19.9.2012

רוני מוסקונה הפסיד, אנחנו הרווחנו

ב-27/11/08 כתבתי כאן על התביעה המסוכנת של דוקטור רוני מוסקונה, שרצה לכופף את מערכת הפרסום "גוגל אדוורדס" לצרכיו הפרטיים. ב-11/09/12 נדחתה תביעתו בבית המשפט המחוזי. השכל הישר ניצח את הטירוף הקנייני, ועל הדרך גם את גישתה התמוהה של השופטת חנה ינון בפרשת דב קליין

השופט יהודה פרגו סילק תביעה מיותרת למדי, שהגיש הד"ר רוני מוסקונה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. הפירוט פורסם כאן כבר בנובמבר 2008, ועיקרו: ד"ר מוסקונה רצה לקבל 600 אלף ש"ח, מכיוון שגוגל נתן למתחרים שלו (בין השאר, רשת 'פרופורציה' וגם 'כללית אסתטיקה') לפרסם על שמו בתוצאות החיפוש. חשוב להבהיר: המתחרות קנו את שמו, אבל המודעות שלהן לא הזכירו את שמו בשום דרך.

תחום הניתוחים הפלסטיים נחשב תחרותי ורווחי ביותר. כל ניתוח שווה אלפי שקלים, לעתים עשרות אלפי שקלים; לכן המנתחים מוכנים לשלם כסף רב כדי לנצח בקרב על כל מנותח/ת. לא פלא, לכן, שמנתחים פלסטיים צברו מספיק עוצמה כלכלית כדי שירצו לבצע ניתוח פלסטי גם לתוצאות החיפוש של גוגל.

ב-7/3/11 הסכים נציגו של ד"ר מוסקונה לוותר על הכסף, אבל ביקש לדון בנושא הפגיעה בפרטיותו, לכאורה, של רוני מוסקונה, הכירורג הפלסטי. אבל גם במלחמתו הדון-קישוטיות באינטרנט, הובס מיד: "איני סובר שפרטיותו של התובע נפגעה או הופרה בשימוש שנעשה במילות החיפוש/המפתח 'רוני מוסקונה' כהכוונה ללוח מודעות בו מופעים [הטעות במקור; א.ב.] אתרים נוספים". כך כתב השופט המחוזי.

פסק דינו של השופט פרגו רומז לכך שלא ניתן לעצור את הקידמה הטכנולוגית הסוערת: "עולם המדיה המתפתח - ובעיקר האינטרנט - מעניק מידע נרחב לציבור באין סוף של נושאים, לרבות מידע הקשור באנשים ובעסקים...המידע על לוח המודעות מופיע בצורות שונות...מדובר בכללים ברורים וידועים לכל משתמש באתרי החיפוש, בוודאי גם לד"ר מוסקונה...מחפש המידע יודע היטב לבור מתוך המידע המוצג בפניו בלוח המודעות, את המידע הרלוונטי לו, והוא יודע להבדיל ולהבחין בין סוגי המידע וההפניות המוצגות בפניו".

אם היה ספק, אז השופט פרגו מבהיר לד"ר מוסקונה כי "התובע לא רכש את לוח המודעות...לוח המודעות שייך לגוגל, והיא סוברנית לפרסם על לוח מודעות זה, אתרי מידע ופרסומת...התובע לא רכש את מילות החיפוש/המפתח 'רוני מוסקונה'...מילים אלו הן נחלת הכלל...התובע אינו יכול לתבוע בעלות או ייחודיות, בשימוש על מילות חיפוש/מפתח כלשהן".

הגדיל השופט פרגו לעשות, ומתח ביקורת על פסק דינה של השופטת חנה ינון בפרשת דב קליין (אותו תקפנו כאן בחריפות רבה, תחת הכותרת "בלוף הפרטיות"): "אין אני תמים דעים עם כב' השופטת הבכירה חנה ינון...כי 'שמו של אדם אינו מילה או מושג גנרי ואף אינו סימן מסחר ועל כן אין להשתמש בו כמושא לקישורי פרסום ממומנים'...מילים אלו, אינן מבטאות עוד רק את האיש רוני מוסקונה, אלא הן חלק ממילות חיפוש/מפתח הנמצאות במאגר אתר/מנוע החיפוש, וניתן לעשות בהן שימוש לחיפוש או הפנייה ללוח מודעות...בכללי התנהלות ופרסום אלו, יש יתרונות לכל..."

