מיקרוסופט הטעתה גולשים על חשבון וואלה ונענע

מיקרוסופט עלתה עם קמפיין חדש ב"גוגל" להוטמייל בישראל, אבל הסתבכה בטעות שעלולה לעלות לה בתביעה משפטית: כאשר מחפשים את שירותי הדואל של נענע ושל וואלה, המודעה של מיקרוסופט מטעה את הגולש לחשוב שהוא יגיע אליהם דרך הוטמייל; צילומי מסך מצורפים להלן

סוף עידן הקישורים הממומנים - מעכשיו פשוט 'מודעות'

אחרי 10 שנות בלבול גולשים גלובלי, ביטלה גוגל סופית את הכיתוב האנגלי "קישורים ממומנים" (sponsored links) המוצג ליד מאות מליוני הפרסומות המופיעות בעמודי תוצאות החיפוש; מעכשיו יהיה כתוב שם 'פרסומות'; השינוי הוטמע קודם בשפה האנגלית (Ads), ובינואר 2011 השתנה הכיתוב ל"מודעות" בעברית

לידתם של הקישורים הממומנים: 1998

מתי נולדו הקישורים הממומנים? רבים עדיין מאמינים שהיה זה גוגל אשר המציא את השיטה, באמצעות השקת מערכת "אדוורדז" בתחילת שנות האלפיים. זהו עדיין אחד המיתוסים הרווחים (והשגויים) בנוגע למהפכנותו של גוגל ומודל הפרסום שממנו הוא שואב 99% מהכנסותיו, המכונה בקיצור PPC - תשלום לפי קליק.

מיתוסים שהגיע הזמן להפריך לגבי פרסום בגוגל

פורסם במקור ב-19/10/2006

המאמר של לירון רוז תחת הכותרת "פרסום אתרים בגוגל" הקפיץ אותי קצת.

זה נכון שהתחום שלנו מתעדכן מהר, אבל כל כתבה באינטרנט חיה לנצח, ולכן ממשיכה להטעות רבים וטובים, במיוחד אם קרו מאז תהפוכות רבות בענף החיפוש.

והנה מה שכתב מר רוז:

"היתרון העיקרי של ה PPC על פני השיטה האורגנית הוא זמינות ומיידיות - ניתן להעלות קמפיין ראשוני לאוויר תוך פחות משעה"

• לא מדויק. מי שמעלה קמפיין לאוויר תוך שעה, כנראה ייכשל. העבודה על קמפיין במנועי חיפוש, כיום, לוקחת הרבה יותר זמן, בעיקר בגלל התחרות העזה וריבוי המפרסמים. המילים הברורות-מאליהן הפכו זירת התכתשות, וצריך לחשוב מחוץ לקופסה. גם הדרישות של מנועי החיפוש עלו בתקופה האחרונה, והם מבקשים מן המפרסמים לעבוד יותר קשה על ניהול הקמפיין בשביל לא לפגוע במוניטין (ובמחיר המניה) של הנהלת המנוע.

"בקמפיין PPC אין חשיבות למספר קישורים, איכות קישורים, כותרות, תכני הדפים Pagerank ועוד פרמטרים קריטיים ל SEO"

• לא נכון. גוגל, למשל, מפעיל את רובוט adsbot (אדסבוט), הסורק את תכני האתר המפרסם, בודק את הרלוונטיות, את הטקסטים, את הקישורים ואת המוניטין של האתר עצמו ברשת. הרובוט כבר הולך מעבר לדף המקושר, ובודק גם את שאר האתר של המפרסם. תוצאות הסריקה משפיעות על "ציון האיכות" של המפרסם, ומשפיע על מיקומו באופן מובהק. כיום, גם קישורים ממומנים נבחנים בזכות מגדלת -- אמנם לא באותו תיחכום של התוצאות הטבעיות, אבל גם לא רחוק כל כך.

"מיקום מודעת ה PPC שלכם בגוגל נקבע על ידי שני פרמטרים בלבד...הסכום המקסימאלי שאתם מוכנים לשלם על כל קליק...(ו)יחס ההקלקה של המודעה"

• לא נכון. גוגל, למשל, פיתח את "ציון האיכות" (Quality Score) שהוא שיקלול די מתוחכם של תוצאות סריקת העמוד (ע"י רובוט אדסבוט), ביחד עם שיעור ההקלקה (CTR או שק"ל), ועם משקל נמוך לגובה ה'ביד' שלכם. יש משקל גם לתקציב היומי - גוגל מעדיף את אלו שמוציאים הרבה כסף בכל יום, דהיינו אלו שיש להם ארנק גדול.

"שיפור טקסט המודעה מהווה גורם קריטי בכל ניסיון להגדיל את התנועה מהמודעה"

• לא מדויק. לא רק שיפור טקסט המודעה מהווה גורם קריטי, אלא גם כמות המודעות החלופיות בכל קבוצת מודעות. גוגל מעדיף מפרסמים שמשקיעים זמן ומאמץ בכתיבת מספר מודעות שונות בכל קבוצה, כך שהוא יוכל לבחור מהן את הטובה ביותר על ידי רוטציה (סיבוב) ובדיקה סטטיסטית לגבי המוצלחת שביניהן. לכן, גם מודעה אידיאלית אינה יכולה להתחרות בקבוצה של מודעות טובות עם רוטציה פנימית.

"הפונט העברי גוזל 2 תווים לכל אות עברית והמשמעות היא שהמודעות העבריות הן קצרות יותר"

• לא נכון. זה היה נכון לפני כמה שנים בגוגל, אבל כיום זה כבר לא כך. גוגל קיבל משוב מן הגולשים ופתר את הבעיה עבור המשתמשים בעברית. כיום ניתן לדחוף 25 תוים בכותרת ו-35 תוים בכל שורת מודעה. חבל שהמאמר של לירון רוז לא עודכן.

"מספר רעיונות להגדלת כמות מילות החיפוש...שימוש בכלים ושירותים ייעודיים, למשל Wordtracker"

• לא מדויק. דווקא וורד-טראקר לא עובד בעברית. למעשה, אין כיום כלי יעיל באמת לאיתור מילות מפתח בעברית, בוודאי לא בהשוואה למצב באנגלית. את המצב הזה יוכלו לפתור מנועי חיפוש קטנים ועצמאיים כמו תפוז או נענע, שיכולים לחתום על הסכם עם חברה חיצונית שתיצור כלי שכזה.

גילוי נאות, או: מדוע צריך להפסיק לעבוד על משתמשים במנועי חיפוש

[פורסם במקור ב-29/10/06, בבלוג הישן]

יש מנועי חיפוש בישראל שמצפים מן הגולש לדעת אנגלית כדי לגלוש בהם.
העובדה שחלקים גדולים באוכלוסיה אינם יודעים מילה אחת באנגלית (ילדים, עולים חדשים, ערבים, חרדים, קשישים) - אינה מעניינת אותם.