29.7.2010

תן לרובוט לכתוב בשבילך את המודעות

זה מה שקורה כאשר נותנים לשירותי תרגום אוטומטיים, כמו למשל "גוגל טרנסלייט" (Google Translate), את הסמכות לכתוב את המודעות שלך בצורה סטטיסטית, ללא מגע יד אדם:

"הספר המלון שלך באינטרנט תל אביב. שמור עד 75% על הזמנתך!"

19.7.2010

צנזורת מנועי חיפוש בפעולה: בינג סין


לעתים נדירות אפשר לראות בעיניים את הצנזורה הסינית בפעולה. התוצאה זמינה לכל דורש בגרסה הסינית של "בינג", מנוע החיפוש הבינלאומי של מיקרוסופט.

רק חפשו בגרסה הסינית של מנוע 'בינג' את הביטוי "פאלון גונג" באנגלית, ותוכלו לראות איך חברת התוכנה האמריקנית משתפת פעולה עם המדינה בעלת כמות הפרות זכויות האדם הגבוהה ביותר בעולם כיום. הנהלת מיקרוסופט החליטה "להתפשר" על עקרונותיה הנעלים, להיות חלק ממערך הדיכוי השלטוני בסין, והכל - כדי לעשות כסף מפרסום ושיווק באינטרנט.

14.7.2010

מלחמת גוגל-סין על ציר הזמן

המאבק בין מנוע החיפוש הגדול בעולם ובין המפלגה הקומוניסטית של סין, מסודר כרונולוגית

30.6.2010

מאריסה מאייר בישראל: ראיון + וידאו

מאריסה מאייר, סגנית נשיא (VP) לפיתוח מוצרי חיפוש וחווית משתמש ב"גוגל" העולמית, הגיעה לישראל וקיימה מסיבת עיתונאים קצרה במסגרת כנס המפתחים "דבפסט" (DevFest) שהתקיים באיירפורט סיטי. לפניכם ראיון וקטע וידאו מתוך המפגש הקצר

לא קל להיות בכיר בגוגל היום. העיתונאים שהקיפו את מאריסה מאייר בביקורה הקצר בישראל ידעו להציג שאלות קשות בנושאים לא נעימים, שאפילו אישה חביבה כמו מאייר התקשתה לספק להן תשובות טובות.

22.6.2010

פרשת מיסטר איקס - בן זייגר: מדינת ישראל נגד גוגל, פרק 9999

על פי מקורות זרים ומקומיים, עציר ללא שם היה עצור בישראל עד שהתאבד בסוף 2010. לפי תחקיר שפורסם בפברואר 2013 באוסטרליה, הוא היה סוכן "מוסד" יהודי שסרח. שמו האמיתי של האיש הוא בן זייגר / זיגייר (Zygier); בישראל נקרא האיש "בן אלון", והוא החזיק בשם נוסף: "בן אלן". המדינה סירבה למסור את שמו, גם לאחר מותו. בתי המשפט מאשרים את בקשות מערכת הבטחון להעלים את המידע מן הציבור. "ידיעות אינטרנט" ו"וואלה חדשות" נאלצו למחוק לפחות 2 כתבות בנושא, במה שהופך כבר ריטואל קבוע. אבל מדינת ישראל שוב שכחה את גוגל, שמאפשר לנו לגלות את הסקנדל בחיפוש מהיר אחד

[פורסם לראשונה ב-22 יוני, 2010. עודכן שוב ב-12 פברואר, 2013]



מעניין מה גורם לעציר (ולא אסיר) אלמוני, שמדינת ישראל מכחישה את מאסרו, להתאבד לאחר מעצר ממושך מאוד בתא מבודד. אולי זו העובדה שהוא מנותק ממשפחתו? מידידו? מעורך דין? מן המדינה שלו? שהמדינה מכחישה את קיומו? שאף אחד לא יודע מיהו?

10.6.2010

גוגל המעוצב - הסרת תמונת רקע

גוגל, מנוע החיפוש החסכוני, שתמיד התגאה בעיצוב מינימליסטי, לא עמד בלחץ והעלה עמוד בית מעוצב, במאמץ נואל להתחרות במנוע החיפוש "בינג" של מיקרוסופט. מה עושים כדי לחזור לעיצוב הלבן, הישן והטוב שלנו? לפניכם מגוון פתרונות טכניים פשוטים יותר ופחות

הניסוי החזיק מעמד פחות מ-24 שעות עד שהנהלת גוגל החליטה להפסיק את התעללות בציבור המחפשים. הביטוי "הסרת רקע גוגל" באנגלית (remove google background) הפך למונח ה-7 בפופולריות שלו בגוגל. החבר'ה בגוגל הבינו.

אז במקרה שהאסון יחזור להטריד אותנו, הנה כמה דרכים לגאולה.

1.6.2010

רשימת ההרוגים, הפצועים והעצורים של המשט לעזה: מדינת ישראל נגד גוגל, פרק 9124


מדינת ישראל שוב מסתירה מידע קריטי, שמנוע חיפוש כמו 'גוגל' חושף תוך דקה: הצנזורה מונעת מן העולם לדעת את זהותם של ההרוגים, הפצועים, העצורים והמעוכבים שהשתתפו במשט לעזה - חלקם אזרחי ישראל; משפחות הקורבנות לא יודעות דבר, והעיתונות הממוסדת שוב מנועה מלדווח על הצנזורה השערורייתית

כרגיל, ארגוני זכויות אדם ישראלים ובינלאומיים מדווחים על הצנזורה הישראלית החדשה, ואת המידע שהם משחררים אפשר למצוא בחיפוש פשוט באינטרנט.

"עדאלה", המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, חושף מידע שאותו כלי התקשורת והעיתונים הגדולים אפילו לא יכולים להזכיר, ככל הנראה בגלל צו איסור פרסום.

