חוקרים מאוניברסיטת ייל בארה"ב מצאו כי חיפוש מידע ברשת יוצר אשליה, לפיה אנשים מבלבלים בין גישה למידע חיצוני ובין ידע אישי שקיים במוחם. תשעה ניסויים גילו כי עצם פעולת החיפוש באינטרנט גרמה לאנשים להאמין כי הם יודעים יותר ממה שהם יודעים באמת, וזאת לא עקב שחצנות או עודף ביטחון עצמי, אלא בגלל שיוך מוטעה של המידע שהשיגו ברשת, למידע שתמיד מצוי במוחם.
כשאנחנו מחפשים מידע בגוגל, מסתבר, אנחנו חווים אירוע מעצים יותר מכפי שאנחנו מדמיינים. חיפוש מוצלח אחרי מידע ברשת נוטע בנו אשליה שאנחנו יודעים יותר על העולם, שהידע הזה מצוי אצלנו באופן קבוע - ולא מחוץ לגופנו, ברחבי הרשת.
במחקר חדש שפורסם בכתב העת לפסיכולוגיה ניסויית, ב-30 במרץ 2015, ביצעו החוקרים פישר, גודו וקייל תשעה ניסויים שונים, לפי ההשערה שמנועי חיפוש באינטרנט מהווים כלי טכנולוגי המאפשר לנו להשתמש ב"זכרון טרנזקטיבי" (Transactive Memory) - מאגר ידע משותף בין בני-אדם. ידוע כבר כי אנשים התרגלו לבצע מיקור-חוץ של מטלות קוגניטיביות באינטרנט, אך מתברר כי בגלל הנגישות והמהירות הגבוהה של האינטרנט, אנו מתקשים במיוחד להבחין בין מידע פנימי (המאוחסן במוחם) ובין מידע חיצוני (שקיים במאגרים דיגיטליים).
בסדרת המחקרים השתתפו בכל פעם כ-100 נשים ו-100 גברים, בממוצע. לנבדקים ניתן שאלות עם שאלות ידע כללי. קבוצה אחת קיבלה גישה לרשת, וקבוצה שנייה התבקשה שלא לבצע חיפוש ברשת. לאחר שחברי הקבוצה הראשונה נעזרו ברשת כדי לענות על חלק מן השאלות, הם התבקשו לענות על שאלות נוספות, שלא היו קשורות כלל לאלו הקודמות (עליהן ענו בעזרת חיפוש ברשת). חלק מן השאלות כלל לא עסקו בידע כללי, אלא בנושאים אוטוביוגרפיים, שאינם מצויים ברשת כלל.
התוצאות היו מפתיעות ומובהקות: אלו שקיבלו גישה לרשת דירגו את עצמם כמסוגלים לתת תשובות טובות יותר על שאלות שונות לגמרי ממגוון תחומים, בהשוואה לקבוצה שלא קיבלה גישה לרשת. מחקרים נוספים בוצעו כדי לשלול השפעות-לוואי כמו סדר השאלות, ירידה בביטחון העצמי בגלל מניעת גישה לרשת, הבדל בין ידע כללי וידע אישי, ועוד גורמים מפריעים.
אחד מן הממצאים המעניינים במחקר היא העובדה, שתחושת ה"אני יודע הרבה" של הנבדקים הופיעה גם כאשר הם ביצעו חיפוש בלי לקבל תשובה ברורה, ואפילו בלי לקבל תוצאות כלל. עצם החיפוש הפעיל הוא שהוביל לשינוי בהערכה העצמית של הידע הפנימי. נבדקים שלא ביצעו חיפוש פעיל, אך קיבלו קישור להקלקה שהוביל אותם למידע, גם הם לא הראו שינוי משמעותי בתחושת ה"אני יודע הרבה".
אחת ממסקנות החוקרים היא ש"האשלייה של ידע משימוש באינטרנט נובעת כנראה מפעולת החיפוש עצמה". הקלדת שאילתת חיפוש ולחיצה על כפתור החיפוש - זה מספיק כדי שנאמין שאנו משתמשים במוח שלנו, ולא בגוף חיצוני כמו גוגל. "המוחות שלנו מתייחסים לאינטרנט כאל שותף זכרון טרנזקטיבי, המרחיב את היקף הידע שאליו יש לנו גישה", כתבו החוקרים. "החיפוש באינטרנט אולי גורם לכשל שיטתי להכיר במידה שבה אנחנו נשענים על ידע במיקור-חוץ".
זה איננו המחקר הראשון המגלה תופעות כאלו. החוקרים ציטטו מחקר מ-2013 שבו עלה כי "אחרי שימוש בגוגל כדי להחזיר תשובות לשאלות, אנשים נוטים להאמין שהצליחו לענות על השאלות בעצמם. הם מראים עלייה ב'הערכה עצמית קוגניטיבית', מידת הביטחון ביכולתו האישית של אדם לחשוב ולזכור מידע".
החוקרים ב-Yale מאמינים כי למרות התועלת הרבה שאנו מפיקים מגישה מהירה למידע באינטרנט, "היכולת של כל אחד מאיתנו לגשת לידע הפנימי הבלתי-מקוון תהפוך קשה יותר. כאשר הם משייכים בטעות מידע חיצוני אל הראשים שלהם, אנשים עשויים להגזים, שלא במתכוון, בכמות העבודה האינטלקטואלית שהם מסוגלים לבצע, במצבים שהם באמת לבדם".
אבל מתי אנחנו באמת לבדנו? כיום, כולנו מחוברים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה. אם גוגל גורם לנו להרגיש חכמים יותר, ברור למה אנו מכורים לחיפוש מידע. אז למה שנתנתק בכלל?
כשאנחנו מחפשים מידע בגוגל, מסתבר, אנחנו חווים אירוע מעצים יותר מכפי שאנחנו מדמיינים. חיפוש מוצלח אחרי מידע ברשת נוטע בנו אשליה שאנחנו יודעים יותר על העולם, שהידע הזה מצוי אצלנו באופן קבוע - ולא מחוץ לגופנו, ברחבי הרשת.
במחקר חדש שפורסם בכתב העת לפסיכולוגיה ניסויית, ב-30 במרץ 2015, ביצעו החוקרים פישר, גודו וקייל תשעה ניסויים שונים, לפי ההשערה שמנועי חיפוש באינטרנט מהווים כלי טכנולוגי המאפשר לנו להשתמש ב"זכרון טרנזקטיבי" (Transactive Memory) - מאגר ידע משותף בין בני-אדם. ידוע כבר כי אנשים התרגלו לבצע מיקור-חוץ של מטלות קוגניטיביות באינטרנט, אך מתברר כי בגלל הנגישות והמהירות הגבוהה של האינטרנט, אנו מתקשים במיוחד להבחין בין מידע פנימי (המאוחסן במוחם) ובין מידע חיצוני (שקיים במאגרים דיגיטליים).
בסדרת המחקרים השתתפו בכל פעם כ-100 נשים ו-100 גברים, בממוצע. לנבדקים ניתן שאלות עם שאלות ידע כללי. קבוצה אחת קיבלה גישה לרשת, וקבוצה שנייה התבקשה שלא לבצע חיפוש ברשת. לאחר שחברי הקבוצה הראשונה נעזרו ברשת כדי לענות על חלק מן השאלות, הם התבקשו לענות על שאלות נוספות, שלא היו קשורות כלל לאלו הקודמות (עליהן ענו בעזרת חיפוש ברשת). חלק מן השאלות כלל לא עסקו בידע כללי, אלא בנושאים אוטוביוגרפיים, שאינם מצויים ברשת כלל.
התוצאות היו מפתיעות ומובהקות: אלו שקיבלו גישה לרשת דירגו את עצמם כמסוגלים לתת תשובות טובות יותר על שאלות שונות לגמרי ממגוון תחומים, בהשוואה לקבוצה שלא קיבלה גישה לרשת. מחקרים נוספים בוצעו כדי לשלול השפעות-לוואי כמו סדר השאלות, ירידה בביטחון העצמי בגלל מניעת גישה לרשת, הבדל בין ידע כללי וידע אישי, ועוד גורמים מפריעים.
אחד מן הממצאים המעניינים במחקר היא העובדה, שתחושת ה"אני יודע הרבה" של הנבדקים הופיעה גם כאשר הם ביצעו חיפוש בלי לקבל תשובה ברורה, ואפילו בלי לקבל תוצאות כלל. עצם החיפוש הפעיל הוא שהוביל לשינוי בהערכה העצמית של הידע הפנימי. נבדקים שלא ביצעו חיפוש פעיל, אך קיבלו קישור להקלקה שהוביל אותם למידע, גם הם לא הראו שינוי משמעותי בתחושת ה"אני יודע הרבה".
אחת ממסקנות החוקרים היא ש"האשלייה של ידע משימוש באינטרנט נובעת כנראה מפעולת החיפוש עצמה". הקלדת שאילתת חיפוש ולחיצה על כפתור החיפוש - זה מספיק כדי שנאמין שאנו משתמשים במוח שלנו, ולא בגוף חיצוני כמו גוגל. "המוחות שלנו מתייחסים לאינטרנט כאל שותף זכרון טרנזקטיבי, המרחיב את היקף הידע שאליו יש לנו גישה", כתבו החוקרים. "החיפוש באינטרנט אולי גורם לכשל שיטתי להכיר במידה שבה אנחנו נשענים על ידע במיקור-חוץ".
זה איננו המחקר הראשון המגלה תופעות כאלו. החוקרים ציטטו מחקר מ-2013 שבו עלה כי "אחרי שימוש בגוגל כדי להחזיר תשובות לשאלות, אנשים נוטים להאמין שהצליחו לענות על השאלות בעצמם. הם מראים עלייה ב'הערכה עצמית קוגניטיבית', מידת הביטחון ביכולתו האישית של אדם לחשוב ולזכור מידע".
החוקרים ב-Yale מאמינים כי למרות התועלת הרבה שאנו מפיקים מגישה מהירה למידע באינטרנט, "היכולת של כל אחד מאיתנו לגשת לידע הפנימי הבלתי-מקוון תהפוך קשה יותר. כאשר הם משייכים בטעות מידע חיצוני אל הראשים שלהם, אנשים עשויים להגזים, שלא במתכוון, בכמות העבודה האינטלקטואלית שהם מסוגלים לבצע, במצבים שהם באמת לבדם".
אבל מתי אנחנו באמת לבדנו? כיום, כולנו מחוברים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה. אם גוגל גורם לנו להרגיש חכמים יותר, ברור למה אנו מכורים לחיפוש מידע. אז למה שנתנתק בכלל?
Fisher, M., Goddu, M. K., & Keil, F. C. (2015, March 30). Searching for Explanations: How the Internet Inflates Estimates of Internal Knowledge. Journal of Experimental Psychology: General. Advance online publication. http://dx.doi.org/10.1037/xge0000070
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה