קרטל הגיוס של גוגל, אפל וענקי עמק הסיליקון: ראיות חדשות

מסמכים משפטיים חדשים שנחשפו לאחרונה מגלים בצורה ברורה את אחת הפרשות המלוכלכות ביותר בהיסטוריה של ההייטק האמריקני: גוגל, אפל, אינטל, מיקרוסופט, נובל, אורקל וסאן מככבות ברשימת חברות-ענק שתיאמו ביניהן, לכאורה בניגוד לחוק, גיוסי עובדים - ובכך פגעו קשות בתחרות, במשכורות העובדים, חופש העיסוק וההגבלים העסקיים. "אל תהיה רשע"? בולשיט, כך מסתבר.

סטיב ג'ובס רתח מזעם. המגייסים של גוגל פנו לצוות המפתחים של דפדפן 'ספארי' וניסו לגייס את הטובים שבהם כדי לפתח דפדפן מתחרה, 'כרום'. ג'ובס הרים מיד טלפון למר סרגיי ברין, אחד משני מייסדי גוגל, וצרח עליו: "אם אתם תקחו לעבודה את אחד האנשים שלי, זה אומר מלחמה". 

לאחר השיחה עם ג'ובס, הורה ברין לצוותו הקפיא את הגיוסים הללו.

מג וויטמן, מנכ"לית איביי (eBay), הרימה טלפון זועם למנכ"ל גוגל (באותה התקופה), אריק שמידט. "למה אתם מנסים לגייס את אחד מהעובדים הבכירים שלי?", היא תהתה. שמידט הוציא מייל סודי שבו הורה לפטר את המגייס, ולהפסיק לפגוע ב"חברה טובה שלי".

לחצו להגדלה - המייל של אריק שמידט בעניין מנכ''לית איביי

 "אסור להעסיק את האנשים הבאים"

גוגל הצליחה, עד לאחרונה, להסתיר מן הציבור מסמך סודי (מהשנים 2005 ו-2006) המפרט רשימת חברות הייטק שאליהן "אסור לפנות" לצרכי גיוס עובדים. הרשימה מוגדרת כ"מדיניות גיוס בהסכם מיוחד - פרוטוקול עבור גיוס מוגבל, לא להתקשר וחברות רגישות". המסמך נחשב ל"הסדר כובל" קלאסי, אסור על פי דיני ההגבלים העסקיים (Antitrust law) וגם נוגע בחלקו למועמדים שפנו מיוזמתם לעבוד בגוגל.

תחרות חופשית? הצחקתם את גוגל ואת בכירי העמק. קרטל הגיוס מנע ממאות אלפי עובדים בחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם להתקדם בקריירה. הקרטל גרם להם להיתקע עם משכורת נמוכה ממה שהגיע להם, בלי אפשרויות קידום טובות ובלי לקבל הצעות שכר גבוהות מהחברות המובילות בענף, כמו גוגל ואפל למשל. ישראלים-לשעבר המועסקים כיום בחוף המערבי יכולים לקרוא פוסט זה ולהשתגע מזעם.

רשימת החברות המרכזיות שהיו מעורבות בקרטל הגיוס:

• גוגל
• אפל
• מיקרוסופט
• נובל
• אורקל
• סאן מיקרוסיסטמס
• אינטל
• דאבלקליק
• קומקאסט
• יבמ (בכירים בלבד)
• ג'ננטק
• אינטואיט
• אדובי
• לוקאספילם
• פיקסאר
• אוגילבי
• דבליו-פי-פי

דניאל למברט, מנהלת משאבי האנוש של אפל, הוציאה בפברואר 2005 מייל מפורש בו כתבה לצוותה:

"בבקשה הוסיפו את גוגל לרשימת ה'לא-לגעת' שלכם. לאחרונה סיכמנו איתם לא לגייס אחד מהשני, אז אם אתם שומעים על גיוס שהם עושים נגדנו, בבקשה תודיעו לי. בבקשה תכבדו גם את הצד שלנו בעסקה. תודה, דניאל"

 

באוקטובר 2005 שלחה הגב' שונה בראון, סמנכ"לית משאבי אנוש ב'גוגל', מייל לאריק שמידט (כאמור, מנכ"ל גוגל באותה תקופה), ובו דנה איתו על פרטי הרשימה הסודית של החברות שאסור לפנות אליהן, או שצריך לפנות אליהן תחת הגבלות וזהירות מיוחדת. שמידט ענה לה, בין השאר, כך:

"אני מעדיף שאומיד [מר אומיד קורדסטני, סמנכ"ל בכיר בגוגל באותה תקופה; א.ב.] יעשה את זה בעל-פה מכיוון שאני לא רוצה ליצור מסלול-נייר שעליו נוכל להיתבע יותר מאוחר? לא בטוח לגבי זה, תודה, אריק"

תשובתה של בראון היתה קצרה ומפלילה: "נשמע הגיוני לעשות את זה בעל-פה. אני מסכימה".

מה לא בסדר בכל ההסכמים הסודיים הללו?

• פגיעה בחופש העיסוק של עובדים בכל הדרגים - זוטרים ובכירים כאחד
• פגיעה במשכורות העובדים שאינם יכולים להתקדם
• פגיעה בעקרונות התחרות החופשית
• עבירות על דיני ההגבלים העסקיים
• פגיעה בציבור המשקיעים (אינם מודעים למגבלות של החברה להתחרות)
• נזק להתפתחותה הבריאה של תעשיית ההייטק העולמית

המסמכים והתכתובות נחשפו במסגרת תביעה ייצוגית שהגישו כ-64,000 עובדים בכירים בחברות ההייטק הנוגעות לפרשה. לפי הערכות מבוססות בענף, פגע קרטל הגיוס ב-1 מליון עובדים בכל רחבי העולם. במיוחד פגע הקרטל במנהלים בכירים בדרגות ביניים, מפתחים בכירים, סמנכ"לים ומנהלי צוותים.

התביעה האזרחית נגד החברות הללו הוגשה ב-2011, לאחר חקירה ארוכה של משרד המשפטים האמריקני, שהתקיימה בין השנים 2009- ל-2010, שבסופה אמנם לא הועמדו לדין עדיין אף אחד מן הנוגעים לדבר, אך החברות התבקשו להפסיק מיידית את המעשים הנ"ל, ולפחות חלק מהן הסכימו באופן מיידי. החברות אינטואיט, לוקאספילם ופיקסאר כבר הסכימו לשלם כ-20 מליון דולר פיצויים לנתבעים.

תגובות החברות לפרסומים בתקשורת היו קצרות ומתחמקות. לא היו הכחשות של ממש. הסגנון חוזר על עצמו: "אנו משתפים פעולה עם משרד המשפטים"..."אנו מאמינים שפעולותינו היו מתואמות עם החוק"..."איננו חושבים שעברנו על החוק"..."איננו מגיבים על עניין הנמצא בבירור משפטי"..."אין תגובה"...". חלק מן החברות המוזכרות במסמכים אף לא טרחו לענות או להוציא תגובה כלשהי. הנה רשימת התגובות המלאה וכתבה מקיפה יותר.

כתבנו כאן בעבר על פרשת ה"נו-פואצ'ינג" (No Poaching) הזו, אבל נראה שהיא רחוקה מלהסתיים, גם אחרי שפסק הדין בתביעה האזרחית יינתן במהלך 2014. למזלו של סטיב ג'ובס, הוא כבר מת.

עדכון - 13 אוגוסט 2014: השופטת לוסי קו פסלה את הסכם הפשרה בין התובעים לחברות, על סך 324 מליון דולר. "יש מספיק ראיות להרשעת גוגל, אפל וחברות נוספות בקונספירציה", אמרה. השופטת הביעה את דעתה שהחברות צריכות לשלם הרבה יותר לעובדים שנפגעו. הפיצוי בהסדר נקבע על 4,000 דולר לכל עובד. אם לא יאושר הסכם חדש בקרוב, בסכום גבוה יותר, התיק ימשיך למשפט של ממש.