18.4.2016

להתראות פייג'ראנק, ותודה על הדירוג

גוגל העלימה את ציון הפייג'ראנק מהרשת, לאחר שנתנה התראה מוקדמת על כך לפני כחודש. מעכשיו, בעלי אתרים ומקדמי אתרים שירצו לדעת את הציון של כל דף ברשת (מ-1 עד 10), ייאלצו לפנות לחלופות בלתי רשמיות, כמו מוזראנק (MozRank) או סמראש ראנק (SEMRush Rank)



מאז שנת 2000, הסתמכו בעלי אתרים בכל העולם על מדד פייג'ראנק (PageRank), הציון שמעניק גוגל לכל דף ברשת. הציון, שהתבסס על נוסחה שפיתח לארי פייג' בסטנפורד, הוא למעשה חישוב מתמטי ריקורסיבי מורכב של קשרים בין דפים, באמצעות חשיבות המוענקת למערכת הקישורים המסועפת בין כלל הדפים ברשת. היום, לאחר שנים רבות של הסתמכות חלקית על הדירוג הזה, פייג'ראנק "הועלם" סופית על ידי גוגל.

מאז השקתו של ה"גוגל טולבאר", סרגל הכלים השימושי של החברה, נכלל הדירוג הפשוט והרשמי במספר כלים שהסתמכו על אותו "פיד" (feed) מאת גוגל. בשנים האחרונות הודיעה גוגל שהיא אינה מעדכנת את פייג'ראנק בתדירות גבוהה, ושאסור להסתמך על הדירוג המספרי, מפני שאיננו משקף את הרשת כיום, בוודאי לא כפי שהיא מדורגת בשרתי גוגל על בסיס יומי. למרות אזהרות אלו, נותר פייג'ראנק מדד קריטי, כלי עבודה "אבסולוטי", מוסכם, פשוט ונוח לקביעת איכות דפים ואתרים.

בתמונה: דירוג פייג'ראנק הירוק, כפי שהופיע ב"טולבאר" של גוגל


פייג'ראנק לא היה מעולם דירוג לינארי. מהנדסי גוגל הקפידו לציין שמדובר בסולם לוגריתמי. במילים פשוטות, הרבה יותר קל לעלות בדירוג מ-1 ל-3, מאשר לעלות בדירוג מ-8 ל-9. לפיכך, דף אינטרנט טיפוסי היה מקבל ציון של 3, ולא 5 או 6. בכל פעם שדף מסוים היה מקבל קישורים חיצוניים חדשים מאתרים בעלי מוניטין, דירוג הפייג'ראנק שלו היה עולה תוך מספר ימים, שבועות או חודשים.

מהר מאוד למדו אנשי המקצוע שאתרים ודפים בעלי דירוג 8-10 הם "אליטה מיוחסת", ושכל נוכחות בדפים איכותיים-אך-נגישים בעלי דירוג 5-7 היא מבורכת ביותר. כל שאר הדפים והאתרים, שקיבלו דירוג של 0-4, נחשבו הרבה פחות נדירים או אטרקטיביים.

מקדמי אתרים לקחו את ה"פייג'ראנק", קיצרו אותו ל-PR והפכו אותו ל"מעריך שווי" של נכסים דיגיטליים. אתרים שקיבלו דירוג גבוה זכו ליחס מכובד, הצעות רכש ובקשות לשיתופי פעולה. כולם רצו לפרסם מאמרים וקישורים באתרים בעלי פי-אר גבוה, למרות כלים ושיטות חלופיות למדידה. לא עזרו דבריהם של בכירי גוגל, לפיהם פייג'ראנק הוא רק מדד אחד מתוך מאות מדדים חשובים אחרים; כולם רצו לקבל מספר פשוט וקל להבנה.

עכשיו הסתיים לו עידן. היעלמותו של פייג'ראנק כמשתנה בהערכת דפים ואתרים תשפיע בצורה משמעותית על הדרך שבה עובדים מקצוענים ברשת. מקדמי אתרים מנוסים למדו לא לתת לפייג'ראנק להשתלט על המדדים, וכלים כמו מוזראנק (MozRank) או סמראש (SEMRush Rank) נתנו הערכות לא רעות. בצירוף כלים מסורתיים כמו אלקסה (Alexa) וגם קומפיט (Compete), ניתן היה לקבל תמונת-מצב משוקללת של כל דף, אם התעורר חשד שהפייג'ראנק לא מגיש נתונים מעודכנים.

בעלי אתרים רבים, שראו כיצד דירוג הפייג'ראנק של עמוד הבית שלהם לא מתעדכן במשך תקופה ארוכה, שאלו את עצמם "מה אני עושה לא טוב?". עתה, לאחר שפייג'ראנק אינו קיים עוד, הם יכולים להירגע: אנשי גוגל כנראה הבינו שהם חייבים להפסיק להציג את הדירוג המטעה הזה, כדי להפסיק לגרום עוול לבעלי אתרים שמצאו את עצמם "תקועים במקום" עם אותו ציון, במשך חודשים ארוכים, לעתים אף שנים.

הבעיה היחידה של עידן הפוסט-פייג'ראנק היא עליית כוחם של גורמי דירוג פרטיים, שידרשו תשלום משמעותי תמורת חשיפת המידע לבעלי אתרים. כל עוד לא קיים מאגר פתוח שיאפשר לקהילת בעלי האתרים ומקדמי האתרים להבין "מי שווה מה", ייווצר מצב של אי-ודאות בקהילה הענקית של בעלי האתרים ומקדמיהם.

הוסף רשומת תגובה
כל הזכויות שמורות לבלוג חופש החיפוש 2007-2012