10.7.2019

האח הגדול גוגל: כך זה נראה כאשר ישראל מסירה תוצאות חיפוש

הבלוגר היהודי-אמריקאי ריצ'רד סילברסטיין חשף היום הודעה חריגה שקיבל במייל: "גוגל קיבלה תלונה משפטית הנוגעת לצו משפטי, ואנחנו בתהליך חסימה של כמה כתובות מהאתר שלך, מהופעה בתוצאות החיפוש של גוגל ישראל. לצערנו, תנאי הצו מונעים מאיתנו להציג בפניך עותק של הצו".

זו לא הפעם הראשונה שהבלוגר ריצ'רד סילברסטיין מגלה כי ממשלת ישראל פנתה לבית המשפט בבקשה דחופה לחסום גישה לאחד מהפוסטים הפוליטיים שכתב. הפעם מדובר בפרשת הריגתו של האזרח הישראלי סלומון טקה ז"ל, הבחור האתיופי שנורה על ידי השוטר בב"ע (שמו המלא לא יפורסם כאן) בקרית חיים, ב-30 ביוני 2019.

זה העתק ההודעה שנשלחה ע"י גוגל אל הבלוגר הידוע:



https://i1.wp.com/www.richardsilverstein.com/wp-content/uploads/2019/07/ben-ezri-google-censorship-order.jpg?ssl=1 


סילברסטיין מדייק - החסימה אכן אירעה. הוכחה לכך אפשר למצוא בחיפוש נושא הפוסט שלו במנוע החיפוש גוגל (גם בגרסתו הבינלאומית). בתחתית דף תוצאות החיפוש, בו לא מופיע הפוסט המדובר, ניתן למצוא את ההסבר הקצר הבא:

"בתגובה לבקשה משפטית שהופנתה אל Google, הסרנו 1 תוצאות מדף זה. תוכל לקרוא מידע נוסף בנוגע לבקשה באתר LumenDatabase.org." 

סילברסטיין מציין את אחד האבסורדים הגדולים של החסימות הישראליות: כל אזרח אחר בעולם, שאינו ממוקם בישראל, יכול לראות את תוצאות החיפוש הללו. במילים אחרות, ממשלת ישראל מסתירה את המידע מאזרחיה, אבל כל שאר העולם יכול לדעת הכל, ובקלות.

אבסורד נוסף הוא שבעידן הרשתות החברתיות, קשה מאוד עד בלתי אפשרי למנוע ממשתמשים לשתף את הקישור לפוסט המקורי של סילברסטיין. ואם הקישור נחסם בדרך כלשהי, צילום מסך עושה את העבודה בצורה אפקטיבית ביותר: 




מתוך הפוסט המקורי של סילברסטיין, שעורר מהומה וגרר פנייה לבית המשפט בישראל



הסתרת שמו של החשוד בהריגת סלומון טקה, למרות שמדובר בשוטר ישראלי בעל משפחה וילדים, היא פגיעה חד-משמעית בחופש העיתונות, חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. דווקא במקרה כה מתוקשר, כה מפורסם וכה רגיש - נדמה שממשלת ישראל שוב סגרה את האורווה אחרי שהסוסים כבר ברחו.
מנוע החיפוש הקטן והמתחרה, דאקדאקגו (DuckDuckGo), כמובן אינו כפוף לצו של גוגל, ולכן הוא מציג את הפוסט של סילברסטיין ללא כל צנזורה, הסרה או מחיקה:
חיפוש הפוסט של סילברסטיין במנוע החיפוש העצמאי DuckDuckGo




גוגל מוטרד מכמות הבקשות הממשלתיות להסרת תכנים, במיוחד כאשר הבקשות מגיעות ממשטרים דיקטטורים ומדכאים כמו רוסיה, סין, צפון-קוריאה ודומותיה. כמות הבקשות עלתה דרסטית החל מסוף שנת 2016. גוגל מציג מידע סטטיסטי על בקשות הסרה לפי מדינות, אך במקרים רבים אינו מוסמך להציג את תוכן הצווים המשפטיים לגופם.

העמוד של גוגל העוסק בבקשות ישראליות להסרת תוכן טרם עודכן עם נתוני שנת 2019. עם זאת, גוגל טוען כי מאז 2009 התקבלו 1,436 בקשות הסרה ממדינת ישראל, עבור 10,648 פריטים. זהו מספר בקשות הסרה גבוה: סין, בהשוואה, הגישה רק 627 בקשות, בעוד ארה"ב הגישה 7,964 בקשות. שיעור ההסרה הכולל של בקשות ישראליות עומד על כ-72% נכון ליוני 2018. הסיבה לרוב בקשות ההסרה נוגעת ל"השמצה" או "פרטיות ואבטחה". גוגל מפרט לגבי 5 מקרים בהם מעורבות דמויות משפטיות כמו מנכ"לית משרד המשפטים, בלש במשטרה, פקיד במשרד המשפטים, חבר בהנהלת בית המשפט ונציגים משפטיים של חבר ברשות המבצעת.

בסוף השבוע האחרון נסעתי באוטובוס בתל אביב. מלפניי ישבו זוג נערים אתיופים-ישראלים. אחד מהם החזיק טלפון נייד וקיבל באפליקציית ווטסאפ הודעת שיתוף של תמונה עם שמו המלא של השוטר החשוד בירי של טקה. אם הנער האתיופי יודע את שם השוטר בעזרת צילום מסך שקיבל מחבר - אף בית משפט, אף גוגל ואף ממשלה לא תוכל לחסום את זרימת המידע הקריטי הזה לידיעת הציבור הרלוונטי.

כפי שהציבור הישראלי כבר מכיר היטב את הגננת המתעללת כרמל מעודה, וצפה בסרטונים המזעזעים מן הפעוטון השרוף "בייבי לאב" ברחוב סנהדרין בראש העין - כך ציבור יוצאי אתיופיה, שיש ברשותו טלפונים ניידים ומחשבים אישיים, כבר יודע טוב מאוד מי אחראי למותו של סלומון טקה ז"ל. הנסיון לחסום בלוגר אמריקאי מפרסום שמו של בב"ע הוא עלוב, פאתטי, מקומם - וגם בזבוז של כספי ציבור.

אין תגובות:

כל הזכויות שמורות לבלוג חופש החיפוש 2007-2012