30.10.2012

מלחמת גוגל-אפל: אנדרואיד נגד iOS

נקסוס 4, 7 ו-10
משפחת נקסוס החדשה של גוגל היא לא רק מתקפה ישירה על האייפד, האייפד-מיני והאייפון, אלא בעיקר מלחמת פלטפורמות בין אנדרואיד ל-iOS, שבסופה יוחלט מי שולט בעולם המובייל: טים קוק או לארי פייג'. זוהי מלחמה רצחנית ומיותרת, שצריכה להסתיים בהקדם

המאבק העיסקי בין גוגל לאפל מוכיח שמיקרוסופט כבר לא בתמונה. גוגל השיקה שלושה מוצרים חדשים, המיועדים להקטין את נתח השוק של אפל:
  • טאבלט נקסוס 10 תוקף את האייפד ה-3 וה-4 מלמעלה, סביב נושא הרזולוציה והביצועים
  • מיני-טאבלט נקסוס 7 תוקף את המיני-אייפד בנושא המחיר והנפח
  • טלפון נקסוס 4 תוקף את אייפון 5 בנושא המחיר
זוהי הפעם הראשונה שבה גוגל מכריזה מלחמת-עולם על יצרנית מחשבים אחת.

לכאורה, זוהי מלחמת-חומרה אפורה: כמה יצרנים מנסים לפתות צרכנים באמצעות פיצ'רים ורכיבים חדשים. בפועל, זהו מאבק-שליטה על תוכנה: גוגל מסבסדת מכשירים כדי להשתלט על תחום המובייל, ואז להציף אותו בפרסומות. אמזון מפסידה על מכשירים כדי להרוויח על תוכן דיגיטלי (סרטים, ספרים, מוסיקה). אפל מנסה להרוויח על מכשירים, ובמקביל גם להרוויח כסף על אפליקציות ברמה גבוהה.

האסטרטגיה של גוגל היא לעשות כל מה שצריך כדי להגדיל את נתח השוק של אנדרואיד, גם בקרב אנשים שהיו מעריצי אפל מושבעים. כיום, זוהי כבר מערכת ההפעלה הפופולרית ביותר בתחום המובייל. נקודת התורפה של אפל היא מחירם הגבוה של מוצריה. לכן גוגל מוכנה למכור מכשירים יוקרתיים במחירי עלות, כדי לשכנע את צרכני אפל שהם עושים עסקה בלתי משתלמת. בתקופה האחרונה, חברי הכת הסגורה של אפל מתחילים להרגיש פראיירים.

אפל מתחילה להרגיש את הלחץ בשתי חזיתות עיקריות: הטלפונים המעולים של סמסונג הובילו אותה לבית המשפט, שם אין מנצחים; במקביל, הטאבלטים הקטנים (נקסוס 7 + קינדל פייר) הובילו אותה אל ה"מיני-אייפד", המוצר שלא היה צריך לייצר, לפי סטיב ג'ובס המנוח. התוצאה: אפל חייבת להשקיע הון בשידרוג החומרה והתוכנה כדי להמשיך לגבות מחירים גבוהים (פרימיום) על המוצרים שלה, וכך מקטינה את רווחיותה.



האסטרטגיה: נעילת צרכנים
גוגל השקיעה הון עתק בהרחבה מתמדת של חנות "פליי" (Google Play), כיוון שהיא יודעת שאפל מצליחה לנעול צרכנים במשך שנים דרך ה"אפסטור" (App Store) ו"אייטיונס" (iTunes). אמזון הקדימה את אפל וגוגל בהקמת חנות מושלמת, אך לא ידעה לפתח בעצמה "מכשירי נעילה" חומריים. עד כמה שהחברות הללו מאמינות בתחרות חופשית, האינטרס העליון של שלושתן הוא לכבול את הלקוחות באמצעות אותו "גן סגור". 

אמזון מתנהלת באותה צורה בדיוק: המכשיר הוא רק תירוץ למכור אוויר - משחקים, סרטים, תוכנות, שירים; זו חנות שמפתה אותך עם גאדג'טים פיזיים, כדי לגרום לך להוציא כסף על סחורה בלתי-נראית, מופשטת, קניינית, שאין לה צורה או קיום. אמזון מתמחה באמנות המכירה; אפל מתמחה באמנות הממשק; גוגל מתמחה באמנות הפרסום.

בגלל מודל ההכנסות החריג שלה, גוגל שונה מאוד מאפל ומאמזון: היא לא ממש רוצה למכור קבצים, אלא להשתלט על כל שטחי הפרסום האפשריים. כל מכשיר אנדרואיד הוא חוקר פרטי מטעם גוגל, שמתיישב לך בתוך המוח ומפגיז אותו בטקסטים שיווקיים בכל פינה. מנוע החיפוש של גוגל מוטמע עמוק-עמוק בתוך אנדרואיד, ואי אפשר לנתק אותו משם. השאילתות והגלישה בונים פרופיל נוירולוגי מדויק, ומשדכות אותו עם הצד המסחרי של האינטרנט. כל אייפד וקינדל שנמכר, מקשים מאוד על גוגל לבנות פרופיל מקיף מספיק.

מה עושים במצב שבו שלוש חברות-ענק מנהלות מאבק קניבליסטי נגד הצרכנים (נעילה), נגד האינטרנט (גן סגור) ונגד ההגיון? ראשית, צריך להבין את הבעיה. הרווחיות החריגה של אפל נשענת על צרכנים שאין להם אפשרות לצאת מעולם התוכנה שנבנה עבורם. אך גם "אנדרואיד" יצרה עולם דומה, שבו כל תוכנה נשלטת מלמעלה על ידי אלילי גוגל. לעומתם, אמזון נראית כמו צדיק בסדום, כיוון שהיא עדיין מכוונת לדבר אחד בלבד: המחירים הנמוכים ביותר ברשת. 

הפתרון למלחמות הסלולר החדשות הוא רגולציה אוניברסלית, המכריחה כל יצרן מערכת הפעלה ליצור מנגנון שיאפשר מעבר קל ונוח בין מערכת הפעלה אחת לשנייה, ובמקביל - למנוע מצב של אפליקציות בלעדיות. במילים פשוטות, אי אפשר למכור טלפון אנדרואיד שלא יאפשר לי להוריד ולהתקין את iOS או Silk (של אמזון) לפי בקשתי. כל אפליקציה המוצעת ב"אפסטור" צריכה להתאים לכל מערכות ההפעלה, ואסור לה להיות "נעולה".

דרישה מוגזמת מן המפתחים? לא בהכרח. באינטרנט, תוכנות רבות מוצעות במגוון גרסאות: חלונות, מק ולינוקס. כבר היום, מפתחי אפליקציות רבים נאלצים לבזבז משאבים רבים ביצירת מספר גרסאות, ולכן הם מעדיפים להתמקד במערכת הפעלה אחת בלבד - מצב שנועל גם אותם ואת הצרכנים. אפשר להכריח, בחקיקה, כל מפתח תוכנה ליצור גרסה נוספת ברגע שכמות ההורדות של התוכנה עוברת סף כמותי מסוים (נאמר, 5,000 הורדות).

המחשה פשוטה: אדם הולך ל"צומת ספרים", וקונה שם ספר. המוכרת אומרת לו: "מצטערת, אבל אם יש לך בבית ספרים של סטימצקי, לא תוכל לפתוח או לקרוא את הספר הזה". הוא הולך ל"סטימצקי", ושם אומרים לו אותו דבר: "תיזהר! הספר הזה ניתן לקריאה רק על ידי חברי המועדון של סטימצקי". למזלנו, ספרים ניתנים לקריאה על ידי כל אחד, בלי הבדלי דת, גזע, מין ומערכת הפעלה. גם בכניסה ל"סינמה סיטי" לא שואלים אותך אם יש לך מנוי ל"לב".

שימו לב למספרים: ב"אפסטור" וב"גוגל פליי" יש, בכל אחת, כ-700 אלף אפליקציות. ביחד מדובר על 1.4 מליון אפליקציות. זהו מספר מוגזם לכל הדעות, והיה עדיף להתמקד ביצירת מספר מצומצם בהרבה של אפליקציות "פתוחות" (כאלו שמתאימות לכל מערכות ההפעלה, או שמוצעות במספר גרסאות זהות), וכך למנוע את המלחמה המיותרת הזאת.

המלחמה מול אפל ו"הגן הסגור" שלה הפכה את גוגל לעוד סוג של מיקרוסופט: מפלצת דורסנית שמעוניינת להשתלט על העולם דרך מערכת הפעלה ויראלית, בציפייה לקיבוע של מונופול חדש. אפל, מצידה, מנתקת בהדרגה את צרכניה מן האינטרנט הפתוח, במאמץ שכל-כולו צועק "בלעדי!", והופך את הצרכנים לחברי כת סגורה ומסוגרת. הויכוחים הלוהטים בין אנדרואיסטים ואפליסטים רק מוכיחים את הנקודה: גוגל ואפל מסכסכות בינינו, כיוון שנוצרה תהום בין משתמשי מערכות ההפעלה הללו.

יבוטל הגן הסגור לאלתר
אין שום היגיון בכך שהצרכנים לא יוכלו לגשת לאפליקציות של אפל, אם יש ברשותם מכשיר אנדרואיד. באותה צורה, אין שום סיבה שמכשירי אנדרואיד ימנעו מן הצרכנים להשתמש בשירותי אפל. אמזון, מצידה, צריכה להפסיק להסית נגד אפל ולהכריח את לקוחותיה להסתפק ב"קינדל פייר".

אין שום דבר רע במלחמה בין יצרני חומרה - על פיצ'רים, על טכנולוגיה ועל איכות. לעומת זאת, מלחמת מערכות ההפעלה צריכה להסתיים בהסכם-שלום, כזה שייכתב וייחתם בעזרת התאחדות צרכנים גלובלית.

הוסף רשומת תגובה
כל הזכויות שמורות לבלוג חופש החיפוש 2007-2012