17.12.2009

גוגל סין: "1984" בפעולה

בספר "1984" מתואר שלטון שמסתיר, משכתב ומוחק את ההיסטוריה בהתאם לצרכיו; "גוגל סין" משתפת פעולה מרצון עם מנגנון שכזה כיום, ופוגעת קשות ביוקרתה עקב כך
מנגנון התעמולה הדרקוני בסין פועל במלוא המרץ גם כיום, בסוף 2009, ואף אחד מעובדי גוגל לא פוצה פה ומצפצף. הצנזורה האנטי-היסטורית של גוגל בסין לא מאפילה על כל הישגי מנוע החיפוש החזק בעולם, אבל בהחלט עומדת בניגוד מפורש לחזון של גוגל: להפוך את המידע ברשת לנגיש וזמין לציבור.

השלטון באימפריה החדשה של המאה ה-21, הרפובליקה העממית של סין (PRC), מצנזר מידע בצורה קשה וגורפת.
חברת גוגל, שפיתחה את מנוע החיפוש הגדול והחזק בהיסטוריה, משתתפת במפלצת הצנזורה הסינית -- למעלה מ-30 פקידים ואנשי-ממשל משתתפים בתהליך סתימת הפיות -- והינה חלק בלתי-נפרד מ'חומת האש הסינית'.

ההשוואה לפניכם:


בתמונות: גוגל סין מתעלם מן הטראומה (הגופות, האיש מול הטנק),
בעוד גוגל העולמי מציג את התוצאות שהשלטון הסיני לא רוצה לראות.
בחיפושי תמונות א-פוליטיים, אין הבדלים משמעותיים בין גוגל סין ובין גוגל העולמי

חיפוש התמונות של גוגל על הביטוי "כיכר טיאננמן" (tiananmen square) משקף את המצב בסין כיום: מנוע החיפוש מצטרף למעשה השכחת האירוע הטראומטי שהתרחש ב-5 ביוני 1989: הפגנות-ענק כנגד השלטון הדיקטטורי הסיני הובילו למעשי אכזריות והרג מצד השלטון והצבא הסיניים. אלפי אזרחים חפים מפשע מתו ונפצעו; השלטון פשט על העיתונות ועל ארגוני המתנגדים למשטר, אסר והרחיק פעילים פוליטיים, והרג את ההתנגדות הדמוקרטית לדיקטטורה.

מערכת שלטון המידע האנטי-דמוקרטית בסין של ימינו משקיעה משאבים אדירים בהסתרת המידע על אירועי 1989 מפני האוכלוסיה הסינית, ובמיוחד מן הדור הצעיר שנולד אחרי 1989. חל איסור חמור לעסוק בנושא או לכתוב עליו, כדי לעודד בורות, אי-ידיעה, השכחה ולבסוף - שיכחה מוחלטת. אתרים העוסקים בזוועות טיאננמן - נמחקים לאלתר. עיתונאים אמיצים הכותבים עליו ומתייחסים אליו - נאסרים בלי כל התחייחסות לחופש הביטוי.


לא רק כיכר טיאננמן

על גוגל נאסר להציג תמונות ממגוון נושאים "שנויים במחלוקת" (כמו מעמדה של טייוואן, מאבקה של טיבט לעצמאות, דמוקרטיה ודיקטטורה בסין, כליאת עיתונאים ובלוגרים, עינויים קשים, עונש מוות בסיטונות, ועוד), להציג תוצאות חיפוש רלוונטיות מאתרים עצמאיים וביקורתיים כמו ויקיפדיה או בי-בי-סי, ובכלל - להימנע מסריקת מידע של אתרים "בעייתיים" שהשלטון הסיני אינו חפץ ביקרם, כיוון שהם חושפים את האמת הפוליטית המזוויעה.

כאשר גוגל השיקה את "גוגל סין" (google.cn), היא הכריזה בינואר 2006 כי "אמנם הסרת תוצאות חיפוש אינה עולה בקנה אחד עם החזון של גוגל, אך הימנעות מהצגת כל מידע היא עוד פחות תואמת את החזון שלנו". הגישה של גוגל היא פרקטית: עדיף לשתף פעולה עם המשטר ולהציג תוצאות חיפוש על רוב הנושאים, מאשר להתעלם מן השוק הסיני ובכך לא לספק כל שירות לעם הסיני.

האם שיתוף פעולה עם שלטון אכזרי, אנטי דמוקרטי, המשעבד את אזרחיו ומונע מהם חירות - היא פעולה משתלמת לגוגל בטווח הרחוק? האם הסכמה למחוק מידע, לשכתב את ההיסטוריה, להסתיר תוצאות חיפוש מאזרחים סינים, להיות חלק מתוך משטר מחניק ומדכא - היא מעשה נכון עבור תאגיד כמו גוגל, שחרד לתדמיתו, יוקרתו והמותג שלו?


פרויקט מגן הזהב
הנסיון של אנשי גוגל לטעון כי עצם כניסתה של גוגל לסין תשנה את המדינה ותקדם את חופש הביטוי - נכזבה. השלטון הסיני פתח במבצע צנזורה ענק, "פרויקט מגן הזהב", שבמסגרתו הותקפה המפלגה הדמוקרטית הסינית (CDP) בעזרת שורה ארוכה של מעקבים, מעצרים, מאסרים וחיסולים.

מבצע "מגן זהב", המכונה לעתים "חומת האש של סין" (Great Firewall of China) החל ב-1998 ולא נפסק עד תום אולימפיאדת 2008. הוא עלה לסין למעלה מ-800 מליון דולר. הטכנולוגיות המתקדמות שנרכשו במהלכו משמשות את המשרד הסיני לבטחון פנים (MPS) עד היום. אזרחי סין עדיין אינם חופשיים מזרועות התמנון השלטוני של סין.

בדצמבר 2009 הודיעה ממשלת סין כי תאסור על רכישת דומיינים סיניים לאנשים פרטיים. אדם שיבקש לקנות דומיין יצטרך להציג רשיון עסק בתוקף. זהו צעד חסר-תקדים שלמעשה מונע מאזרחי המדינה, שאינם אנשי עסקים, להקים אתרי תוכן. צעד זה מבטא נסיגה אדירה במדיניות האינטרנט הפרימיטיבית של סין, ומכניס אותה לקטגוריה של רוסיה הסטאליניסטית, שדרשה בעבר רשיון עבור כמעט כל דבר - כדי שעינו של האח הגדול תישאר פקוחה.

בתחילת 2010 הודיעה ממשלת סין כי עצרה ב-2009 לפחות 5,400 בני אדם באשמת פורנוגרפיה באינטרנט. אלא שהמציאות הרבה יותר צינית: תחת המונח הכוללני "פורנוגרפיה" עוצרת ממשלת סין מתנגדים פוליטיים, חסידי חופש הביטוי, עיתונאים, פעילי זכויות אדם, כותבים ביקורתיים נגד הממשל וכדומה.

נוח לעולם להאמין (או לדווח לאזרחי מדינות המערב) שהממשלה הסינית דואגת לטוהר נפשו של הנוער, ומגנה עליו מפני פורנו קשה, אך בפועל רודפת הממשלה אחרי כל מי שנתפס כאיום על המשך קיומה של הדיקטטורה הקומוניסטית הנוכחית. כמות המעצרים והמאסרים, שמספרה גדל פי 4 ב-2009 לעומת 2008, מלמדת על כך שכניסת גוגל לסין לא ריככה את יד הברזל של ממשלת סין, אלא להיפך.


בקרוב אצלנו

בעולם של אינטרנט, סחר ושווקים פתוחים, סין כבר אינה מסתיימת בגבולותיה הפיזיים. לכן הצנזורה של גוגל סין היא תקדים פוליטי, מוסרי, משפטי וארגוני, המאפשר להנהלת גוגל להמשיך את הצנזורה גם בשאר מדינות העולם: ארה"ב, האיחוד האירופי, דרום אמריקה, המזרח התיכון, ואפילו ישראל.

אם מותר לשתף פעולה עם שלטון שהופך את האזרחים לעבדים מושפלים של חברות רב-לאומיות, שלטון שרוצח מתנגדים פוליטיים וקובר אותם באדמה, שלטון שמסתיר מידע קריטי מאזרחיו ומשכתב את ההיסטוריה לצרכיו ההישרדותיים - מדוע לא לשקר עבור אובמה, לזייף עבור נתניהו ולפברק עבור אנגלה מרקל?

הספר "1984" קובע שכל נסיון להתנגד לשלטון דיקטטורי חזק ומשוכלל -- סופו בכישלון מהדהד, לעתים טראגי ולעתים פאתטי. באותה נשימה, טען ג'ורג' אורוול שבני אדם חייבים להתנגד לכל סוג של דיקטטורה, כי אחרת הם מוותרים על אנושיותם הבסיסית. אם הנהלת גוגל מצנזרת מידע ומסתירה את ההיסטוריה מפני תושבי סין, הרי שהיא ויתרה על אנושיותה תמורת כסף וכוח.

אם ממשלת סין דורשת מ"גוגל" לצנזר מידע פוליטי חשוב, הרי שההחלטה הנכונה מצד גוגל היתה לסרב להיכנס לסין מלכתחילה. שיתוף פעולה מתמשך עם הדיקטטורים של בייג'ין הוא אסון לגוגל, אסון לחופש הביטוי, אסון לארה"ב ואסון גם לנו בישראל. כי מי שמתיר לגוגל להיות משת"פ של דיקטטור, למה שלא יהיה משת"פ בכל מקום?

במילים פשוטות: מי יעצור את גוגל כאשר יתבקש לשתף פעולה עם השב"כ, המוסד, הצנזורה הצבאית וממשלת ישראל בהסתרת מידע קריטי מאזרחי ישראל, שיכתוב ההיסטוריה ומאסר של עיתונאים ופעילי זכויות אדם?




הוסף רשומת תגובה
כל הזכויות שמורות לבלוג חופש החיפוש 2007-2012