בצעד מגוחך נוסף, החליט השב"כ לשכתב את ההיסטוריה. החשוד בפיגוע דריסה בת"א ב-15/5/11, איסלם איברהים עיסא, תושב כפר קאסם בן 22, הפך ל"אסור פרסום" יממה לאחר שפורסמו שמו ותמונתו בכל רחבי העולם.
תוצאות חיפוש בגוגל על "אסלאם איברהים עיסא" |
העמוד שמופיע בתוצאות החיפוש כבר צונזר ושוכתב, ממש כפי שצפה ג'ורג' אורוול בספרו "1984". כלי התקשורת מפרסמים את המידע, ואז באים סוכנים חשאיים ודורשים הסתרת מידע מן הציבור? למה לא להטיל צו איסור פרסום על האירוע כולו, כך שהציבור הישראלי לא יוכל לדעת שהיה בכלל פיגוע? כיצד בכלל ניתן להסתיר מן העולם את שמו ותמונתו של חשוד באירוע דריסה פלילי-לאומני?
השב"כ צירף לצו איסור הפרסום גם מעצר ל-3 ימים בלי אפשרות לראות עו"ד. ניתן לראות כי צו איסור הפרסום הוא רק צעד אחד מבין כמה, שמטרתם בידוד החשוד מן העולם. פרקליטו של החשוד אמר, ובצדק רב: "השב"כ הוציא צו המונע ממני להיפגש עם מרשי במשך שלושת הימים הקרובים. אני מקווה שהצו יוסר ואוכל להיפגש איתו ולשמוע את גרסתו האמיתית בהקדם". זוהי הפרה בסיסית של זכויות החשוד - כל חשוד, בלי הבדל דת, לאום ומין.
ב-ynetnews לא הספיקו עדיין להסתיר את השם:
The truck driver, 22-year-old Aslam Ibrahim Isa, from Kfar Kassem, was arrested and taken in for questioning, where he vehemently claimed that he did not set out to perform a terror attack, but rather simply lost control of the vehicle, after one of its tires blew.
בכתבה אחרת של ynetnews יש שם קצת אחר:
The family of a 23-year-old Kfar Kassem resident, Islam Ibrahim Issa, strongly denies his involvement in a terror attack in Tel Aviv on Sunday. "He was probably tired," a relative told Ynet.
תמונתו של איסלאם איברהים עיסא נמצאת עדיין על שרתי ynet, ולא במפתיע.
הטלת צו איסור פרסום לאחר שהפרסום כבר יצא לדרך במלוא העוז, במובן של "שיכתוב ההיסטוריה", היא ללא ספק איוולת מקאברית - במיוחד כאשר צו איסור הפרסום אינו תקף לגבי התקשורת הבינלאומית, המגלה עניין רב בסיפורו של צעיר מוסלמי המבצע פיגוע בישראל. הציבור זכאי לדעת מי האיש, ולראות את תמונתו.
אין שום אפשרות משפטית לשכתב את ההיסטוריה ולמחוק מהם את שמו של החשוד, במיוחד לאור הפרופיל התקשורתי האדיר של האירוע - על רקע יום הנכבה. לא משנה מי אתה, מה אתה ומה אתה חושב על פוליטיקה וביטחון - בעידן גוגל לא ניתן לעצור פרסום שמו ותמונתו של אדם מפורסם כל כך, כאשר כל סוכנויות החדשות הבינלאומיות עוסקות בנושא בהרחבה.
בפרשת הטבח בכפר קאסם (29/10/56) ניסה בן-גוריון להסתיר את הטבח מן הציבור בעזרת הצנזורה הצבאית. זה לא עבד: חברי כנסת ניצלו את חסינותם וסיפרו על האירוע בכנסת. עכשיו, 55 שנה אחר כך, מנסה השב"כ לעשות דבר דומה, הפעם באמצעות בית המשפט.
יש ליטול מן השב"כ כל אפשרות חוקית להטיל צוי איסור פרסום בכל נושא שהוא, בכל נסיבות שתהיינה, בכל תקופה בעתיד. השב"כ לא יכול לפגוע בחופש הביטוי, כיוון שבכל פעם שהוא עושה זאת - הוא הופך את מדינת ישראל למקום אפל, מסוכן ומגוחך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה