר לגוגל "לגנוב תנועה" מאתרים -- שרק מנסים לענות על שאילתות של גולשים ולהעניק להם שירות תמורת תנועה/פרסום -- רק בגלל שהוא מונופול חיפוש דורסני?

גוגל צריך לדעת למצוא את האיזון המדויק בין השירות שהוא אמור להעניק לגולשים, ובין הגבול שבעלי אתרים מוכנים לתת לו. אבל ריקוד הטנגו של החשיפה וההסתרה בין שני הצדדים יימשך במלוא העוז גם בעתיד.




[פורסם גם ב-TheMarker IT, באישור הכותב]

כל הזכויות שמורות לבלוג חופש החיפוש 2007-2012