ב-19 ביוני פירסם עמית סינגל (Amit Singhal), סמנכ"ל בכיר לענייני חיפוש, פוסט קצר, אותו פתח כך: "שמענו הרבה סיפורים מטרידים של 'פורנו נקמה': בן זוג לשעבר המבקש להשפיל אדם בפומבי על ידי פרסום תמונות פרטיות שלהם, או האקרים הגונבים ומפיצים תמונות מחשבונותיהם של הקורבנות. חלק מתמונות אלו מגיעים בסופו של דבר לאתרי 'סקסטורשן' (סחיטה מינית; א.ב.), המנסים להכריח את האנשים לשלם תמורת הסרת התמונות".
"בשבועות הרבים", הבטיח סינגל באדיבותו הרבה, "נעלה טופס שדרכו אנשים יוכלו להגיש בקשות". אילו בקשות? הסרת תכנים, "בדומה לדרך שבה אנו מטפלים בבקשות להסרת מידע אישי רגיש, כמו מספרי חשבון בנק, חתימות, שעשויים לצוץ בתוצאות החיפוש שלנו". כדי להוריד ציפיות, סינגל מבהיר ש"מדובר במדיניות צרה ומוגבלת".
מה גרם לאחד מן האנשים המכובדים ביותר בגוגל לפרסם דווקא עכשיו את ההודעה הזו? תופעת ה"פורנו נקמה" לחלוטין אינה חדשה. חוקר איטלקי תיעד אותה לראשונה ברשת, כבר בשנת 2000. עד שנת 2008 כבר היה מדובר בתופעה מתוקשרת.
ב-2010 התופעה זכתה לתשומת לב תקשורתית רבה במיוחד, בעקבות האתר של האנטר מור, "איז אניוון אפ?" (Is Anyone Up) שגרר גל פרסומים ואתרי חיקוי, שאיפשרו העלאת תכנים כאלו. בני זוג לשעבר ("אקסים"), בעיקר גברים מתוסכלים, מפיצים מאות אלפי תמונות עירום פוגעניות, ואולי אף מליונים, ברחבי הרשת כבר שנים. הדבר נעשה באתרים ייעודיים, רשתות חברתיות ואיפה לא. גוגל כמובן מסייע, בצורה עקיפה, להתחזקות התופעה.
 | |
| חיפוש בגוגל על המונח Revenge Porn |
גוגל, מסתבר, עלה מאוחר מדי על רכבת האיסורים וההגבלות. כבר בפברואר 2015, שינה אתר המדיה החברתית וקבוצות הדיון "רדיט" (Reddit) את מדיניות הפרטיות שלו, כך שלא יהיה ניתן לפרסם תוכן מיני ללא אישור של המצולמים. חודש אחר כך, קפץ "טוויטר" על הטרנד, והוסיף כללים חדשים האוסרים על תוכן מסוג 'פורנו נקמה', שפורסם ללא הסכמה מפורשת. פרסום תוכן אסור עשוי להוביל לסגירת חשבון טוויטר.
18 מדינות בארה"ב כבר חוקקו חוקים פליליים למאבק בתופעת ה'פורנו נקמה'. בעלי אתרים המנהלים מאגרים של תמונות וסרטונים כאלו, מצאו את עצמם במעצר, חקירה ומול כתב אישום. רוב הקורבנות של התופעה הן נשים, שלעתים נדרשות לשלם סכומים גבוהים במיוחד כדי שהתוכן יוסר, אך אף אתר לא מבטיח להן שהתוכן לא יועבר לאתר נוסף ב"רשת" המתוחכמת הזו. בפברואר 2014 פסק בית משפט בטקסס סכום של חצי מליון דולר לאישה מהעיר יוסטון, שתבעה חבר-לשעבר שלה על פרסום תמונות וסרטוני עירום.
כיום כבר אין ספק, שלא מדובר רק בתוכן מכוער ומזיק, שראוי להיכלל בתוך "הזכות להישכח", אלא שכל אתר המשתף פעולה עם "פורנו נקמה" הוא בעצם גורם פלילי שחשוף לפעולה תקיפה מצד כוחות אכיפת החוק. החדירה המדהימה של מכשירי הסמארטפון לכל חלקי החברה, במיוחד בקרב בני-נוער, הפכה את התופעה למגיפה של ממש. עצוב ש"גוגל" נגרר אחרי אתרים אחרים, באיחור רב ביותר, כאילו הוא נאלץ לטפל בעניין ממש בניגוד לרצונו. האם בגוגל לא עובדות נשים שנפגעו מן התופעה כבר לפני 5 שנים? האם הנהלת גוגל אינה קשובה אפילו לעובדים שלה?
ההודעה של עמית סינגל, בבלוג המדיניות הציבורית של גוגל, למעשה אינה מבטיחה עדיין שום דבר לקורבנות. טופס הבקשות עדיין לא פורסם. גוגל לא פירטה כמה זמן ייקח לעבד כל בקשה. גוגל לא הסבירה מהם הקריטריונים לבחינת כל בקשה. גוגל גם לא הבטיחה אפילו לקרוא כל בקשה. לא ברור אם הטופס יוגבל לאיזורים גיאוגרפיים מוגבלים. גם לא בטוח שאם עצם ההבטחה להתחיל לטפל בתופעה, תמנע מקורבנות ונפגעות שונות לתבוע את גוגל על רשלנות.
במילים פשוטות מאוד - גוגל עושה מעט מדי ומאוחר מדי, בבואה להגן על האנשים החלשים ביותר בחברה. במקום להמציא מכוניות שנוהגות בעצמן, פרויקט יקר ומסובך שנדמה שאף אחד לא מצפה דווקא מגוגל להתעסק איתו, נראה כאילו גוגל שכחה מהם עסקי הליבה שלה, מה מצפה ממנה הציבור הרחב, ומהי האחריות הגדולה המוטלת על ענק החיפוש הגלובלי, במיוחד לאור העובדה שהחברה מרוויחה כל כך הרבה כסף מחדירת הסמארטפונים לכל פינה בחיינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה