מחקר שימושיות חדש של ג'ייקוב נילסן מצא, בין השאר, כי רק 76% מן הגולשים מסוגלים להגיע למנוע החיפוש "גוגל" כאשר הם זקוקים לו. שאר הגולשים (24%) מסתבכים בדרך, מחפשים במנועים אחרים או נעזרים בכל תיבת חיפוש אחרת שנקרית בדרכם.
האם נילסן בחר קופים למחקר שלו? להיפך: לצורך מחקרי שימושיות, הצוות של נילסן (לא, הוא לא קשור למדד נילסן של הטלוויזיה, או נילסן נט-רייטינגס) בוחר משתמשים ברמה גבוהה מן הממוצע. לדברי נילסן עצמו, אם היה מבוצע המחקר על הציבור הרחב, התוצאות היו אפילו גרועות יותר.
במציאות שבה כרבע מן הגולשים אינם מסוגלים להגיע ל"גוגל" כדי לעשות חיפוש, קשה לדבר על חופש חיפוש, על תחרות משוכללת ועל אפשרויות בחירה בלתי מוגבלות. בשוק שבו כ-24% מן המשתמשים מגיעים בטעות למנוע חיפוש אחר, או למנוע חיפוש שאינו משרת בהכרח את מטרותיהם (כמו חיפוש פנימי באתר, או חיפוש במאגר מידע מוגבל), אפשר להבין את המאמצים של גוגל לדחוף את סרגל החיפוש שלו עמוק אל תוך הדפדפן.
גם אלו שמוצאים את גוגל - מתקשים
במחקר קודם, גילה נילסן שלוש בעיות מרכזיות ביכולת הגולשים לחפש:
המסקנה של נילסן מדויקת: במחקרים שבוצעו באוניברסיטת קורנל התגלה כי רוב הגולשים סומכים על גוגל כמעט בעיניים עצומות, ומקליקים לרוב על התוצאות הראשונות בלי להפעיל שום שיקול דעת. מחקר אחר (pdf), שנעזר בציוד מעקב אחרי אישוני המשתמשים, גילה כי מחצית מתשומת הלב של הגולשים הוקדשה לשתי התוצאות הראשונות בלבד.
לסיכום, האמונה המוחלטת של הגולשים באיכות תוצאות החיפוש של גוגל, כמו גם חוסר היכולת שלהם להבין ולמיין את התוצאות, בצירוף הדרך שבה תוצאות החיפוש מוצגות (תשומת לב אדירה לשתי התוצאות הראשונות) -- יוצרים מצב של "צאן לטבח" מצד הגולשים והצרכנים ה"פראיירים" (מצטער, אבל זה הביטוי הנכון), ומן הצד השני - תחרות נואשת, כמעט מטורפת, בין בעלי אתרים על המקום הראשון בתוצאות החיפוש.
האם נילסן בחר קופים למחקר שלו? להיפך: לצורך מחקרי שימושיות, הצוות של נילסן (לא, הוא לא קשור למדד נילסן של הטלוויזיה, או נילסן נט-רייטינגס) בוחר משתמשים ברמה גבוהה מן הממוצע. לדברי נילסן עצמו, אם היה מבוצע המחקר על הציבור הרחב, התוצאות היו אפילו גרועות יותר.
במציאות שבה כרבע מן הגולשים אינם מסוגלים להגיע ל"גוגל" כדי לעשות חיפוש, קשה לדבר על חופש חיפוש, על תחרות משוכללת ועל אפשרויות בחירה בלתי מוגבלות. בשוק שבו כ-24% מן המשתמשים מגיעים בטעות למנוע חיפוש אחר, או למנוע חיפוש שאינו משרת בהכרח את מטרותיהם (כמו חיפוש פנימי באתר, או חיפוש במאגר מידע מוגבל), אפשר להבין את המאמצים של גוגל לדחוף את סרגל החיפוש שלו עמוק אל תוך הדפדפן.
גם אלו שמוצאים את גוגל - מתקשים
במחקר קודם, גילה נילסן שלוש בעיות מרכזיות ביכולת הגולשים לחפש:
- חוסר יכולת להחליף שאילתות לביצוע שיטת חיפוש שונה
- חוסר יכולת להבין את דף תוצאות החיפוש ולהעריך את התועלת של התוצאות מראש
- חוסר יכולת למיין את התוצאות כאשר הן לא בהכרח רלוונטיות (ספאם, תכנים אוטומטיים או לא קשורים)
המסקנה של נילסן מדויקת: במחקרים שבוצעו באוניברסיטת קורנל התגלה כי רוב הגולשים סומכים על גוגל כמעט בעיניים עצומות, ומקליקים לרוב על התוצאות הראשונות בלי להפעיל שום שיקול דעת. מחקר אחר (pdf), שנעזר בציוד מעקב אחרי אישוני המשתמשים, גילה כי מחצית מתשומת הלב של הגולשים הוקדשה לשתי התוצאות הראשונות בלבד.
לסיכום, האמונה המוחלטת של הגולשים באיכות תוצאות החיפוש של גוגל, כמו גם חוסר היכולת שלהם להבין ולמיין את התוצאות, בצירוף הדרך שבה תוצאות החיפוש מוצגות (תשומת לב אדירה לשתי התוצאות הראשונות) -- יוצרים מצב של "צאן לטבח" מצד הגולשים והצרכנים ה"פראיירים" (מצטער, אבל זה הביטוי הנכון), ומן הצד השני - תחרות נואשת, כמעט מטורפת, בין בעלי אתרים על המקום הראשון בתוצאות החיפוש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה