באוקטובר 2026 נחשף כי גוגל פינתה שטחי יער עצומים בצפון פינלנד, במסגרת הכנות להקמת מרכזי נתונים (Data Centers), וכי הרשויות הפיניות הורו לה להפסיק חלק מעבודות ההכנה בשל חשש להפרת הליכי התכנון והערכת ההשפעה הסביבתית. 🌲
בספטמבר 2026 הודיעה גוגל על השקעה עצומה בתשתיות מחשוב ובינה מלאכותית בפינלנד, בהיקף של כ-13 מיליארד אירו. במסגרת התוכנית החברה מתכוונת להקים ולהרחיב מרכזי נתונים (Data Centers) בכמה אזורים במדינה זו.
פינלנד אטרקטיבית במיוחד עבור חברות טכנולוגיה מסוג זה: האקלים הקר מאפשר להפחית את עלויות הקירור של השרתים, המדינה נהנית מיציבות פוליטית ותשתיות חשמל מפותחות, והיא מציעה שטחים נרחבים להקמת מתקנים.
אלא שהשאיפה להקים תשתיות מחשוב במהירות הפכה לפרשה סביבתית ומשפטית משמעותית.
לפי דיווח של אתר הטכנולוגיה Data Center Dynamics, גוגל פינתה כ-330 הקטרים של יער באזור Muhos שבצפון פינלנד. מדובר בשטח של כ-3.3 קילומטרים רבועים.
לפי הערכת אנשי הארגון הפיני להגנת הטבע, Suomen luonnonsuojeluliitto, נכרתו בשטח זה כ-250 אלף עצים.
🌲 מדוע הכריתה נחשבת לבלתי חוקית?
הסיפור אינו פשוט כמו כריתת עצים רגילה לצורך בנייה. על פי הדיווחים בפינלנד, כאשר מתוכננת הסרה קבועה של יער בשטח העולה על 200 הקטרים, נדרש הליך הערכת השפעה סביבתית (Environmental Impact Assessment).
הטענה המרכזית נגד גוגל היא שהחברה החלה בכריתת היער ובהכשרת הקרקע עוד לפני שהושלם ההליך הנדרש. הארגון הפיני להגנת הטבע התריע כי החברה פעלה באופן שאינו עולה בקנה אחד עם החוק, וכי היקף העבודות חרג מהשלב שבו ניתן היה לבצע אותן. העבודות כללו לא רק כריתת עצים אלא גם הסרת שכבת הקרקע העליונה, סלילת דרכים ושינויים במערכות הניקוז.
חשוב לציין שהחברה הציגה עמדה אחרת: גוגל טענה כי הכריתה בוצעה בהתאם להבנתה את חוקי היער בפינלנד, וכי היא פעלה בשיתוף הרשויות המקומיות.
הפרשה אינה מסתכמת באתר Muhos. באתר נוסף באזור Otanmäki, הסמוך לעיר Kajaani, נכרתו לפי הערכת הארגון להגנת הטבע כ-150 אלף עצים נוספים. כלומר, אם מחברים את שתי ההערכות, מדובר בכ-400 אלף עצים שנכרתו במסגרת שני פרויקטים של גוגל.
היקף הפגיעה בשטחי היער בשני האתרים מגיע ליותר מ-500 הקטרים. לפי Yle, באזור Muhos לבדו פונו כ-330 הקטרים, ובאזור Kajaani מעט פחות מ-200 הקטרים.
🌲המשטרה הפינית פותחת בחקירה פלילית
ב-29 באוקטובר 2026 הודיעה משטרת אולו (Oulu) כי פתחה בחקירה פלילית בנוגע לעבודות שבוצעו באתר Muhos.
החשד הנחקר הוא לגרימת נזק סביבתי (Environmental Damage).
אלא שכאן יש פרט חשוב: החקירה אינה עוסקת רק בכריתת העצים. המשטרה בודקת גם ליקויים אפשריים בעבודות הניקוז ובניהול המים באתר. לפי המידע הראשוני של הרשויות, קיימים חששות בנוגע לאופן שבו טופלו המים והקרקע במהלך הכשרת השטח.
הרשויות אף הביעו חשש מיוחד מפני השפעות על מקורות המים המקומיים, בין היתר בגלל נוכחות של סלעים המכילים מינרלים שעלולים לגרום להחמצת מים ולעלייה בריכוז המתכות בהם בעקבות עבודות חפירה וניקוז.
על פי הדיווח של Yle מ-29 באוקטובר, החקירה צפויה להימשך זמן רב, והמשטרה מקווה להשלים אותה במהלך 2027.
גם סוכנות הידיעות הבינלאומית Reuters דיווחה על פתיחת החקירה. לפי הדיווח, הרשויות בודקות אם הופרו הוראות חוק המים הפיני ואם נגרם נזק סביבתי. הרשעה עשויה להוביל, בין היתר, לקנס תאגידי.
🌲תגובת גוגל: התנצלות - בלי להודות בביצוע עבירה כלשהי
ב-14 באוקטובר התייחס לראשונה בהרחבה לפרשה מנהל גוגל בפינלנד, אנטי ירווינן (Antti Järvinen). הוא הביע התנצלות על המצב שנוצר ואמר כי החברה מצטערת על הפרשה.
עם זאת, הוא לא הודה שהחברה הפרה את החוק. לטענתו, גוגל פעלה על סמך הבנתה את דרישות החקיקה הפינית באותה עת, ובשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות ועם אנשי מקצוע. החברה גם הודיעה כי היא מתכוונת לציית להוראות הרשויות ולהפסיק את העבודות הרלוונטיות.
🌲זו לא הפעם הראשונה
לפי דיווח נוסף של Yle מ-20 באוקטובר 2026, החברה הבת של גוגל ביצעה בשנים 2018-2019 כריתת עצים עודפת באזור Hamina, שם פועל מרכז הנתונים הוותיק של החברה. על פי הממצאים שפורסמו, נכרתו אז עצים בשטח של כ-1.3 הקטרים, שכלל אזורי מחיה, עצי קינון ונתיבי מעבר של הסנאי המעופף הסיבירי, מין מוגן בפינלנד.
באותו מקרה החברה קיבלה אזהרה, והעבודות הופסקו. לא נפתחה אז חקירה פלילית, בין היתר משום שהרשויות העריכו שהפעולה נעשתה בשוגג ועל פי החקיקה שהייתה בתוקף באותה תקופה.
🌲לסיכום: גוגל נתפסה עם הגרזן ביד🪓
הפרשה בפינלנד ממחישה את אחד הקונפליקטים הגדולים של תעשיית הטכנולוגיה בעידן הבינה המלאכותית (AI): הצורך הגובר בכוח מחשוב עצום, אל מול המחיר הסביבתי של הקמת התשתיות הנדרשות לכך. גוגל חייבת להתחרות, אך מחסלת יערות בדרך.
מרכזי נתונים הם כבר מזמן לא רק מבנים מלאים בשרתים. הם דורשים שטחים עצומים, חיבורי חשמל בהיקפים גדולים, מערכות קירור מורכבות, תשתיות מים ודרכי גישה. ככל שהביקוש לבינה מלאכותית גדל, כך גדל גם הלחץ להקים אותם במהירות.
במקרה של פינלנד, מדובר בחברה שמרבה להציג את עצמה כמובילה בתחום הקיימות והאחריות הסביבתית, אך מצאה את עצמה במרכזו של משבר סביבתי משמעותי', שהיא אחראית לו. גוגל היא חברה שאפתנית הפועלת במהירות גדולה, אך כולנו משלמים מחיר סביבתי על אותה מהירות, שהפכה כאן לפזיזות רשלנית, לכאורה.


אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה