על פי הכתבה, בקשת מנהל בתי המשפט לא באה להסיר לחלוטין את התוצאות הבעייתיות (רחמנא ליצלן), אלא רק "להוריד את הבולטות שלהן".
מן הדברים עולה שהרשות השופטת החלה לעשות לעצמה SEO שלילי. במילים אחרות, משה גל מבקש לעשות אופטימיזציה במנועי חיפוש, בכך שהוא יוריד בכוח את המיקומים של הפרסומים השליליים אודות עמיתיו ברשות השופטת.
גוגל מכיר היטב את הפניות הללו. אם היה מנסה להיענות להן, לא היה לו זמן לעסוק בתפעול מנוע החיפוש. על כל אדם אחד שרוצה להסיר תוצאת חיפוש בעייתית, יש עשרה נוספים שרוצים להעלות תוצאות חיפוש אחרות. אין לזה סוף, כמובן.
מנהל בתי המשפט לא צריך לחפש דרכים עוקפות לחנוק ביקורת לגיטימית על בתי המשפט. עדיף שיילך בדרך המלך, וינהל משפטי דיבה כנגד פרסומים המהווים לשון הרע כפי שעושים כולם. האם אנחנו באמת רוצים לחיות במדינה שבה חברה פרטית כמו גוגל ישראל בע"מ יכולה להעלות ולהוריד תוצאות חיפוש על פי תביעת השלטונות?
בכתבה מוזכרים שופטים כמו יעל בלכר, ורדה אלשיך, דורית ביניש, עדנה בקנשטיין, עודד מודריק וכמובן משה גל עצמו. אזרחי ישראל נאלצים לרוץ לבתי המשפט בכל פעם שמישהו כותב עליהם תוכן משמיץ המופיע גם ב"גוגל" כדי לנהל הליך מתיש נגד הכותב עצמו, ולא נגד גוגל. אך תמיד יהיה מי שירצה לנצל את כוחו בתור פקיד מדינה בכיר, ולהפעיל לחץ על גופים פרטיים, שאמורים לשרת את הציבור כולו - ולא את האוליגרכיה השופטת.
ומה השלב הבא? האם שופטי ישראל יפרסמו הודעה נרגשת שבה הם מבקשים מן הציבור להפסיק "לגגל" אחריהם? הדרך מכאן קצרה אל המצב הנורא בסין, שבו הממשלה הסינית מצנזרת את תוצאות החיפוש של "גוגל סין", שולטת במחשבות אזרחיה ולא מהססת להשליך לכלא עיתונאים ובלוגרים שמפרסמים בגלוי את עוולות המשטר.
לשופטים בישראל יש המון כוח. כל מי שאי-פעם הגיע לדיון בבית משפט, ראה את היכולת של כל שופט זוטר להשפיע בצורה מכרעת על חייו של אזרח פשוט. כמעט כל אחד יכול להבין לבד איך שופטים שכורעים תחת עומס של תיקים, עושים טעויות בתום-לב. כאשר שופט מטפל בעשרות תיקים ביום, הוא לא יכול שלא לפספס את העובדות, להחמיץ נקודות חשובות וגם לנהוג לעתים במשוא-פנים בלי שאף אחד יוכל לערער על ההחלטה.
יניח משה גל, מנהל בתי המשפט, לשופטים לנהל את תביעות הדיבה שלהם בעצמם. אין צורך לבזבז את זמנה של המדינה על תביעות בעבירת "זילות בית המשפט", שאינה מתאימה למשטר דמוקרטי מודרני. לעתים רבות מדי נוהגים בתי המשפט בישראל זילות מדהימה כלפי האזרחים הנזקקים לשירותיהם החיוניים. בתי המשפט מחזיקים בכוח כמעט אבסולוטי מול האזרחים, ובעיקר מול העניים שבהם. קשה מאוד לערער על החלטות בתי משפט, ואין צורך להפעיל גוף שלטוני כדי שיגן על כבודו הרם של שופט שלום פלוני או שופט מחוזי פלמוני.
אם שופט זה או אחר מרגיש שתוצאות החיפוש של גוגל על שמו אינן מחמיאות לו, יגיש כתב תביעה נגד האדם האחראי בכוחות עצמו. רק במקרים קיצוניים של הסתה (לאלימות, או אף לרצח), יש לחשוב על פתיחת חקירה והגשת כתב אישום. חייב להיות איזון בין העובדה ששופטים משתייכים לאליטה בעלת עוצמה חריגה, ובין הזכות לחופש ביטוי המבטיחה את פעילותם התקינה של מנועי חיפוש. אלו אותם מנועים המשרתים את האזרח הקטן: זהו "חופש החיפוש" שכל כך חשוב להגן עליו.
אחרי הכל, אף אחד לא הולך לפטר אף שופט בגלל תוצאות חיפוש שאינן סימפטיות. משרתם של השופטים מובטחת, ברוב המקרים, עד הפנסיה. אף מעסיק ממשלתי בישראל לא הולך להיבהל מ"גוגל" ולהדיח שופט זה או אחר מתפקידו בגלל פרסום בפורום, בלוג או אתר פרטי.
את גוגל ישראל יש להוציא מן המשחק הזה לגמרי. אחרת נגיע למצב שבו מערכת המשפט תתחיל להפעיל לחצים פוליטיים כבדים על גוגל להיכנע לדרישות שלה, ולא - יבולע ל"גוגל" במקרה של תיקים רלוונטיים שיתגלגלו לערכאות גבוהות.
2 תגובות:
אין ספק שהיום זה צורך הכרחי עבור כל אחד לדאוג למיתוג האישי שלו באינטרנט. במיוחד אם מדובר באנשי ציבור או עובדי מדינה.. פשוט מדהים איך רק לפני שנה וחצי לא התייחסו אליי כשאמרתי את זה.
אם בארזים נפלה שלהבת....הם חושבים עצמם ליחידי סגולה ואסור לחלוק עליהם.
הוסף רשומת תגובה