בעתירה דחופה של עדאלה נשאלות השאלות הבאות:

16.5.2010

הונאת קליקים - תופעת הקליקים האסורים

מאמר בסיסי זה נכתב ב-2006, ומוקדש ל"מתחילים". הוא פורסם בבלוג הישן, שכבר לא קיים עוד.

הונאת קליקים (Click Fraud) היא אחת התופעות המטרידות ביותר בעולם השיווק במנועי החיפוש. השיטה הנפוצה, עד כה, היתה להשתמש בתוכנות מיוחדות ("קליק-בוטס") שמייצרות קליקים מלאכותיים בתדירות אקראית, כך שמנגנוני ההגנה של מנועי החיפוש הגדולים לא יוכלו להבחין בין הקליקים המלאכותיים ובין הקליקים האמיתיים.

שיטה נפוצה נוספת לייצור של קליקים בלתי-חוקיים היא שכירת "פועלים שחורים", רובם במדינות העולם השלישי, כגון הודו, סין, דרום קוריאה או מלזיה. בשנתיים האחרונות הצטרפו לרשימה המפוקפקת הזאת גם בוצואנה, מונגוליה ואפילו סוריה. עם זאת, גם באירופה ובארה"ב ישנם אנשים רבים שעושים את אותה עבודה כעיסוק צדדי, מחוץ לשעות העבודה הרגילות.

מניפסט הנקניקיות: מכתב פתוח על הונאת קליקים

[פורסם ב-12/2/07 ועדיין רלוונטי מאוד]

"לאנשים שנהנים לאכול נקניקיות ולציית לחוקים, לא מומלץ לראות איך עושים אותם"
(אוטו פון ביסמרק, קאנצלר פרוסיה)
"מניפסט הנקניקיות" (The Sausage Manifesto) הוא מכתב פתוח של עו"ד ג'פרי רורז אל כל חברות החיפוש הגדולות, ובראשן גוגל, יאהו וכמובן מיקרוסופט. המניפסט פורסם לראשונה בכנס אסטרגטיות מנועי חיפוש בשיקגו, בסוף 2006. מטרתו של המניפסט: לקדם את הדיון הציבורי סביב סוגייה חשובה - הונאת קליקים.

למה נקניקיות? מפני שע"פ רורז (נשיא חברת אופטיאם), מנהלי מנועי החיפוש רוצים למנוע מציבור המפרסמים והמשתמשים של מנועי החיפוש את המידע על מקור הקליקים שלהם. ממש כפי שהדיקטטור הגרמני הקשוח ביסמרק האמין שהציבור לא צריך לדעת איך מייצרים חוקים (או נקניקיות), כך הדיקטטורים של תאגידי החיפוש לא מאמינים, ככל הנראה, שאנחנו צריכים לדעת מה קורה באמת מאחורי הקלעים של הקישורים הממומנים.

הנה 11 העקרונות של מניפסט הנקניקיות, בעיבוד ראשון לעברית ישראלית:

הונאת קליקים - דוגמה ישראלית אמיתית

פורסם לראשונה ב-2007, אבל כמעט שום דבר לא השתנה מאז.

כאשר קוראים בעיתון או באינטרנט על "הונאת קליקים" (Click Fraud), זה נשמע כמו משהו שקיים רק מעבר לים: בארה"ב, אנגליה או סתם בכל מקום שהוא לא ישראל.
אבל הונאת קליקים היא גם תופעה ישראלית, כואבת ובכלל לא זולה.

הנה דוגמה אמיתית של אחד מן הלקוחות שאיתם אני עובד: בדו"ח החודשי האחרון שהוצאנו עבור הלקוח מגוגל, התגלו 462 קליקים בלתי חוקיים. מכיוון שכל קליק עלה ללקוח בממוצע 1.5 ש"ח, הרי שעלות הקליקים המזוייפים היתה 700 ש"ח לערך. עלות זו, יש לציין, לא נגבתה מן הלקוח המפרסם, אך ורק מכיוון שגוגל הודה בקיומם של קליקים אלו.

אם 700 ש"ח בחודש לא נראה לכם כמו הרבה כסף, הרי שמדובר ב-8,400 ש"ח לשנה. זהו למעשה תלוש משכורת חודשי מיותר שאנחנו עשויים לשלם (בלי לדעת) לגוגל, ולשותפיו העסקיים האלמוניים אי-שם ברחבי האינטרנט, שנהנים מן התזרימים הפיקטיביים הזה. אף עסק בישראל לא רוצה להעביר את ההכנסות שלו לחברה אחרת, בוודאי לא אם מדובר בהונאה טכנולוגית מתוחכמת.

הבעיה היא שזהו רק קצה הקרחון. גוגל מוכן להודות בקיומם של 462 קליקים בלתי-חוקיים בחודש האחרון, ובכך הוא למעשה מוותר על גביית התשלום בעבורם. אך לא ברור כיצד הגיעה המערכת של גוגל לחישוב זה. בדו"ח הרשמי כותב גוגל ששיעור הקליקים המזוייפים היה 2.39% מכלל הקליקים ששילם הלקוח. אבל מחקרים סטטיסטיים בכל העולם מדווחים על שיעור הונאת קליקים ממוצע של 10-15%. האם מדובר רק ב-462 קליקים מזוייפים לחודש, או שמא מדובר ב-800 או ב-1,000, רחמנא ליצלן?

במילים פשוטות: מישהו, ככל הנראה, מספר לנו רק חלק מן האמת.


קחו לדוגמה את פייקזילה, תוכנה זדונית במיוחד, שכל אחד יכול לקנות אותה באינטרנט. מדובר ב"קליקבוט" קלאסי - התוכנה מייצרת כמויות עצומות של קליקים מזויפים עבור כל מי שרוצה להתפרנס מפרסום מקוון בצורה בלתי חוקית. יש לך אתר עם מודעות אדסנס של גוגל? אין בעיה - קח את פייקזילה ותתחיל לנפח לעצמך את ההכנסות בצורה פלילית לגמרי.




הונאת הקלקות: עסק משתלם עבור גוגל, יאהו ושות'
בניגוד לחברות האשראי, שסובלות מכל מקרה של הונאה בכרטיס אשראי, חברות פרסום כמו גוגל, יאהו ודומותיה מרוויחות מאות מליוני דולרים מן ההונאה הזאת. אין להן אינטרס חזק במיוחד לעצור את התופעה, מכיוון שרוב המשתמשים כלל לא יודעים על קיומה. מרבית מקרי ההונאה מגיעים מרשת הפרסום והתוכן של גוגל: אנשים שיושבים בבית או במשרד, מנפחים את הכנסות הפרסום שלהם בעזרת שימוש פלילי ב"קליקבוטים", רשתות של מקליקנים משועממים ואוסף של כלים טכנולוגיים ערמומיים. 

ה-FBI כבר הודה שחקירת התחום נמצאת בחיתוליה.

מרבית המפרסמים בגוגל, יאהו וכו' עיוורים לחלוטין להיקף תופעת הקליקים הבלתי-חוקיים, ואלו שרוצים לרדת לעומקו של העניין נאלצים לשלם כסף רב כדי לרכוש תוכנות, להעסיק תכנתים ולנתח את הנתונים כמו שצריך. זה גם לא זול לנהל התכתבות ארוכה ומתישה עם מנועי החיפוש כדי לקבל פיצוי, החזר או אפילו טיפול יעיל באתרים המבצעים את רוב ההונאות.

קחו, לדוגמה, לקוח ישראלי אחר שעבדתי איתו בחודשים האחרונים. הוא יושב יום-יום על הסטטיסטיקות של האתר שלו, ומזהה בוודאות מקרים של קליקים מזוייפים. הוא יודע לזהות כל נפילה חשודה בנתוני ההצלחה של מסע הפרסום שלו ב"גוגל", ומסוגל אף לומר שמקור ההקלקות המזויפות הוא במתחרים ישירים שלו. 

המתחרים מרוקנים את תקציב הפרסום שלו, מוציאים אותו מהתחרות - ועל ידי כך משפרים את מצבם. אבל ללקוח ישראלי שכזה אין למי לפנות. אף אחד לא מחזיר את מלוא כספו, וקשה לו להוכיח את אמיתות ההונאה. משטרת ישראל, כמובן, אינה עוסקת בהונאת קליקים. תוכניות כמו שומר-מסך או כלבוטק לא יוכלו לתפוס את העבריין, כי הוא לא מסתובב ברחובות.


עצימת עיניים מול חוסר-אונים
מה שמרגיז בעיקר את המפרסמים שנפלו קורבן להונאת קליקים הוא לא רק היקף הנזק הכלכלי, אלא העובדה שההונאה מתרחשת תחת שקט תעשייתי ובלי גילוי נאות. בעוד מנועי החיפוש הגדולים מעמידים פנים כאילו התופעה מטופלת כראוי, קורבנות של הונאת קליקים חשים זעם וחוסר-אונים מול מה שנראה כמו שוד וירטואלי בחסות התאגידים הגדולים ביותר בארה"ב.

כל הכתבות והדיווחים שהתפרסמו על הונאת קליקים בחו"ל משרטטות תמונה של "עצימת עיניים" חלקית מצד הנהלות מנועי החיפוש. התגובות של סמנכ"לים ומנהלי מחלקות בגוגל וביאהו, כאילו הסיפור "ניתן לניהול", כבר אינן משכנעות. אנליסטים בכירים ומומחים בענף הפרסום באינטרנט כבר יודעים שכל גילוי נאות על זיופים, הונאות וגניבות לא עושה טוב למחיר המניה של יקירי עמק הסיליקון. כל דיווח על חור במודל הפרסום של האינטרנט מלחיץ מאוד את וול-סטריט, ובעקיפין גם את כל רשתות השותפים של חברות החיפוש. 

גוגל, למשל, מצהיר בעמוד הבית של מערכת אדוורדז: "שלם רק אם אנשים לוחצים על המודעות שלך". אך מאות אלפי מפרסמים תמימים כלל לא יודעים שחלק מן ההקלקות אינן מתבצעות על ידי אנשים, אלא על ידי תוכנות אוטומטיות שגונבות כסף מן המפרסמים.


עובדות כואבות על הונאת קליקים
כפי שמסכמת ג'סי סטריצ'יאולה מחברת "אלכמיסט מדיה", אחת מן המומחיות הגדולות בארה"ב לחקירת הונאת קליקים, אלו העובדות לסיכום שנת 2006:

1) הן מנועי החיפוש והן המפרסמים מסכימים שקיימת תופעה של הונאת קליקים

2) הן מנועי החיפוש והן המפרסמים מסכימים שאין לחייב בתשלום את המפרסמים על קליקים שאינם חוקיים ו/או אמיתיים

3) מנהלי מנועי החיפוש אמרו ללקוחותיהם במשך שנים שהמערכות שלהם מוגנות, מאובטחות ומסוגלות להגן ביעילות על המפרסמים

4) רק לאחרונה החלו מנהלי מנועי החיפוש להודות בעובדה שאין להם את היכולת לזהות מספיק קליקים מזוייפים, כיוון שאין להם גישה ישירה לאתרי המפרסמים

השאלה, אם כן, היא פשוטה: האם מנועי החיפוש מתכוונים להחזיר ללקוחותיהם את הכסף שנגנב מהם, או שהם מתכוונים להמשיך להכחיש, לעצום עיניים, לחשוש מנפילת המנייה שלהם, להעמיד פנים כאילו מודל ה"תשלום לפי קליק" הוא מושלם -- ולא לומר את כל האמת לציבור המפרסמים?

8.5.2010

גוגל מוכרת ספרים, בניגוד לחזון שלה


גוגל הודיעה שתפתח בסוף יוני השנה חנות ספרים בשם "גוגל אדישנס" (Google Editions); רק חבל שהיא מנוגדת לחזון החברה, המדבר על גישה אוניברסלית למידע; מה יעשה מי שאין לו כסף לשלם?