מבחינה עקרונית, אי אפשר שלא להסכים עם ההגיון של השופט פרגו, כפי שכתב: "קיים אינטרס ציבורי ממעלה ראשונה, שהמידע שיתקבל, יהיה רחב ככל שניתן, ולא רק מידע שהמפרסם הספציפי ביקש להביאו לידיעת הציבור...וגם אם מדובר באתרים/קישורים ממומנים מתחרים...".

נראה כי פסק דינו של השופט פרגו שומט את הקרקע מתחת למנתח פלסטי נוסף, הד"ר דב קליין. מר קליין אמנם זכה בניצחון זמני בעזרתה של השופטת חנה ינון בבית משפט השלום, אך נראה שהפסיד בקרב. בית המשפט המחוזי נתן עתה תשובה ברורה בנושא זה, המנוגדת להגיון ולהנמקה של ינון. השופט פרגו ציטט בהרחבה את פסק דינו של השופט מגן אלטוביה בפרשת "מתאים לי" (מחוזי ת"א, 31/07/06, מתאים לי נגד קרייזי ליין).

יותר מכך, מותח השופט ביקורת עקיפה על התובע ד"ר רוני מוסקונה, כאשר הוא מצטט מתוך פסק דינו של השופט ריבלין בבית המשפט העליון, בפרשת אריאל מקדונלד: "אין זו הפגיעה ברגשותיו אותה הוא מבקש לרפא, כי אם את הפגיעה האסורה, אולי בקניינו. לא לכך נועדה ההגנה על הפרטיות..."

בקיצור - שום פגיעה בפרטיות ושום נעליים. בלוף הפרטיות של ד"ר מוסקונה וד"ר קליין נחשף, התביעה של ד"ר מוסקונה נדחתה. הוא שילם כסף רב לעורכי-דין, ואת הוצאותיו לא יקבל בחזרה. למרבה הצער, השופט פרגו לא פסק כי מוסקונה ישלם את הוצאותיהן של הנתבעות, רשת "פרופורציה" ו"כללית אסתטיקה". הן יצטרכו לממן בעצמן את ההרפתקאות המשפטיות של ד"ר מוסקונה, שכל-כך חרד לפרטיותו.

רוני מוסקונה אולי הפסיד בבית המשפט, אבל הצליח להפחיד את מתחריו ברשת: נכון לזמן פרסום פוסט זה, לא הופיעה בגוגל אף מודעת פרסום על שמו המלא של מוסקונה. יותר מכך: כל התוצאות בעמוד הראשון שייכות בלעדית לד"ר מוסקונה עצמו, שהעלה סרטוני וידאו, דף פייסבוק רשמי ואפילו אתר נוסף ובו בלוג, הכל כדי לדחוק החוצה את כל אלו שינסו "לרכוב" על שמו. זוהי פעילות די אגרסיבית וחושפנית, מצד מי שדואג כל כך לצנעת חייו, פרטיותו ודלת אמותיו.

ייתכן ש"גוגל ישראל" בחר להשעות זמנית את המילה "רוני מוסקונה" באופן זמני, עד שיתברר הנושא סופית בין כותלי בית המשפט, ולא להסתכן בשום דרך. אבל התביעה של מוסקונה, למרות מופרכותה, הצליחה להטיל אימה על השוק החופשי, ולכך לא היתה כל התייחסות בפסק הדין. אם אכן הצליח הד"ר מוסקונה להבריח את אויביו מן הזירה למספר שנים, האם לא מגיע להם (ולנו) לקבל פיצוי כספי על כך?

עדכון (19/11/12): מודעה פרסומית על מילת המפתח "רוני מוסקונה" מופיעה כבר בגוגל ישראל. המפרסם הוא מנתח פלסטי מתחרה. גוגל נתן כותרת מפורשת למודעה: "מודעה הקשורה לרוני מוסקונה".

בתמונה: חיפוש על רוני מוסקונה בגוגל, 19/11/12; קיימת מודעה פרסומית על שמו כיום
 

הוסף רשומת תגובה
כל הזכויות שמורות לבלוג חופש החיפוש 2007-2012