איפה גוגל אירן, גוגל סוריה, גוגל צפון-קוריאה?

"מדינות ציר הרשע", כפי שהן נקראות ע"י ג'ורג' בוש, הן כפי הנראה גם מדינות ציר הרשע של גוגל, מנוע החיפוש הגדול והחזק בהיסטוריה. אין הסבר אחר לעובדה שנכון לסוף 2007, אין לנו גוגל אירן, או גוגל סוריה, או גוגל צפון קוריאה. "גוגל עירק" נוספה באפריל 2011.

ברשימת השפות והמדינות של גוגל מופיעות מדינות איזוטריות רבות, כאלו שלא תבקרו בהן לעולם: גוגל מיקרונזיה חי וקיים; גוגל איי קוק פועל במרץ; גוגל סעודיה אינו מוזנח; גוגל מזרח טימור משרת את הטימורים היטב. אבל משום מה, 23 מליוני אזרחים צפון-קוריאנים לא זוכים להתייחסות מצד גוגל, בעוד הדרום-קוריאנים קיבלו כבר את הגוגל שלהם. 

רק באפריל 2011 הואילה בטובה גוגל העולמית להכליל את תוניסיה ברשימת המדינות שלה (google.tn).

27 מליון עירקים נאלצו לחכות עד הודעתה של גוגל, באפריל 2011, לפיה פתחה סוף-סוף את גוגל עירק (google.iq) לגולשיה של המדינה שהותקפה פעמיים על ידי ארה"ב.

איזו סיבה יש לגוגל לפתח את גוגל פרסית, מנוע חיפוש בשפה אותה דוברים 70 מליון איראנים, ובאותה נשימה לבחור שלא לאכלס את הדומיין google.ir שעליו נאבקה גוגל בשנת 2005 (וזכתה)?

זה לא שגוגל מזניחה ישויות ערביות זעירות ביותר, כגון הרשות הפלשתינאית שגבולותיה עדיין אינם ברורים. באוגוסט 2009 הושק גוגל השטחים הפלשתינאים (שימו לב: זה לא "גוגל פלשתין"). השקה זו רק הדגישה את היעדרותן של מדינות חשובות בהרבה.

אפשר לפתח בקלות מגוון רחב של תיאוריות קונספירציה סביב הבחירה של גוגל ("אל תהיו רשעים") שלא לאפשר לאזרחי סוריה לחפש בגוגל משלהם. אז בסדר, הממשלה הסורית תומכת בחיזבאללה, אבל 20 מליון סורים הם שוק שאפשר לוותר עליו? אם גוגל יודע לקרוא יידיש או זולו, מה הבעיה לתמוך רשמית בשפה הלאומית של סוריה - ערבית, בשם אללה?

בעמוד השפות והמדינות של גוגל מצויין כי "אם אתה לא רואה את השפה שלך כאן, אתה מוזמן לעזור לגוגל ליצור אותה ע"י התנדבות להיות מתורגמן". האופציה הזאת לא קיימת למשתמשים שאינם רואים את המדינה שלהם מיוצגת בגוגל. אף סורי, עירקי, צפון-קוריאני או איראני לא יכולים להתנדב כדי ליצור את האתרים הנעדרים הבאים: גוגל אירן, גוגל סוריה, גוגל צפון-קוריאה. אבל האזרחים הללו לא אשמים שהשלטון שלהם הוא דיקטטורי, אלים ובדלני.

ייתכן שמדינות עוינות כמו אלו בהנהגת בשאר אסד, אחמדי-ניג'אד או קים ג'ונג-איל, חוסמות לעתים את הגישה לחלק מן השירותים והקישורים של גוגל. ייתכן שהן אפילו מטרפדות בצורה אקטיבית את הספיידרים של גוגל, ומסרבות לאנדקס את אתרי הממשל והצבא שלהן במנוע החיפוש הכל-כך-אמריקני הזה. זו עדיין לא סיבה להימנע מלהקים מנוע חיפוש בכל מדינה בעולם, בלי אפלייה כלשהי, במסגרת המוטו השחוק של גוגל "לארגן את המידע בעולם ולהפוך אותו לזמין".

נקודת-אור אחת אפשר לראות בסיפור הזה: קובה, אחת ממדינות ציר הרשע ע"פ בוש, לא זוכה להתעלמות מחפירה כמו שלוש עמיתותיה לרשימה השחורה. גוגל קובה נושם עצמונית - ואולי זה סימן שאם גוגל רוצים, גוגל עושים. אחרי הכל, כמה מאיתנו באמת יודעים או זוכרים שקובה בכלל נכללה באותה קטגוריה מופרכת, של ציר הרשע הבדיוני?