‏הצגת רשומות עם תוויות מונופולים באינטרנט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מונופולים באינטרנט. הצג את כל הרשומות

13.6.2008

קרטל חיפוש ופרסום חדש: יאהו-גוגל

ההכרזה של הנהלת יאהו, לפיה תשתף פעולה עם גוגל בהסכם חדש, שבמסגרתו תזרים פרסומות של גוגל דרך חלק מתוצאות החיפוש של יאהו, היא לידתו של קרטל חיפוש ופרסום חדש באינטרנט, וסופה של התחרות בתחום

מאמציו של ג'רי יאנג, מנכ"ל יאהו, להתחמק מהצעת ההשתלטות העוינת של מיקרוסופט, הובילו אותו לזרועותיה המונופוליסטיות של גוגל. המהלך הנואש של יאהו הוא בעל השלכות קשות על מצב התחרות בשוק מנועי החיפוש, שמתחיל להיראות יותר ויותר כמו המצב בשוק מערכות ההפעלה.

מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד המשפטים האמריקני (Anti-Trust) תיאלץ להתערב בהחלטתה של יאהו לשתף פעולה בגלוי עם המתחרה היחידה האמיתית בשוק הפרסום במנועי החיפוש, שוק שהיה במצב של דואופול בשנים האחרונות. פסילת ההסכם בין יאהו לגוגל תחזיר את התחרות לתחום, ותמנע היווצרות מצב קרטליסטי.

מהו קרטל? על פי לקסיקונים ומילוני מונחים ברשת, קרטל הוא קבוצת תאגידים ו/או מדינות, המתארגנים כדי לשלוט על המחירים בענף, ו/או להגביל את כמויות הייצור. זה בדיוק מה שגוגל ויאהו מתכננים לעשות עכשיו.

יאהו חתמה עם גוגל על חוזה שבמסגרתו היא קונה לעצמה את האפשרות להזרים מודעות אדסנס (adsense) של גוגל במסגרת חלק מאתרי התוכן שלה, ומודעות אדוורדס (adwords) במסגרת חלק מתוצאות החיפוש שלה בארה"ב ובקנדה.

ההודעה לעיתונות של גוגל מציינת במפורש כי העסקה אינה דורשת, לכאורה, אישור רגולטורי מראש, אך למרות עובדה זו החליטה גוגל לתת למשרד המשפטים האמריקני שלושה וחצי חודשים כדי לבחון את חוקיות העסקה. זהו צעד חריג מבחינתן של שתי החברות: הן מודות כי מדובר בברית שיש לה השלכות מובהקות על התחרות במנועי החיפוש, תוך כדי הפרת חוקי ההגבלים העסקיים בארה"ב ובקנדה. שתיהן צופות קשיים בהעברת ההסכם.

יאהו נפלה קורבן למלחמה אכזרית בין שתי חברות כוחניות במיוחד: הראשונה היא מיקרוסופט, שניצלה את תזרים המזומנים היציב שלה כדי לגייס הון ענק ולנסות להשתלט על מנוע החיפוש מס' 2 בעולם; השנייה היא גוגל, שעושה כל מאמץ אפשרי כדי לגדול ללא הרף, כולל שיתוף פעולה בעייתי עם מתחרים צמודים.

המהלך של יאהו צריך להדאיג את כל מי שחושש מקרטלים בעולם העסקים הבינ"ל. במציאות שבה לגוגל יש שליטה על כ-75% משוק החיפוש האמריקני, ולפחות 50% משוק הפרסום במנועי החיפוש בכל העולם, מצבו של הצרכן הולך ומחמיר. לא מדובר על הגולש המבצע חיפושים בחינם דרך גוגל, אלא על המפרסם -- ויש מאות אלפי מפרסמים בגוגל, אולי למעלה ממליון כאלה.

מחירי הקליקים במנועי החיפוש עלולים לנסוק ללא הפסקה. המפרסם הממוצע יסבול מעלויות פרסום גבוהות יותר, תופעה שעשויה לפגוע קשות ביכולתם של אתרים קטנים ובינוניים להחזיק מעמד. אף אחד לא יוכל לעצור את גוגל מלבצע העלאת מחירים שקטה והדרגתית. האקולוגיה של האינטרנט תשתנה כאשר יהיה קשה יותר להתמודד עם עלויות הפרסום בגוגל.


הכוח הפוליטי של גוגל
כאשר מדובר בהתערבות פוליטית מצד גופים כמו משרד המשפטים, יש חשיבות לכוח הפוליטי של גוגל, לתדמית הציבורית שלו בתור "הענק העדין", ולכמות המשאבים שהשקיעה גוגל בשימון גלגליה של גבעת הקפיטול. הפעלת מערך אגרסיבי של לוביסטים, אנליסיטים, מומחי יחסי ציבור ועיתונאים כנגד רגולטורים בעלי יכולת הכרעה, היא צעד מובן-מאליו כשמדובר בענק מונופוליסטי כגון גוגל.

בעיתונות האמריקנית התרבו הדיווחים בשנה האחרונה על בניית מערך נאה של 12 לוביסטים בוושינגטון מצידה של גוגל, שככל הנראה צפתה מראש אפשרות של התערבות-מלמעלה בתחום ההגבלים העסקיים. מלבד בלוג מדיניות ציבורית חדש מטעמה של גוגל, בנה צוות לוביסטים מסמך שתקף את נסיון ההשתלטות של מיקרוסופט על יאהו, כמו גם מסמך שמתח ביקורת על נסיונה של מיקרוסופט לפגוע בשוק החיפוש באמצעות שילוב תוכנת חיפוש שולחנית במסגרת מערכת ההפעלה "ויסטה".

חלק מן הלוביסטים שמעסיקה כיום גוגל עבדו בעבר עבור ביל קלינטון וג'ורג' בוש. מומחה חיצוני אחר, קבוצת פודסטה, מנוהלת על ידי פוליטיקאי דמוקרטי; גוף אחר שנשכר לעבוד בשביל גוגל בקרב אנשי קונגרס הוא משרד עורכי הדין קינג אנד ספולדינג, המנוהל על ידי שני סנאטורים רפובליקנים לשעבר. המטרה של גוגל היא לטפל במשברים פוליטיים עוד לפני התרחשותם, להסיר מכשולים פוליטיים ומשפטיים בפני נסיונות התפשטות חדשים של החברה, ועל הדרך גם למנוע כל נזק אפשרי למצב המנייה של גוגל.

מיקרוסופט, בהשוואה, מפעילה 23 עובדים במשרד שלה לעניינים ממשלתיים בוושינגטון, ומתוכם 16 הם לוביסטים במשרה מלאה. מיקרוסופט למדה את הלקח רק בדרך הקשה, לאחר שמשרד המשפטים כבר היכה בה בגלל התנהלות בעייתית ושחצנית, תוך פגיעה בתחרות, גרימת נזק לצרכנים, ניצול כוחה לרעה בשוק מערכות ההפעלה, וביצוע עבירות רבות על חוקי ההגבלים העסקיים.

עברו הימים שבהם גוגל היתה חברה חשאית, שקטה ומסוגרת בעצמה: השנים 2007-2008 מסמנות מעבר הדרגתי של גוגל אל הזירה הפוליטית, תוך נטילת סיכונים רבים מול מחוקקים ורגולטורים במדינות רבות בעולם. המהלך האחרון של גוגל מול יאהו מחזק את הטענה שענק החיפוש יעשה הכל, אבל ממש הכל, כדי לכבוש את העולם. לכן יידרש תיחכום רב מצידם של מצדדי התחרות החופשית כדי לרסן את הדחף של גוגל לעצב את כדור הארץ בצלמו ובדמותו.

במילותיה של גוגל עצמה, כפי שניסח אותן דיויד דראמונד, סמנכ"ל בכיר לפיתוח עסקי ומנהל משפטי ראשי: "...זה הרבה יותר מעוד עסקה פיננסית....העניין הוא לשמור על העקרונות הבסיסיים של האינטרנט: פתיחות וחדשנות...האם שילוב של שתי החברות (...) עשוי להגביל את חופש הבחירה של הצרכנים?...פוליטיקאים בכל העולם צריכים לשאול על השאלות האלה, ולצרכנים מגיעות תשובות משביעות רצון".


עדכון (5/11/08): גוגל נסוגה מן העסקה המתוכננת עם יאהו. קרטל החיפוש והפרסום התפרק לפני שנוסד.
זהו אמנם צעד מבורך, אך גוגל לא היתה צריכה ליזום את המהלך מלכתחילה.

4.9.2007

גוגלופול - האם גוגל הוא אכן מונופול


אם מאמינים לכתבות יחסי ציבור בסגנון זו של לאנס יולנוף מ"פיסי מגזין", הרי שגוגל אינה מונופול. כל ילד יודע שגוגל שולט בתעשיית החיפוש הגלובלית, אך הרבה פחות אנשים יודעים כי 98% מהכנסות גוגל אינן מגיעות מאספקת שירותי חיפוש, אלא משירותי פרסום.

גוגל, כפי שמציין בצדק מר יולנוף, אינה מונופול בתחום מנועי החיפוש: בתחום זה אמנם יש לה נתח שוק דומיננטי ביותר, אבל לא מדובר בשירות מסחרי, מוצר מוגדר או פטנט בעל איכויות מונופוליסטיות. המונופול של גוגל הוא הרבה יותר פשוט: פרסומי. לגוגל יש שליטה מונופוליסטית בשוק הפרסום במנועי החיפוש, ולכן היא לא מפסיקה להעלות מחירים, להחמיר את דרישותיה מול המפרסמים, ולנפח את רווחיה למימדים מפלצתיים.

בכתבה של "פיסי מגזין", אחד מהעיתונים הנחשבים בעולם המחשבים והאינטרנט, נטען כי "גוגל אינה הבעלים של התוכן או של מנגנון האספקה. מאחר שכל השירותים שלה למשתמשים מהפלח הצרכני מסופקים בחינם - אין לה אפשרות להעלות מחירים". זה לא נכון, ברמה העובדתית: השירות שלמעשה מחזיק בחיים את גוגל -- פרסום -- אינו מסופק בחינם; הוא נמצא בבעלות בלעדית של גוגל; לכן לגוגל יש אפשרות (שאותה היא מנצלת) להעלות בהדרגה את מחיריה.

מיהם המתחרים בשוק המונופוליסטי הזה? שניים בלבד. הראשון הוא יאהו, שמחזיק בנתח שוק של כ-20% מענף הפרסום במנועי החיפוש, אבל זאת רק בחלק מן המדינות המתועשות. שירותי הפרסום במנוע החיפוש של יאהו כוללים רשימה מצומצמת של מדינות (15 בלבד), ולכן אינו מהווה מתחרה של ממש. ומה עם מיקרוסופט? נתח השוק שלה בתעשיית הפרסום במנועי החיפוש אינו עולה על 10%, והוא מסופק ברשימת מדינות זעירה (כ-5 בלבד).

בהקשר המונופוליסטי חשוב לציין את אחד משירותיה המרכזיים של גוגל: אדסנס (AdSense). שירות זה, המיועד לבעלי אתרים המעונינים לשלב מודעות ממוקדות בדפי התוכן שלהם, מחזק את מעמדה המונופוליסטי של גוגל, כיוון שהוא חודר עמוק אל תוך הליבה של האינטרנט: דפים טקסטואליים. בעל אתר המשתמש בשירותי אדסנס הוא, בחלק גדול של המקרים, "לקוח נעול": ברגע שהוא עשה את המאמץ החד-פעמי לשלב את המודעות של גוגל באתר, הוא לא יסיר אותן במהירות, אלא אם כן תחליט גוגל שהפר את תנאי השימוש, ותסגור לו את החשבון באופן חד-צדדי.

השוק ה"נעול" של מפרסמי אדסנס, שגוגל מספקת להם תזרים מזומנים שהוא בגדר חמצן לחולה סופני, משפיע על ההתנהלות העסקית של מנוע החיפוש הגדול בהיסטוריה. כאשר המפרסמים משתילים את גוגל עמוק-עמוק באתר שלהם, קשה להם להתמודד עם שינויים, הרעה בתנאים או פגיעה ברווחיהם מן השירות.

בניגוד למתרחש בשוק מנועי החיפוש, שבו קל לעבור ממנוע למנוע, עלויות המעבר של משתמשי אדסנס הן גבוהות במיוחד. אחרי השקעה גדולה בשילוב מוצלח של מודעות אדסנס בכל רחבי האתר, למשתמש הממוצע של אדסנס אין הרבה חשק לגעת בקוד, ולכן יש כאן "נעילה", שהיא מאפיין מובהק של מונופול בשוק חדש: שוק הפרסום הקונסטקסטואלי (תלוי-הקשר).

מעבר לעובדה שכתבתו של יולנוף מבלבלת בין ענף החיפוש החופשי ובין ענף הפרסום במנועי החיפוש, מתעורר חשד כבד שמדובר בכתבה "מוזמנת", על גבול ה"ספין", שנועדה להפיג חששות של אנליסטים ומשקיעים בשוק ההון.

יש לא מעט אנשים שחוששים כי הכרזה על גוגל בתור מונופול תפגע בעסקיה, ברווחיה ובביצועי המנייה שלה. לכן, כאשר עיתונאי מכובד מכריז כי גוגל אינה מונופול, הוא למעשה מעניק לתאגיד הזה רוח גבית בעולם הפיננסי.

לכן יש להדגיש את מה שנראה כבר מובן מאליו: חברת גוגל היא מונופול מובהק בשוק הפרסום במנועי החיפוש, ומונופול חזק עוד יותר בתחום הפרסום הקונטקסטואלי (תלוי-הקשר).

כל הזכויות שמורות לבלוג חופש החיפוש 2007-2012