מילון עברי-אנגלי-עברי סודי של גוגל

פוסט זה פורסם לפני שהמילון של גוגל הושק רשמית!
גוגל מפעיל מילון עברי-אנגלי ומילון אנגלי-עברי בצורה "סודית" תחת הכתובת google.co.il/dictionary בשפה העברית. המילון אינו מוצלח כמו מתחריו הישירים, כגון בבילון או מורפיקס, ולכן כנראה לא הושק רשמית

המילון העברי של גוגל מציע תרגום בשני הכיוונים: עברית-אנגלית וגם אנגלית-עברית. כמו כן הוא מציע הקראה בקול רם של כל מילה, יישום נפוץ במילונים אחרים, למטרות הגייה נכונה. במקרים שבהם מילה מסוימת לא נמצאת במילון של גוגל, הוא מציג תוצאות מן הרשת, בדומה לפקודה "define" השולפת נתונים ממילוני מונחים (גלוסרי).

המילון של גוגל מציע גם "ביטויים קשורים", במקרים מסוימים. עם זאת, ניכר כי המילון נמצא בחיתוליו, וזאת בלשון המעטה: על הביטוי "חיפוש" אין לגוגל תשובות ("לא נמצאו תרגומים מילוניים"). עם זאת, הביטוי "לחפש" מביא תוצאות טובות, ואף מספר ביטויים קשורים רלוונטיים כגון "לחפש מזון", "לחפש בפסולת", "לחפש נשק", "לחפש מומים" וכד'.

לא ברור מהיכן שואב המילון של גוגל את מאגר הנתונים שלו בשפה העברית, או בכל שפה אחרת. גוגל לא נותן קרדיט לאף מקור מידע מוסמך, או למילון שעליו הוא מתבסס - ואין עדיין מדור "עזרה" או "אודות". ייתכן שגוגל שואב נתונים ממאגרים מקוונים אחרים, או בצורה רנדומלית, אבל אי אפשר לדעת זאת בלי ביסוס כלשהו.

בכל מה שנוגע לשפה האנגלית, המילון מציע מבחר סביר של 18 שפות, כולל סינית וערבית. עם זאת, העובדה שהמילון העברי לא מוצג ברשימת השירותים הרשמית של גוגל ישראל, מבהירה כי מדובר בגרסת ביתא (ואולי אלפא). אפילו התרגום מאנגלית לרוסית וגרמנית נמצא בגרסת ביתא, והדבר מצויין באופן מפורש בתפריט השפות העברי של המילון.

התמיהה היחידה היא מדוע המילון בכלל זמין ברשת. ראשית, הוא כלל לא עומד בסטנדרטים הגבוהים של שאר שירותי גוגל, אפילו אלו שנמצאים בגרסת אלפא או ביתא. שנית, בניגוד לשירותים מתוחכמים כמו גוגל אנליטיקס או גוגל דוקס, קל מאוד למצוא בו חסרים, שגיאות או ליקויים. מספיק לעשות חיפוש/תרגום על מילים טריוויאליות כגון "דינוזאור", "גאווה", "מתמטיקה" או "שינה" כדי להבין שגוגל רחוקה מלהיות מילונאית בעלת סמכות מזערית.

לדעת כל חברי צוות "חופש החיפוש" (פה אחד), היה עדיף להסיר את מילון גוגל מן הרשת העברית, בשלב זה, ולהשיק אותו רק כאשר יעמוד באיכות שציבור משתמשי גוגל מצפה לקבל. למתחרים הישירים (בבילון, מורפיקס) בוודאי אין מה לחשוש בינתיים, בוודאי לא בתחום העברית.

אתם מוזמנים לנסות בעצמכם את המילון העברי-אנגלי-עברי של גוגל בכתובת: http://www.google.co.il/dictionary

הערה: בדצמבר 2009 העלה גוגל באופן רשמי את המילון שלו, במגוון רחב של שפות.

בעולם של וואלה אין גוגל

ב-15 מרץ 2009 פורסמה ב"וואלה ברנז'ה" ידיעה על סקר TIM לחודש פברואר 2009. מקריאת סקר זה, מטעם TNS טלסקר עולה בבירור ש"גוגל" הוא האתר המוביל בישראל, בהפרש ניכר על פני כל המתחרים שלו.

אין חדש במידע הזה, אלא ש"וואלה ברנז'ה" החליטו להטעות את קוראיהם, לטובת קידום האינטרסים הפרטיים של חברת וואלה. רק ב-5 אפריל, לאחר פרסום פוסט זה (וכתבות נוספות), תוקנה הידיעה.

על פי כותרת המשנה של הידיעה המקורית: "וואלה! הוא האתר הישראלי הניצפה ביותר עם שיעור חשיפה של 68.4%". זה כמובן לא נכון. גוגל נהנה משיעור חשיפה גבוה בהרבה (90.2% לפי הטבלה המצורפת לכתבה, ושאותה אי אפשר לקרוא בלי להגדיל אותה).

הבלוף המשיך גם אל גוף הכתבה: "וואלה! ממשיך להיות האתר הישראלי המוביל עם שיעור חשיפה של 68.4%. ynet אחריו עם 63.1%.". שימו לב לשם התואר "ישראלי": כאן קבור הכלב.

האם גוגל הוא אתר "ישראלי"?

1) "גוגל ישראל" היא חברה ישראלית בעירבון מוגבל
2) לגוגל שני משרדים בישראל (תל אביב, חיפה)
3) גוגל ישראל מעסיקה אנשי פיתוח, שיווק ומכירות ישראלים
4) גוגל ישראל מוצג בשפה העברית עבור תושבי ישראל
5) הדומיין של גוגל ישראל -- google.co.il -- הוא ישראלי למהדרין
6) חדשות גוגל מוצגות בגרסה עברית מיוחדת (נחשו איזה פורטל ישראלי מסרב להיכלל בה? וואלה!)
7) גוגל ישראל מעורבת בקהילה, תומכת בארגונים ישראלים ומארגת אירועים ישראלים
8) גוגל מציע גם שירותי תרגום לעברית מכל שפה, ותרגום מעברית לכל שפה
9) גוגל מספק תיבות דוא"ל בעברית למשתמשים ישראליים (ג'ימייל)
10) גוגל מספק שירותי תמיכה בעברית, בעזרת אנשי צוות ישראלים המתגוררים באירלנד
11) גוגל מספק תוצאות חיפוש מקומיות עבור משתמשים ישראלים, על פי ניתוח כתובת ה-IP שלהם

נכון - שרתי גוגל ממוקמים בעיקר בחו"ל.
גם נכון - גוגל הוא תאגיד בינלאומי, בעל גישה אמריקנית לעסקים.
עוד יותר נכון - גוגל לא נוסד בישראל, ומרכז עסקיו לא נמצא בישראל.
אבל הוא אתר "ישראלי מספיק" בשביל להיות מספר אחת במדינה, בעיני ילדים קטנים, נוער, סטודנטים, בעלי משפחות, בעלי הון, פנסיורים ומי לא.

אם וואלה התכוונה לעשות תחרות "מי יותר ישראלי", הרי שתחרות זו לא הוכרזה רשמית במסגרת סקר TIM אותו הם מתיימרים לסקר בצורה הוגנת. מה שבטוח: את הגולשים זה לא מעניין. הם כבר החליטו ש"גוגל ישראל" משרת אותם כישראלים, מדבר בשפתם, מפרנס ישראלים, רשום בישראל ומשתלב בקהילה העסקית והחברתית של ישראל.

