דו"ח ועדת וינוגרד: חסוי בפני מנועי חיפוש

אתר ועדת וינוגרד אינו ידידותי למנועי חיפוש, ולכן שני דו"חות הוועדה נשארו "חסויים" בפני מנוע חיפוש ישראלים כמו גוגל, וואלה וכמובן מיקרוסופט


הציבור המעוניין לקרוא את דו"ח ועדת וינוגרד לא יוכל לעשות זאת בעזרת חיפוש פשוט באינטרנט. שני חלקי הדו"ח אמנים זמינים להורדה בפורמט פי-די-אף (pdf) של אדובי (adobe), אבל בגלל קידוד שגוי, מנועי חיפוש לא יכולים לסרוק את שני הדו"חות (דו"ח הביניים החלקי מאפריל 2007, והסופי מינואר 2008).


מעבר לשימוש בפורמט בעייתי (pdf) שאינו זמין בהכרח לציבור הגולשים הרחב (דורש הורדה והתקנה), תמוה מאוד שבאתר ועדת וינוגרד אין גרסת html נגישה לקריאה מקוונת, סריקה לפי נושאים וחיפוש טקסטואלי חיצוני.


בגלל גודלו של הדו"ח (629 עמ'), מורכבותו וכמות פרקיו, היה חשוב להציג בפני הגולשים אפשרות חיפוש קלה לאיתור מונחים מרכזיים (אולמרט, פרץ, חלוץ, נסראללה, העורף, בנת ג'בייל, קרית שמונה, קטיושות וכו'). זה לא נעשה, ורק מתי-מעט יודעים שניתן לערוך חיפוש פנימי במסמך בעזרת תוכנת "אדובי רידר".


האמריקנים, למשל, הבינו כבר ב-1998 שצריך להכין דו"ח קריא וקל לציבור הרחב. באותה שנה התפוצץ דו"ח קנת סטאר (פרשת מוניקה לוינסקי) והפך לאחד המסמכים הפופולריים ביותר באינטרנט. גם אצלנו יש קומץ דוגמאות טובות: ד"וח ועדת זיילר לחקירת אסון ורסאי, דו"ח ועדת אור -- שניהם פורסמו באינטרנט בפורמט קריא, מחולק לפרקים ומקושר-היטב. הוועדה לבדיקת בתי הדין לעבודה, לעומת זאת, גם היא הסתפקה ב-pdf בלתי מספק.

נגישות הציבור למסמך דיגיטלי בצורתו הפשוטה והברורה ביותר (html) היא זכות יסודית בעידן חופש המידע, ובמיוחד בתחום חופש החיפוש. הסיבה פשוטה: מנועי חיפוש אוהבים מידע היררכי ומסודר, מחולק לפרקים, תתי-פרקים, כותרות ופסקאות, מקושר פנימית וחיצונית, הנעזר בתפריטים ואינדקסים הבנויים לפי סטנדרטים בינלאומיים. זאת הדרך הבדוקה והמוכחת להשיג מידע בצורה זריזה באינטרנט.

זאת גם הסיבה ש"ויקיפדיה" היא אחד מעשרת האתרים הפופולריים והמועילים ביותר באינרנט כיום. ויקיפדיה מארגנת את המידע בדיוק בדרך שבה האינטרנט תוכננה, ומנועי חיפוש רק משרתים את האדריכלות הבסיסית של הרשת.


לכן הדבר הנכון לעשות היה לפרסם את שני דו"חות הוועדה בטקסט רגיל (html), להציג כל תת-פרק בדף אינטרנט נפרד, להציג קישורים נוחים לכלי פרקי הדו"ח, ולאפשר לכל גולש לערוך חיפוש חופשי בכל תוכן המסמך, על מגוון פרקיו ועמודיו. מכיוון שזה לא נעשה, מתעורר ספק רב אם הדו"ח יועד לציבור הרחב, או שתוכנן מלכתחילה כמסמך פנימי -- אולי אפילו חסוי -- עבור הממשלה ופקידיה.