הסתמכות גדולה מדי על תוצאות טובות ב"גוגל" עלולה להפוך לבומרנג דיגיטלי; קחו לדוגמה את יוסף שניידר, הבעלים של "המרכז הישראלי לממציאים", שהכניס לאתר שלו תוצאות חיפוש שחושפות אותו בתור נוכל סדרתי
באוקטובר 2009 התפוצצה פרשת "שיטת שניידר" - חשד להונאה בחברה המכונה "המרכז הישראלי לממציאים בשיטת שניידר". יוסף שניידר, מייסד החברה, נעצר על ידי המשטרה בעקבות חקירת מפלג הונאה שהחלה לאחר שידור תחקיר "כולבוטק". שניידר חשוד בגניבת מליוני שקלים בסדרת של מעשי הונאה נגד ממציאים רבים, וגניבה גדולה משותפו לעסקים אביב צידון, שתפקידו בפרשה עדיין לא ברור.
לפני תחקיר "כולבוטק" נהנה שניידר ממוניטין סביר, ככל הנראה.
אין דרך אחרת להסביר מדוע באתר הרשמי של "המרכז הישראלי לממציאים" הוא הכניס תחת המדור "כתבו עלינו" את הקישור הבא: "תוצאות מגוגל".
תוצאות מגוגל הן חיה דינמית - לעתים מחמיאות, לעתים מביכות. במקרים קיצוניים, הן עשויות לייצר תדמית כה טובה עד שאדם יכול לקבל הצעות עסקיות משלל גורמים מכובדים -- אך גם לחשוף תרמיות ולמוטט אדם עד למצב שבו הקריירה שלו מגיעה לסופה המר. לעתים, תוצאות חיפוש חושפניות במיוחד מסתיימות בבית הסוהר.
בתקופה שלפני תחקיר "כולבוטק", שניידר נהנה מתוצאות חיפוש טובות עליו. ממציאים שעשו חיפוש על שמו קיבלו כתבות יח"צנות (הכתבה "רב של ממציאים" מאת אסף מליחי ב-ynet, היא דוגמה טובה), שהושפעו בין השאר מהשתתפותו בתוכנית "הכרישים", וסיפורים יפים על השתתפותו בכנסי ממציאים. כך חי שניידר מתדמית שיצר לעצמו: אדם כריזמטי ומוכשר, המסייע לממציאים לעשות כסף. תדמית זו השתקפה במנועי חיפוש כמו גוגל.
אלא שלאחר תחקיר "כולבוטק", ובמיוחד לאחר מעצרו המתוקשר - השתנו לרעה תוצאות החיפוש, ובמהירות גדולה מכדי ששניידר עצמו יספיק להבחין בכך. ייתכן שהאתר שלו כבר לא מנוהל באופן שוטף, מפני שהעסק "המרכז הישראלי לממציאים בשיטת שניידר" למעשה נמצא בתהליך של קריסה לאחר מעצרו של שניידר. מכל מקום, אחת מתוצאות החיפוש עליו, המופיעה פיזית בתור "מסגרת" (Frame) באתר שלו, נראית כך:
אף מנהל שפוי לא יאפשר מצב שבו באתר הרשמי של הארגון שלו יופיע שם הארגון ולצידו הכיתוב "הבלוף הגדול", כאשר מנהל הארגון מכונה "פרי באושים", אשר "תרמית והונאה יסודו".
אף מנהל גם לא ירצה לחשוף באתר הבית שלו את העובדה שהוא נחשד בהונאת מליונים:
תוצאת חיפוש נוספת מאותו עמוד הגיעה מפורום שבו דובר על התארגות נפגעים להגשת תביעה משפטית נגד שניידר. תוצאת חיפוש נוספת שולפת תביעות משפטיות שכבר החלו נגד שניידר (מאתר "תקדין"). לחיצה על הקישור "לעמוד הבא" בתוצאות גוגל אף מביאה ידיעות חדשותיות על מעצרו של שניידר.
הנה למשל צילום מסך מוגדל של עמוד התוצאות כפי שהופיע בתאריך פרסום פוסט זה.
ואם זה לא מספיק, הנה צילום מסך מוגדל של עמוד התוצאות השני, עם כתבות על המעצר.
הלקח הוא לא לסמוך יותר מדי על גוגל. קישור ישיר לתוצאות חיפוש בגוגל, המשתנות באופן תדיר (לטוב ולרע) הוא למעשה הימור - על השם הטוב שלך, על תדמית הארגון שלך, ועל החיים שלך באופן כללי. הסתמכות מוחלטת על גוגל בתור כלי לניהול מוניטין היא למעשה בומרנג דיגיטלי.
באוקטובר 2009 התפוצצה פרשת "שיטת שניידר" - חשד להונאה בחברה המכונה "המרכז הישראלי לממציאים בשיטת שניידר". יוסף שניידר, מייסד החברה, נעצר על ידי המשטרה בעקבות חקירת מפלג הונאה שהחלה לאחר שידור תחקיר "כולבוטק". שניידר חשוד בגניבת מליוני שקלים בסדרת של מעשי הונאה נגד ממציאים רבים, וגניבה גדולה משותפו לעסקים אביב צידון, שתפקידו בפרשה עדיין לא ברור.
לפני תחקיר "כולבוטק" נהנה שניידר ממוניטין סביר, ככל הנראה.
אין דרך אחרת להסביר מדוע באתר הרשמי של "המרכז הישראלי לממציאים" הוא הכניס תחת המדור "כתבו עלינו" את הקישור הבא: "תוצאות מגוגל".
תוצאות מגוגל הן חיה דינמית - לעתים מחמיאות, לעתים מביכות. במקרים קיצוניים, הן עשויות לייצר תדמית כה טובה עד שאדם יכול לקבל הצעות עסקיות משלל גורמים מכובדים -- אך גם לחשוף תרמיות ולמוטט אדם עד למצב שבו הקריירה שלו מגיעה לסופה המר. לעתים, תוצאות חיפוש חושפניות במיוחד מסתיימות בבית הסוהר.
בתקופה שלפני תחקיר "כולבוטק", שניידר נהנה מתוצאות חיפוש טובות עליו. ממציאים שעשו חיפוש על שמו קיבלו כתבות יח"צנות (הכתבה "רב של ממציאים" מאת אסף מליחי ב-ynet, היא דוגמה טובה), שהושפעו בין השאר מהשתתפותו בתוכנית "הכרישים", וסיפורים יפים על השתתפותו בכנסי ממציאים. כך חי שניידר מתדמית שיצר לעצמו: אדם כריזמטי ומוכשר, המסייע לממציאים לעשות כסף. תדמית זו השתקפה במנועי חיפוש כמו גוגל.
אלא שלאחר תחקיר "כולבוטק", ובמיוחד לאחר מעצרו המתוקשר - השתנו לרעה תוצאות החיפוש, ובמהירות גדולה מכדי ששניידר עצמו יספיק להבחין בכך. ייתכן שהאתר שלו כבר לא מנוהל באופן שוטף, מפני שהעסק "המרכז הישראלי לממציאים בשיטת שניידר" למעשה נמצא בתהליך של קריסה לאחר מעצרו של שניידר. מכל מקום, אחת מתוצאות החיפוש עליו, המופיעה פיזית בתור "מסגרת" (Frame) באתר שלו, נראית כך:
אף מנהל שפוי לא יאפשר מצב שבו באתר הרשמי של הארגון שלו יופיע שם הארגון ולצידו הכיתוב "הבלוף הגדול", כאשר מנהל הארגון מכונה "פרי באושים", אשר "תרמית והונאה יסודו".
אף מנהל גם לא ירצה לחשוף באתר הבית שלו את העובדה שהוא נחשד בהונאת מליונים:
תוצאת חיפוש נוספת מאותו עמוד הגיעה מפורום שבו דובר על התארגות נפגעים להגשת תביעה משפטית נגד שניידר. תוצאת חיפוש נוספת שולפת תביעות משפטיות שכבר החלו נגד שניידר (מאתר "תקדין"). לחיצה על הקישור "לעמוד הבא" בתוצאות גוגל אף מביאה ידיעות חדשותיות על מעצרו של שניידר.
הנה למשל צילום מסך מוגדל של עמוד התוצאות כפי שהופיע בתאריך פרסום פוסט זה.
ואם זה לא מספיק, הנה צילום מסך מוגדל של עמוד התוצאות השני, עם כתבות על המעצר.
הלקח הוא לא לסמוך יותר מדי על גוגל. קישור ישיר לתוצאות חיפוש בגוגל, המשתנות באופן תדיר (לטוב ולרע) הוא למעשה הימור - על השם הטוב שלך, על תדמית הארגון שלך, ועל החיים שלך באופן כללי. הסתמכות מוחלטת על גוגל בתור כלי לניהול מוניטין היא למעשה בומרנג דיגיטלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה