משרדי גוגל ישראל - מגדל אלקטרה, תל אביב

משרדי חברת "גוגל ישראל" שוב עברו כתובת, והפעם אל מגדל אלקטרה בתל אביב (יגאל אלון 98); המשרדים החדשים קרובים מאוד אל תחנת הרכבת "השלום" של ת"א; פורסם במקור ב-23/4/07, ועודכן לאחרונה ב-29/3/17

ברק רגב מונה למנכ"ל גוגל ישראל - באיחור ניכר

המינוי של ברק רגב למנכ"ל גוגל ישראל הוא כנראה מינוי ראוי ביותר, אך באיחור רב. בשנים האחרונות היה טרוד בטיסות וקשה להאמין שהצליח לנהל את המרכז הישראלי בצורה סבירה. ברנד היה יכול לוותר על התפקיד הישראלי כבר ב-2009, או לכל המאוחר ב-2015

עובדי גוגל ישראל משלמים הכי פחות לפנסיה

הצעת החוק של ח"כ מיכל בירן, שעברה קריאה טרומית, חשפה כי עובדי גוגל בישראל משלמים הרבה פחות לפנסיה, בהשוואה למליוני עובדים אחרים במשק.

'ישראל היום' לא מבין את גוגל כרום

טעות בסיסית ביותר אירעה ב"ישראל היום" ב-22/5/13, כאשר העיתון ניסה איכשהו לדווח על עניין טכנולוגי בעל היבט פוליטי הקשור לגוגל בישראל ובשטחים הכבושים. הכשל מונח לפניכם.

גיל יונס עוזב את גוגל

גיל יונס, מנהל מחלקת הקשרים עם סוכניות פרסום בגוגל ישראל (Agency Relationship Manager), עוזב את תפקידו ב"גוגל ישראל" לאחר שהצטרף אליה במרץ 2009.

הוספת גוגל ישראל אל דפדפן אקספלורר

מדריך פשוט למתחילים: איך להוסיף את גוגל ישראל (Google.co.il) בתור מנוע החיפוש האוטומטי (ברירת-מחדל) של דפדפן אקספלורר, מתוצרת מיקרוסופט (גרסאות 7-8)?

1) היכנס לעמוד "צור ספק חיפוש משלך"

2) בשדה "URL", הדבק את הקישור הבא

3) בשדה "שם", כתוב "גוגל ישראל" (או "גוגל" / "גוגל בעברית")

4) בשדה "קידוד תוים" - אין צורך לגעת

5) לחץ על כפתור "התקן ספק חיפוש"

6) בחלון הקופץ, יש לסמן את האופציה: Make this my default search provider

7) לחץ על הכפתור "Add"

הצלחת! מעכשיו גוגל ישראל (בעברית) יהיה ספק החיפוש הראשון שלך.
ניתן לבצע כל חיפוש, בעברית או באנגלית, בעזרת תיבת החיפוש, הממוקמת בצד הימני-עליון של דפדפן אקספלורר.

בתמונה: עמוד יצירת ספק חיפוש עבור אקספלורר 8

איך להוסיף עוד מנועי חיפוש?
יש לחזור על שלבים 1-7, עם שני שינויים:
א) בסעיף 2 (השדה url) יש להעתיק את כתובת מנוע החיפוש לאחר שמחפשים בו את המילה TEST
ב) בסעיף 3 (השדה "שם") יש לבחור שם אחר, שאינו גוגל, כמובן
ג) בסעיף 6 (חלון קופץ) אין לבחור שום אופציה

ועכשיו שלח את ההוראות לחבריך, כדי שגם הם לא ייאלצו להשתמש במנוע החיפוש המעצבן של מיקרוסופט (Live).


שתי הערות נוספות:
1) קיימת גרסה גוגלית של אקספלורר 8, עם גוגל טולבר מותקן עמוק בפנים (ועם תוספות)

2) אם יש לך דפדפן פיירפוקס (FireFox), סביר להניח שאתה מספיק מיומן בשביל לנהל את מנועי החיפוש מן הדפדפן שלך, אבל תכל'ס - גוגל כבר מותקן שם, ו"לייב" של מיקרוסופט - לא.

פרופיל גוגל בעברית - מבול של טעויות

חבל שעמוד פרופיל גוגל בעברית ועמוד למה להשתמש בגוגל הכילו אוסף טעויות, חלקן משעשעות, חלקן רציניות ביותר. מיד לאחר פרסום פוסט זה, נמחקו עמודים אלה מהרשת ע"י גוגל, לאחר נוכחות פיזית של כ-7 שנים לפחות

הנה הטעויות לפי הסדר, כפי שפורסמו לפני שנמחקו:

"באמצעות גישה ליותר מ-1.3 מיליארד דפי אינטרנט..."
לא נכון: גוגל דיווח ב-2008 שהמספר כבר עבר את הטריליון (1,000 מיליארדים).

"היום, מערכת "גוגל" מגיבה ליותר מ-100 מיליון שאילתות חיפוש מדי יום"
לא נכון: כבר ב-2008 היה המספר האמיתי קרוב לפי 2.5 (למעלה מ-250 מליון) מן הנתון הזה.

"שני סטודנטים לפילוסופיה מסטנפורד, לארי פייג' וסרגיי ברין"
לא נכון: לא פילוסופיה, אלא מדעי המחשב. לא סטודנטים, אלא דוקטורנטים.

"PageRank מבצע מדידה אובייקטיבית של חשיבות דפי אינטרנט"
לא נכון: גוגל הודתה כי פייג'ראנק משקף את הדעות והאמונות של מהנדסי גוגל.

"גוגל בנוי כך שאף אדם לא יכול לרכוש מקום גבוה בתוצאות החיפוש או לשנות את התוצאות כלל וכלל"
לא נכון: גוגל משתמשת היום בניסוח אחר (באנגלית) - "אנחנו לא מוכרים מיקומים בתוצאות החיפוש עצמן, או מאפשרים לאנשים לשלם עבור מיקום גבוה יותר בתוצאות אלו"

"חיפוש בגולל הוא החיפוש האובייקטיבי ביותר"
לא נכון: למנוע קוראים גוגל, לא גולל.

"צוות הניהול"
לא נכון: הקישור שבור.

"אומיד קורדסטני, סגן נשיא, פיתוח עסקי ומכירות"
לא נכון: יועץ בכיר עבור המנכ"ל והמייסדים

"ווין רוזינג, סגן נשיא הנדסה"
לא נכון: לא קיים בהנהלת גוגל כעת.

"סינדי מק'קאפרי, סגן נשיא, תקשורת"
לא נכון: לא קיימת בהנהלת גוגל כעת.

"ג'ון בראדי, סגן נשיא, שירותי חיפוש"
לא נכון: א) לא ג'ון אלא ג'ואן; ב) לא קיימת בהנהלת גוגל כעת.

"טים ארמסטרונג, סגן נשיא, מכירת פרסומות"
לא נכון: לא קיים בהנהלת גוגל כעת.

"אורס הולזל, בחור גוגל"
לא נכון: א) לא הולזל אלא הולצל; ב) אין כזה דבר 'בחור גוגל'; ג) תפקידו הנוכחי: סמנכ"ל בכיר, תפעול - וגם נושא בתואר "Google Fellow" (עמית גוגל)

"קרייג סילברסטיין, מנהל טכנולוגיה"
לא נכון: לא קיים בהנהלת גוגל כעת.

"מילטון סירוטה, אחיינית המתמטיקאי אדוארד קסנר"
לא נכון: אחיין, לא אחיינית.

"השימוש של החברה במילה משקף את משימתה של החברה לארגן כמות עצומה של אינפורמציה ברשת ובעולם"
לא נכון: בגרסה האנגלית של העמוד, החברה מצטנעת ומוכנה לארגן את המידע ברשת בלבד, ולא בעולם כולו.



למה להשתמש בגוגל
גם בעמוד עברי זה נפלו מספר טעויות מביכות לא פחות. אפשר גם להשוות אותו למקור, שגם הוא ירד מהרשת.
טוב שקיים ארכיון האינטרנט, השומר עותקים של דפים שנמחקו מהרשת.

"לב-לבה של התוכנה שלנו הוא דירוג העמוד (פייג'ראנק - PageRank (TM)), מערכת לדירוג אתרי אינטרנט"
לא נכון: פייג'ראנק מודדת דפי אינטרנט, לא אתרי אינטרנט.

"כעי"
לא נכון: בעמוד מופיע הביטוי "כעי" בתור מילה אחת ויחידה, שלה מוקדשת פסקה נפרדת. זוהי טעות מעניינת ונדירה במיוחד באתרי גוגל.

"השיטות האוטומטיות והסבוכות של גוגל מקשות מאד על טיפול של אנשים בתוצאות שלנו"
לא נכון: לא 'סבוכות' אלא מורכבות. לא 'טיפול' אלא שיבוש.

"אין אפשרות לרכוש פייג'ראנק גבוה יותר"
לא נכון: יש אפשרות, אבל לא דרך גוגל.

"לא תיקיה ערוכה ומוגבלת או רשימה של תוצאות שנמכרו למרבה במחיר, אבל שיטה מתחשבת"
לא נכון: תיקיה? אולי מדובר על מדריך. "אבל שיטה מתחשבת"? כנראה ש"אלא שיטה מתחשבת".

"האינדקס של גוגל...הוא הראשון מסוגו הוא מסמל"
לא נכון: לגוגל אין כסף לשכור מגיהים בשביל לתקן את "הוא מסמל" ל"המסמל"?

"גוגל מחזיר רק דפים שכוללים את התנאים שהכנסת"
לא נכון: אף אחד לא מכניס "תנאים" למנוע חיפוש, אלא רק ביטויים או מילות חיפוש.
"אלא שגוגל גם מנתח את הקירבה תוצאות אלו בדף"
לא נכון: דרוש אדם שיודע לכתוב ולקרוא עברית בגוגל.

"כגיבוי למקרה שהסרבר של האתר נופל זמנית"
לא נכון: סרבר הוא למעשה שרת אינטרנט, והוא לא נופל זמנית אלא הופך בלתי-פעיל זמנית.


מיד לאחר פרסום פוסט זה, הוסרו שני העמודים מאתר גוגל ישראל.
למרבה המזל, עותקים מאותם עמודים "מחוקים" אלו קיימים עדיין בארכיון האינטרנט:
1) למה להשתמש בגוגל
2) פרופיל גוגל
שורה תחתונה: מביך ביותר, או אם להשתמש ברמת התרגום המוצגת בעמודים אלו - "מביך המון".
רק גוגל טרנסלייט עושה עבודה פחות טובה.

ישראל של אדוורדס היא ישראל של גבולות 67

מפרסמים ב"אדוורדס" של גוגל? מפת ישראל, ע"פ מערכת הפרסום של גוגל, היא לא מפת ישראל כפי שאתם מדמיינים לעצמכם. זוהי ישראל של גבולות 1967 (בלי עזה, הגולן והגדה המערבית), עם כמה שינויים מפתיעים.

תוכלו לראות את גבולות הפרסום במפה שלפניכם, מצד שמאל.

אם אתם מפעילים קמפיין ב-AdWords ובוחרים את "ישראל", הנה רשימה חלקית של יישובים וערים -- חלקן מוגדרות בתור התנחלויות בלתי-חוקיות על פי החוק הבינ"ל -- שבהם לא יופיעו המודעות שלכם, על פי המפה המעודכנת ועל פי הצהרות גוגל.


רשימת היישובים ה"מוקצים"
1) פסגת זאב
2) קרית מנחם
3) קרית הממשלה (י-ם)
4) מעלה אדומים
5) רמת רחל
6) הר גילה
7) חומת שמואל (הר חומה)
8) ביתר עלית
9) מצפה שלם
10) מצוקי דרגות
11) קליה
12) בית הערבה
13) קרני שומרון
14) טייבה (מזרח)
15) חמת גדר
16) חד נס
17) גמלא
18) קצרין
19) מרום גולן
20) נוה אטיב
21) אריאל
22) אילת (מזרח: המרינה והמלונות)
23) תלפיות מזרח
24) הר הזיתים
25) רמות אלון
26) הר אדר
27) מנזר לטרון
28) צומת חטיבה שבע
29) שילת
30) כפר רות
31) לפיד
32) כפר האורנים
33) חשמונאים
34) רמת מודיעין
35) גני מודיעין
36) מתתיהו
37) מודיעין עלית
38) נאות פסגה
39) אחוזת ברכפלד
40) מכבים (מזרח היישוב)
41) אורנית (מזרח היישוב)
42) כוכב יאיר
43) צור יגאל
44) צור נתן
45) סלעית
46) כפר צור
47) בת חפר
48) רם און
49) מעלה גלבוע
50) מירב
51) מלכישוע
52) אלפי מנשה
53) שערי תקוה

זוהי רשימה חלקית.
בפועל, רשימת הישובים ארוכה יותר, ומכילה עשרות התנחלויות כגון אלקנה, עמנואל, קדומים, שילה, מעלה מכמש וכד'. הרשימה מכילה גם את יישובי בקעת הירדן: ארגמן, בקעות, גיתית, גילגל, חמדת, חמרה, ייטב, יפית, מבואות יריחו, מחולה, מכורה, מעלה אפרים, משואה, משכיות, נערן, נעמי, נתיב הגדוד, פצאל, רועי, רותם, שדמות מחולה, תומר.

כל היישובים ה"מוקצים" הללו מופיעים מחוץ לגבולות המדינה, כאשר מגדירים "קהל > מיקומים", במערכת הפרסום של גוגל, המתממשקת ישירות אל "גוגל מפות" (google maps). אנו מודעים לכך שחלק מן היישובים המוקצים על ידי "אדוורדס" (או "גוגל אדס") אינם מוקצים על ידי המשפט הבינ"ל ו/או הקהילה הבינ"ל.

מפת אזור ירושלים ומרכז הגדה המערבית ע"פ גוגל אדוורדס
גבולות גיזרה ברורים לפי המשפט הבינלאומי

צילומי מסך מוגדלים של מפות אדוורדס בישראל:
1) איזור ירושלים
2) אילת וגבול ירדן
3) רמת הגולן


איך לפרסם ביישובים המוקצים
ניתן להרחיב את הבחירה הגיאוגרפית אל מעבר ל"ישראל" של גוגל:
1) בחירת נקודה במפה
ראשית, מערכת "אדוורדס" (AdWords) מאפשרת לבחור נקודה במפה ולהגדיר רדיוס (בק"מ) סביבה.

2) צורה מותאמת אישית
ניתן גם ליצור מצולעים מותאמים-אישית בעזרת התוויית ארבע נקודות על המפה, שלמעשה קובעות קואורדינטות.

האופציה השנייה יותר מדויקת, אך דורשת היכרות טובה עם המערכת והקדשת זמן להתאמה מדויקת עבור כל קמפיין.

מעבר לעובדה שזה לא נוח, זה הופך די מסובך כאשר מדובר באיזורים קטנים וצפופים כמו ירושלים או איזור הקו הירוק.

הוספת הטריטוריה "הרשות הפלסטינית" (או "פלסטין") לא תמיד עוזרת. בכל מקרה, היא אינה מכילה את רמת הגולן או את איזור מזרח ירושלים.

בתמונה: מיקומים גיאוגרפיים - מיקום - למיקוד של "פלסטין" (אזור) [מערכת Google Ads; שנת 2021]

מעניין להיווכח כי "אזור פלסטין", לפי מערכת גוגל אדס (לשעבר אדוורס) היא בעלת פוטנציאל חשיפה משוער של כ-3,210,000 תושבים. לפיכך, גוגל מעריך כי בשטחים הכבושים גרים כ-3.2 בני אדם שניתן לפרסם להם.

 

 מי שסובל בעיקר מן המגבלות הגיאוגרפיות, הטריטוריאליות והפוליטיות של "אדוורדס" בישראל כרגע הם המשווקים הפונים לתושבי (מזרח) ירושלים ורמת הגולן. עבורם, מלאכת השיווק באינטרנט תהיה קשה יותר כאשר יבואו להגדיר את גבולות מדינתם בגוגל.

עם זאת, סביר בהחלט להניח שהמפה של גוגל היא הצהרתית בלבד. משתמשי גוגל בגולן או במזרח ירושלים בוודאי רואים את הפרסומות שלהם מופיעות בשטח הגיאוגרפי המבוקש. אנשי גוגל לא יכולים להרשות לעצמם לחרוג מכללי המשפט הבינ"ל, אך בפרקטיקה - הם מתעלמים מחלק מן הגבולות הפיזיים.

דבר אחד בטוח: הפרסום בשטחי הרשות הפלסטינית ("הגדה המערבית") הוא כנראה מקוטע, מוגבל ולעתים בעייתי.

• קיבלנו פולו-אפ יפה ב-TheMarker IT: גוגל לא צריכה הסכם - מכירה בגבולות 67
• עוד באותו נושא: גוגל אנליטיקס זרק את פלשתין לתוך הים
• פוסט זה קיבל איזכור בעבודה האקדמית של ענת בן-דוד (תודה, ענת) 
• בתקופה האחרונה שונה שם המערכת מ-AdWords ל-Google Ads
• פוסט זה עודכן לאחרונה באוגוסט 2021
  

 

גוגל ישראל באנגלית זה לא גוגל דוטקום

מנכ"ל בבילון, אלון כרמלי, התראיין ל"גלובס" (טלי ציפורי, 15/1/09), ואמר בין השאר:

"מבחינתי, ההישג הגדול שלי הוא שבבילון נמצאת כרגע במקום השביעי בתוצאות החיפוש של גוגל למילה 'Translation', במקום 70, ובמקום ה-12 למילה 'Dictionary', כשפעם אפילו לא נכללנו בין מאה הראשונות"

אז זהו - שלא. יש הבדל של שמיים וארץ בין הגרסה האנגלית של גוגל ישראל (google.co.il), גוגל העולמי (google.com) כפי שהוא מוצג לנו כאן בישראל, וגוגל העולמי כפי שהוא נראה ממקומות אחרים בעולם.

גוגל הישראלי יעשה מאמץ גדול להביא דפים מקומיים בשפות שונות למשתמש הישראלי, גם עבור חיפושים שאינם בעברית. ההנחה היא שהמשתמש הישראלי ישמח יותר לקרוא תוכן מקומי, גם באנגלית, לעתים על חשבון תוצאות בינלאומיות מצוינות.

אבל יש הבדל עוד יותר גדול בין גוגל העולמי בישראל (גיאוגרפית) ובין גוגל העולמי בכל מדינה אחרת בעולם.

בגוגל ארה"ב, למשל, אתר בבילון נמצא רק במקום 29 על המילה dictionary, ורק במקום 11 על המילה translation.
איך יודעים מה המצב בארה"ב? שהרי אנחנו גרים כאן, לא שם. ובכן, יש כלי מצוין של גוגל שנקרא כלי תצוגה מקדימה של מודעה, המאפשר לכל אחד להציץ לתוצאות האמיתיות של גוגל מכל מקום בעולם.

גוגל מציג תוצאות חיפוש שונות לגמרי, גם באנגלית, לאנשים שנמצאים במקומות שונים בעולם. המיקום שלנו הוא מבוסס כתובת IP וניתן להשתמש בו בצורה טובה כדי לדעת היכן ממוקם כל משתמש - במקרים רבים עד לרמת העיר, היישוב ואפילו השכונה. לעתים, כתובת IP עשויה להיות מטעה (בישראל, למשל, משתמשי נטוויז'ן נראים כאילו הם מגיעים מן העיר חיפה), אבל במקרים רבים היא מדויקת מאוד, וקלה להשגה.

בשורה התחתונה, התוצאה היא חיובית מאוד לגולש הבודד - פחות למי שרוצה להשתלט על העולם דרך גוגל. האוסטרלים מקבלים "עולם גוגלי" אחר לגמרי מן הקנדים, הבריטים או הניו-זילנדים. התוצאות האנגליות שאנחנו מקבלים כאן בישראל, ולא רק מחיפושים באנגלית המבוצעים דרך גוגל ישראל (google.co.il) - שונות לחלוטין מהמצב בכל עיר או ישוב הממוקם מחוץ למדינה שלנו. הן תמיד מפלות לטובה דפים באנגלית שנמצאים על דומיין מקומי, או לאתרים שנמצאים כאן פיזית.

קחו דוגמה בדוקה: בחור בלונדון שמחפש news יקבל במקום השני את אתר בי-בי-סי. עבורו, זה הדבר הכי טבעי בעולם. זה מה שהוא רוצה לקבל. אבל הפריזאי יקבל על אותו חיפוש את אתר גוגל הצרפתי, zdnet הצרפתי ועוד שלושה אתרים צרפתיים בעמוד התוצאות הראשון.

דירוג התוצאות מושפע גם מן המיקום העירוני: ישראל אמנם נתפשת בעיני גוגל כמקום קטן מדי מכדי לחלק אותו לאיזורים שונים, אבל ארה"ב מחולקת ללמעלה מ-100 אזורים; אירנלד מחולקת ל-26 אזורים; גרמניה מחולקת ל-16 אזורים; אפילו פינלנד מחולקת ל-6 מחוזות.

אם אלון כרמלי מ"בבילון" רואה את עצמו במקום השביעי וה-12 בגוגל על מילים באנגלית, כאשר הוא יושב על הכורסה שלו במשרד הישראלי - המחפש האמריקני מקבל דירוג אחר לחלוטין, עם אתרים אחרים והטייה תרבותית שונה. לסינים, מן הסתם, יש ציפיות שונות לגמרי מהחיפושים שלהם באינטרנט -- גם בשפה האנגלית -- בהשוואה להולנדים, הגרמנים והישראלים. המונח "רלוונטיות" הוא סובייקטיבי לחלוטין.

ועוד לא דיברנו על ההבדלים הגדולים בתוצאות בין מחשבים שונים, בגלל התאמה אישית (פרסונליזציה) של תוצאות החיפוש. ההבדלים האישיים בתוצאות, בלי קשר למיקום גיאוגרפי, מדגישים אתרים מסוימים לפי העדפה אישית. תוצאות חיפוש מותאמות-אישית הן פועל יוצא של "היסטוריית אינטרנט" של גוגל (web history), ורוב הגולשים מקבלים תוצאות כאלו בלי לדעת - זו ברירת-מחדל.

כיום, מיקום טוב בגוגל אינו מדליה אולימפית - אלא לכל היותר גביע קטן בתחרות ספורט ארצית, או עירונית. כי לכל אחד יש את הגוגל שלו.

נייר העמדה של ריקי דרורי, סמנכ"ל שיווק, גוגל ישראל

ריקי דרורי

בנובמבר 2008 קיימה אוניברסיטת דרבי כנס שכותרתו "ממשבר עולמי לשיווק משברי: שיווק לא קונבנציונלי, לפעול אחרת-להשיג יותר". בין המשתתפים בכנס היתה גם ריקי דרורי, סמנכ"ל שיווק ב"גוגל ישראל" (בתמונה משמאל).

נייר העמדה של הגב' דרורי פורסם בשלמותו באתר האוניברסיטה, וזה המקום להתמודד עם כמה מן הטיעונים שלו:

ריקי דרורי: "בימים אלו של האטה כלכלית כאשר הסביבה הופכת להיות תחרותית מתמיד עבור עסקים בינלאומיים או יצואנים, כמו גם עבור עסקים מקומיים, על בעלי העסקים לגלות תושייה רבה יותר מתמיד על מנת להמשיך ולצמוח במצב הנוכחי. היכולת של העסק להתחבר ללקוחות חדשים, תוך שמירת מערכת היחסים עם הלקוחות הקיימים היא חיונית".

[חופש החיפוש: תורידו את המילים "של האטה כלכלית" ותקבלו פסקה שאפשר היה לומר אותה בכל עת, גם לפני שלוש שנים]

ריקי דרורי: "בנקודה זו נכנס לתמונה עולם הפרסום המקוון אשר יכול לעזור לעסקים קטנים ובינוניים לקבל החזר טוב יותר על השקעתם בפרסום, ולחבר אותם ללקוחות חדשים".

[חופש החיפוש: החזר טוב יותר בהשוואה למה? לעיתונים? טלוויזיה? מה לעשות שיש הרבה אנשים שעדיין קוראים עיתונים וצופים בטלוויזיה, אבל לא בהכרח מבלים זמן רב באינטרנט. חיפוש ברשת דורש מיומנות מסוימת, ולעתים מה שנראה טבעי ופשוט בעיני מהנדס בגוגל, הוא לחלוטין בלתי-נגיש למשתמש הממוצע ומטה]


האמנם גוגל לכל סוחר?

ריקי דרורי: "הפרסום באינטרנט מציע פלטפורמה בעזרתה ניתן להגיע ללקוחות חדשים ואיננו נחלתן הבלעדית של חברות גדולות בעלות תקציבי פרסום גבוהים. למעשה, שיטת הפרסום במנועי חיפוש כדוגמת הקישורים הממומנים של Google הינה פשוטה וזמינה לכל אחד, בכל תקציב. באמצעות פרסום מסוג זה יכול כל בעל עסק לקבל נוכחות אינטרנטית בקלות, ולהיות שם כאשר לקוחות פוטנציאלים מחפשים אחר שירותיו".

[חופש החיפוש: מערכת הקישורים הממומנים של גוגל דורשת ידע טכני מסוים, אתר אינטרנט פעיל ויכולת למידה מסוימת, שאינה נמצאת ברשותם של עסקים קטנים רבים. במקרים רבים מאוד ראיתי כיצד עסקים קטנים מעלים קמפיינים גרועים לגוגל, חלקם בלי לקרוא את מדיניות העריכה והקווים המנחים, וחוזרים על אותן טעויות שוב ושוב בלי ללמוד לקח. עלויות הכניסה לאינטרנט אמנם אינן גבוהות, אך מכיוון שמדובר במדיום תחרותי ומתפתח, לעסקים רבים אין טעם להיכנס לאינטרנט אם קהל הלקוחות שלהם מצומצם, מקומי או מוגבל במקרה של מדינות קטנות כמו ישראל; לא חסרים עסקים קטנים שנכנסו לאינטרנט ויצאו בהפסדים כספיים גדולים, בעיקר עקב אופטימיות מוגזמת]


כל צרכן הפך חוקר

ריקי דרורי: "91% ממשתמשי האינטרנט בארץ מבצעים מחקר ברשת בטרם רכישה, ואין זה משנה אם הרכישה עצמה מתבצעת באינטרנט או מחוצה לו. נתונים אלו מראים לנו כי הפרסום במנועי חיפוש עשוי לא רק לייצר מכירות דרך אתר האינטרנט, אלא גם להגביר מכירות עבור העסק באופן שוטף. (מנתוני סקר TNS 2008)(מחקרי שיווק פרסום ודעת קהל, consumer snapshot, טלסקר TNS, נערך אוגוסט 2008)"

[חופש החיפוש: הציטוט הזה עשוי להיות מטעה:
א) אולי 91% מבצעים מחקר ברשת לפני רכישה, אבל לא לפני כל רכישה. אין ספק שבמוצרי חשמל, מדיה וספרים יש לאינטרנט יתרון מובהק, אבל מוצרים רבים אחרים נרכשים ללא מחקר כלל;

ב) יש תחומים שבהם אין טעם לבצע מחקר ברשת, כגון רכישות שוטפות של אוכל ושתיה, בגדים שאותם חייבים למדוד וגם בילויים: אי אפשר להשוות בין מנה במסעדה אחת לבין מנה במסעדה אחרת;

ג) רוב העסקים בישראל אינם מציגים את מחיריהם ברשת, ולכן אין תחליף לשיטוט פיזי ברחובות, או לבירור טלפוני, או להתמקחות מסורתית;

ד) חזון הצרכנות הדיגיטלית המושלמת פשט את הרגל במשבר הדוט-קום, לפני מספר שנים]


עסקים מקומיים מצליחים פחות

ריקי דרורי: "בעלי העסקים צריכים להפנים שנוכחות אינטרנטית הינה חיונית ביותר, במיוחד באותם רגעים בו הלקוח מבצע את החלטת הקנייה שלו. כאשר לקוחות פוטנציאלים גולשים ברשת ומחפשים באופן אקטיבי אחר שירותיו של העסק, על אותו העסק להיות נוכח ולהציג את עצמו בדיוק במקום ובזמן בו לקוחותיו זקוקים לו ומעוניינים לשמוע עליו".

[חופש החיפוש: זה בעייתי במיוחד כאשר הלקוחות מבצעים חיפושים כלל-ארציים, ללא מיקוד מקומי. אם מדובר ברשת בעלת סניפים בכל הערים הגדולות, אזי מנועי החיפוש "תפורים" עליה. אבל אם מדובר בעסק קטן בעל נוכחות מקומית, יהיה לו קשה עד בלתי אפשרי להתמודד עם חיפושים מקומיים, שלעתים כלל אינם מבוצעים ברמת העיר, היישוב, השכונה או הרחוב. כל פעם מחדש מאכזב לראות כיצד המשתמשים אינם מסוגלים לאתר באמצעות מנועי חיפוש את העסקים הנמצאים ליד מקום מגוריהם]


אין מידע מושלם

ריקי דרורי: "עולם הפרסום המקוון ידוע ביכולתו לספק החזר השקעה גבוה. הסיבה ש Google הינה חברת טכנולוגיה, מעל הכל, היא בגלל שאנחנו אוהבים מספרים. אנחנו אוהבים להוכיח שדברים פועלים, או לא פועלים, על ידי מספרים ונתונים שאי אפשר להתווכח איתם. המשווקים בעזרת הפלטפורמה של Google יודעים בדיוק מה היא עלות רכישת לקוח עבורם".

[חופש החיפוש: לצערי, המשפט האחרון רחוק מאוד מלהיות מדויק - עלות רכישת לקוח היא מידע הנמצא ברשותם של ארגונים בינוניים-גדולים בלבד. מערכת גוגל יודעת לספק נתונים סבירים עבור רכישות מקוונות, אך לא יודעת להתמודד עם לקוחות המעוניינים במידע צרכני, יצירת קשר טלפוני שאינו נמדד כלל -- תופעה מכאיבה וידועה לעוסקים באינטרנט היא שמכשיר הטלפון כלל לא נכחד מן העולם -- או במגוון פעולות פיזיות אחרות שאינן ניתנות למעקב באמצעות השלמת רכישה. מנועי חיפוש מפלים לטובה אתרי מסחרי אלקטרוני, בגלל הדרך שבה הם בנויים, אך אינן משרתים באותה יעילות אתרים שאינם מאפשרים רכישה אונליין]

ריקי דרורי: "מנהלי שיווק שואלים את עצמם שאלות לגיטימיות לגבי התוצאות המתקבלות מכל שקל שהושקע בתקציב הפרסום שלהם. כיצד אפשר לדעת מהו התקציב המדויק שכדאי להשקיע בקמפיין טלוויזיוני? כיצד אפשר לדעת אם אנחנו משלמים מחיר משתלם עבור מודעת עמוד בעיתון? איך אנחנו יכולים לדעת באמת עד כמה אותן 30 שניות ברדיו הגבירו את המכירות שלנו? מפרסמים יכולים לקבל תשובות מדויקות לכל השאלות הללו עבור פרסום במנועי החיפוש. חוסר הוודאות בשווקים מבטיח כי השנים 2008/9 יהיו שנים בהם החזר השקעה ויכולת מדידה יהפכו ממותרות לחובה."

[חופש החיפוש: מפרסמים רבים, כאמור, אינם יכולים לקבל תשובות מדויקות לכל השאלות הללו - אפילו לא בעזרת פרסום במנועי חיפוש. זו עובדה שחייבים להכיר בה, אם רוצים להיות הוגנים עם הלקוחות של גוגל. הגולשים נעים ברשת בצורה אנונימית, נכנסים ויוצאים בלי לספק הסברים, ואינם חייבים דין וחשבון לאף מנהל אתר; הגולשים מספקים את צרכיהם במגוון דרכים שרובן אינן ידועות כלל למפרסם - ובתקופה של מיתון עמוק, קשה לומר שעסקים ישמחו לקפוץ על העגלה של גוגל כאשר הם מבינים שהכלי הזה אינו מושלם]


לא הכל זה חיפוש פעיל

ריקי דרורי: "אין בדברים אלו כדי לטעון כי על העסק להשקיע בפרסום באינטרנט לבדו. מחקרים מוכיחים כי שילוב של פרסום במספר מדיות, ושמירה על תמהיל שיווק נכון מגבירים את המכירות בצורה יעילה יותר. קמפיין אינטרנטי יכול לתמוך בצורה טובה ביצירת מכירות כתוצאה ממסעות שיווק במדיות אחרות".

[חופש החיפוש: במקרים רבים, קמפיינים המתנהלים באמצעי תקשורת מסורתיים כגון רדיו או עיתונות מודפסת, אינם רלוונטיים כלל למה שקורה אחר כך במנועי חיפוש. במילים פשוטות: לעתים דווקא קמפיין אינטרנטי אינו יכול לתמוך בצורה טובה ביצירת מכירות כתוצאה מפעולות שיווקיות במדיות אחרות. קמפיין טלוויזיה אינו מיתרגם בהכרח למבול חדש של שאילתות חיפוש רלוונטיות. צריך לזכור שלא כל הצרכנים הם יצורים פעילים במיוחד, כשזה מגיע לחיפוש.]


לרוב העסקים אין אתר

דרורי: "כיום ישנם כ-400 אלף עסקים קטנים ובינוניים בארץ, אך הערכות של גורמים שונים בשוק מצביעות על כך שרק לכ-20% מהם יש אתר אינטרנט".

[חופש החיפוש: הגענו לטיעון מעניין מצידה של ריקי דרורי. הנתון לא בהכרח מחמיא לגוגל או לענף הפרסום באינטרנט. לפי הנתון הזה, שאין לדעת מהו מקורו, הרי שהאינטרנט הוא עדיין מקום שבו למרבית העסקים הקטנים והבינוניים אין דריסת רגל משמעותית. יותר מכך: עצם העובדה שלעסק יש אתר אינטרנט, אינה אומרת שהאתר פעיל, מעודכן ושימושי לצרכן. לעתים, המושג "אתר אינטרנט" מצטמצם לכדי עמוד אחד ויחיד, עם כתובת פיזית, מספר טלפון ופקס - לא יותר מכך.]


מסחר אלקטרוני זה לא משחק ילדים
ריקי דרורי: "בעת ההאטה הכלכלית, יכולים בעלי העסקים להגביר מכירות בצורה פשוטה על ידי הצגת האפשרות לרכישה אונליין. גם עסק שאינו מוכר את מוצריו או שירותיו באינטרנט יכול ליצור היום, באמצעים די פשוטים וזולים, אתר לעסק שלו, אותו יוכל לפרסם ולהגיע ללקוחות חדשים".

[חופש החיפוש: אולי גוגל היה רוצה שבעלי עסקים קטנים ובינוניים ישקיעו יותר כסף בבניית מערכי מסחר אלקטרוני - אך האמת היא שמדובר בפתרון טכנולוגי יקר, מורכב ולעתים רבות בלתי משתלם. עדיין לא הגענו לעידן שבו הקמת חנות מקוונת הוא עניין קל ופשוט. להיפך: מנגנוני סליקת תשלומים, עדכון מלאי, שירות לקוחות מקוון, רשיונות אבטחת מידע - כל אלו נושאים שנמצאים מעבר לשליטתו ויכולתו של העוסק הזעיר הממוצע. חברות כמו פייפאל, למשל, תרמו למסחר האלקטרוני לא פחות ממנועי חיפוש, ועדיין אנשים מעטים, באופן יחסי, נעזרים בשירותיהן באופן שוטף].

ועוד לא אמרנו אף מילה על הצרכנים עצמם:
א) חוששים ממסירת פרטי אשראי באינטרנט - ובצדק רב;
ב) מעדיפים לא לרכוש חתול בשק, אלא אם כן מדובר במכירה פומבית, הנחה משמעותית או מוצר נדיר שאינו זמין בחנויות פיזיות (לכן אמזון.קום ואיביי מצליחות כל כך - מוצרים נדירים);
ג) חוששים מביצוע פעולות מסובכות מול מחשב ללא עזרה, להבדיל מרכישה מול סוחר בשר ודם שאפשר ממש לדבר איתו ולהאמין לו; 
ד) באינטרנט, הצרכן הוא המלך והסוחר הוא עבד לרגליו - זירה לא נוחה לעסקים קטנים


לסיכום - אופטימיות מוגזמת

"בישראל קיים פוטנציאל עצום לצמיחה של תחום האונליין ובהחלט קיימת כאן הזדמנות לבעלי עסקים שיכולים כעת להגיע ללקוחות בדרכים שלא היו זמינות להם בעבר".

[חופש החיפוש: ריקי דרורי נשמעת אופטימית, וזה אכן תפקידה. המסרים שהיא מעבירה יכולים להיאמר בכל תקופה - בלי קשר למיתון הנוכחי. אך המציאות האינטרנטית של 2009 היא עדיין מורכבת ופסימית לאין-ערוך בהשוואה לתמונה הפשטנית שהגב' דרורי מנסה לצייר בנייר העמדה שלה, וחבל שכך.]

הערה לסיום: אולי מתחנו ביקורת חריפה על נייר העמדה של ריקי דרורי. אחרי הכל, תפקידה לשכנע בעלי עסקים לפרסם בגוגל, דווקא בתקופה שבה עסקים רבים מתמוטטים ונעלמים. אך לא יזיק לאנשי גוגל להשתמש במינוחים פחות חד-משמעיים, להביא דוגמאות קונקרטיות ולהגיד את האמת ללקוחות שלהם. פרסום בגוגל איננו גן-עדן, והאינטרנט איננו מתאים לכל סוגי העסקים. 


עוד בנושא ריקי דרורי:

• מבצע ההיכרות הגדול של גוגל (המכתב ששלחה ריקי דרורי ללקוחות פוטנציאליים)

המפגש השנתי הסודי של גוגל ישראל

מזמן לא ידעו מעטים כל כך על אירוע רשמי של גוגל בישראל.
זה קרה ביום רביעי, 17.12.08 (17 בדצמבר 2008), בשעה 16:00, באולם האנגר 11, רחוב כ"ג יורדי הסירה 11, נמל תל אביב. קומץ אח"מים הוזמנו אל "המפגש השנתי של Google ישראל", שכותרתו "להאיץ בתקופת האטה" (תרגום של Speeding up in a Slow Down).

בתוכנית:
פרופסור האנס רוסלינג, מומחה שוודי לבריאות עולמית, הוגדר בתוכניה כ"מומחה עולמי לשינויים חברתיים וכלכליים".
רוסלינג הוא גם מייסד גאפמיינדר (Gapminder), החברה שפיתחה את היישום טרנדאנלייזר - תוכנת אנימציה של סטטיסטיקות, שאמורה להקל על ניתוח נתונים מורכבים על ידי תצוגה מעניינת יותר. התוכנה נרכשה ע"י גוגל במרץ 2007, כך שכיום רוסלינג הוא מעריץ נלהב של גוגל (קיבל מהם כסף, הרבה כסף).

במפגש נערך פאנל בהנחיית גיא רולניק (TheMarker), ובהשתתפות האישים הבאים:
1) ארז ויגודמן - מנכ"ל קבוצת שטראוס
2) אבי ניר - מנכ"ל קשת
3) רועי ורמוס -מנכ"ל פסגות בית השקעות
4) מאיר ברנד - מנכ"ל גוגל ישראל

בתמונה: הפאנל במפגש גוגל ישראל - 17/12/08

הפאנל יועד לעסוק בדרכים שבהם ניתן להשתמש כדי להתמודד עם תקופת מיתון. ויגודמן אמור לייצג את מגזר מוצרי הצריכה העממיים (אוכל ושתייה). אבי ניר מייצג את תחום המדיה והעיתונות. ורמוס אמור לייצג את תחום הפיננסים, שנפגע בצורה החמורה ביותר מן המשבר העולמי. מאיר ברנד אמור להציג פתרונות של גוגל לתקופה הקרובה, בתחום הפרסום והשיווק באינטרנט. אם הם אמרו דברים בעלי משמעות או לא - התקשורת לא דיווחה על כך.

בתמונה: מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל, במפגש (17/12/08)

כמו כן היה אמור להגיע למפגש מריו קיורז, סגן נשיא גוגל לניהול מוצרים. נושא הרצאתו: פיתוח מוצרים לצרכיהם של לקוחות חדשים.

בין הפינוקים: "שקיעה בנמל - בירה, מטעמים ומפגשים מעניינים". כמו כן - "מופע אמנותי, כוכבי youtube מרחבי העולם". את האירוע אירגנה קלידוסקופ הפקות, חברת הפקת אירועים תל-אביבית.


אף מילה ברשת על האירוע
מלבד סרטון סיכום תדמיתי שהוציאה גוגל ישראל ביוטיוב, לאחר האירוע, לא מצאתי אפילו מילה אחת ברשת על המפגש הזה, לפני התקיימותו ולאחר התקיימותו. מכמה אנשים שהיו שם, שמעתי באופן אישי שלא היה מעניין במיוחד. זו הפעם הראשונה שבגוגל ישראל מדברים באופן מוצהר על מיתון (האטה), ומנסים להתמודד עם הנושא בצורה פעילה.

לא צריך להיות גאון גדול כדי לדעת שגוגל רגישה מאוד למצבן של חברות פיננסיות, ובמיוחד תאגידים בינלאומיים העוסקים בבנקאות, פיננסים, נדל"ן, רכב, ביטוח ומוצרי צריכה. המשבר הפיננסי העולמי, שהיכה בכל חברות האינטרנט בעוצמה גדולה בהרבה מן הצפוי, הכניס את גוגל למצב של הכחשה. המפגש האחרון שהתקיים בנמל תל אביב ככל הנראה לא יכול לשנות הרבה. גוגל תצטרך להתרגל לכך שהיא לא מחוסנת מפני המיתון הנוכחי.

מה יכולה להיות הסיבה לחשאיות ולפרופיל הנמוך של האירוע הזה? לכאורה, אין סיפור עיתונאי יותר מוצלח מאשר הקשר שבין גוגל, ענק הטכנולוגיה הבינ"ל, ובין המשבר הפיננסי שהיכה בכל העולם. זה הזמן לשאול את גוגל שאלות קשות, בייחוד בכל מה שנוגע לתוכניות של החברה לפצות על הירידה בהכנסות על ידי "התרת הרסן" ופתיחת מקורות הכנסה שעד עכשיו נותרו סגורים בגלל שהשגשוג והגאות בשוק ההון איפשרו זאת.

אם מישהו מקוראי הפוסט נכח באירוע, הוא מוזמן לחלוק את רשמיו כאן בבלוג (הוספת תגובה). וגם אם לא - לפחות עכשיו השאר (99.9% מהאוכלוסיה) יודעים, שהם לא הוזמנו לאירוע היוקרתי הזה. אולי אתם לא חלק מן המיתון? או אולי גוגל לא חפץ ביקרכם? ואולי תקציב הפרסום שלכם לא גדול מספיק כדי להצדיק הזמנה אישית?

מצ"ב וידאו מן האירוע כפי שהופיע בערוץ של גוגל ביוטיוב:

אילנה דיין עושה יחסי ציבור לגוגל

"מסע חיפוש". כך קראה אילנה דיין ל"כתבה" שלה על גוגל, בתוכנית "עובדה" ששודרה בערב ה-23 במרץ 2008. המילה "כתבה" נמצאת במרכאות, ובכוונה תחילה. לא היתה זו כתבה. היה זה תשדיר פרסומת מניפולטיבי ומלא טעויות באורך 20 דקות, הרבה מעבר לתעמולת יחסי ציבור או כל תרגיל "תן וקח" (תן כניסה למטה גוגל, קבל מחמאות בשידור) המקובל בעיתונות הטלוויזיה.

דיין הרימה להנחתה עם אמירות כמו "איך את מתארת את הקסם של גוגל?" או "עושה רושם שאתה נהנה מכל רגע", חייכה ללא הפסקה, ובאופן כללי - נתנה למרואיינים שלה להרגיש בנוח. את השאלות הקשות היא שומרת לאנשים אחרים, בתחומים אחרים, בהם היא מתמצאת קצת יותר.

כאן היא נחה, כמעט משתזפת בשמש של קליפורניה. את הסיור הכי מפורסם בעמק הסיליקון היא מגדירה כ"נדיר", כשבפועל - אלפי עיתונאים וסקרנים מכל העולם עולים לרגל אל ה"גוגלפלקס" כבר שנים.

אילנה דיין היקרה, תחזיקי חזק: היו מנועי חיפוש לפני גוגל. חלקם היו אפילו די טובים. אלטה ויסטה, למשל. גם יאהו עשו עבודה לא רעה עם נושא החיפוש לפני שגוגל הגיחה לאוויר העולם. גוגל היה כמובן הרבה יותר טוב, אבל רחוק מאוד מלהיות מנוע החיפוש הראשון באינטרנט. דיין וצוותה (התחקירנית שרית מגן) פשוט יצרו את הרושם שגוגל היה חלוץ המנועים, ואין שיכתוב-היסטוריה יותר מגוחך מזה.

גב' דיין החביבה: לא צריך את גוגל בשביל לעשות חיפוש פשוט על ערך ב"ויקיפדיה". אם את רוצה לתת את מותו של פברוטי כדוגמה ליעילות של גוגל באיתור מידע, הרי שאת מתבלבלת בין האינטרנט ובין גוגל. מנועי חיפוש לא יוצרים מידע, הם רק סורקים אותו. אם את רוצה מידע על פברוטי, את צריכה אנציקלופדיה מקוונת, לא בהכרח מנוע חיפוש שלעתים הוא רק מתווך. האנציקלופדיות תמיד היו שם (לפני גוגל) וימשיכו להיות שם (אחרי גוגל).

צוות "עובדה" היקר, קבלו עדכון: חיפוש הספרים של גוגל אפילו לא מתקרב לסרוק שבריר מן הספרים בעולם. ההיפך הוא הנכון: הפרויקט המגלומני של מייסדי גוגל (ברין ופייג', שני אנשים שלא הופיעו בפרסומת של "עובדה") נכשל במטרתו לסרוק את ספרי העולם, נכון לעכשיו. הטענה שהושמעה בשידור כאילו מדובר בהישג - מופרכת.


"עובדה" בשירות מניית גוגל

אנשי ערוץ 2 היקרים, נא לבצע ריפרש על דה מרקר: גוגל היא, נכון לתחילת 2008, חברה ציבורית עם מנייה בקריסה. ייתכן שהתוכנית "עובדה" גויסה כדי לשפר את מצב המנייה של תאגיד אמריקני בצרות. גוגל איבדה 40% משוויה הבורסאי בגלל המשבר הפיננסי שהחל בסוף 2007.

לכן צריך להיות נאיבי מאוד כדי לא לראות את הקשר שבין אירוח עיתונאי ישראלי ובין התמוטטות המנייה הכי חמה בנאסד"ק. צופי "עובדה" לא שמעו את המילה "מניה" מוזכרת בפרסומת של דיין. גוגל מתפרנס, בין השאר, מפרסומות של ענף המשכנתאות האמריקני. כשהענף הזה קורס, גוגל מפסיד עשרות מליוני דולרים. מילה לא נאמרה על כך ב"עובדה".

ועוד לא אמרנו כלום על כך שערוץ 2 מגויס לשמש מדור "דרושים" לחברת הייטק שמעוניינת לגייס מהנדסים ישראלים (איזכור שלושת סניפי גוגל ישראל לאחר סיום הפרסומת המוקלטת, ממש כמו מודעת גיוס של חברת כוח אדם).


פרטיות הגולשים בסכנה אמיתית

אין דבר מאכזב יותר בעיתונות הצהובה מאשר העלאת שאלות גדולות שעליהן פשוט לא עונים. הטיפול של "עובדה" בנושא פרטיות הגולשים נגד גוגל היה לקוי מיסודו (אסף שניידר מ-nrg מסכים). דיין ניסתה לתהות האם גוגל הוא אכן "האח הגדול", אבל לא הצליחה להוציא שום דבר משמעותי מכל מרואייניה. זה מילא.

אבל לתת לגב' מריסה מאייר, אחד האנשים הבכירים בגוגל, לקשקש על כך שלגולשים יש בחירה חופשית לא לחשוף את פרטיותם (הסעיף הזה חומק מעיני רוב הנרשמים לחשבון גוגל) ולא להעמיד את מאייר במקום - זו כבר עבודה עיתונאית גרועה. עיתונאי המתמחה בתחום האינטרנט לא היה נותן לברבורים של מאייר לעבור בשקט, או לפחות מסייג אותם בזמן עריכת הראיון.

העובדות הן שרוב המשתמשים הרשומים של גוגל אינם יודעים כי כל החיפושים שלהם מתועדים היטב. בעלי תיבת ג'ימייל אינם מודעים לכך שהפעולות הכי אינטימיות שלהם (חיפוש עבודה, תרופה או מערכת יחסים) נשמרות במחשבים של גוגל בארה"ב. כדי לבטל את התיעוד הפולשני הזה דרושה מומחיות טכנית גבוהה-יחסית, ולכן רק מיעוט שבמיעוט מסוגל למנוע מגוגל לחדור אל שיא האינטימיות שלנו. בפרשת "היסטוריית האינטרנט", גוגל לא איזנה כראוי בין זכות הגולשים לפרטיות ובין הצורך בהתאמת תוצאות החיפוש למשתמשים שונים.

דיין גייסה את עידו אמין (לשעבר עיתונאי אינטרנט בעל מעמד בישראל) כדי להציג את הצדדים הביקורתיים, לכאורה, בסיפור של גוגל. אך אמין צוטט בעיקר כמי שמאמין בטוב-ליבם של אנשי גוגל, לא חושש לפגיעה בפרטיות, וכמעט שאנן בפני תרחיש עתידי לפיו הבית הלבן ישנה את חוקי המשחק ויהפוך את גוגל לסוכנות ביון צייתנית.

דיין העלתה (ובצדק) את אחד הנושאים החמים סביב גוגל: איך אנשים מצליחים לרמות את גוגל ולהופיע ראשונים בתוצאות, גם בביטויים שבהם הם אינם בהכרח הרלוונטיים ביותר. דיין מסתפקת בתשובה הפסקנית של ד"ר יואל מרק (מנהלת מרכז הפיתוח של גוגל חיפה), לפיה מי שלא רלוונטי - נופל בתוצאות. דיין גם קובעת ש"אי אפשר לקנות את המקום הראשון בגוגל". גם מרק וגם דיין לא מדייקות: אפשר לרמות את גוגל, ואפשר להגיע למקום הראשון בעזרת תשלום לצד שלישי (שאינו גוגל). זה נקרא, בפשטות: קידום אתרים (SEO).

השורה התחתונה: מעבר לכך שדיין רק מיחזרה את החומרים היחצניים השחוקים ביותר במיתולוגיה של גוגל (הגוגל-פלקס המפואר, ההתחלה בסטנפורד, ימי הסטארט-אפ העליזים במוסך, ארוחות החינם, הישראלים החייכנים שעובדים שם, אודי מנבר גדל בקריית חיים), היא בעיקר זילזלה בצופיה. בגלל חרדה עמוקה לאבד פיסת רייטינג בגלל כתבה "טכנולוגית" מדי או "חכמה" מדי, היא רידדה את גוגל לכדי אוסף של חצאי אמיתות, גימיקים ריקים מתוכן, חיוכים חנפניים ונסיון פאתטי להרגעת חששות מוצדקים של קהילת הגולשים העולמית.



קישורים נוספים בעניין "עובדה" ו"גוגל":

העין השביעית - אורן פרסיקו - מה ההגדרה של אילנה דיין לשאלות קשות?

גל מור - חורים ברשת - היכן העובדה?

גדעון לוי - הארץ - לא למדנו הרבה על גוגל

(הערה: פוסט זה שוכתב ותוקן בעקבות תגובות שהתקבלו במערכת, בין השאר מצוות 'עובדה' עצמו.)

יאהו לא תעזור לוואלה במלחמה נגד גוגל

ההודעות לעיתונות השבוע נראו דרמטיות מתמיד: "וואלה הודיעה היום (ב') כי חתמה עם יאהו על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי בתחום החיפוש באינטרנט, במטרה להוות תחרות לדומיננטיות של גוגל בשוק החיפוש בישראל, ולספק אלטרנטיבה עבור המפרסמים הנעזרים בענף הפרסום ממוקד החיפוש".

גלובס הכריז כי "שוק החיפוש הישראלי מגלה סימנים של התעוררות", והעריך כי "גם יאהו רוצה ליהנות מהחגיגה".


קצת פרספקטיבה, חברים: באוקטובר 2007 פרסמה וואלה כתבה תחת הכותרת "יאהו רוצה לנצח את גוגל". מנוע החיפוש המשודרג של יאהו לא עזר לה להשיג שום יתרון תחרותי מול הענק של מאונטיין ויו. ההיפך הוא הנכון: בסוף השנה הגיעה גוגל לנתח שוק של 57% בעוד יאהו ירדה ל-17.9%. מיקרוסופט, עם נתח של 12%, כבר מזמן התייאשה, כך זה נראה.


יאהו רוצה לנצח את גוגל? אז רוצה. גם וואלה רוצה. אז מה?


גל מור ב-ynet כותב בצדק שמנוע החיפוש החדש של וואלה אפילו לא ידגדג את גוגל. קשה להאמין שמר אילן ישועה, מנכ"ל וואלה, באמת משוכנע ש""אנחנו נהיה שחקן משמעותי בישראל וניקח עשרות אחוזים מהשוק הזה". כאשר נתח שוק החיפוש של וואלה לא מתרומם מעבר ל-15%, מחירי הקליקים שלו אינם מסוגלים לייצר הכנסות מספקות.



לא צריך להיות פרופסור יאיר טאומן, מומחה לתורת המשחקים ולתיאוריות של מכרזים, כדי להבין שמחיר קליק במנוע חיפוש נקבע, בסופו של דבר, על פי כמות המתחרים על מילת חיפוש מסוימת. אם נתח השוק שלך גדול, וכמות המתחרים גדולה, מחירי הקליקים מזנקים לשחקים. מוכר הקליקים (גוגל) גורף רווחים עצומים, צובר כוח פיננסי, מחזק את התשתיות שלו, גונב כוח אדם איכותי, משחד את כלי התקשורת וחוגג בבורסה עד הסוף. כל השאר אוכלים את השאריות שהוא מותיר על הצלחת.



כאשר וואלה נאלצת להסתפק במעט פירורי הגולשים שגוגל משאיר לה, תורת המשחקים קובעת שמחירי הקליקים שלה לא ימריאו גבוה מספיק. במצב כזה, מכפלת התנועה הדלה במחירי הקליקים הנמוכים משאירה את הפורטל התל-אביבי החביב במצב של נחיתות ממארת מול חברת האינטרנט החזקה ביותר בהיסטוריה.



קואליציית וואלה-יאהו היא שידוך בין אנדרדוגים. המנייה של יאהו עלתה רק כאשר רצו שמועות שמיקרוסופט תשתלט עליה. מרכז הפיתוח שיוקם (אם יוקם) ע"י יאהו בחיפה אינו רלוונטי למצבה התחרותי בישראל ובעולם. כל עוד הדומיין yahoo.co.il מוביל לעמוד שגיאה, גם וואלה לא תשפר את מצב המנייה שלה בעזרת הכרזות ריקות מתוכן.



דווקא שתי חברות האינטרנט שהכניסו סימן קריאה גדול בלוגו שלהן (יאהו!)(וואלה!), נמצאות כרגע במצב של סימן שאלה פיננסי ענק. יאהו בישראל? עוד רחוק היום. מה שבטוח - יש לפחות שתי חברות שכבר נהנות מן השם שלה:

תקלות חמורות במערכת וואלה אדוונטג'

צחוק בצד: הסיבה האמיתית שבגללה וואלה לא תצליח לנצח את גוגל, או אפילו להתקרב למעמד של יאהו בארה"ב (נתח של 17.9%), היא הרבה יותר פשוטה: מערכת הפרסום שלה פשוט לא מתפקדת כמו שצריך. בחודש האחרון (ינואר 2008) נרשמו הרבה בעיות ברלוונטיות ובהזרמת התנועה במסגרת וואלה אדוונטג' (הקישורים הממומנים של וואלה! חיפוש).

כדי להמחיש את גודל המשבר במערכת וואלה אדוונטג', שימו לב לקישורים הממומנים שמציגה המערכת של וואלה עבור החיפוש על אחת המילים הכי חשובות והכי פופולריות בישראל: "כדורגל".

תמונה אחת שווה אלף מילות חיפוש, ובמקרה הזה היא מחדדת את התובנה הברורה-מאליה: זה לא שיווק או פרסום באינטרנט, זה זיהום דיגיטלי.

כאשר הגולש מחפש "כדורגל", הוא אינו מצפה לקבל מודעות לויאגרה, אורתופד, לחץ דם, שואב אבק ידני, דיאטה, יעוץ עסקי, משלוח קורות חיים, חלקי חילוף לרכב או עבודה מהבית.

אם אכן וואלה אדוונטג' המשיכה להתדרדר בראשית ינואר, והספאמרים השתלטו על מילות חיפוש פופולריות בעזרת הצפה של המערכת בזבל פרסומי נטול-הקשר, אז וואלה צריכה להודיע לבורסה שמשהו השתבש אצלה. חברה ציבורית כמו וואלה צריכה לדווח על כל תקלה טכנית חמורה שמשפיעה לרעה על שירותיה כמפרסמת.

כותב בלוג זה, בהיותו מפרסם וותיק של וואלה אדוונטג', תמיד נדהם כל פעם מחדש מן היכולת של וואלה לסבול חוסר רלוונטיות מחפיר שכזה במערכת הקישורים הממומנים שלה. מה שקרה בחודש האחרון, כאשר קמפיינים רבים איבדו תנועה רלוונטית בגלל מערכת בקרת איכות שיצאה מכלל שליטה, הוא בגדר דגל לבן של אנשי וואלה מול גוגל.


אם וואלה אדוונטג' אינה מסוגלת לפסול מודעות בלתי רלוונטיות ולהזרים מודעות טקסט שקשורות בצורה כלשהי למילות החיפוש שמקליד הגולש הישראלי הממוצע, אז לא יאהו ולא אף חברה אחרת יעזרו לה להשתקם. המאבק מול גוגל הסתיים עוד לפני שהחל.