בעיה נוספת בהוצאת גוגל מרשימת האתרים ה"ישראלים", על פי וואלה ברנז'ה: יש די הרבה אתרים פופולריים בישראל שאינם עונים להגדרות הלאומניות הצרות של וואלה ועמיתיהם.
לדוגמה:
1) יוטיוב - אתר הוידאו מס' 1 בעולם, זוכה לדירוג גבוה מאוד בישראל - מקום 4, ממש אחרי ynet
2) פייסבוק - אתר בינלאומי תומך בעברית, מקום 6
3) הוטמייל / msn ישראל - אתר ישראלי-בינלאומי משולב, במקום 10
4) יאהו - אתר בינלאומי עם מעט מאוד עברית, מקום 17

כאמור, לאחר פרסום פוסט זה - תוקנה הידיעה בוואלה ברנז'ה, ושמו של גוגל הוזכר בסופו של דבר ("וואלה! הוא האתר הישראלי המוביל עם 66.2%, אחרי גוגל ששיעור החשיפה אליו עומד על 91.7%"). עם זאת, כותרת המשנה של המאמר ממשיכה להטעות: "וואלה! הוא האתר הישראלי המוביל", נכתב בה. האמת, כאמור: גוגל הוא האתר הישראלי המוביל.

אם פורטל וואלה רוצה שקוראיו ומשתמשיו יתייחסו אליו ברצינות - כדאי שיתחיל להתייחס למתחרים שלו ברצינות, ויפסיק להתכחש לקיומם. אם צוות וואלה ברנז'ה מעוניין לשמור על מראית-עין של אמינות עיתונאית, הוא לא יכול לשתף פעולה עם האינטרסים הסותרים של מחלקת הפרסום והמכירות של וואלה בעזרת הסתרה, עיוות או השמטה של תכנים ונתונים בלתי-מחמיאים.

לסיכום, רק הכותרת המקורית של ידיעת וואלה ברנז'ה מדויקת: "אין חדש בצמרת האתרים המובילים". הכותרת המתוקנת היתה "שיגרה בצמרת". בכל מקרה, אין חדש: גוגל מוביל, וואלה שני. את השאלה "מיהו ישראלי?", כמו גם "מיהו יהודי?", נשאיר לחוקרי מדעי המדינה באוניברסיטאות.


* * *

פוסט זה נכתב בהשפעת טור ספציפי של עידו קינן ב"העין השביעית"

חשיפה: ויקיפדיה מציגה פרסומות של גוגל

אתר ויקיפדיה בלתי-רשמי בכתובת wikipedia.co.il מציג פרסומות של גוגל, בניגוד מוצהר למדיניות של ויקיפדיה העולמית; הדומיין היה שייך למר אורן שץ, בעל חברת קידום אתרים; לאחר שנתיים של התעסקות משפטית, הועבר הדומיין ל'ויקיפדיה' [עודכן: 22/3/11]

בתמונה: מנוע החיפוש של גוגל באתר wikipedia.co.il

בקרת איכות נוסח וואלה אדוונטג'

ראיתי כמה מודעות פרסום מגוחכות בחיי, אבל זאת אחת המגוחכות שבהן.




איך זה קרה? אחד המפרסמים של וואלה אדוונטג' פשוט שכח לכתוב טקסט.
הוראות כתיבת המודעה נותרו כפי שהן, בלי שהמערכת תמנע את הפרסום.
התוצאה לפניכם (טשטשתי את השאר).
פשוט אין מילים. בעצם יש, שתיים: "בקרת איכות".

גוגל במיתון - הכיווץ כבר נראה בשטח

עכשיו זה כבר לא צחוק: בסוף מרץ 2009 מודיעה גוגל כי היא מפטרת לפחות 200 אנשי שיווק ומכירות, ומצהירה כי היא השקיעה יותר מדי בחלקים מן החברה. הפיטורים צפויים להתפרש בצורה גלובלית, כך שלא מדובר רק במשרות בארה"ב.

בגוגל עובדים כיום כ-21 אלף עובדים. גל הפיטורים החדש מהווה פחות מ-1% מכוח האדם בחברה.

הקיצוץ של סוף מרץ בא לאחר קיצוץ קטן יותר, בינואר השנה, בו פוטרו 100 עובדים. בפברואר פוטרו עוד כ-40 עובדים.

באמצעות שני פוסטים קצרים, חיוורים ונטולי-גרפיקה, הודיעה גוגל לראשונה כי היא מתחילה להתכווץ בעקבות המיתון. בינואר 2009 פורסם בבלוג הרשמי של גוגל כי החברה מתכוונת לצמצם את כמות המהנדסים שלה, ואת כמות המגייסים שלה.

למרות אינספור גלי פיטורים בארה"ב בחודשים האחרונים, גוגל המשיכה לטעון בלהט כי היא ממשיכה לגייס ולהתרחב. הבעיה עם הטיעון הזה היא שבפועל, קצב הגיוס אכן הואט באופן משמעותי, ובעקבותיו - גוגל נאלצה לפטר אנשי גיוס. כך נוצרה סתירה די מביכה עם מה שהוצהר ("אין פיטורים") ועם מה שהתרחש לאחר מכן ("מפטרים מגייסים").

דבר מעט שונה קרה בתחום ההנדסה: גוגלרים ותיקים לא זוכרים מצב שבו גוגל החלה בתכנון גל צמצומים ופיטורים של מהנדסים. גוגל לא הפסיקה לגייס מהנדסים חדשים מאז הקמתה. אלפי מהנדסים זרמו אליה, מכל העולם, ומכל תחומי ההייטק. אלא שהיום, כאשר גוגל מחזיקה 40 משרדים ב-20 ארצות, היא נאלצת לסגת בחלק מן החזיתות.

זהו מהלך טבעי לחלוטין. כאשר גוגל מודיעה על צמצומים בעיר אוסטין (טקסט), טרונדהיים (נורבגיה) ולוליאה (שוודיה), היא טוענת שמדובר במהלך התייעלות טהור. אך הסמנטיקה אינה משנה הרבה: התייעלות היא תמיד פועל יוצא של אילוצים חיצוניים. תחרות בריאה דורשת התייעלות. מיתון עולמי דורש התייעלות. משבר פיננסי דורש התייעלות. פיטורים, כצעד של התייעלות, מעיד על כך שהחברה נמצאת בסביבה בעייתית.

הרבעונים האחרונים היו טובים לגוגל, למרות הכל. לחברה יש קופת מזומנים שמנה, ובצידה גם לא מעט אפשרויות "חליבה" במקרה של האטה, אותן היא יכולה להפעיל בכל עת. יהיה זה נאיבי לומר שגוגל לא תיכננה מראש תרחיש שבו היא תיאלץ להרחיב לפתע את מערך הפרסום שלה, להעלות מחירים, לסגור פרויקטים בלתי-רווחיים, לאחד אגפים בזבזניים, להוציא מן המגירה כמה תוכניות-חירום ולהקצין חלק מן הדרישות כלפי הלקוחות שלה (מפרסמים).


בין הפרוייקטים והמוצרים שנסגרו לאחרונה אפשר למנות את הבאים:

1) גוגל וידאו יפסיק לאפשר העלאות של קבצים בעוד מספר חודשים
2) חיפוש הקטלוגים של גוגל (Google Catalog Search) ייסגר
3) הפיתוח של "גוגל נוטבוק" (Google Notebook) ייפסק בקרוב
4) בעוד חודשיים תיסגר סופית דודג'בול (Dodgeball), רשת חברתית סלולרית
5) משאפ אדיטור (Mashup Editor) יחוסל, ויישומיו המרכזיים יעברו לשירותים מקבילים
6) ג'איקו, אתר מיקרו-בלוגינג (Jaiku) יעבור לטיפולם של מתנדבים
7) גוגל פרינט אדס, פרויקט פרסום מודעות בעיתונים, יבוטל סופית ב-31 למרץ (נכשל כלכלית)
8) גוגל רדיו אדס, פרויקט פרסום מודעות בתחנות רדיו, יורד מהאוויר סופית ב-31 לחודש מאי (נכשל כלכלית)

גוגל מתכווצת כפי שהכלכלה העולמית התכווצה בחודשים האחרונים. אין חדשות יותר טריוויאליות מאלו. גוגל היא חלק בלתי נפרד מן הכלכלה, המסחר, שוק ההון והמגזר הצרכני. גוגל היא איבר בגוף שלנו, בשר מבשרנו, וכאשר אנחנו סובלים - היא סובלת איתנו.

אך גוגל היא מונופול בתחום הפרסום במנועי החיפוש. בימים אלו, כאשר יאהו במשבר ומיקרוסופט אינה במיטבה, נתח השוק שלה נותר עצום (כ-70%). המיתון גרם לנתח שוק גדול זה להשקיע פחות בפרסום בגוגל, בין השאר מפני שעסקים קטנים ובינוניים רבים פשוט קרסו ונעלמו.

אם גוגל תמשיך להציג רווחים דומים לאלו שהציגה במהלך 2008, תוך שמירת מצבת כוח האדם הנוכחי שלה, יהיה זה סימן שהיא אינה יעילה מבחינה תפעולית וניהולית (סימן היכר של מונופול). לכן לגוגל אין ברירה אלא להתכווץ, וזאת כיוון שהמשקיעים שלה ירצו להמשיך ולראות גידול ברווחי גוגל גם ברבעונים הבאים.

פסח 2009 - מה ישראלים מחפשים בגוגל

אלו הביטויים הנפוצים ביותר שאותם מחפשים הישראלים לקראת חג הפסח של שנת 2009.
הנתונים נאספו ע"י כלי מילות המפתח של גוגל אדוורדס.
המילים מסודרות לפי כמות חיפושים (הפופולרי ביותר - למעלה):

פסח
לפסח
בפסח
הפסח
פסח של
מצה
מצות
מתכונים לפסח
הגדה פסח
פסח 2008
ברכות לפסח
כשר לפסח
עוגות לפסח
הגדה של פסח
לחג הפסח
חג הפסח
חג פסח
ברכה לפסח
כשרות לפסח
לחג פסח
שירי פסח
המועד פסח
סדר פסח
פסח לילדים
מתנות לפסח
חול המועד פסח
משחקים לפסח
חופשת פסח
פסח תמונות
על פסח
דפי צביעה לפסח
עוגת שוקולד לפסח
ערב פסח
שירים לפסח
הגדת פסח
הלכות פסח
נופש בפסח
צלחת פסח
קערת פסח
בחול המועד פסח
בן פסח
חיים פסח
חופש פסח
נופש פסח
פסחים
הגדה לפסח
מלון פסח
משחקי פסח
טיול פסח
ל פסח
מנהגי פסח
מתי פסח
פסח שני
שביעי של פסח
אילת פסח
דילים לפסח
תאריך פסח
אגדה של פסח
בחג הפסח
חופשה בפסח
טיולי פסח
פסח 2007
פסח 2009
קערת הפסח
חיים בן פסח
פסח תשס ח
ההגדה של פסח
מצה שמורה
פסח בית
הרב פסח
שי לפסח
אביב הגיע פסח
אביב הגיע פסח בא
אגדת פסח
הגיע פסח
הגיע פסח בא
ליל פסח
פסח בא
פסח ויקיפדיה
הגדות פסח
חופשת פסח 2008
חמץ בפסח
ישראל פסח
כלים לפסח
בערב פסח
ד פסח
פסח מצרים
קרבן פסח
של חג הפסח
ב פסח
מסע פסח
בהגדה של פסח
הגדות של פסח
מצה את
מצה של
קורבן פסח
לוח שנה פסח
לפני פסח
מצות אביב
משה פסח
על מצה
פסח באנגלית
פסח בבית
פסח האוספטר
פסח ראשון
שבת בר מצוה
של מצות
גיא פסח
זבח פסח
ערב חג פסח
פסח בתי ספר
פסח דורות
פסח השנה
פסח קניר
אחרי פסח
אריה פסח
דוד פסח
מתי יוצא פסח
את חג הפסח
פסח מילין
חופשת פסח בתי ספר
יעקב פסח
צבי פסח
אכילת מצה
בין פסח
לב פסח
מצות ירושלים
על מצות
ערן פסח
פסח גרופר
צבי פסח פרנק
קרן פסח
מכירת חמץ בפסח
פסח 2006
פסח סלבוסקי
ד ר פסח
דן פסח
עו ד פסח
פסח שוורצמן
סעודת מצוה
פסח על שני
אילנית פסח
פסח בר אדון
רן פסח
ואבנר פסח
פסח ליכטנברג
פסח מצרים ופסח
פסח על שתי
פסח על שתי הסעיפים
אורי פסח
יובל פסח
לאון פסח
עדי פסח
פסח סגל
קובי פסח
קרן ואבנר פסח
הבנים בהגדה של פסח
סוכות פסח
פסח הוא
פסח על שני הסעיפים
פסח שבועות
פסח תשסט
איתן פסח
ליאת פסח
פסח ובניו
פסח חברוני
פסח שנער
רפי פסח
בדו פסח
ד פסח קניר
פסח מיילין
טל פסח
ליאון פסח
עו ד פסח קניר
צבי פסח פראנק
תום פסח
אחד הבנים בהגדה של פסח
בפסח 2009
חג פסח 2009
חופש פסח 2009
חופשת פסח 2009
טובה פסח
כמעט מלאכים בפסח
מצה למועצת
ערב פסח 2009
פסח 09
פסח 2010
פסח ושבועות
פסח נוביצקי
אורנה פסח
ברכת החמה ערב פסח
לאון פסח ובניו
מיקס ענק לפסח
נירית פסח
פסח ברנט
תאריך פסח 2009

---------------------------------------------------

מה חיפשו בפסח בשנה שעברה?
(2008)

[חלק זה פורסם במקור ב-21/4/08]

למי שסקרן, אלו הביטויים הנפוצים ביותר שאותם מחפשים הישראלים במהלך פסח ישראלי טיפוסי (בין השנים 2007-2008). הנתונים נאספו ע"י כלי מילות המפתח של גוגל אדוורדס.
הרשימה שלפניכם סודרה לפי פופולריות (הנפוץ ביותר - למעלה).
הדגשתי בצבע אחר כמה ביטויים מעניינים במיוחד.

פסח

ברכות לפסח

הגדה של פסח

מתכונים לפסח

אפיקומן

ברכה לפסח

ברכות לחג הפסח

ברכות לחג פסח

דפי צביעה לפסח

חג הפסח

חג פסח

יציאת מצרים

לחמניות לפסח

משחקי פסח

משחקים לפסח

מתנות לפסח

סדר פסח

עוגה לפסח

עוגות לפסח

פסח 2007

פעילויות לפסח

קערת פסח

שירי פסח

שירים לפסח

תרופות כשרות לפסח

אביב הגיע פסח בא

אגדה של פסח

אגדת פסח

אוכל לפסח

אטרקציות בפסח

אטרקציות לפסח

אירועי פסח

אירועים בפסח

ארועי פסח

ארועים בפסח

בנק הפועלים פסח

ברכה לחג הפסח

ברכה לחג פסח

ברכה פסח

ברכות פסח

דבר תורה לפסח

דילים לפסח

דפי עבודה לפסח

דפי צביעה פסח

הגדה לפסח

הגדת פסח

הלכות פסח

חג פסח שמח

חול המועד פסח

חופש פסח

חופשה בפסח

חופשת פסח

חידון לפסח

חידון פסח

חידונים לפסח

חידות לפסח

טיול פסח

טיולי פסח

טיולים בפסח

טיולים לפסח

יצירה לפסח

כרטיסי ברכה לפסח

כשר לפסח

לחמניות כשרות לפסח

לחמניות פסח

מאכלי פסח

מאכלים לפסח

מבצעים לפסח

מכללת קיי פסח

מנהגי חג הפסח

מנהגי פסח

מסעדות כשרות לפסח

מתכון לפסח

מתכוני פסח

מתכונים כשרים לפסח

מתכונים לחג הפסח

מתכונים פסח

מתנה לפסח

נופש בפסח

נופש פסח

סיפור יציאת מצרים

סיפורים לפסח

עוגות כשרות לפסח

עוגות פסח

עוגיות לפסח

עוגת שוקולד לפסח

פסח 2008

פסח באילת

פסח ילדים

פסח לילדים

פסח משחקים

פסח שמח

פסח שני

פסטיבל פסח

פסטיבלים בפסח

פעילויות פסח

פעילות לפסח

פענוח יציאת מצרים

פשטידה לפסח

פשטידות לפסח

צלחת פסח

קינוחים לפסח

קערת הפסח

שביעי של פסח

שירים של פסח

תמונות לפסח

תמונות פסח

תרופות לפסח

אביב פסח

אוכל כשר לפסח

אטרקציות פסח

אילת פסח

בילוי בפסח

הגדה פסח

ההגדה של פסח

הפעלות לפסח

חוה מ פסח

חינם בפסח

טיולים פסח

ילדים בפסח

לחמניות של פסח

לפסח

מבצע פסח

מידע על פסח

עבודה לפסח

עוגה כשרה לפסח

עוגה פסח

עוגת פסח

ערב פסח

פסח בירושלים

פסח בצפון

פסח ויקיפדיה

פסח חינם

פסח תשס ז

פסטיבלים פסח

פעילויות בפסח

פעילות פסח

שי לפסח

שמות חג הפסח

תמונות של פסח

תפזורת לפסח

תרופות כשר לפסח

תרופות פסח

בפסח

הפסח

פסח בא

צביעה פסח

=======

חג חירות שמח!

עיירה צרפתית שוקלת שינוי שם בגלל מנועי חיפוש

הסיפור הזה אמנם התפרסם ב"טלגרף" הבריטי ב-26 בפברואר, אבל הוא פשוט טוב מדי מכדי שיהיה אפשר להתעלם ממנו.

עיירה צרפתית ושמה "או" (Eu) שוקלת ברצינות שינוי שמה, בגלל שמנועי חיפוש כמו גוגל מעדיפים להציג אתרים של האיחוד האירופי או אתרים הקשורים לדומיין האירופאי הרשמי (eu.) לפני האתר הרשמי של עיירת התיירות המונה כ-8,000 תושבים, וממוקמת בצפון-צרפת, באיזור נורמנדי.

ב"גוגל צרפת", העיירה מופיעה ראשונה בחיפוש פשוט על "eu". אבל לא זה המצב בגוגל העולמי, בגוגל הבריטי או בגוגל הגרמני, וגם לא בגוגל ישראל. זו לא פאשלה של מהנדסי גוגל - להיפך: הרוב המוחלט של הגולשים בעולם לא מכיר את העיירה ולעולם לא יבקר בה. האיחוד האירופי, לעומת זאת, מעניין בוודאי כמה מאות מליוני בני-אדם.

העיירה "או" (eu) עצמה קיימת עוד משנת 1151. היא אפילו שרדה את הוראת המלך לואי ה-11, שפקד לשרוף אותה כמעט עד היסוד בשנת 1475. עם זאת, דווקא מיקום נמוך במנועי חיפוש עשוי להצדיק חיסול שמה ההיסטורי. ראש העיר של או, מארי-פרנסואה גאויה, מאמין ששמה הנוכחי של העיירה פוגע בכשליש מהכנסות התיירות שלה. לכן הוא מציע להעלות את נושא שינוי השם כמשאל בפני תושבי העיירה.

העיירה "או" בצרפת (משמאל: הסמל ההיסטורי שלה)

שינוי שם של עיירה, אפילו קטנה כמו "או", עשוי לקחת למעלה מ-5 שנים. תהליך האישור עובר דרך הפרלמנט והממשלה. בעוד חמש שנים גוגל כנראה עדין יהיה איתנו, ושאר מנועי החיפוש לא צפויים להשתנות בצורה דרסטית, כך שראש העיר רק זקוק לשכנע את תושבי העיירה שאי אפשר להמשיך עם שם כל כך קצר ומבלבל (eu).

בין החלופות המוצעות אפשר למנות את "ויל ד'או" (Ville d'Eu), "או-לה-שאטו" או "או-א-נורמנדי". נראה שתושבי העיר לא יתנתקו לחלוטין מן השם המקורי, אלא רק יבחינו אותו מן הקיצור הנוכחי של האיחוד האירופי.

לתשומת ליבה של העיירה פריז, טקסס - המונה רק 26 אלף תושבים ומבלבלת יותר מדי אנשים מאז 1845.

שופטי ישראל נגד גוגל ישראל

מה יש לשופטי מדינת ישראל נגד גוגל ישראל? מסתבר שדי הרבה. עד כדי כך, שלפי כתבתה של נורית רוט ב"דה-מרקר", מנהל בתי המשפט, משה גל, פנה לגוגל ישראל בדרישה להסיר תוצאות חיפוש שבהן גולשים שונים משתלחים בשופטים מסוימים, מטיחים בהם ביקורת נוקבת ואף משמיצים אותם.

קישור קנוני - פתרון לבעיית תוכן משוכפל

בשורה לבעלי אתרים: גוגל פיתחה תקן חדש להגדרת קישורים קנוניים (תקניים) עבור כל מנועי החיפוש המובילים.

קישור קנוני (Canonical Link) הוא למעשה ה"כתובת הרשמית" של דף אינטרנט מסוים.
כפי שאפשר להגיע לבניין מסוים מכמה רחובות, כך ניתן להגיע לאותו דף בעזרת כמה URL שונים.
התקן החדש כבר מיושם ברחבי הרשת, וניתן לשלב די בקלות בכל דף אינטרנט ובלי ידע טכני.
מטרת תג הקישור הקנוני: לפתור בעיות של תוכן משוכפל (Duplicate Content), הנוצרות כאשר באתר מסוים יש מספר דרכים שונות להגיע אל אותו עמוד.

דוגמה לדרכים שונות שניתן להגיע לאותו עמוד ברשת:

http://www.amazon.com
http://amazon.com
http://www.amazon.com/?refid=google
http://www.AmazoN.com
http://www.amazon.com/exec/obidos/subst/home/home.html

כל הכתובות שלעיל מגיעות לעמוד הבית של אמזון.
למרות שנראה לנו שזה לא משנה איך נכתוב את הקישור בדפדפן, עבור מנועי חיפוש זו עלולה להיות מלכודת מסוכנת, כיוון שלא ברור אם מדובר בדף שונה שאותו יש לסרוק בנפרד, או שמדובר במשהו שאפשר לוותר עליו לגמרי.

מבחינת גוגל ועמיתיו, תוכן משוכפל פוגע באיכות התוצאות, ולעתים גורם למשתמשים לחשוב שיש תקלה במנוע החיפוש עצמו (אם כל התוצאות נראות אותו דבר, למרות שה-url שלהן שונה).

אז מה עושים?
את התקן החדש ניתן להוסיף כך, בתור איזור ה-head של תחילת הקוד:

הסיפור מתמצה בהוספת תג קטן (rel="canonical") אל תחילת העמוד. לא לשכוח את ה"סלאש" (/) בסוף.

לכאורה מאוד פשוט, אבל גוגל טרחו לפרסם כמה תשובות לשאלות נפוצות, שעשויות לחסוך להרבה בעלי אתרים כאב-ראש רציני. למשל:

1) התקן החדש הוא לא "חוק" או "הנחיה", אלא מעין "איתות" שגוגל יתייחס אליו ברצינות.
2) אפשר לכתוב לינק יחסי (בלי כתובת האתר) במסגרת התקן החדש, זה עובד.
3) זה בסדר אם העמוד הקנוני אינו זהה לגמרי לעמוד ה"משוכפל" שלו (למשל: תת-קטגוריה של חנות)
4) אם נותנים בטעות קישור קנוני שמוביל להודעת שגיאה (404), גוגל ימצא בעצמו את הקנוני.
5) אם הקישור הקנוני לא נסרק על ידי גוגל, שום דבר לא יעזור - אבל ברגע שייסרק, גוגל יתחשב בקוד החדש.
6) הקישור הקנוני לא מחליף הפניה קבועה (301) של השרת, בכל מה שנוגע להפנייה אל דומיין אחר.
7) ניתן לבצע הפניה (re-direct) אל דף אחר תחת אותו דומיין במסגרת הקישור הקנוני, זה יעבוד.
8) אם שתי הוראות לקישור קנוני סותרות זו את זו, גוגל יכול להתגבר על הבעיה.
9) התקן החדש הוא אוניברסלי: נתמך ע"י גוגל, יאהו, מיקרוסופט, וגם אסק.
10) לא כדאי להשתמש בקישור קנוני אם מנהל האתר לא בטוח שזה יעבוד (יש סיכונים בתהליך).
11) זה כבר קיים בשטח: יש הרבה אתרים שכבר הטמיעו את הקוד החדש בחלק מדפיהם.
12) כמעט לכל אתר יש בעיות של תוכן משוכפל במנועי חיפוש - החל מכתובת עם www ובלי www, דרך אותיות גדולות מול אותיות קטנות (lowercase/UPPERCASE), ועד עמוד כניסה בעייתי (default.aspx).

מומלץ מאוד להקשיב למר מאט קאטס מ"גוגל" בהרצאת הוידאו שלו בנושא הקישורים הקנוניים:

הקורס "שיווק במנועי חיפוש" של המכללה למנהל

הודעה חדשה לעיתונות מבשרת כי בית הספר למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל ישיק בסמסטר ב' קורס חדש, בנושא "שיווק במנועי חיפוש", במסגרת ההתמחות בשיווק ופרסום לתלמידי תואר ראשון.

במסגרת ההודעה לעיתונות שיצאה מטעם חברת קידום האתרים Golinks נכתב בין השאר כי בסיום הקורס "יוכלו הסטודנטים לעבור את בחינת ההסמכה של Google המעניקה Google AdWords Advertising Professional, הסמכה המאפשרת לנהל קמפיינים במערכת הפרסום Google AdWords".

כותבי ההודעה הגדילו לעשות כאשר כתבו כי "זהו קורס ראשון מסוגו בקרב המוסדות האקדמיים המעניק הסמכה מסוג זה".

יש בעיה עם המסר העולה מן ההודעה לעיתונות הזו, כיוון שהוא פשוט לא נכון.

ראשית, הבחינה העיונית של גוגל, לכשעצמה, אינה מעניקה תואר מקצוען פרסום מוסמך. הבחינה נקראת "מבחן מקצועני הפרסום של Google", והיא אינה בחינת הסמכה כלל וכלל.

כדי להיקרא "מקצוען פרסום מוסמך" יש לענות על דרישות נוספות של גוגל, כגון הקמת מרכז לקוחות (mcc), ניהול חשבון פעיל אחד לפחות במשך 90 יום רצופים, והחשוב מכל - לצבור ולקיים הוצאה חודשית של 1,000 דולר ברבעון. כך נכתב במפורש באתר גוגל. למעשה, מה שיפריד בין רוב הסטודנטים של המסלול האקדמי ובין הסמכה אמיתית הוא סכום "קטן" של 3,000 דולר לפחות, שישולם כמובן ל"גוגל" ולא למכללה למנהל.

כדי לרכך, או אולי לסתור את הרושם שנוצר מתוך החלק הראשון של ההודעה לעיתונות, מצוטט מר אדיר רגב, מנהל חברת קידום האתרים גולינקס, כאומר ש"הסטודנטים שיעמדו בדרישות המחמירות של הקורס יהפכו למקצועני מנועי חיפוש לאו דווקא מהצד של נותני השירות אלא גם מהצד של הלקוחות". הניסוח של רגב רק מבלבל את הקוראים עוד יותר.

לכן יש להדגיש את המשמעות האמיתית של הקורס: הסטודנטים של המסלול האקדמי במכללה למינהל, שיקחו את הקורס "שיווק במנועי חיפוש", לא יזכו להיות מקצועני פרסום מוסמכים של גוגל בזכות הקורס בלבד. הם אולי יהפכו ללקוחות חכמים יותר, או מקצועיים יותר ברמת הידע התיאורטי - אך הסמכה אמיתית הם לא יקבלו מן הקורס.

כאמור - כדי להיות מקצוען פרסום מוסמך לא מספיק לעבור את מבחן ה"תיאוריה" של גוגל - צריך גם לעבור טסט אמיתי, על "רכב" אמיתי (קמפיין מסחרי), עם "טסטר" אמיתי - שהוא למעשה לקוח משלם. המסלול האקדמי המכללה למינהל אינו מעניק "רשיון נהיגה" על מערכת הפרסום של גוגל - אלא לכל היותר מכין את הסטודנטים שלו למבחן התיאוריה.

היה אפשר לצפות מאדם מכובד כמו פרופ' אורן קפלן, כי יבהיר את נושא ההסמכה ואת מהות התואר "מקצוען פרסום מוסמך" של גוגל. אמנם ההודעה לעיתונות שיצאה מטעם חברת Golinks לא יצאה מטעם המסלול האקדמי, אך מכיוון שפרופ' קפלן מצוטט בהודעה, הוא היה צריך לאשר את הנוסח שלה ולמנוע אי-בהירויות.

זה יפה שמוסד אקדמי מכובד כמו המסלול האקדמי של המכללה למינהל פותח קורס שיווק במנועי חיפוש - אבל אין זה ראוי שהסטודנטים יקבלו את הרושם הלא-נכון לגבי מהות ההסמכה שהם מקבלים, כאשר הם באים להירשם לקורס. לא הייתי אומר שמדובר בהטעייה בוטה, אבל המידע שנמסר בתקשורת אינו מדויק.

גוגל ישראל באנגלית זה לא גוגל דוטקום

מנכ"ל בבילון, אלון כרמלי, התראיין ל"גלובס" (טלי ציפורי, 15/1/09), ואמר בין השאר:

"מבחינתי, ההישג הגדול שלי הוא שבבילון נמצאת כרגע במקום השביעי בתוצאות החיפוש של גוגל למילה 'Translation', במקום 70, ובמקום ה-12 למילה 'Dictionary', כשפעם אפילו לא נכללנו בין מאה הראשונות"

אז זהו - שלא. יש הבדל של שמיים וארץ בין הגרסה האנגלית של גוגל ישראל (google.co.il), גוגל העולמי (google.com) כפי שהוא מוצג לנו כאן בישראל, וגוגל העולמי כפי שהוא נראה ממקומות אחרים בעולם.

גוגל הישראלי יעשה מאמץ גדול להביא דפים מקומיים בשפות שונות למשתמש הישראלי, גם עבור חיפושים שאינם בעברית. ההנחה היא שהמשתמש הישראלי ישמח יותר לקרוא תוכן מקומי, גם באנגלית, לעתים על חשבון תוצאות בינלאומיות מצוינות.

אבל יש הבדל עוד יותר גדול בין גוגל העולמי בישראל (גיאוגרפית) ובין גוגל העולמי בכל מדינה אחרת בעולם.

בגוגל ארה"ב, למשל, אתר בבילון נמצא רק במקום 29 על המילה dictionary, ורק במקום 11 על המילה translation.
איך יודעים מה המצב בארה"ב? שהרי אנחנו גרים כאן, לא שם. ובכן, יש כלי מצוין של גוגל שנקרא כלי תצוגה מקדימה של מודעה, המאפשר לכל אחד להציץ לתוצאות האמיתיות של גוגל מכל מקום בעולם.

גוגל מציג תוצאות חיפוש שונות לגמרי, גם באנגלית, לאנשים שנמצאים במקומות שונים בעולם. המיקום שלנו הוא מבוסס כתובת IP וניתן להשתמש בו בצורה טובה כדי לדעת היכן ממוקם כל משתמש - במקרים רבים עד לרמת העיר, היישוב ואפילו השכונה. לעתים, כתובת IP עשויה להיות מטעה (בישראל, למשל, משתמשי נטוויז'ן נראים כאילו הם מגיעים מן העיר חיפה), אבל במקרים רבים היא מדויקת מאוד, וקלה להשגה.

בשורה התחתונה, התוצאה היא חיובית מאוד לגולש הבודד - פחות למי שרוצה להשתלט על העולם דרך גוגל. האוסטרלים מקבלים "עולם גוגלי" אחר לגמרי מן הקנדים, הבריטים או הניו-זילנדים. התוצאות האנגליות שאנחנו מקבלים כאן בישראל, ולא רק מחיפושים באנגלית המבוצעים דרך גוגל ישראל (google.co.il) - שונות לחלוטין מהמצב בכל עיר או ישוב הממוקם מחוץ למדינה שלנו. הן תמיד מפלות לטובה דפים באנגלית שנמצאים על דומיין מקומי, או לאתרים שנמצאים כאן פיזית.

קחו דוגמה בדוקה: בחור בלונדון שמחפש news יקבל במקום השני את אתר בי-בי-סי. עבורו, זה הדבר הכי טבעי בעולם. זה מה שהוא רוצה לקבל. אבל הפריזאי יקבל על אותו חיפוש את אתר גוגל הצרפתי, zdnet הצרפתי ועוד שלושה אתרים צרפתיים בעמוד התוצאות הראשון.

דירוג התוצאות מושפע גם מן המיקום העירוני: ישראל אמנם נתפשת בעיני גוגל כמקום קטן מדי מכדי לחלק אותו לאיזורים שונים, אבל ארה"ב מחולקת ללמעלה מ-100 אזורים; אירנלד מחולקת ל-26 אזורים; גרמניה מחולקת ל-16 אזורים; אפילו פינלנד מחולקת ל-6 מחוזות.

אם אלון כרמלי מ"בבילון" רואה את עצמו במקום השביעי וה-12 בגוגל על מילים באנגלית, כאשר הוא יושב על הכורסה שלו במשרד הישראלי - המחפש האמריקני מקבל דירוג אחר לחלוטין, עם אתרים אחרים והטייה תרבותית שונה. לסינים, מן הסתם, יש ציפיות שונות לגמרי מהחיפושים שלהם באינטרנט -- גם בשפה האנגלית -- בהשוואה להולנדים, הגרמנים והישראלים. המונח "רלוונטיות" הוא סובייקטיבי לחלוטין.

ועוד לא דיברנו על ההבדלים הגדולים בתוצאות בין מחשבים שונים, בגלל התאמה אישית (פרסונליזציה) של תוצאות החיפוש. ההבדלים האישיים בתוצאות, בלי קשר למיקום גיאוגרפי, מדגישים אתרים מסוימים לפי העדפה אישית. תוצאות חיפוש מותאמות-אישית הן פועל יוצא של "היסטוריית אינטרנט" של גוגל (web history), ורוב הגולשים מקבלים תוצאות כאלו בלי לדעת - זו ברירת-מחדל.

כיום, מיקום טוב בגוגל אינו מדליה אולימפית - אלא לכל היותר גביע קטן בתחרות ספורט ארצית, או עירונית. כי לכל אחד יש את הגוגל שלו.

נייר העמדה של ריקי דרורי, סמנכ"ל שיווק, גוגל ישראל

ריקי דרורי

בנובמבר 2008 קיימה אוניברסיטת דרבי כנס שכותרתו "ממשבר עולמי לשיווק משברי: שיווק לא קונבנציונלי, לפעול אחרת-להשיג יותר". בין המשתתפים בכנס היתה גם ריקי דרורי, סמנכ"ל שיווק ב"גוגל ישראל" (בתמונה משמאל).

נייר העמדה של הגב' דרורי פורסם בשלמותו באתר האוניברסיטה, וזה המקום להתמודד עם כמה מן הטיעונים שלו:

ריקי דרורי: "בימים אלו של האטה כלכלית כאשר הסביבה הופכת להיות תחרותית מתמיד עבור עסקים בינלאומיים או יצואנים, כמו גם עבור עסקים מקומיים, על בעלי העסקים לגלות תושייה רבה יותר מתמיד על מנת להמשיך ולצמוח במצב הנוכחי. היכולת של העסק להתחבר ללקוחות חדשים, תוך שמירת מערכת היחסים עם הלקוחות הקיימים היא חיונית".

[חופש החיפוש: תורידו את המילים "של האטה כלכלית" ותקבלו פסקה שאפשר היה לומר אותה בכל עת, גם לפני שלוש שנים]

ריקי דרורי: "בנקודה זו נכנס לתמונה עולם הפרסום המקוון אשר יכול לעזור לעסקים קטנים ובינוניים לקבל החזר טוב יותר על השקעתם בפרסום, ולחבר אותם ללקוחות חדשים".

[חופש החיפוש: החזר טוב יותר בהשוואה למה? לעיתונים? טלוויזיה? מה לעשות שיש הרבה אנשים שעדיין קוראים עיתונים וצופים בטלוויזיה, אבל לא בהכרח מבלים זמן רב באינטרנט. חיפוש ברשת דורש מיומנות מסוימת, ולעתים מה שנראה טבעי ופשוט בעיני מהנדס בגוגל, הוא לחלוטין בלתי-נגיש למשתמש הממוצע ומטה]


האמנם גוגל לכל סוחר?

ריקי דרורי: "הפרסום באינטרנט מציע פלטפורמה בעזרתה ניתן להגיע ללקוחות חדשים ואיננו נחלתן הבלעדית של חברות גדולות בעלות תקציבי פרסום גבוהים. למעשה, שיטת הפרסום במנועי חיפוש כדוגמת הקישורים הממומנים של Google הינה פשוטה וזמינה לכל אחד, בכל תקציב. באמצעות פרסום מסוג זה יכול כל בעל עסק לקבל נוכחות אינטרנטית בקלות, ולהיות שם כאשר לקוחות פוטנציאלים מחפשים אחר שירותיו".

[חופש החיפוש: מערכת הקישורים הממומנים של גוגל דורשת ידע טכני מסוים, אתר אינטרנט פעיל ויכולת למידה מסוימת, שאינה נמצאת ברשותם של עסקים קטנים רבים. במקרים רבים מאוד ראיתי כיצד עסקים קטנים מעלים קמפיינים גרועים לגוגל, חלקם בלי לקרוא את מדיניות העריכה והקווים המנחים, וחוזרים על אותן טעויות שוב ושוב בלי ללמוד לקח. עלויות הכניסה לאינטרנט אמנם אינן גבוהות, אך מכיוון שמדובר במדיום תחרותי ומתפתח, לעסקים רבים אין טעם להיכנס לאינטרנט אם קהל הלקוחות שלהם מצומצם, מקומי או מוגבל במקרה של מדינות קטנות כמו ישראל; לא חסרים עסקים קטנים שנכנסו לאינטרנט ויצאו בהפסדים כספיים גדולים, בעיקר עקב אופטימיות מוגזמת]


כל צרכן הפך חוקר

ריקי דרורי: "91% ממשתמשי האינטרנט בארץ מבצעים מחקר ברשת בטרם רכישה, ואין זה משנה אם הרכישה עצמה מתבצעת באינטרנט או מחוצה לו. נתונים אלו מראים לנו כי הפרסום במנועי חיפוש עשוי לא רק לייצר מכירות דרך אתר האינטרנט, אלא גם להגביר מכירות עבור העסק באופן שוטף. (מנתוני סקר TNS 2008)(מחקרי שיווק פרסום ודעת קהל, consumer snapshot, טלסקר TNS, נערך אוגוסט 2008)"

[חופש החיפוש: הציטוט הזה עשוי להיות מטעה:
א) אולי 91% מבצעים מחקר ברשת לפני רכישה, אבל לא לפני כל רכישה. אין ספק שבמוצרי חשמל, מדיה וספרים יש לאינטרנט יתרון מובהק, אבל מוצרים רבים אחרים נרכשים ללא מחקר כלל;

ב) יש תחומים שבהם אין טעם לבצע מחקר ברשת, כגון רכישות שוטפות של אוכל ושתיה, בגדים שאותם חייבים למדוד וגם בילויים: אי אפשר להשוות בין מנה במסעדה אחת לבין מנה במסעדה אחרת;

ג) רוב העסקים בישראל אינם מציגים את מחיריהם ברשת, ולכן אין תחליף לשיטוט פיזי ברחובות, או לבירור טלפוני, או להתמקחות מסורתית;

ד) חזון הצרכנות הדיגיטלית המושלמת פשט את הרגל במשבר הדוט-קום, לפני מספר שנים]


עסקים מקומיים מצליחים פחות

ריקי דרורי: "בעלי העסקים צריכים להפנים שנוכחות אינטרנטית הינה חיונית ביותר, במיוחד באותם רגעים בו הלקוח מבצע את החלטת הקנייה שלו. כאשר לקוחות פוטנציאלים גולשים ברשת ומחפשים באופן אקטיבי אחר שירותיו של העסק, על אותו העסק להיות נוכח ולהציג את עצמו בדיוק במקום ובזמן בו לקוחותיו זקוקים לו ומעוניינים לשמוע עליו".

[חופש החיפוש: זה בעייתי במיוחד כאשר הלקוחות מבצעים חיפושים כלל-ארציים, ללא מיקוד מקומי. אם מדובר ברשת בעלת סניפים בכל הערים הגדולות, אזי מנועי החיפוש "תפורים" עליה. אבל אם מדובר בעסק קטן בעל נוכחות מקומית, יהיה לו קשה עד בלתי אפשרי להתמודד עם חיפושים מקומיים, שלעתים כלל אינם מבוצעים ברמת העיר, היישוב, השכונה או הרחוב. כל פעם מחדש מאכזב לראות כיצד המשתמשים אינם מסוגלים לאתר באמצעות מנועי חיפוש את העסקים הנמצאים ליד מקום מגוריהם]


אין מידע מושלם

ריקי דרורי: "עולם הפרסום המקוון ידוע ביכולתו לספק החזר השקעה גבוה. הסיבה ש Google הינה חברת טכנולוגיה, מעל הכל, היא בגלל שאנחנו אוהבים מספרים. אנחנו אוהבים להוכיח שדברים פועלים, או לא פועלים, על ידי מספרים ונתונים שאי אפשר להתווכח איתם. המשווקים בעזרת הפלטפורמה של Google יודעים בדיוק מה היא עלות רכישת לקוח עבורם".

[חופש החיפוש: לצערי, המשפט האחרון רחוק מאוד מלהיות מדויק - עלות רכישת לקוח היא מידע הנמצא ברשותם של ארגונים בינוניים-גדולים בלבד. מערכת גוגל יודעת לספק נתונים סבירים עבור רכישות מקוונות, אך לא יודעת להתמודד עם לקוחות המעוניינים במידע צרכני, יצירת קשר טלפוני שאינו נמדד כלל -- תופעה מכאיבה וידועה לעוסקים באינטרנט היא שמכשיר הטלפון כלל לא נכחד מן העולם -- או במגוון פעולות פיזיות אחרות שאינן ניתנות למעקב באמצעות השלמת רכישה. מנועי חיפוש מפלים לטובה אתרי מסחרי אלקטרוני, בגלל הדרך שבה הם בנויים, אך אינן משרתים באותה יעילות אתרים שאינם מאפשרים רכישה אונליין]

ריקי דרורי: "מנהלי שיווק שואלים את עצמם שאלות לגיטימיות לגבי התוצאות המתקבלות מכל שקל שהושקע בתקציב הפרסום שלהם. כיצד אפשר לדעת מהו התקציב המדויק שכדאי להשקיע בקמפיין טלוויזיוני? כיצד אפשר לדעת אם אנחנו משלמים מחיר משתלם עבור מודעת עמוד בעיתון? איך אנחנו יכולים לדעת באמת עד כמה אותן 30 שניות ברדיו הגבירו את המכירות שלנו? מפרסמים יכולים לקבל תשובות מדויקות לכל השאלות הללו עבור פרסום במנועי החיפוש. חוסר הוודאות בשווקים מבטיח כי השנים 2008/9 יהיו שנים בהם החזר השקעה ויכולת מדידה יהפכו ממותרות לחובה."

[חופש החיפוש: מפרסמים רבים, כאמור, אינם יכולים לקבל תשובות מדויקות לכל השאלות הללו - אפילו לא בעזרת פרסום במנועי חיפוש. זו עובדה שחייבים להכיר בה, אם רוצים להיות הוגנים עם הלקוחות של גוגל. הגולשים נעים ברשת בצורה אנונימית, נכנסים ויוצאים בלי לספק הסברים, ואינם חייבים דין וחשבון לאף מנהל אתר; הגולשים מספקים את צרכיהם במגוון דרכים שרובן אינן ידועות כלל למפרסם - ובתקופה של מיתון עמוק, קשה לומר שעסקים ישמחו לקפוץ על העגלה של גוגל כאשר הם מבינים שהכלי הזה אינו מושלם]


לא הכל זה חיפוש פעיל

ריקי דרורי: "אין בדברים אלו כדי לטעון כי על העסק להשקיע בפרסום באינטרנט לבדו. מחקרים מוכיחים כי שילוב של פרסום במספר מדיות, ושמירה על תמהיל שיווק נכון מגבירים את המכירות בצורה יעילה יותר. קמפיין אינטרנטי יכול לתמוך בצורה טובה ביצירת מכירות כתוצאה ממסעות שיווק במדיות אחרות".

[חופש החיפוש: במקרים רבים, קמפיינים המתנהלים באמצעי תקשורת מסורתיים כגון רדיו או עיתונות מודפסת, אינם רלוונטיים כלל למה שקורה אחר כך במנועי חיפוש. במילים פשוטות: לעתים דווקא קמפיין אינטרנטי אינו יכול לתמוך בצורה טובה ביצירת מכירות כתוצאה מפעולות שיווקיות במדיות אחרות. קמפיין טלוויזיה אינו מיתרגם בהכרח למבול חדש של שאילתות חיפוש רלוונטיות. צריך לזכור שלא כל הצרכנים הם יצורים פעילים במיוחד, כשזה מגיע לחיפוש.]


לרוב העסקים אין אתר

דרורי: "כיום ישנם כ-400 אלף עסקים קטנים ובינוניים בארץ, אך הערכות של גורמים שונים בשוק מצביעות על כך שרק לכ-20% מהם יש אתר אינטרנט".

[חופש החיפוש: הגענו לטיעון מעניין מצידה של ריקי דרורי. הנתון לא בהכרח מחמיא לגוגל או לענף הפרסום באינטרנט. לפי הנתון הזה, שאין לדעת מהו מקורו, הרי שהאינטרנט הוא עדיין מקום שבו למרבית העסקים הקטנים והבינוניים אין דריסת רגל משמעותית. יותר מכך: עצם העובדה שלעסק יש אתר אינטרנט, אינה אומרת שהאתר פעיל, מעודכן ושימושי לצרכן. לעתים, המושג "אתר אינטרנט" מצטמצם לכדי עמוד אחד ויחיד, עם כתובת פיזית, מספר טלפון ופקס - לא יותר מכך.]


מסחר אלקטרוני זה לא משחק ילדים
ריקי דרורי: "בעת ההאטה הכלכלית, יכולים בעלי העסקים להגביר מכירות בצורה פשוטה על ידי הצגת האפשרות לרכישה אונליין. גם עסק שאינו מוכר את מוצריו או שירותיו באינטרנט יכול ליצור היום, באמצעים די פשוטים וזולים, אתר לעסק שלו, אותו יוכל לפרסם ולהגיע ללקוחות חדשים".

[חופש החיפוש: אולי גוגל היה רוצה שבעלי עסקים קטנים ובינוניים ישקיעו יותר כסף בבניית מערכי מסחר אלקטרוני - אך האמת היא שמדובר בפתרון טכנולוגי יקר, מורכב ולעתים רבות בלתי משתלם. עדיין לא הגענו לעידן שבו הקמת חנות מקוונת הוא עניין קל ופשוט. להיפך: מנגנוני סליקת תשלומים, עדכון מלאי, שירות לקוחות מקוון, רשיונות אבטחת מידע - כל אלו נושאים שנמצאים מעבר לשליטתו ויכולתו של העוסק הזעיר הממוצע. חברות כמו פייפאל, למשל, תרמו למסחר האלקטרוני לא פחות ממנועי חיפוש, ועדיין אנשים מעטים, באופן יחסי, נעזרים בשירותיהן באופן שוטף].

ועוד לא אמרנו אף מילה על הצרכנים עצמם:
א) חוששים ממסירת פרטי אשראי באינטרנט - ובצדק רב;
ב) מעדיפים לא לרכוש חתול בשק, אלא אם כן מדובר במכירה פומבית, הנחה משמעותית או מוצר נדיר שאינו זמין בחנויות פיזיות (לכן אמזון.קום ואיביי מצליחות כל כך - מוצרים נדירים);
ג) חוששים מביצוע פעולות מסובכות מול מחשב ללא עזרה, להבדיל מרכישה מול סוחר בשר ודם שאפשר ממש לדבר איתו ולהאמין לו; 
ד) באינטרנט, הצרכן הוא המלך והסוחר הוא עבד לרגליו - זירה לא נוחה לעסקים קטנים


לסיכום - אופטימיות מוגזמת

"בישראל קיים פוטנציאל עצום לצמיחה של תחום האונליין ובהחלט קיימת כאן הזדמנות לבעלי עסקים שיכולים כעת להגיע ללקוחות בדרכים שלא היו זמינות להם בעבר".

[חופש החיפוש: ריקי דרורי נשמעת אופטימית, וזה אכן תפקידה. המסרים שהיא מעבירה יכולים להיאמר בכל תקופה - בלי קשר למיתון הנוכחי. אך המציאות האינטרנטית של 2009 היא עדיין מורכבת ופסימית לאין-ערוך בהשוואה לתמונה הפשטנית שהגב' דרורי מנסה לצייר בנייר העמדה שלה, וחבל שכך.]

הערה לסיום: אולי מתחנו ביקורת חריפה על נייר העמדה של ריקי דרורי. אחרי הכל, תפקידה לשכנע בעלי עסקים לפרסם בגוגל, דווקא בתקופה שבה עסקים רבים מתמוטטים ונעלמים. אך לא יזיק לאנשי גוגל להשתמש במינוחים פחות חד-משמעיים, להביא דוגמאות קונקרטיות ולהגיד את האמת ללקוחות שלהם. פרסום בגוגל איננו גן-עדן, והאינטרנט איננו מתאים לכל סוגי העסקים. 


עוד בנושא ריקי דרורי:

• מבצע ההיכרות הגדול של גוגל (המכתב ששלחה ריקי דרורי ללקוחות פוטנציאליים)

המפגש השנתי הסודי של גוגל ישראל

מזמן לא ידעו מעטים כל כך על אירוע רשמי של גוגל בישראל.
זה קרה ביום רביעי, 17.12.08 (17 בדצמבר 2008), בשעה 16:00, באולם האנגר 11, רחוב כ"ג יורדי הסירה 11, נמל תל אביב. קומץ אח"מים הוזמנו אל "המפגש השנתי של Google ישראל", שכותרתו "להאיץ בתקופת האטה" (תרגום של Speeding up in a Slow Down).

בתוכנית:
פרופסור האנס רוסלינג, מומחה שוודי לבריאות עולמית, הוגדר בתוכניה כ"מומחה עולמי לשינויים חברתיים וכלכליים".
רוסלינג הוא גם מייסד גאפמיינדר (Gapminder), החברה שפיתחה את היישום טרנדאנלייזר - תוכנת אנימציה של סטטיסטיקות, שאמורה להקל על ניתוח נתונים מורכבים על ידי תצוגה מעניינת יותר. התוכנה נרכשה ע"י גוגל במרץ 2007, כך שכיום רוסלינג הוא מעריץ נלהב של גוגל (קיבל מהם כסף, הרבה כסף).

במפגש נערך פאנל בהנחיית גיא רולניק (TheMarker), ובהשתתפות האישים הבאים:
1) ארז ויגודמן - מנכ"ל קבוצת שטראוס
2) אבי ניר - מנכ"ל קשת
3) רועי ורמוס -מנכ"ל פסגות בית השקעות
4) מאיר ברנד - מנכ"ל גוגל ישראל

בתמונה: הפאנל במפגש גוגל ישראל - 17/12/08

הפאנל יועד לעסוק בדרכים שבהם ניתן להשתמש כדי להתמודד עם תקופת מיתון. ויגודמן אמור לייצג את מגזר מוצרי הצריכה העממיים (אוכל ושתייה). אבי ניר מייצג את תחום המדיה והעיתונות. ורמוס אמור לייצג את תחום הפיננסים, שנפגע בצורה החמורה ביותר מן המשבר העולמי. מאיר ברנד אמור להציג פתרונות של גוגל לתקופה הקרובה, בתחום הפרסום והשיווק באינטרנט. אם הם אמרו דברים בעלי משמעות או לא - התקשורת לא דיווחה על כך.

בתמונה: מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל, במפגש (17/12/08)

כמו כן היה אמור להגיע למפגש מריו קיורז, סגן נשיא גוגל לניהול מוצרים. נושא הרצאתו: פיתוח מוצרים לצרכיהם של לקוחות חדשים.

בין הפינוקים: "שקיעה בנמל - בירה, מטעמים ומפגשים מעניינים". כמו כן - "מופע אמנותי, כוכבי youtube מרחבי העולם". את האירוע אירגנה קלידוסקופ הפקות, חברת הפקת אירועים תל-אביבית.


אף מילה ברשת על האירוע
מלבד סרטון סיכום תדמיתי שהוציאה גוגל ישראל ביוטיוב, לאחר האירוע, לא מצאתי אפילו מילה אחת ברשת על המפגש הזה, לפני התקיימותו ולאחר התקיימותו. מכמה אנשים שהיו שם, שמעתי באופן אישי שלא היה מעניין במיוחד. זו הפעם הראשונה שבגוגל ישראל מדברים באופן מוצהר על מיתון (האטה), ומנסים להתמודד עם הנושא בצורה פעילה.

לא צריך להיות גאון גדול כדי לדעת שגוגל רגישה מאוד למצבן של חברות פיננסיות, ובמיוחד תאגידים בינלאומיים העוסקים בבנקאות, פיננסים, נדל"ן, רכב, ביטוח ומוצרי צריכה. המשבר הפיננסי העולמי, שהיכה בכל חברות האינטרנט בעוצמה גדולה בהרבה מן הצפוי, הכניס את גוגל למצב של הכחשה. המפגש האחרון שהתקיים בנמל תל אביב ככל הנראה לא יכול לשנות הרבה. גוגל תצטרך להתרגל לכך שהיא לא מחוסנת מפני המיתון הנוכחי.

מה יכולה להיות הסיבה לחשאיות ולפרופיל הנמוך של האירוע הזה? לכאורה, אין סיפור עיתונאי יותר מוצלח מאשר הקשר שבין גוגל, ענק הטכנולוגיה הבינ"ל, ובין המשבר הפיננסי שהיכה בכל העולם. זה הזמן לשאול את גוגל שאלות קשות, בייחוד בכל מה שנוגע לתוכניות של החברה לפצות על הירידה בהכנסות על ידי "התרת הרסן" ופתיחת מקורות הכנסה שעד עכשיו נותרו סגורים בגלל שהשגשוג והגאות בשוק ההון איפשרו זאת.

אם מישהו מקוראי הפוסט נכח באירוע, הוא מוזמן לחלוק את רשמיו כאן בבלוג (הוספת תגובה). וגם אם לא - לפחות עכשיו השאר (99.9% מהאוכלוסיה) יודעים, שהם לא הוזמנו לאירוע היוקרתי הזה. אולי אתם לא חלק מן המיתון? או אולי גוגל לא חפץ ביקרכם? ואולי תקציב הפרסום שלכם לא גדול מספיק כדי להצדיק הזמנה אישית?

מצ"ב וידאו מן האירוע כפי שהופיע בערוץ של גוגל ביוטיוב: