גוגל אנליטיקס - תשובות לשאלות נפוצות (FAQ)

מבוסס על שאלות שקיבלתי בנושא גוגל אנליטיקס, תוכנת הסטטיסטיקה החינמית שמספקת גוגל לבעלי אתרים.

1) מה זה גוגל אנליטיקס ולמה אני צריך את זה?
גוגל אנליטיקס הוא שירות ללא תשלום, המאפשר לבעלי אתרים לקבל סטטיסטיקות על מה שקורה באתר שלהם. אין צורך להוריד תוכנה. מדובר בממשק מקוון, המתעדכן על בסיס שוטף.
בעלי אתרים זקוקים לשירות סטטיסטיקות כדי לדעת אם האתר שלהם מצליח, נכשל, למה ואיך ניתן לשפר אותו. כמו שאדם זקוק לעיניים כדי לשרוד, כך אתר זקוק ליישום אנליטי כדי לשרוד באינטרנט התחרותית של היום. בעל אתר בלי אנליטיקה הוא עיוור, אילם ופיסח.

2) גוגל פיתחו את התוכנה הזאת?
בתחילה, לא. גוגל קנו חברה ותיקה שנקראת ארצ'ין (Urchin). חברה זו סיפקה בעבר את התוכנה בתשלום באמצעות התקנת תוכנה ייעודית על השרת, ומאז 14 בנובמבר 2005 היא מסופקת בחינם דרך הרשת, ללא כל הורדה, רשיון או תשלום כלשהו. כדי להשתמש בשירות יש לפתוח חשבון ב"גוגל" (גם חשבון ג'ימייל הוא למעשה חשבון גוגל).

3) למה גוגל נותנים לי תוכנת סטטיסטיקה בחינם?
כי גוגל מרוויחים כסף מפרסום במנועי חיפוש, והתוכנה הזאת "מתלבשת" על שירות הפרסום של גוגל (Adwords) כך שבעלי אתרים יכולים להבין את השפעת תוצאות מסע הפרסום שלהם על התנועה באתר שלהם. בקיצור, זהו מוצר משלים למוצר החשוב ביותר של גוגל: פרסום. בלי תוכנת סטטיסטיקה, לפעמים קשה להעריך מה עושה קמפיין בגוגל לאתר מסוים. המפרסמים חייבים לוודא שהתנועה לאתר שלהם היא אמיתית ואיכותית. אנליטיקס היא ה"עיניים" של בעלי האתרים. לכן לגוגל יש אינטרס שהלקוחות שלו יבינו את הערך של מוצר הפרסום שלו, יאמינו לנתוני הקליקים שהם מקבלים בתשלום מגוגל, יקבלו חבילת מוצרים טובה ככל האפשר, וכך ימשיכו להגדיל את תקציבי הפרסום שלהם בגוגל.

4) מה אני צריך לעשות כדי שאנליטיקס יעבוד?
להטמיע קוד קצר (סקריפט) בכל עמוד באתר. מדובר בכמה שורות ג'אווה-סקריפט, ש"מאותתות" לגוגל על כל כניסה לעמוד באתר. חשוב להטמיע את הסקריפט בכל עמודי האתר, אחרת מקבלים מידע חלקי ביותר. ניתן לבדוק שהקוד הוטמע כמו שצריך בעזרת התקנת תוסף שנקרא "גוגל תג אסיסטנט" (Google Tag Assistant) שנועד לדפדפן 'כרום'. אפשר גם להשתמש ב'מנהל התגים' (tag manager) ולהטמיע דרכו קוד אנליטיקס שכבר הגדרתם בנפרד.

5) איך בודקים שהתקנתי הכל כמו שצריך?
תג אנליטיקס צריך להופיע לפני סגירת תג "הד" (head). אם יש לכם 'מנהל תגים' (tag manager) אז יש להטמיע את ה-GTM לפני סגירת תג "בודי" (body) ולא במקום אחר בדף.
יש לבדוק בעזרת ה'תג אסיסטנט' כאמור (ר' סעיף קודם), ואפשר להיכנס לנתוני 'זמן אמת' בממשק אנליטיקס כדי לראות אם מתקבלת תנועה לאתר ברגע זה ממש. אם אין מבקרים באתר כרגע, היכנס בעצמך לאתר, לעמוד ספציפי או לעמוד הבית, והמתן מספר שניות עד שאתה רואה את עצמך מופיע בנתוני זמן האמת. אם שום דבר לא קורה, ייתכן שיש תקלה בהטמעת הקוד, או נסה מאוחר יותר שוב.

6) התקנתי. הכל עובד. מה חשוב לדעת?
רוב בעלי האתרים מעוניינים לדעת מהם העמודים הפופולריים ביותר באתר, ומהם העמודים הכי פחות פופולריים. חשוב גם לדעת כמה זמן מבלה כל מבקר בכל עמוד, והאם הוא נוטש את האתר בסיום הצפייה בעמוד. חשוב לדעת מי מגיע מטלפון נייד, טאבלט או מחשב דסקטופ. לא פחות חשוב: לדעת האם הגולשים מבצעים פעולות באתר (רכישות, הרשמות, מסירת פרטים וכו'), ואילו אתרים חיצוניים מזרימים תנועה לאתר. מידע חשוב נוסף הוא מוצא הגולשים (מדינות, ערים), מסלול התנועה שלהם באתר ומידת הנאמנות שלהם לאתר (האם הם שבים לאתר כעבור זמן). לכן כדאי להציב יעדים (goals) שאותם ניתן למדוד בכל עת, ואף להצמיד להם ערכים כלכליים (כמה כסף יוצא לך מזה), כדי לתמחר את שווי הפעילות באינטרנט.

7) מה ההבדל בין משתמשים (Usersׂ) מבקרים ייחודיים (Unique Visitors), ביקורים (Visits) ודפים נצפים (Page Views)?

• משתמשים = מבקרים ייחודיים = גולשים ספציפיים, על מכשירים ספציפיים, המזוהים על ידי קובץ 'קוקי' (cookie) שהושתל על המחשב שלהם בתוספת מספר מזהה (ID), לזמן מוגבל.

• פעילויות באתר = ביקורים = כמות הפעמים שגולשים ספציפיים נכנסו ויצאו מן האתר. כל ביקור מסתיים אחרי 30 דקות של חוסר פעילות.

• הצגות דף = דפים נצפים = כמות הדפים שאותם ראו גולשי האתר, בלי קשר לכמות ביקוריהם.

ככלל, כמות "הצגות הדף" תמיד תהיה הגדולה ביותר, כי היא מתעדת מעבר בין דפים. אחר כך תבוא כמות הביקורים (כי משתמש אחד יכול לבצע יותר מביקור אחד ביום או בשבוע), ובסוף מגיעים לכמות המשתמשים הייחודיים, שהיא המספר הקטן ביותר מבין השלושה. 
חשוב להבין שכל 'משתמש' הוא למעשה לא נתון טבעי של המערכת, אלא סוג של אומדן מורכב שהמערכת מייצרת בעזרת הצלבות של נתונים שונים. במילים פשוטות, ה'משתמש' הוא פיקציה שהמערכת ממציאה כדי שאנחנו נוכלים להעריך כמה אנשים נכנסים לאתר או לאפליקציה. בפועל, מאוד קשה לאבחן 'משתמשים' כאנשים ייחודיים, במיוחד במציאות שבה לכל אדם יש מספר מכשירים שונים (טלפון, לפטופ ומחשב נייח נוסף). 

8) האם אפשר לסמוך אך ורק על גוגל אנליטיקס כתוכנת סטטיסטיקה יחידה?
לא תמיד. תוכנות סטטיסטיקה אחרות יושבות על השרת של האתר ושואבות ממנו נתונים על פי קבצי לוג (Log Files). גוגל אנליטיקס מתבסס על קבצי 'קוקיז', עוגיות צד-ראשון (first-party cookies) המושתלות בדפדפן הגולשים. משתמשים רבים אינם מאפשרים לדפדפן להשתיל להם "קוקיז" על המחשב, מסיבות של אבטחת מידע ו/או פרטיות, ולכן מתקבל מידע שונה לגמרי מתוכנות שונות. בשוק מסתובבות תוכנות לא פחות טובות מגוגל אנליטיקס, אבל חלקן יקרות למדי עבור מרבית בעלי האתרים.

9) יש לי כבר תוכנה סטטיסטית. האם אני צריך גם את זה?
דווקא מי שכבר יש לו תוכנה סטטיסטית, אולי ירצה לקבל "חוות דעת שנייה" ולהשוות. כמו כן, תוכנות סטטיסטיקה ישנות או בלתי-מעודכנות אינן מעניקות תמונה שלמה. בנוסף, הצלבת נתונים בין תוכנות סטטיסטיות שונות מספקות מידע אמין יותר במקרים שבהם הוא קריטי לתוצאות עסקיות. מכיוון שגוגל אנליטיקס מוצע בחינם, תמיד כדאי להשתמש בו בתור גיבוי או גורם מצליב.

10) גוגל אנליטיקס עובד עם פלאש, מובייל ואפליקציות?
כן. צריך להשתיל את הסקריפט בכל אירוע פלאש שאחריו רוצים לעקוב. כמו כן כדאי לתת לכל אירוע פלאש שם ברור וייחודי, כך שהניתוח יהיה קל יותר. אבל בלי התקנה מיוחדת, אנליטיקס לא יעקוב אחרי פלאש כשורה. גוגל פיתחה כלי מתקדם שנקרא "gaforflash" שמאפשר התקנה נוחה יותר של אנליטיקס בתוך אתרי פלאש. כיום פלאש כבר התיישן ולא עובד במובייל, אז מומלץ שלא לעבוד איתו כלל.
אם יש לכם גרסת מובייל נפרדת, חשוב לוודא שהתג מופיע גם בדפיה.
גוגל אנליטיקס תומך גם באפליקציות מובייל (יש להטמיע DSK ייחודי ולא להשתמש כמובן בתג הג'אווה-סקריפט שמתאים רק לאתרים רגילים).

11) אפשר להוציא דוחות אקסל (גליונות) וטבלאות?
כן. אפשר לבחור פורמט ייצוא קובץ בלשונית "ייצוא" (Export) בצד העליון של מסך הנתונים. אפשר לייצא אקסל וגם להוציא PDF לצפייה נוחה בפורמט צבעוני ונוח. אפשר גם לשלוח דו"חות מתוזמנים במייל לכל אחד, ואף לקבוע זמנים קבועים למשלוח (פעם ביום, בשבוע, בחודש או ברבעון). חשוב להוציא דו"חות על בסיס חצי-שנתי או שנתי, כדי לשמור על היסטוריית ביצועים וגם לצרכי גיבוי במקרה של אובדן חשבון או אובדן נתונים. אפשר גם לקבל התראות למייל על אירועים מיוחדים באתר (כמות מבקרים נמוכה, זמן שהייה נמוך מן הממוצע, כמות דפים נצפים אפסית וכו').

12) איך נרשמים לגוגל אנליטיקס?
צריך ליצור חשבון גוגל חדש. אין חובה לפתוח תיבת דוא"ל של ג'ימייל. אפשר להשתמש בחשבון של אדוורדס, אם יש לך כזה. לא חייבים להצטרף לרשת גוגל+ (Plus) כדי לקבל גישה לאנליטיקס. אחרי ההרשמה, מקבלים "קוד מעקב" ואז דואגים להטמעה נכונה בכל דפי האתר.

13) יש לי חשבון אדוורדס. איך אנליטיקס מתחבר לזה?
בתפריט העליון של גוגל אנליטיקס יש לבחור "ניהול > קישור מוצרים > קישור AdWords". 
מומלץ מאוד להשתמש באותו חשבון בשביל אנליטיקס ובשביל אדוורדס. הפרדה בין החשבונות אינה רצויה, כי היישום נועד לספק נתונים גם על תוצאות הקמפיין בהשוואה לשאר הנתונים באתר. יש לחבר בין אנליטיקס ובין אדוורדס מיד בהתחלה, תוך הקפדה על איזור הזמן (time zone) הנכון - ישראל, זמן ירושלים (GMT+2) או כל מדינה אחרת. באדוורדס, יש לבחור בהגדרות "חשבונות מקושרים" ושם לבצע את הקישור עם מה שמכונה שם "Google ניתוחים אנליטיים > הגדר קישור".

14) בדקתי את השבוע האחרון והנתונים לא נראים נכונים. מה עושים?
ראשית, חשוב לוודא שהתג נמצא במקום הנכון בדף. שנית, יש לוודא שהוא הודבק בשלמותו. שלישית, יש לראות אם השרת או יישום כלשהו חותך את הקוד, מוחק אותו או מתנגש איתו. רביעית, יש לבדוק אם התג אכן נמצא בכל דף ודף (מומלץ לבצע בדיקה אקראית של לפחות 15 דפים כדי להיות בטוח). חמישית, יש לוודא שה-UA (מספר תעודת הזהות של התג) זהה עם ה-UA שמופיע בחשבון הנכס בו אתם צופים כעת.

אם כל הבדיקות היו תקינות, מומלץ לנסות להשתמש בטווח רחב יותר (חודש, רבעון או אפילו שנה) כדי לקבל נתונים סטטיסטיים אמינים. אם כמות התנועה היא דלה, הנתונים הסטטיסטיים מתחילים להיות אמינים במדגמים של 450 משתמשים ומעלה. עבור אתרים קטנים בישראל, כדי לקבל אמינות מירבית, טווח תאריכים של שנה ומעלה - מומלץ. למרות שגוגל מציע נתונים בזמן-אמת, הנתונים של היום אינם מלאים (אלא אם כן בדקתם כמה דקות לפני חצות) ולכן רצוי לבדוק את הנתונים של אתמול לכל המאוחר.

15) איך יודעים מהם הדפים הכי פופולריים באתר שלי?
נכנסים ל"התנהגות > תוכן אתר > כל הדפים". אם אין לכם תפריט עברי מצד ימין, יש להחליף את שפת הממשק ל'עברית' בעזרת הקלקה על Settings בצד העליון-ימני של הדף. לאחר צפייה בדפים הפופולריים ביותר, מומלץ להרחיב את כמות הדפים המוצגת מעבר ל-10 המופיעים בתור ברירת מחדל. כדאי לבדוק, ברוב המקרים, מהם הדפים באתר שמזרימים 80% מן התנועה ו/או מן היעדים המושגים באתר.

16) למה חשוב לדעת זמן שהייה באתר ו/או אחוזי נטישה?
גולשים רבים מגיעים לעמודים רבים במקרה. אם הם שוהים בעמוד מסוים רק 5-10 שניות, כנראה שהעמוד לא סיפק אותם. שהייה של דקה ומעלה מעידה על שביעות רצון ברוב המקרים (במיוחד אם מדובר בדף תוכן, כגון מאמר או ידיעה חדשותית), ושהייה של 4-5 דקות ומעלה מעידה על שביעות רצון גבוהה, בחלק מן המקרים. עם זאת, ניתן להיות מרוצים גם משהייה של 1.5 דקות, כל עוד הגולש אכן ביצע את הפעולה הרצויה (רכישה, למשל). לגבי אחוזי נטישה ("שיעור יציאה מדף הכניסה", "באונס רייט" או Bounce Rate באנגלית), מדובר על אנשים שיצאו מיד, וברוב המקרים זה סימן שלילי. עם זאת, חשוב לזכור שלכל אתר יש באונס-רייט כלשהו, ואין אתר כלשהו בעולם שיש לו 0% שיעור יציאה מדף הכניסה.

17) כבר יש לי תוכנת ארצ'ין באתר. הן הולכות לפגוע האחת בשנייה?
לגוגל אנליטיקס יש נטייה להתנגש ישירות עם ארצ'ין בכל מיני הזדמנויות. מומלץ לעיין היטב במדור העזרה של גוגל אנליטיקס כדי לקבל תשובות מפורטות בנושא. כמו כן יש לעבוד עם "גוגל תג אסיסטנס" (Google Tag Assistant) כדי לפתור קונפליקטים של תגי ג'אווהסקריפט (JS) המוצבים באותו דף ו/או אתר.

18) יש לי יותר מאתר אחד. מה עושים?
גוגל אנליטיקס מאפשר "לשרשר" מספר גדול של כתובות שונות ("נכסים") בתוך חשבון אחד. אפשר להגדיר נכסים שונים על אותו חשבון, אבל להיזהר לא להשתמש בפרופילים שונים כדי להבחין בין דומיינים שונים. ככלל, כל דומיין הוא 'נכס' ולא 'פרופיל'. הפרופילים משמשים לחיתוכים מתקדמים עבור אותו אתר, ולא כמחיצה בין אתרים. ההבדל בין הפרופילים הוא בספרה האחרונה של מספר המשתמש המופיע בסוף הסקריפט. כמות הפרופילים בחשבון מגיעה לעשרות, והיא גדלה עם הזמן. ניתן גם לשרשר מספר חשבונות שונים תחת אותו חשבון-על, בתנאי שמנהל החשבון (Administrator) הוא בעל אותה כתובת דוא"ל בדיוק.

19) יש לי עוד אנשים שרוצים לראות את הנתונים. מה עושים?
נותנים להם גישה דרך 'ניהול > הגדרות נכס / הגדרות תצוגה > ניהול משתמשים'. ניתן להגדיר הרשאות ברמת החשבון (מסוכן), ברמת הנכס (נפוץ) או ברמת התצוגה (הכי בטוח). כמו כן, ניתן לתת סוגים שונים של סמכויות לכל אדם שמקבל גישה. רצוי להתחיל מהגישה הנמוכה ביותר (צפייה ללא עריכה או ניהול), ולתת את מלוא הסמכויות רק לאדם אחראי מאוד שעליו אתם סומכים בעיניים עצומות. אם אין לכם אפשרות לנהל משתמשים, סימן שאינם מורשים לעשות זאת. "קרא ונתח" היא הברירה הפשוטה ביותר, והיא נותנת גישה מספיק טובה לרוב השותפים, בלי אפשרות לשנות את החשבון או לפגוע בו.
חשוב לשים לב בין ניהול משתמשים ברמת החשבון ובין ניהול משתמשים ברמת הנכס ו/או התצוגה. ברוב המקרים תרצו לתת גישת משתמש רק ברמת הנכס ולא ברמת החשבון. גישה רחבה מדי תיתן למשתמש אפשרות לצפות בנכסים רבים ו/או תצוגות מרובות. היזהרו שלא לתת בטעות גישה לכל החשבון, כי אז בעל הגישה אולי יצפה בנתונים של נכסים שהוא איננו אחראי עליהם.

20) אני רוצה לקבל נתונים רק על חלק מהאתר שלי, ולהוציא החוצה מדורים מסוימים. זה אפשרי עם גוגל אנליטיקס?
כן. ניתן להגדיר מגוון אפשרויות סינון מתקדמות באמצעות "פלחים מתקדמים", ולפלח נתונים על פי דרישה בכמה רמות של ניתוח. תמיד עדיף לבצע פילוחים בזמן-אמת לפי דרישה, ולא ברמת הפרופיל מראש או סינון שמעלים מידע שלא ניתן לשיחזור במועד מאוחר יותר. ניתן לבצע פילוחים מתקדמים וסינונים פשוטים יותר על ידי חיפוש בכל עת, ומכל דף. ניתן לבחור פלח מן הרשימה או ליצור פלח בעצמכם.

21) האם ניתן לעקוב אחרי אירועי ג'אווה-סקריפט ספציפיים?
כן. באמצעות הוספת סקריפט מיוחד, ניתן לדעת האם הגולש השתמש בסקריפטים מסוימים. פרטים מלאים תחת מדור שנקרא "מעקב אירועים" (Event Tracking).

22) האם ניתן לעקוב אחרי הורדות של קבצים כגון סאונד, מסמכים או סרטים?
כן. רק צריך להוסיף סקריפט ייחודי בגוף הקישור, כדי שהמערכת תדע לעקוב אחרי כמות ההורדות והצפיות בסוגי מדיה וקבצים שונים. גם זה נמצא תחת הכותרת של "מעקב אירועים" (Event Tracking).

23) יש מגבלת-כמות בגוגל אנליטיקס הזה?
כן - 10 מליון דפים נצפים בחודש (מעבר למספר זה, נדרש חשבון פרמיום בתשלום).
רוב בעלי האתרים בעולם אינם צפויים להיתקל במגבלת גודל עבור החשבון שלהם. גם במקרה של אתר פופולרי מאוד בעל מאות אלפי צפיות ביום, גוגל אנליטיקס מספיק חזק כדי להתמודד עם עומס הנתונים. 

24) מה זה "באונס רייט" (bounce rate)?
זה מדד מיוחד של אנליטיקס, שנקרא בעברית "שיעור יציאה מדף הכניסה", ושמשמעו "נטישת אתר אחרי עמוד אחד". ה"באונס" הוא למעשה "קפיצה החוצה" באופן מיידי, בלי לעבור בדפים נוספים. אם לאתר מסוים יש באונס-רייט ממוצע של 10%, זה אומר שאחד מכל עשרה גולשים עזב את האתר מיד (בלי לצפות ביותר מדף אחד). המטרה היא להקטין את ה"באונס-רייט" עד כמה שניתן, תוך התחשבות במטרות האתר.
במצב אידיאלי, הגולשים אינם נוטשים את האתר מיד לאחר "הנחיתה" כיוון שהאתר ממשיך לעניין אותם. זה יכול להתבטא בעושר התוכן, אטרקציות נוספות ואפילו מוצרים דומים המוצעים בחנות. עם זאת, לא ניתן להגיע ל"באונס רייט" של אפס אחוזים. הגולשים יעזבו את האתר בשלב זה או אחר.
"באונס רייט" של דף ספציפי, להבדיל מ"באונס רייט" של אתר שלם, מתאר את שיעור המבקרים שנטשו את האתר מיד לאחר שנחתו ישירות בעמוד זה. לכן, "באונס רייט" שונה מן המדד "אחוזי יציאה". דוגמה: לדף מסוים יש 20% יציאה, לעומת 30% באונס רייט; זה אומר ש-20% מן המבקרים באתר שהגיעו גם לדף זה יצאו מן האתר דרך הדף הזה, בעוד ש-30% מן המבקרים שנחתו ישירות לדף זה, יצאו מייד מן האתר לאחר צפייה בו.
לסיכום, "באונס רייט" הוא גולש שהגיע לדף כלשהו באתר (לא בהכרח עמוד הבית) ועזב אותו מיד: העזיבה הייתה מיידית, בלי לעבור באף דף נוסף.

25) יש לי חנות מוצרים ואני רוצה למדוד קניות. איך בודקים את זה?
בתפריט הצדדי יש אופציה שנקראת "Goals" (המרות/יעדים). שם מגדירים עמוד ספציפי באתר (נאמר, עמוד "תודה שרכשת"), ואז מודדים את אחוזי ההצלחה של האתר. ניתן גם להגדיר ערך כלכלי (נאמר, 100 ש"ח רווח על כל מכירה) כדי להעריך את המצב בצורה קצת יותר הגיונית. יש גם להגדיר את האתר בתור אתר מסחר אלקטרוני (e-commerce site), זה דורש הוספת שורות קוד לתג המקורי, וכן לבצע התאמות עדינות דרך הגדרות הממשק כדי שכל משפך הפעולות יעבוד כמו שצריך.

26) יש לי דפים מאובטחים באתר (https). אנליטיקס עובד עם זה?

כן, הקוד תומך גם בדפים מאובטחים של SSL. בגרסה הראשונה היה צריך להתקין קוד מיוחד שתומך בעמודים מאובטחים. בקוד החדש יש תמיכה מובנית גם בעמודים מאובטחים כך שלא צריך להתקין משהו מיוחד. מי שהתקין את הקוד הישן (legacy code) מוזמן לשדרג את עצמו לקוד החדש, בין השאר מפני שהוא תומך ביישומים החדשים שמציע (ויציע) אנליטיקס.

27) אני לא רואה את וואלה ברשימת מנועי החיפוש שמזרימים תנועה לאתר שלי באנליטיקס. למה?
תנועה ממנוע החיפוש של וואלה מופיעה בגוגל אנליטיקס בתור "search" ולפעמים בתור אתר מפנה שנקרא search.walla.co.il. למה? ראשית, וואלה משתמשים במנוע החיפוש של גוגל, כי אין להם חיפוש מקורי משל עצמם. עובדה ש"יאהו" מופיעה כשורה (yahoo) וגם מנועים אחרים. גם המנוע של מיקרוסופט מופיע בתור "בינג" (bing).

28) הנתונים של אנליטיקס לא מסתדרים עם מה שאני יודע על האתר שלי, וממה שאני רואה בתוכנות סטטיסטיקה אחרות. למה יש הפרשים או פערים?

גוגל אנליטיקס מסתמכת על גולשים שמתירים שימוש בג'אווה-סקריפט, בעוגיות (קוקיז) ובגלישה שאינה אנונימית לגמרי. כמובן שיש גולשים שלא מתנהגים כך, והם "בלתי-נראים" בעיני אנליטיקס. קיימים בישראל עשרות אלפי משתמשים שהם 'חסומים' מלהפעיל סקריפטים של ג'אווה ממקום העבודה שלהם (למשל, בנקים, חברות הייטק מסוימות ומוסדות בטחוניים). במקרה שמשתמש כזה הוא חסום, מבחינת גוגל אנליטיקס - הוא לא קיים. בנוסף, אם אתר מסוים הוא "כבד" (שרת איטי ו/או סקריפטים רבים להפעלה), יכול להיווצר מצב שבו הגולשים עזבו את הדף לפני שהסקריפט של אנליטיקס הספיק להיטען בכלל. בקיצור, הנתונים של אנליטיקס אינם מושלמים, ותמיד יש איבוד מידע.

29) שמעתי על "גוגל וובסייט אופטימייזר". זה קשור גם אל גוגל אנליטיקס, או רק אל הקישורים הממומנים (אדוורדס)?
גוגל אופטימייזר, או בקיצור GWO היה יישום-רשת שמאפשר לשפר את האפקטיביות של דפים ספציפיים באתר. השיטה מבצעת שינויים קלים ובוחנת אותם מול משתמשים אמיתיים לאורך זמן, תוך הגדרת עמודי-יעדים בתור מדד הצלחה. מדובר בכלי מתקדם עבור משתמשים בעלי נסיון וידע טכני גבוה-יחסית, אבל הוא לא קשור בהכרח רק ל"אדוורדס" (קישורים ממומנים). ניתן להשתמש באופטימייזר גם דרך גוגל אנליטיקס, בלי לשלם כסף לגוגל על התנועה הטבעית שמגיעה. המוצר הזה נעלם בהדרגה ופינה את דרכו ל"ניסויי תוכן" (Content Experiments).

30) אני מקבל המון נתונים מספריים, אבל אני לא רואה תכל'ס מה אנשים עושים באתר שלי. אז מה גוגל אנליטיקס עוזר לי בכלל?

ניתן להמחיש תנועת גולשים בעזרת 'זרימת מבקרים' ופיצ'רים נוספים המספקים גרפים, פילוחים חזותיים ועוד. יש גם אפשרות לראות 'משפכי תנועה' שמתארים מסלול מסוים. בשלב ראשון מאוד כדאי לאבחן בין דפים שמניבים זמן שהייה גבוה ובין דפים שבהם יש נטישה מהירה.

31) הגדרתי עמודים שהם "המרות/יעדים" (Goals) אבל אני רוצה לדעת עוד על איך הם עובדים.

הפונקציה "נתיב יעד הפוך" (Reverse Goal Path) מאפשר להבין את המסלול שעשה הגולש עד שהגיע אל עמוד היעד שאותו אנחנו מודדים. המסלול הוא הפוך, כך שמתחילים בעמוד היעד וצועדים אחורה עד שמגיעים לנקודת ההתחלה של הגולש. זוהי פונקציה קריטית למי שרוצה לנתח את המסלול שעובר הגולש עד שהוא מבצע את הפעולה הרצויה על ידי בעל האתר.

32) האם החלוקה לערים בישראל היא נכונה, ואפשר להסתמך עליה?

כיום, נראה שכן - אבל לא תמיד. בעבר, היתה בעיה רצינית עם תנועה שהגיעה מ"חוות-שרתים" של ספקיות אינטרנט ישראליות, וכך היה ייצוג-יתר של חיפה, פ"ת וראש העין. המצב הנוכחי בגוגל אנליטיקס מצביע על שיפור משמעותי, כך שאפשר להסתמך, במידה גבוהה-יחסית של ודאות, על נתוני היישובים המוצגים.
בתפריט הצדדי, בוחרים "קהל > מידע גיאוגרפי > מיקום גיאוגרפי" ומשם בוחרים מרשימת המדינות את ישראל ורואים רשימת יישובים מלאה. אם מופיעים לכם מחוזות, יש לבחור "עיר" מתוך תפריט "מאפיינים עיקריים". ברוב המקרים, איזור ת"א-יפו יהיה ראשון ברשימה. כן, יש עדיין בעיות עם ערים גדולות כגון ר"ג, ת"א וירושלים. ייתכן שגם ערים כמו פ"ת וראשל"צ יציגו נתונים בעייתיים לפעמים.

33) הנתון שמעניין אותי לא מופיע בעמוד הבית של אנליטיקס ("דאשבורד"). מה עושים?

ניתן להתאים את ה"דשבורד" כך שנתונים מסוימים יופיעו בו מיד, בלי שתצטרכו להיכנס פנימה בכל פעם. יש להגיע לעמוד הנתונים הפנימי הרלוונטי, ואז ללחוץ על הכפתור "הוסף ללוח הבקרה" "add to dashboard" שנמצא למעלה, באמצע. ליד הכפתור הזה יש שני כפתורים נוספים בדרך כלל: "אקספורט" (ייצוא נתונים) ו"אימייל" (שליחת נתונים בדוא"ל). לאחר הלחיצה, ניתן לחזור ל"דשבורד" (העמוד הראשי) ולהזיז את מלבן הנתונים למקום שנוח לכם בדף (בשיטת "גרור ועזוב").

34) מה זה "דירקט / דיירקט" (Direct) שמופיע תחת "רכישה" או "מקורות תנועה" (Traffic Sources)?

כשגוגל אנליטיקס אומר 'דירקט', הוא מתכוון בעצם "אני לא יודע מאיפה האיש הזה הגיע". זה יכול להיות מצב שבו משתמשים שהגיעו לאתר שלך ישירות, באמצעות הקלדת הכתובת בדפדפן, או לחיצה על אחד ה"מועדפים" שלהם בדפדפן. אלו גולשים שלא עברו דרך אתר מתווך שהוגדר בצורה מדויקת, ולא דרך מנוע חיפוש. אולי אלו גולשים המכירים את האתר שלך ונחשפו אליו בעבר, או שראו את כתובת האתר מופיעה ברשת או מחוצה לה.

35) אחד ממקורות התנועה שלי מוגדר בתור "Other". מה זה אומר?

המערכת לא הצליחה לקבוע את מקור התנועה, ולכן משייכת אותה לגורם לא ידוע. במקרים אחרים, תנועה שמקורה לא ידועה מוגדרת בתור "ישיר" (direct). ההבדל בין other ובין direct נובע ככל הנראה מהגדרת קמפיין שאחד המשתנים שלו לא עבד - במקרה כזה יופיע direct ולא other.

36) אני שולח עלון (ניוזלטר) בדוא"ל מדי שבוע או חודש - איך אדע שאנשים באמת הקליקו על הקישורים לאתר שלי מתוך תוכנת המייל שלהם?
בשביל זה יש לנו את ה-URL Builder, שנקרא בעברית "הכלי ליצירת כתובות אתרים". יש ללכת לפי ההוראות, לקבל כתובת "ארוכה" שבתוכה יש משתנים שמזהים את מקור התנועה, ואז להשתמש בקישורים הארוכים האלה בתוך הניוזלטר. זה אומר שהעבודה תהיה קצת יותר מסורבלת (כל קישור צריך לעבור דרך הכלי), אבל אם עובדים עם הכלי לאורך זמן, ויודעים לזרז את העבודה בעזרת אקסל או תוכנה לעריכת קוד, ניתן לייצר בקלות ובמהירות כתובות ארוכות ומדויקות.
לאחר שליחת העלון, ניתן לזהות את כל המקליקים באמצעות "רכישה > מסעות פרסום", כאשר מסע הפרסום הרלוונטי יהיה כנראה דוא"ל או email בהתאם למה שהוגדר.

37) מה זה "נוט פרוביידד" (not provided)? זה מה שרואים כאשר רוצים להבין אילו מילות חיפוש הובילו לדפים באתר שלי. 
זו נקודה כואבת - בשנים האחרונות גוגל הולך ומצמצם את כמות מילות החיפוש שבעלי האתרים יכולים לדעת עליהן. זה בגלל שמירה על פרטיות המשתמשים הרשומים של גוגל - החיפושים שלהם מוצפנים ולכן גוגל לא חושף את המידע דרך גוגל אנליטיקס. עם זאת, חשוב להזכיר שמילות החיפוש הללו כן מופיעות בחשבונות הפרסום (אדוורדס) של גוגל. 
אז למרות שאיבדנו חלק משמעותי ממילות החיפוש שהביאו לנו תנועה לאתרים, אנחנו עדיין יכולים לקבל חלק מהן דרך גוגל אנליטיקס. למרבה האכזבה, נתח הולך וגדל של מילות החיפוש שלנו הוא כיום "נוט פרוביידד" (not provided). אפשר להשתמש ב"שאילתות" במערכת "מנהלי האתרים" של גוגל, המכונה באנגלית Google Webmaster Tools. כיום מערכת זאת נקראת "קונסולת החיפוש" (Search Console) וחשוב מאוד לחבר אותה לגוגל אנליטיקס כדי לקבל לפחות חלק מן השאילתות.

38) גוגל מבקש ממני להתקין המון קודים - גוגל אנליטיקס, קוד מעקב המרה של אדוורדס, רי-מרקטינג (שיווק מחדש) ועוד. איך פותרים את הבלגן?
כאן נכנס לתמונה 'מנהל תגים' (tag manager), פיצ'ר חדש-יחסית של גוגל, המאפשר להשתיל רק תג אחד, שדרכו מופעלים כל שאר התגים. במילים פשוטות: מעיפים את כל התגים הקיימים, ומחליפים אותם בתג-על (סופר-תג) אחד ויחיד. זה מקל מאוד על עבודת ההטמעה, העדכון והבקרה. בממשק מרוחק ניתן לנהל את כל הסיפור, להגדיר איזה תג עובד באיזה עמוד ובאילו תנאים. בקיצור, כדאי להשתמש במנהל התגים בכל אתר אפשרי. עם זאת, היכרות עם מערכת מנהל התגים דורשת זמן ומשאבים, ואם אתם נוטים להסתבך שם, יש להיעזר ביועץ חיצוני.


39) מה לגבי מידע דמוגרפי: גילאים, מין וכו'. גוגל נותן לי את זה? כן, בתנאי שהמידע הזה יופעל. בתפריט הצדדי יש לבחור "קהל > דמוגרפיה" ואז לבצע את הפעולות שמפעילות את איסוף המידע. לאחר תקופה מסוימת, יופיעו במדור זה נתונים דמוגרפיים מעניינים מאוד כמו טווחי גילאים (18-24; 25-34; 35-44; 45-54; 55-64; 65+). שימו לב שאין התייחסות לטווח הגילאים של 17 ומטה. קטינים אינם נספרים במערכת, ברמה הטכנית. לגבי מינים, החלוקה היא כמובן בין "מייל" ל"פימייל" (male and female). אם כבר הפעלתם מידע דמוגרפי, מומלץ גם להפעיל "תחומי עניין" כדי לקבל נתונים שיווקיים מעניינים על קטגוריות זיקה, פלחי קהל בשוק וקטגוריות אחרות שגוגל ממליץ עליהם כחלק מפעילויות הפרסום והשיווק המפולח.

40) איך אני יודע מה קורה באתר שלי בכל רגע נתון?
בתפריט הצדדי יש לבחור "זמן אמת" (Real-Time) ואז לחקור לעומק קטגוריות כמו מיקומים, מקורות תנועה, תוכן, אירועים והמרות. אופציית זמן-האמת מעניקה מידע מרתק על התרחשויות מיוחדות באתר, יציאה וכניסה של מבקרים מזדמנים, דפים פופולריים לפי טרנדים חדשותיים או שיווקיים, ומידע קריטי על דפים חדשים שהעליתם ואתם רוצים לוודא שהם עובדים כמו שצריך.

41) איפה רואים את התנועה שאני מקבל ממקורות כמו פייסבוק?
זה נמצא בתפריט הצדדי, תחת "רכישה > רשתות חברתיות > הפניות רשת". בעמוד זה בוחרים את פייסבוק (הוא בדרך כלל הראשון) ומקבלים נתונים על פעילויות באתר, הצגות דף, משך ממוצע של פעילות באתר וכו'. שאר מקורות התנועה נמצאים תחת "רכישה", ויש לנתח כל אחד מהם בנפרד.

42) האם אפשר להכניס שני תגי אנליטיקס שונים באותו דף?
באופן עקרוני, זה לא מומלץ. אמנם הנתונים יזרמו ויהיה אפשר לעבוד עם שני תגים מקבילים, אבל גוגל טוענים שזו לא שיטה טובה, בין השאר מפני שזה עלול להאט טעינה וליצור קונפליקטים ביניהם. מומלץ להשתמש במנהל תגים (tag manager) בשביל להטמיע יותר מחשבון אנליטיקס אחד באותו דף.

43) אני רוצה לקבל התראות בדוא"ל בכל פעם שקורה משהו חשוב באתר. זה אפשרי?
כן, ניתן להגדיר אירועים מיוחדים ולקבל אותם דרך האימייל. הולכים ל"מנהל מערכת" (הגדרות), עוברים לעמודה של "תצוגה מפורטת" ושם בוחרים למטה, בתחתית הדף, את האופציה "התראות מותאמות אישית". יש ליצור התראה ולא לשכוח לסמן את האופציה "שלח לי אימייל כאשר אירוע זה מופעל". דוגמה להתראה: אין תנועה באתר ב-24 השעות האחרונות. באופציה "הודעות אימייל מתוזמנות", שנמצאת מתחתיה, מקובצים הדו"חות הקבועים שהוגדרו קודם לכן. דו"ח טיפוסי: סיכום חודשי של תנועה באתר, שנשלח בראשית כל חודש.

44) האם אפשר להשתמש בגוגל אנליטיקס גם דרך אפליקציה לטלפון הנייד?
כן, בוודאי. האפליקציה של גוגל אנליטיקס בחנות גוגל פליי זמינה להורדה. היא מאפשרת צפייה וניתוח מהיר למי שאין לו זמן לשבת מול מחשב רגיל כרגע. אך לא ניתן לבצע שינויים מקיפים בחשבון או לערוך ניתוחי-עומק ברמה גבוהה.


 יש לי עוד המון שאלות. מה עושים?
פנו לעזרה הרשמית באנגלית של גוגל אנליטיקס, או הוסיפו תגובה כאן למטה בבלוג ונענה עליה.
כדאי לקרוא את הבלוג הרשמי של גוגל אנליטיקס - הרבה טיפים ועדכונים חשובים.
חסרה שאלה? בבקשה שלחו מייל לאורי ברייטמן: uribreitman@gmail.com