במסגרת פרויקט גוגל ספרים, סרקה גוגל בשנים האחרונות מאות אלפי ספרים, במטרה לאפשר לכל אחד לקרוא אותם בחינם. החזון היה ונשאר גרנדיוזי, בעיקר בגלל שהוא כלל בתוכו את המילה "חינם", שאותו סופרים וסוחרים לא אוהבים.

הסופרים ונציגיהם לא הסכימו למהלך של גוגל. הטיעון היה פשוט: אף אחד לא הרשה לגוגל להעתיק את כל הספרים בעולם ולאכסן אותם על שרתיה. החוק לא לטובתה של גוגל, והפרויקט נותר תקוע גם בימים אלו. אז איך משחררים את הפקק? מתחילים להתעסק עם כסף, ונכנסים לענף שאותו רצית לשנות מן היסוד.


7.5.2010

פרשת אמיר מחול: מדינת ישראל נגד גוגל - פרק 4687

אמיר מחולמה משותף למוריס טלנסקי, אהוד אולמרט, ג'ק טייטל, ענת קם ואמיר מחול? על כולם הוציאה מדינת ישראל צווי איסור פרסום, שהופרו מיד באינטרנט והפכו לבדיחה עצובה

4.5.2010

הונאת המרות: הדור הבא של הונאת הקלקות

גוגל עדיין לא הגיבה על הגילוי המרעיש של פרופ' בן אדלמן, המתמחה בחקר רוגלות (Spyware): מערכת הפרסום של גוגל חשופה לתרמית מתוחכמת במיוחד, המסוגלת לקחת קרדיט על תנועת לקוחות טבעית באתרי מסחר, ולייחס אותה לפרסום של גוגל. התוצאה: גוגל עושה כסף על עסקאות שלא היתה קשורה אליהן, וכך מרמה לכאורה את לקוחותיה

1.4.2010

פרשת ענת קם: מדינת ישראל נגד גוגל


פרשת ענת קם - שלפי מקורות זרים, נעצרה בגלל שהדליפה מסמכים סודיים המפלילים את הרמטכ"ל אשכנזי, אלוף פיקוד המרכז דאז יאיר נווה וראש אגף מבצעים האלוף טל רוסו - מוכיחה שוב את אפסותם של צוי איסור פרסום בעידן גוגל, ריבוי אמצעי התקשורת וסופו של העידן המנדטורי-קולוניאלי.

31.3.2010

מה מלמדים החיפושים על פייסבוק בישראל


ניתוח החיפושים על פייסבוק בישראל, והעלייה המטאורית של הרשת החברתית הגדולה בעולם

מה ההבדל בין מי שמחפש בישראל "פייסבוק" ובין "facebook"? דמוגרפיה.

מחפשי המותג הבינלאומי "facebook" יודעים להקליד באנגלית, ומסוגלים לאיית את המילה.
מחפשי "פייסבוק" בעברית, לעומת זאת, הם ללא ספק צעירים יותר, או בעלי השכלה נמוכה יותר.
כך או כך, ההבדל בין המחפשים טמון בנכונותם לאמץ מותגי-אינטרנט חדשניים, ובטיב ההשתלבות שלהם בפלטפורמות לועזיות. אלו בד"כ המשתמשים המתוחכמים-יותר, שאינם "עמך ישראל".

בדיקה בגוגל אינסייטס מגלה כיצד החיפושים השונים על פייסבוק בישראל, משליכים על הפיכתו של פייסבוק מותג ישראלי, עברי, עממי ופופולרי - על ציר הזמן.



עד מרץ 2007, פייסבוק לא היה קיים בישראל. 99% מהגולשים בישראל אפילו לא שמעו עליו. זאת למרות שהאתר הושק כבר ב-2004. בתחילת דרכו, הוגבל פייסבוק לסטודנטים של הרווארד. בהדרגה הוא התרחב לסטודנטים באוניברסיטאות-צמרת אחרות באיזור בוסטון, משם לתלמידי תיכון - ובסוף לכל אדם מעל גיל 13.

ה"בום" התקשורתי הראשון של פייסבוק בישראל החל בסוף 2007 (נובמבר-דצמבר). מחפשי "facebook" הישראליים, דהיינו המשתמשים המתוחכמים, גילו אותו אז.

לכל אורך שנת 2008, גדל פייסבוק בישראל בצורה מתונה אך מרשימה. כל זה נמשך בערך עד אביב 2009.

בסוף פברואר 2009 אירע המפנה הישראלי: פייסבוק עלה בגרסה עברית. שבועות ספורים אחר כך, בתחילת אפריל, תפסו ה"פייסבוקאים" העבריים תאוצה, והחלו להתקרב במהירות לכמותם של אלו שהסתדרו עד כה יפה עם השפה האנגלית.

בתרשים ניתן לראות בבירור כיצד יוני 2009 מסמן את המהפך: ה"עם", דהיינו אלו המחפשים פייסבוק בעברית ולא באנגלית, נכנס בגדול אל הרשת החברתית הגדולה בעולם. הנתח ה"עממי" עבר לראשונה את הקהילה המקורית של המשתמשים, אלו שמחפשים facebook באנגלית ואינם זקוקים לממשק עברי.

בספטמבר 2009 כבר נרשם פער גדול בין ה"עבריים" ל"לועזיים", שמתרחב גם כיום.

כיום, ממשיך פייסבוק לעלות בפופולריות שלו. נפוצים במיוחד חיפושים קשורים, כמו "פייסבוק בעברית", "פיסבוק" (עם י' אחת), "פייסבוק עברית", "פייסבוק ישראל" וכמובן "phhxcue" ('פייסבוק' מוקלד בטעות באנגלית, במקום בעברית).

העלייה במתמדת בחיפושים על המותג "פייסבוק" בולטת בהשוואה, למשל, על החיפוש "יוטיוב". מותג הוידאו של גוגל עלה בצורה מתונה מאוד לאורך השנתיים האחרונות, אך בקיץ 2009 הפסיק לגדול, ואף רשם ירידה (!) החל מספטמבר 2009. הישראלים מחפשים פחות יוטיוב היום מאשר חיפשו בשנה שעברה.

אם ימשיך פייסבוק לצמוח כפי שעשה עד היום, הוא צפוי להיות האתר הפופולרי ביותר בישראל. כבר עכשיו נהנה עמוד הבית של פייסבוק מציון פייג'ראנק 10/10 של גוגל, ציון שמעטים זוכים לו. במדד אלקסה (Alexa) הוא מס' 2 באינטרנט, כאשר גוגל.קום עדיין במקום הראשון.

פייסבוק אמנם איננו צומת קבלת החלטות מכריע כמו גוגל, ואיננו אחראי לניווט התנועה באינטרנט; הוא בוודאי לא מקור חדשותי חשוב (כמו ynet), אבל הוא בהחלט המקום המרכזי בו מבלים גולשי ישראל ביחד, ושוהים בו שעות רבות בכל יום.

פייסבוק מדיח את וואלה
עדכון: סקר TIM לחודש מרץ 2010
גילה את מה שכולנו כבר הרגשנו: פייסבוק הדיח את "וואלה!" מן המקום השני (אחרי גוגל), והוא כעת האתר הפופולרי ביותר בישראל, שאיננו מנוע חיפוש. ע"פ סקר 'טים', פייסבוק נהנה משיעור חשיפה של 65.7% בישראל. זאת כאשר יוטיוב הוא בעל שיעור חשיפה של 55.5%, מכובד אבל סטטי.

פייסבוק רושם את העלייה המהירה והחריגה ביותר באינטרנט הישראלי אי-פעם, תוך שהוא עוקף מותגים ותיקים שהשקיעו עשרות מליוני שקלים בפרסום רציף. ההצלחה של פייסבוק בישראל ממחישה את החשיבות התרבותית של קהילה, קשרי חברות חזקים ומשפחות מורחבות במדינת ישראל.

החמישיה החזקה ביותר באינטרנט הישראלי, היא לפיכך: גוגל, פייסבוק, וואלה, ynet ויוטיוב. אחריהם נמצאים מאקו, יד2, נענע10, זאפ, בזק 144, NRG, תפוז, דפי זהב, One, דה מרקר, אורנג', MSN, ספורט 5, רשת, יאהו, גלובס והארץ.

17.3.2010

מדד פייג'ראנק נגד סולם ריכטר

פייג'ראנק (PageRank), אותו מדד מפורסם של גוגל לדירוג דפי אינטרנט מ-1 עד 10, מבוסס, כך מקובל לחשוב, על סולם לוגריתמי. כך גם סולם ריכטר, המשמש לכימות אנרגיה סיסמית, המשתחררת על ידי רעידת אדמה.

כדי להמחיש מהו פייג'ראנק ועד כמה הוא לא לינארי, לקחתי את סולם ריכטר והתאמתי אותו לתמצית הידע הקיים על פייג'ראנק. חשוב לציין שפייג'ראנק, אותו פטנט של אוני' סטנפורד, לא קובע את דירוג התוצאות בגוגל, אלא מהווה רק משתנה אחד במשוואה מורכבת ביותר, אותה שומרת גוגל בסודיות יתרה.


פייג'ראנק

תדירות

השפעה

תיאור

0

רוב הדפים באינטרנט

אפסית, כצפוי

לא מדורג

1

חלק משמעותי מן הדפים באינטרנט

זעירה עד חסרת משמעות

זניח

2

נפוץ מאוד ברשת

בקושי מורגשת

קטן מאוד

3

נפוץ למדי

מקומית מוגבלת

קטן

4

שכיח באתרים קטנים, אך לא מובן מאליו

מורגשת, משמעות מסוימת

בינוני

5

עמודי-בית רבים

סמכות מוגבלת, בעל השפעה

מכובד

6

לא שכיח

סמכותי, משפיע, משמעותי

חזק

7

נדיר למדי

סמכות גבוהה, מכריע בתחומו, משמעותי ביותר

חזק ביותר

8

נדיר

מוסד חשוב, מוניטין בינלאומי, סמכות עליונה

מעצמה

9

נדיר מאוד

סמכות מוחלטת, ראוי להערצה ולחיקוי בכל העולם

כוח-טבע

10

כמעט ולא קיים

מלך האינטרנט, עוצמה ללא גבולות, מוביל אוכלוסיות של מאות מליונים

אלוהי



ולשם השוואה, זהו סולם ריכטר:

סולם ריכטר

תדירות

השפעה

תיאור

<2

8,000 כל יום

לא מורגש

מיקרו

2

1,000 כל יום

לא מורגש אך מתועד

מינורי

3

49,000 בשנה

מורגש אך לא גורם נזק

מינורי

4

6,200 בשנה

רעידות ורעשים, אך ללא נזק משמעותי

קל

5

800 בשנה

נזק למבנים חלשים בטווח מצומצם; נזק קל למבנים חזקים

מתון

6

120 בשנה

הרסני לאיזורים של כ-160 ק"מ לאורך שטחים מאוכלסים

חזק

7

18 בשנה

נזק רציני בשטחים נרחבים

מאז'ורי

8

1 בשנה

נזק רציני בשטחים בעלי היקף של מאות קילומטרים

ענק

9

1 ב-20 בשנה

הרסני בהיקף של כמה אלפי קילומטרים

ענק

10

מעולם לא תועד

משמיד שטחים עצומים במימדים פרה-היסטוריים

שואה



דפים בעלי פייג'ראנק עשר (10 מתוך 10)
  • גוגל.קום
  • פייסבוק.קום
  • קונסורציום ה-WWW, הידוע בשם W3C
  • אדובי - רידר - הורדת התוכנה
  • הממשל האמריקני (USA.gov)
  • הבית הלבן

8.3.2010

מבצע ההיכרות הגדול של גוגל

גוגל ישראל שלחה לעשרות אלפי ישראלים מכתבים ובהם שובר פרסום מתנה על סך 200 שקלים לפרסום בגוגל; מה זה אומר, איך זה עובד, למה זה טוב וממה צריך להיזהר - מדריך מפוכח למפרסמים מתחילים


עסקים רבים בישראל קיבלו בשנים האחרונות דיוור מסחרי בעברית שנשלח אליהם מגוגל ישראל. המכתב, שחתומה עליו כיום ריקי דרורי, סמנכ"ל שיווק גוגל ישראל, מציע לכל עסק "הגדל את הכנסות העסק שלך עוד היום עם 200 שקלים מתנה לפרסום בגוגל!".

האמנם שוברי פרסום של גוגל הם בגדר הצעה שאי אפשר לסרב לה? להלן תשובות לשאלות נפוצות (FAQ) בנוגע למבצע ההיכרות הגדול של גוגל, כפי שגיבשנו לאחר כמה עשרות שיחות עם לקוחות ושותפים שקיבלו את הדיוור.

1) למה גוגל נותן לי מתנה - פרסום בחינם?
כדי שתיתן לו את מספר כרטיס האשראי שלך.
מרבית המפרסמים פשוט שוכחים לכבות את מסע הפרסום שלהם, ואז גוגל מחייב אותם על פרסום עודף. המתנה היא למעשה דרך חכמה לעודד את בעלי העסקים להיכנס לאינטרנט, להעלות מסע פרסום ואז להיות לקוח קבוע של גוגל, לעתים למשך שנים רבות.

2) אני חייב להכניס פרטי כרטיס אשראי?
כן, בהחלט. אין ארוחות חינם, ואין פרסום חינם. מפרסמים מתחילים רבים נמנעים מלהכניס את פרטי האשראי שלהם, ואז מסע הפרסום שלהם לא עובד. זו, כמובן לא הסיבה היחידה שבגללה מסע פרסום לא יעבוד בגוגל - אבל זו הסיבה הנפוצה בכל מה שנוגע למבצע ההיכרות הזה, שנמצא בכתובת: google.co.il/pirsum

3) האם באמת מדובר ב-200 שקלים לפרסום?
בפועל, הסכום נמוך יותר. אם קוראים את האותיות הקטנות שמאחורי כרטיס השובר - אפשר לקרוא "גובה ההנחה בקופון כולל עמלת הפעלה חד פעמית של 25 שקלים". ה-200 שקלים הם בעצם 175 שקלים.

4) כמה זמן ייקח לי להתחיל לפרסם בגוגל?
לכאורה, חמש דקות. בפועל, זה לוקח הרבה יותר. מרבית המפרסמים נתקלים בבעיות טכניות, לא מבינים איך לפתוח חשבון גוגל חדש, מתקשים בהבנת מבנה מסע הפרסום, מסתבכים עם פרטי החיוב, מפספסים את המקום שבו אפשר להקליד את קוד השובר (ואז הם לא מקבלים את המתנה), בוחרים מילות מפתח גרועות, מתמחרים לא נכון את קבוצות המודעות, ועוד ועוד. מספיק לראות את ההודעות בפורום התמיכה של גוגל ("קיבלתי שובר ו...") בשביל להבין שזה לא תמיד הולך בקלות.

5) גוגל חייב אותי בכסף. זה לא אמור להיות בחינם?
כמו שקורה למפרסמים מתחילים רבים בגוגל, מי שלא עוצר את החשבון בזמן - מתחיל להיות מחויב על כל סכום הגבוה מ-175 שקלים. במקרים מסוימים, אם החשבון הוקם לאחר תאריך סיום התוקף שלו, סכום הפרסום יורד ל-150 שקלים ואז המפרסם מחויב גם על ההפרש הזה.
שימו לב לניסוח של גוגל, המופיע בתכנית השגרירים של גוגל: "אם אינך מעוניין לשאת בחיובים נוספים מעבר לזיכוי המבצע, עליך לנטר את חשבונך ולעצור או למחוק את הקמפיין שלך לפני או ברגע שהסכום הזה הושג."

6) יש לי חשבון פרסום בגוגל. אני יכול לקבל את המתנה?
לכאורה, לא: באותיות הקטנות שמאחורי כרטיס השובר כתוב שהשובר מיועד ללקוחות חדשים, או לבעלי חשבון קיים במשך תקופה שאינה עולה על 14 יום. אבל אפשר להתחכם: לעצור את החשבון הקיים, לפתוח חשבון פרסום חדש ואז להנות מן ההנחה הזאת. זה כמובן ידרוש פתיחת חשבון גוגל מההתחלה, הליך מעצבן שלפעמים לוקח יותר מדי זמן.

7) משתלם לי לפרסם בשביל מתנה של 175 שקלים?
לא בהכרח. אם העסק שלך גדול, וכמות של כמה עשרות או מאות קליקים לאתר שלך לא תורגש בשורה התחתונה של העסק בסוף החודש, לא בהכרח ישתלם לך להתעסק בפתיחת חשבון, הזנת מסע פרסום וניהול תקציב. מבצע שוברי הפרסום של גוגל פונה בעיקר ללקוחות קטנים ועסקים קטנים, בעיקר עצמאים שעובדים מהבית. עם זאת, פתיחת חשבון חדש בשביל להתרשם מן המערכת עשויה להיות משתלמת בטווח הבינוני והארוך.

8) פתחתי חשבון פרסום אבל אני לא רואה את עצמי ב"גוגל". מה קרה?
בין הסיבות האפשריות:
א) אין פרטי כרטיס אשראי;
ב) כרטיס האשראי לא הוזן כשורה;
ג) כרטיס האשראי לא תקין;
ד) המילים שנבחרו לא אושרו;
ה) המחיר לקליק אינו מספיק גבוה בשביל להתחרות במפרסמים אחרים;
ו) ציון האיכות של מילות המפתח נמוך מדי;
ז) הטקסטים של המודעות לא עברו את האישור;
ח) הגדרות הקמפיין לא מאפשרות הופעה מיידית, או הופעה בתאריך מסוים;
ט) כתובת אתר היעד אינה תקינה, ומתקבלת הודעת שגיאה;
י) מסע הפרסום לא נבנה כשורה על ידי מקצוען פרסום מוסמך, ולכן הפרסום מופיע רק לעתים רחוקות.
גוגל מציעים להורדה את המדריך למפרסם המתחיל (pdf) בשפה העברית, וגם חוברת האפקט המקסימלי המכילה טיפים נוספים.

9) ראיתי את המודעה שלי מופיעה באתר אינטרנט, בלי שביקשתי. למה?
מפרסמים רבים מוסיפים את עצמם בטעות לרשת התוכן של גוגל, המורכבת ממספר רב של אתרים המציגים מודעות של גוגל בתמורה לחלק מן ההכנסות. ניתן לצאת מרשת התוכן בעזרת שינוי הגדרות מסע הפרסום. רצוי להגדיר מראש את מסע הפרסום כך שלא יכלול את רשת התוכן בתוך ברירת מחדל. מומלץ להתמקד בתחילה אך ורק ברשת החיפוש של גוגל, המביאה לרוב את התוצאות הטובות ביותר.

10) בחרתי פרסום בחו"ל (לא בישראל), ואני לא רואה את המודעה שלי. מה קורה?
בשביל לראות מודעה שאמורה להופיע רק בחו"ל, ניתן להשתמש בשני כלים: כלי תצוגה מקדימה של מודעה, ואחריו גם כלי אבחון מודעות המאפשר להבין סיבות לפסילה אפשרית. קיים גם כלי מודעות שלא אושרו הבודק לעומק טקסטים של מודעה ופסילות רלוונטיות.

11) זה באמת פשוט לפרסם בגוגל?
התשובה מורכבת. מצד אחד, גוגל מציע מערכת זמינה ומהירה בשפה העברית, שאמורה להיות נוחה לשימוש עבור מרבית בעלי העסקים הקטנים והבינוניים. מצד שני, בעלי עסקים רבים מתקשים בתפעול המערכת, בעיקר בצדדים הטכניים שלה, ועוד יותר מתקשים להבין את מבנה מסעות הפרסום (בעיקר בכל מה שנוגע לשילוב בין קבוצות מודעות ובין מודעות טקסט). לכן אפשר לומר שהמערכת של גוגל פשוטה באופן יחסי, אבל לא כולם יסתדרו איתה בלי עזרה.

12) אני צריך עזרה. אפשר לקבל מספר טלפון?
התשובה היא לא. גוגל שונאים לדבר בטלפון עם לקוחות.
ראשית חשוב שתקראו את האותיות הקטנות: חוזה הפרסום שלך נחתם מול גוגל אירלנד, לא גוגל ישראל.
גוגל אירלנד ממוקמים בבית גורדון, רחוב בארו, בעיר האירית דבלין (Dublin).
גוגל אירלנד מספקים תמיכה ושירות לקוחות בעיקר באמצעות דוא"ל (כן, אימיילים בלבד).
לא ניתן לקבל מספר טלפון של גוגל ישראל כדי לשאול שאלות לגבי חשבון חדש.
רק מפרסמים גדולים מקבלים תמיכה טלפונית בישראל, ביחס אישי.
כדי לפנות אל אנשי גוגל אירלנד בעברית או באנגלית באמצעות ממשק טקסטואלי (דוא"ל), יש להשתמש בקישור "צור קשר" או "עזרה" בתוך ממשק המערכת של גוגל אדוורדס.
חשוב להדגיש: גוגל ישראל אינם מטפלים בלקוחות קטנים, ולכן סניף גוגל אירלנד מטפל במרבית המפרסמים שנתקלים בבעיות וזקוקים לעזרה מדויקת.

13) מה אפשר לעשות בגוגל עם 175 שקלים?
לא הרבה. בתחומים תחרותיים, 175 שקלים הם כסף קטן, ולא יביאו לכם יותר מכמה עשרות קליקים, במקרה הטוב. המטרה של גוגל, כאמור, היא לקבל את פרטיכם האישיים ואת פרטי האשראי שלכם. משם והלאה, הם כבר יעבדו קשה כדי שתהפכו ללקוחות נאמנים.

14) למה גוגל משקיע כ"כ הרבה כסף בגיוס לקוחות חדשים?
כי גוגל מרוויח הרבה יותר אם יש מתחרים רבים על כל מילת חיפוש. כאשר נכנס מפרסם חדש למכרז מילות המפתח, הוא מעלה את המחירים עבור כל מי שמשתתף בתחרות. מבחינת האינטרס של גוגל, תחרות חזקה בין מפרסמים מבטיחה עליית מחירים מתמדת. ככל שמספר המפרסמים גדול יותר, כך עליית מחירי הקליקים קיצונית יותר. לגוגל, לפיכך, יש אינטרס כלכלי חזק מאוד בגיוס לקוחות, הרבה מעבר לתרומה הראשונית של כל מפרסם החדש.

15) אני לא רוצה לקבל יותר מכתבים מגוגל. איך אני מסיר את עצמי מרשימת התפוצה שלהם?
מומלץ לשלוח מכתב רשום (דואר ישראל) אל:
גוגל ישראל
דרך מנחם בגין 23 (מגדל לוינשטיין)
תל אביב 66183

16) אילו סוגי כרטיסי אשראי יכולים לעבוד עם גוגל אדוורדס?
  • אמריקן אקספרס
  • JCB (כרטיס יפני שפועל ב-20 מדינות)
  • מאסטרקרד (כולל לאומי-קארד)
  • ויזה (כולל לאומי-קארד)
ומה עם כרטיס אשראי של דיינרס קלאב? לא יעבוד.

17) האם מבצע שוברי הפרסום של גוגל הוא ייחודי לישראל?
לא. גוגל רצים עם התוכנית הזאת במדינות רבות בעולם, ומציעים שוברים דומים בדרכים שונות ומשונות.
הרעיון הבסיסי נותר זהה כבר שנים: השובר הוא פתיון להיכנס למערכת הפרסום של גוגל, ולא מתנה חד-פעמית.

18) מה יקרה אם לא אקליד את קוד השובר למערכת?
לא תקבל זיכוי, ותיאלץ לשלם על כל הפרסום בעצמך, באמצעות כרטיס האשראי שלך.

19) מה יקרה כאשר יפוג תוקף השובר?
אם מסע הפרסום החל לעבוד אחרי שתוקף השובר פג, הזיכוי לא יפעל. חשוב ליצור את החשבון ולהזין את כל פרטי האשראי, כולל קוד השובר, לפני תאריך "תוקף עד" המופיע בגוף השובר.

20) מי אתה? אתה עובד בגוגל? למה אתה כותב את הדברים האלה?
כותב שורות אלו, אורי ברייטמן, אינו עובד בגוגל. אני מקצוען פרסום מוסמך של גוגל, ובמשך שנים עבדתי עם המערכת של גוגל, תחת חברות שונות ועם לקוחות שונים. הבלוג הזה אינו מייצג חברה מסוימת, ובוודאי אינו מייצג את גוגל. הדברים שכתבתי אינם בהכרח מחמיאים לגוגל או כל גוף אחר, אך אני כותב את האמת כי אני מקבל הרבה שאלות על המבצע הזה, והחלטתי לרכז את המידע כדי שהוא יעזור לאנשים.

>>> יש לכם שאלות נוספות על המבצע של גוגל? הוסיפו תגובה.


מילה אחרונה על "עקרונות הפרסום בגוגל"
בחוברת המידע המצורפת למכתב מבצע ההיכרות של גוגל, מופיעים "4 עקרונות הפרסום בגוגל".
רצוי לצרף כמה הסתייגויות לגבי ארבעתם:

1) "תן ללקוחות למצוא אותך"
במקרים רבים, לא רק לקוחות מוצאים אותך, אלא גם מתחרים, גולשים אקראיים, אנשים שלעולם לא יהפכו ללקוחות, אנשי שיווק באינטרנט שמחפשים לקוחות לעצמם, ושלל סקרנים שאינם רציניים. קחו את זה בחשבון.

2) "שלם רק על לקוחות מעוניינים שהקליקו על המודעה שלך"
כאמור בסעיף הקודם, המפרסם ישלם במרבית המקרים רק על קליקים, לא על לקוחות.
זו הזדמנות טובה להכיר את המונח החשוב "הונאת קליקים" (Click Fraud). ברשת הפרסום הענקית של גוגל קיימת תופעה בעייתית של אנשים וגופים המקליקים על מודעות כדי להרוויח בדרכים עקיפות (למשל, בעלי אתרים המשתמשים בתוכנות ובסוכנים כדי להקליק על מודעות טקסט של עצמם, וכך להתחלק בהכנסות עם גוגל). במקרים מסוימים, יכולה הונאת הקלקות להגיע ל-50% ומעלה, מכלל הקליקים שעליהם שילם המפרסם. גוגל מנסה לזהות קליקים בלתי-חוקיים, ובמקרים רבים אינו מחייב את המפרסם על קליקים כאלו, אבל במקרים רבים - העבריינים מערימים עליו.

3) "המודעה שלך תופיע רק לצד חיפושים רלוונטים הקשורים לתחום העיסוק שלך"
זה לא תמיד נכון. אם המפרסם בחר מילות מפתח שגויות, מילות מפתח רחבות מדי או מילים בהתאמה נרחבת, המודעות של המפרסם יופיעו גם לצד חיפושים שאין להם שום קשר לתחום העיסוק של המפרסם. יותר מכך: במקרים רבים, מודעות בלתי-רלונטיות ימצאו את דרכם לרשת התוכן והמדיה של גוגל (מודעות גוגל אדסנס), שאינה קשורה לחיפושים כלשהם.

4) "צור את מסע הפרסום שלך בקלות, בתוך דקות ספורות"
הדברים לא קלים ומהירים כמו שהם נשמעים. בתחומים תחרותיים במיוחד (לדוגמה: צימרים, השקעות, אירועים), רק המפרסמים המקצועיים והמתוחכמים ביותר מסוגלים להרוויח מן הפעילות ולהביס את המתחרים שלהם. בתחומים אחרים, יצירת מסע פרסום מתאים עשויה להיות תהליך מורכב וקשה, החשוף לתקלות רבות בגלל מורכבותו. יותר מכך: עבור מפרסם מתחיל שאינו בקיא במדיום האינטרנטי, פרסום רווחי בגוגל הינו כמעט משימה בלתי אפשרית.
יותר מכך: אפילו אם מסע הפרסום נוצר תוך כמה דקות, הוא עדיין צריך להפנות לאתר אינטרנט מעוצב-היטב, קריא, נוח לשימוש ויעיל בניתוב הגולשים לפעולה המבוקשת. זה הרבה יותר קשה מיצירת מסע פרסום בגוגל.


בתמונה: המכתב ה"אישי" של ריקי דרורי, סמנכ"ל שיווק, גוגל ישראל


הערה לקוראים: פוסט זה פורסם במקביל גם ב-TheMarker IT, באישור "חופש החיפוש", כמובן; ההבדל בין הפוסט הזה ובין הנוסח של דה-מרקר משקף את העובדה שהנוסח בבלוג מתעדכן לעתים קרובות, בעוד בדה-מרקר הוא סטטי.

כל הזכויות שמורות לבלוג חופש החיפוש 2007-2012