המשחק "פוקימון גו" הפך לאפליקציה המצליחה בהיסטוריה, ומכניס למעלה ממליון דולר בכל יום. גוגל מושקעת במשחק של חברת "ניאנטיק" ונינטנדו, שמטריף את דעתם של משתמשים צעירים וגורם לתאונות קטלניות רבות ברחבי העולם. האם גוגל צריכה לשקול מחדש את מעורבותה בפרויקט המזיק הזה, לאחר שנחשפו תוצאותיו המצערות?
אף אחד לא צפה את ההצלחה של "פוקימון גו", משחק המציאות הרבודה ("אוגמנטד ריאליטי") שפיתח ג'ון האנק, מנכ"ל חברת "ניאנטיק" (Niantic), בשיתוף פעולה עם גוגל ונינטנדו. המטרה היתה להוציא את המשתמשים מן הבית, ולגרום להם לחפש פוקימונים ברחבי הרחוב, השכונה, העיר והעולם.
ספק רב אם האנק וחבריו המבריקים ידעו לחזות את התאונות הרבות שיגרום המשחק חסר האחריות שלהם. האנליסטים כבר צופים שחברת ניאנטיק צפויה להרוויח לפחות מיליארד דולר בשנה מן ההצלחה של "פוקימון גו", אבל היא לא תעניק פיצוי כספי לאף נער או נערה שירסקו את גולגלתם, ישברו רגל או יידרסו למוות בכבישים בריצה אחרי פוקימון שובב.
גוגל, ענקית החיפוש והפרסום שהיא גם חברה ציבורית המונפקת בבורסה, השקיעה 30 מליון דולר בפיתוח האפליקציה, וכעת מתכוונת לגרוף תשואה קיצונית על השקעתה. שורשיו של 'פוקימון גו' טמונים בגוגל, שם נולד הרעיון למשחק מבוסס-מיקום שנקרא "אינגרס" (Ingress). התשתית של התוכנה מתבססת על מאגרי המידע הגיאוגרפיים העצומים של 'גוגל מפות'. עם הזמן הוחלט להוציא את הסטארט-אפ החוצה מגוגל, כדי שיוכל להמריא בכוחות עצמו.
המשחק הושק רשמית ביולי 2016 ומהר מאוד פורסמו בתקשורת עשרות מקרים מזעזעים, המעידים על כך שהמשחק המהפכני לא רק משגע קטינים, אלא אפילו מצליח לערער את שיקול דעתם הבריא של אנשים מבוגרים, חלקם בעלי משפחות וכלי רכב. זאטוטים, נערים, בחורים, צעירים ומבוגרים מתרוצצים כמסוממים ברחובות ובכבישים, מטפסים על מתקנים, טובעים בים ונדרסים ללא הרף. זה כבר מפסיק להיות מצחיק, כאשר מבינים שהמשחק הלך מעבר להתמכרות רגילה, והשתלט באופן חריג על תודעתם של בני אדם עד כדי סיכון עצמי מובהק, כמעט כמו התאבדות.
נכון, התמכרות למשחקי מחשב אינה תופעה חדשה. אך בעידן המציאות הרבודה, התוצאות המפחידות כבר נראות היטב בשטח, וקשה להתווכח עם הקורבנות. כל ילד שהתהפך עם אופניים או נפל לכביש, מחזק את התחושה שמישהו כאן במחלקת הפיתוח של "ניאנטיק" לא חשב עד הסוף על ההשלכות של מעשיו. לא רק שזה מסוכן ומיותר לשלוח נערים אל תוך מימי חוף אשדוד כדי לתפוס פוקימון ימי ולטבוע בדרך, אלא שזה כבר גובל בטירוף לגרום לאנשים להיכנס אל בתי קברות ומחנות ריכוז (אפילו אושוויץ-בירקנאו) כדי לתפוס יצורים וירטואליים ולזכות בפרסים חסרי חשיבות.
משתמשי "פוקימון גו" לא יושבים בבית ומשתמשים במנוע החיפוש של גוגל כדי לרכוש ידע או מיומנויות חדשות. הם משוטטים הרחק מהבית והרחק מן ההורים, מסתכנים ונפגעים בצורה פיזית קשה. חלק מהשחקנים מתאספים בכמויות גדולות ויוצרים מפגעים סביבתיים. שחקנים נואשים עולים על פסי רכבת ומסתכנים באסונות רכבת חמורים. ומה עושים בינתיים במשרדי גוגל? יושבים בצד ורק סופרים את הכסף דרך חנות האפליקציות העיוורת שלהם, "גוגל פליי".
בהולנד כבר דווח ב-28/7 על הרוג בן 21 בתאונת דרכים, שהמשחק היה פתוח ופועל בטלפון שלו. באינדונזיה, בכירי הממשל מגדירים את "פוקימון גו" בתור איום בטחוני לאומי. ביפן, המשחק יצר מספר תאונות דרכים וקטטות ברחובות, מיד עם יציאתו לשוק.
בישראל, נאלץ צה"ל להוציא איסור מוחלט על שימוש במשחק בבסיסי צה"ל. ברשות הלאומית לבטיחות דרכים התקבלו פניות של ישראלים מודאגים, שגילו פוקימונים מוחבאים בתוך כבישים עירוניים
כבישים בין-עירוניים, ואף בתוך המכונית שלהם. גם מד"א הוציאה הודעה חריגה בה נאמר כי אנשי מד"א "מביעים חשש ומזהירים את הציבור משימוש במשחק, זו תופעה מסוכנת שצוברת תאוצה". מנכ"ל מד"א, אלי בין, הצהיר: "לא ייתכן שילדים, בני נוער ומבוגרים יישאבו לתוך המשחק ויסכנו את חייהם על לא כלום". אבל מה איכפת למליונרים של עמק הסיליקון? הם לא נדרשים לטפל בפצועים ובהרוגים.
האפליקציה מבוססת על מיקום פיזי מדויק (GPS) כדי ליצור את מפת הפוקימונים של כל שחקן, וכך מאפשרת צילום מדויק של מגוון אתרים רגישים, כמו גם ריגול אחרי שחקנים מסוימים. האם הפכו משחקי הסמארטפונים שלנו לסיכון הבטחוני החמור בעולם כיום?
אין עוררין על כך שמלאכת חיפוש הפוקימונים דורשת מאיתנו, המשתמשים, לשחק באחריות. הבעיה המרכזית היא שהמשחק מיועד בעיקר לילדים ונוער, אוכלוסיה רגישה ופגיעה שההורים אינם יכולים לשלוט עליה כאשר היא יוצאת מן הבית ומתחילה לשוטט ברחבי העיר ומחוצה לה. כבר עכשיו ברור ש"פוקימון גו" אינו מתיישב כלל עם החזון המוצהר של גוגל (לארגן את המידע בעולם ולהפוך אותו לנגיש ושימושי), וכרגע נראה כמו תאונה מצערת של סטארט-אפ תאב-בצע שיצא מכלל שליטה.
המסקנה מן התאונות והאסונות של קיץ 2016 היא פשוטה: גוגל חייבת לדרוש מן החברה המפתחת, "ניאנטיק", להגביל באופן משמעותי את הפצת המשחק, לוודא שהמשתמשים הם בגירים בלבד, ולהתאים את המשחק למציאות כך שלא יגרום תאונות ואבידות. אם זה לא יקרה, גוגל ושותפותיה צפויות לעמוד בפני תביעות ייצוגיות של משפחות שכולות בכל רחבי העולם. בנוסף, מחוקקים במדינות רבות ייאלצו לדרוש מגוגל ומאפל לחסום את האפליקציה לחלוטין - כי מישהו חייב לקחת אחריות על המפלצת הפוקימונית הזו.
אף אחד לא צפה את ההצלחה של "פוקימון גו", משחק המציאות הרבודה ("אוגמנטד ריאליטי") שפיתח ג'ון האנק, מנכ"ל חברת "ניאנטיק" (Niantic), בשיתוף פעולה עם גוגל ונינטנדו. המטרה היתה להוציא את המשתמשים מן הבית, ולגרום להם לחפש פוקימונים ברחבי הרחוב, השכונה, העיר והעולם.
ספק רב אם האנק וחבריו המבריקים ידעו לחזות את התאונות הרבות שיגרום המשחק חסר האחריות שלהם. האנליסטים כבר צופים שחברת ניאנטיק צפויה להרוויח לפחות מיליארד דולר בשנה מן ההצלחה של "פוקימון גו", אבל היא לא תעניק פיצוי כספי לאף נער או נערה שירסקו את גולגלתם, ישברו רגל או יידרסו למוות בכבישים בריצה אחרי פוקימון שובב.
גוגל, ענקית החיפוש והפרסום שהיא גם חברה ציבורית המונפקת בבורסה, השקיעה 30 מליון דולר בפיתוח האפליקציה, וכעת מתכוונת לגרוף תשואה קיצונית על השקעתה. שורשיו של 'פוקימון גו' טמונים בגוגל, שם נולד הרעיון למשחק מבוסס-מיקום שנקרא "אינגרס" (Ingress). התשתית של התוכנה מתבססת על מאגרי המידע הגיאוגרפיים העצומים של 'גוגל מפות'. עם הזמן הוחלט להוציא את הסטארט-אפ החוצה מגוגל, כדי שיוכל להמריא בכוחות עצמו.
המשחק הושק רשמית ביולי 2016 ומהר מאוד פורסמו בתקשורת עשרות מקרים מזעזעים, המעידים על כך שהמשחק המהפכני לא רק משגע קטינים, אלא אפילו מצליח לערער את שיקול דעתם הבריא של אנשים מבוגרים, חלקם בעלי משפחות וכלי רכב. זאטוטים, נערים, בחורים, צעירים ומבוגרים מתרוצצים כמסוממים ברחובות ובכבישים, מטפסים על מתקנים, טובעים בים ונדרסים ללא הרף. זה כבר מפסיק להיות מצחיק, כאשר מבינים שהמשחק הלך מעבר להתמכרות רגילה, והשתלט באופן חריג על תודעתם של בני אדם עד כדי סיכון עצמי מובהק, כמעט כמו התאבדות.
פוקימון גו: מציאות רבודה ומסוכנת |
נכון, התמכרות למשחקי מחשב אינה תופעה חדשה. אך בעידן המציאות הרבודה, התוצאות המפחידות כבר נראות היטב בשטח, וקשה להתווכח עם הקורבנות. כל ילד שהתהפך עם אופניים או נפל לכביש, מחזק את התחושה שמישהו כאן במחלקת הפיתוח של "ניאנטיק" לא חשב עד הסוף על ההשלכות של מעשיו. לא רק שזה מסוכן ומיותר לשלוח נערים אל תוך מימי חוף אשדוד כדי לתפוס פוקימון ימי ולטבוע בדרך, אלא שזה כבר גובל בטירוף לגרום לאנשים להיכנס אל בתי קברות ומחנות ריכוז (אפילו אושוויץ-בירקנאו) כדי לתפוס יצורים וירטואליים ולזכות בפרסים חסרי חשיבות.
משתמשי "פוקימון גו" לא יושבים בבית ומשתמשים במנוע החיפוש של גוגל כדי לרכוש ידע או מיומנויות חדשות. הם משוטטים הרחק מהבית והרחק מן ההורים, מסתכנים ונפגעים בצורה פיזית קשה. חלק מהשחקנים מתאספים בכמויות גדולות ויוצרים מפגעים סביבתיים. שחקנים נואשים עולים על פסי רכבת ומסתכנים באסונות רכבת חמורים. ומה עושים בינתיים במשרדי גוגל? יושבים בצד ורק סופרים את הכסף דרך חנות האפליקציות העיוורת שלהם, "גוגל פליי".
בהולנד כבר דווח ב-28/7 על הרוג בן 21 בתאונת דרכים, שהמשחק היה פתוח ופועל בטלפון שלו. באינדונזיה, בכירי הממשל מגדירים את "פוקימון גו" בתור איום בטחוני לאומי. ביפן, המשחק יצר מספר תאונות דרכים וקטטות ברחובות, מיד עם יציאתו לשוק.
בישראל, נאלץ צה"ל להוציא איסור מוחלט על שימוש במשחק בבסיסי צה"ל. ברשות הלאומית לבטיחות דרכים התקבלו פניות של ישראלים מודאגים, שגילו פוקימונים מוחבאים בתוך כבישים עירוניים
כבישים בין-עירוניים, ואף בתוך המכונית שלהם. גם מד"א הוציאה הודעה חריגה בה נאמר כי אנשי מד"א "מביעים חשש ומזהירים את הציבור משימוש במשחק, זו תופעה מסוכנת שצוברת תאוצה". מנכ"ל מד"א, אלי בין, הצהיר: "לא ייתכן שילדים, בני נוער ומבוגרים יישאבו לתוך המשחק ויסכנו את חייהם על לא כלום". אבל מה איכפת למליונרים של עמק הסיליקון? הם לא נדרשים לטפל בפצועים ובהרוגים.
האפליקציה מבוססת על מיקום פיזי מדויק (GPS) כדי ליצור את מפת הפוקימונים של כל שחקן, וכך מאפשרת צילום מדויק של מגוון אתרים רגישים, כמו גם ריגול אחרי שחקנים מסוימים. האם הפכו משחקי הסמארטפונים שלנו לסיכון הבטחוני החמור בעולם כיום?
אין עוררין על כך שמלאכת חיפוש הפוקימונים דורשת מאיתנו, המשתמשים, לשחק באחריות. הבעיה המרכזית היא שהמשחק מיועד בעיקר לילדים ונוער, אוכלוסיה רגישה ופגיעה שההורים אינם יכולים לשלוט עליה כאשר היא יוצאת מן הבית ומתחילה לשוטט ברחבי העיר ומחוצה לה. כבר עכשיו ברור ש"פוקימון גו" אינו מתיישב כלל עם החזון המוצהר של גוגל (לארגן את המידע בעולם ולהפוך אותו לנגיש ושימושי), וכרגע נראה כמו תאונה מצערת של סטארט-אפ תאב-בצע שיצא מכלל שליטה.
המסקנה מן התאונות והאסונות של קיץ 2016 היא פשוטה: גוגל חייבת לדרוש מן החברה המפתחת, "ניאנטיק", להגביל באופן משמעותי את הפצת המשחק, לוודא שהמשתמשים הם בגירים בלבד, ולהתאים את המשחק למציאות כך שלא יגרום תאונות ואבידות. אם זה לא יקרה, גוגל ושותפותיה צפויות לעמוד בפני תביעות ייצוגיות של משפחות שכולות בכל רחבי העולם. בנוסף, מחוקקים במדינות רבות ייאלצו לדרוש מגוגל ומאפל לחסום את האפליקציה לחלוטין - כי מישהו חייב לקחת אחריות על המפלצת הפוקימונית הזו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה