אייל גולן מנציח את גוגל בג'ונגל

אייל גולן הוא ככל הנראה המוסיקאי הישראלי הראשון שמזכיר את "גוגל" בשירו; איזה שירות זה עושה למנוע החיפוש החזק בהיסטוריה, ומדוע לא בחר הכותב, יוסי גיספן, את המתחרים

שירו של אייל גולן, "ג'ונגל", שיצא לאור בתחילת דצמבר 2009, מתחיל כך:

אם אני ואת היינו נולדים בג'ונגל
במקום שאי אפשר למצוא אותו בגוגל
פשוט מבודדים מהעולם
עמוק בתוך היערות של אפריקה

איזכור "גוגל" במילים של שיר הוא אקט נדיר ביותר במוסיקה הישראלית בפרט והבינלאומית בכלל. בעולם הגדול ידועים רק שירים מעטים שזכו לכבוד הזה, למשל "גוגל מי" של הזמרת לטוניה הולמס (LaTonya Holmes).

השיר "נאו ג'נריישן" (Now Generation) של להקת בלאק אייד פיז (black eyed peas) כולל התייחסות מפורשת לכל האתרים הפופולריים, כולל גוגל שמוגדר כ"הפרופסור שלי". גם פייסבוק, מייספייס, ויקיפדיה מוזכרים בשיר.

מלבד הולמס ובלק אייד פיז, קיים אלבום נדיר של הזמר איי-פינקס (A. Pinks) תחת הכותרת "זו לא שמועה - גוגל מי" (It's not a rumor - google me).

מעבר לעובדה שגוגל מתחרז איכשהו עם ג'ונגל, הכותב יוסי גיספן, יליד 1961, בחר את המותג הזה כיוון שהוא מזוהה בציבור הרחב עם כלי שמאפשר למצוא כל דבר. בהנחה שלא גולן ולא גיספן קיבלו כסף מגוגל על הג'סטה, אפשר להסיק שבעיני שניהם - גוגל נתפס בתור שם בלתי-מסחרי, שלא כמו אינטל, יבמ או היולט-פקארד.

לכן בהחלט מותר להגיד "גוגל" בשיר של זמר ים-תיכוני, ועדיין לצאת בסדר. גוגל הוא מותג עממי, חוצה מגזרים, חוצה עדות, חוצה מעמדות, לא לגמרי מסחרי, נגיש, פשוט, חמוד, שמשדר "טוב" ושרק עוזר לנו. אייל גולן יודע שגוגל עוזר לו ליצור קשר עם מעריציו: 8,077,020 חיפושים בשנה על אייל גולן ב"גוגל ישראל" זה לא צחוק.


מאות אלפי דולרים - בחינם
אין צורך להיות סרגיי ברין בשביל להבין שאמנים כמו אייל גולן עושים שירות אדיר לגוגל. הנצחת גוגל בלהיט-רדיו, שינוגן גם במסיבות ובחתונות, היא פעולת יחסי ציבור פנטסטית ללא תשלום, מהסוג שגוגל מקבל כבר למעלה מעשר שנים ברציפות. ערך האיזכור של גוגל בשיר של אייל גולן ("תוכן שיווקי") הוא שווה-ערך למאות אלפי דולרים, לא פחות. הג'ונגל של גולן מטמיע את המותג האמריקני בתודעה הישראלית, בדרך החזקה ביותר האפשרית.

די ברור מדוע גיספן לא בחר אף אחד מן המתחרים של גוגל בישראל. האם השורה "במקום שאי אפשר למצוא אותו ביאהו" נשמעת טוב? לא ממש. כנ"ל גם וואלה (ממתי מחפשים משהו בוואלה?), ובוודאי לא "בינג" - מותג שנמצא בחיתוליו, ומרבית הציבור הישראלי ימשיך שלא להכיר אותו בשנים הקרובות. גוגל, לעומתם, הוא היחיד שגם מזוהה עם חיפוש בכדור הארץ (גוגל ארת' - Google Earth), ולכן הוא מתאים עוד יותר לנושא הג'ונגלים והגיאוגרפיה.

המנצח לוקח הכל
להקת אבבא הוסיפה ביולי 1980 להיט נוסף לאוסף שלה: "דה ווינר טייקס איט אול". זה בדיוק המצב של גוגל בתור מותג חיפוש חוצה-גבולות: המנצח לקח הכל, ולא הותיר פירור לאחרים.

גוגל מאוזכר באינספור הקשרים תרבותיים (גם בקולנוע, אבל זה כבר עסק לפוסט אחר), הוא מזוהה באופן בלעדי עם המילה "חיפוש" (לא רק באינטרנט), הוא מקבל יחסי ציבור בחינם, הציבור מעריץ אותו, הצרכנים אינם מזהים אותו עם חברה מסחרית - ולכן הוא גורף את כל הקופה, הרבה מעבר למה שמונופול יכול לקבל בכלכלה תחרותית. אייל גולן הוא רק הוכחה נוספת לכך.



[תודה למר אסף לבנון על הטיפ]