27.9.2011

איך חיפוש בגוגל מוכיח כוונה פלילית לביצוע רצח (פרשות דניאל מעוז, גורליק)

בפרשת דניאל מעוז, החשוד כי רצח את הוריו כדי לזכות בירושה, התברר כי חיפושים בגוגל ("הורים רצח ירושה") יכולים להוכיח כוונה פלילית לרצוח וגם לשמש כראייה, גם לאחר מחיקה מוחלטת של זיכרון המחשב האישי; כך מסייע גוגל לחדור לנפשם של עבריינים לכאורה


שימוש במעבדות איחזור מידע כדי לסייע לעבודת המשטרה אינו חדש. חוקרי המשטרה יודעים כבר כ-20 שנה, שניתן לאתר 'אוצרות' של ראיות על מחשביהם של חשודים. בפרשת דניאל מעוז, אם להסתמך על כתב האישום ועל הדיווחים בתקשורת, התברר שוב עד כמה חיפוש פשוט בגוגל, יכול לעזור ולהוכיח כי אדם מסוים אכן התכוון לבצע רצח ("כוונה פלילית"), לכאורה.

מעבדה לאיחזור מידע ברמת-גן, שעבדה עבור משטרת ישראל בפענוח פרשת הרצח של נורית ונח מעוז (ירושלים, 14/8/11), הצליחה לשחזר נתוני חיפוש ב"גוגל" מתוך מחשבו האישי של הבן דניאל מעוז, גם לאחר שהדיסק עבר פירמוט (format), דהיינו מחיקה יזומה ומוחלטת של תוכן הכונן הקשיח.

"הורים רצח ירושה" - שאילתת חיפוש אחת, מקפיאת-דם, מספרת את הכל.

מתברר כי החיפושים בגוגל, מעצם טבעם כ"אקטיביים", מגלים בקלות את כוונותיו הנסתרות של כל אדם, בין אם הוא עבריין מסוכן או אדם חף מפשע. אדם שמתכנן רצח לא יפתח מסמך "וורד" ויתחיל לפרוש את פרטי התוכנית שלו. לעומת זאת, הוא יחפש בגוגל אחר אתרים המציעים מידע בנושא, ומתוך כך תוכח כוונתו.

שאילתת חיפוש ניתנת לגילוי מהיר ופשוט, בין השאר בעזרת הכתובות שאנחנו משאירים אחרינו, בתוך היסטוריית החיפושים של הדפדפן. למשל, חיפוש על "רצח" בגוגל:

בתמונה: חיפוש המילה "רצח" במנוע החיפוש גוגל ישראל

 ניתן לראות שהמילה 'רצח' מופיעה ב-URL של החיפוש, וזאת למרות שהחיפוש מאובטח בעזרת פרוטוקול SSL, כפי שניתן לראות בתחילת הכתובת, בביטוי https.

דניאל מעוז (עו"ד שעבד במשרד שלמה כהן ושות', בן 28), המואשם ברצח הוריו, חשב לכאורה שמחיקת הדיסק הקשיח של המחשב תאפשר לו לטשטש את עקבותיו. אלא שגם לאחר מחיקת הדיסק, ניתן היה לשחזר את השאילתות שהקליד, ולתארך אותן במדויק:
"מעוז ביצע חיפושים באתרי אינטרנט ואחר סרטוני הדרכה של מעשי רצח, ובמעבדת המחשבים אף הצליחו להגיע למניעי הרצח. צוות החוקרים הצליח לשחזר את מילות החיפוש בהן השתמש מעוז באינטרנט - ואלו לא הותירו מקום לספק. בין היתר, חיפש מעוז אחר מידע ואף "מקור השראה" מרצח בני משפחת פוגל באיתמר - כדי שהזירה תראה כמו אירוע לאומני ולא פלילי. החיפושים האחרונים באינטרנט בוצעו פחות מ-12 שעות לפני מקרה הרצח". (mako)

"הורים שנרצחו בגלל שהבת שלהם לסבית"
ב-31 מאי 2012 חשפה פרקליטות המדינה בבית המשפט המחוזי בירושלים, כי החשוד דניאל מעוז ביצע שאילתת חיפוש נוספת, ביום שלפני רצח הוריו, לכאורה. החיפוש על 'הורים שנרצחו בגלל שהבת שלהם לסבית' מכוון לאחותו, תמר מעוז-פלמון, לסבית מוצהרת - נסיון הפללה של בת משפחה.

דניאל מעוז לא הכחיש שביצע את החיפוש, אך טען שאיננו זוכר. הפרקליט יובל קפלינסקי, ששימש תובע במשפט מעוז, הציג בפני החשוד חיפושים נוספים שנמצאו על מחשבו האישי - בין השאר המקרה של יוסף זוהר, שזוכה באפריל 2012 מאשמת רצח אביו, היהלומן משה זוהר, למען ירושה.

כל חיפוש ב"גוגל", במקרה הזה, הוא כמו הודאה דיגיטלית בתכנון פשע. החופש לחפש הוא גם החופש להיתפס, או אם תרצו - חופש החיפוש הוא חופש ההפללה העצמית; כל מה שתחפש בגוגל, ישמש נגדך בבית משפט. הקלדה אילמת שנמשכת מספר שניות, עלולה להיות בעלת משקל כמו וידוי מלא מול חוקר משטרתי. ביחסים בינינו ובין גוגל, אין חסיון משפטי - הכל חשוף, מחשיד ואף מפליל.

מובן שאם אדם המתכנן פשע הוא פיקח מספיק כדי להשתמש בשירותי אינטרנט אנונימיים כמו ספריה ציבורית, קפה-אינטרנט או כל חדר-מחשבים אוניברסיטאי, חיפושיו האישיים אולי לא היו נחשפים לעולם. אלא שדניאל מעוז, כמו רבים מאיתנו, האמין לכאורה כי יש לו שליטה על היסטוריית האינטרנט האישית שלו, והרגיש בנוח על המחשב האישי שלו.

אחד ההבדלים המרכזיים בין חיפוש באינטרנט ובין ביצוע מחקר 'מסורתי', הוא נושא השארת העקבות. מעבר לעובדה שכל חיפוש בגוגל נותר מתועד על שרתי גוגל, הוא משאיר עקבות בלתי-מחיקים גם על המחשב האישי. אם אדם רוצה למחוק מידע מסוים ממחשבו האישי לצמיתות, ובאופן בלתי-הפיך, אין לו ברירה אלא להשמיד את המחשב באופן פיזי (משימה לא פשוטה, דרך אגב - לפעמים כבר עדיף לקבור אותו עמוק-עמוק, בבור בחצר).


פרשת אולגה וזאב גורליק
בסיפור רצח זה, שהתרחש בירושלים, הוגש כתב אישום במאי 2013 נגד בני זוג שתיכננו, לכאורה, רצח נגד גרושתו של הגבר. על פי דיווחי התקשורת, המשטרה איתרה שאילתות חיפוש חריגות כגון "דרכים שונות כיצד להמיס גופת אדם", "איך להעלים גופה", "באיזו חומצה הכי טוב להמיס גופה בתנאים ביתיים". החיפושים הללו, על פי הדיווחים בתקשורת, נמצאו במחשב של הנאשמת.

בפרשת גורליק, הופכת שאילתת חיפוש ייחודית בגוגל לראייה חזקה המסוגלת להוכיח כוונה פלילית לביצוע רצח, בדרגה גבוהה. כאשר אדם מבצע חיפוש בנושא המסת גופה, ושותפו לעבירה קונה ציוד מתאים במקביל, הפרקליטות יכולה להשתמש במנוע החיפוש, בין אם מדובר בסמארטפון, טאבלט או לפטופ, כדי לחדור למוחו של הנאשם ולשלוף משם את כוונותיו הסמויות ביותר.

כבר התרגלנו שהודעת סמס (sms) תמימה יכולה לגלות המון על אדם במצוקה. ציתות לשיחות טלפון היא טכניקה פשוטה ופופולרית, שדורשת ביצוע מעקב בזמן-אמת. לאחרונה ראינו כיצד עיון בחשבון פייסבוק של אדם מאפשר הצצה אינטימית אל מעשים ואמירות משמעותיות; אך היכולת לצלול אל מחשבותיו הפרטיות של אדם, כשהוא לגמרי לבדו עם עצמו -- רק הוא מול המחשב האישי -- היא ייחודית לגוגל.

לא ירחק היום, וגוגל יהפוך להיות "נביא פשע", בדומה מאוד לסרט הקולנוע "דו"ח מיוחד" (2002) בבימוי סטיבן ספילברג, ובכיכובו של טום קרוז. בסרט זה, יחידת ניבוי הפשעים מצליחה למנוע פשעים רגעים ספורים לפני ביצועם. בסרט זה, טום קרוז וצוות השוטרים שלו הפחיתו דרמטית את שיעור הפשיעה בזכות יכולת חיזוי עבירות, העושה שימוש גם בטכנולוגיה מתקדמת. כיום, גוגל יכול כבר לשמש "נביא של כוונות" במידה מסוימת, אבל מעצר אדם בגלל שאילתת חיפוש מחשידה הוא מעשה פוגעני ומיותר, במרבית המקרים.

החזון של גוגל מעולם לא היה להפוך את העולם למקום טוב יותר. החזון של גוגל הוא לארגן את המידע בעולם, ולהפוך אותו לנגיש ושימושי. לכן, גוגל עוזר לרוצחים בדיוק כפי שהוא עוזר לשוטרים, פרקליטים ושופטים. בדרך, הוא מפשיט אותנו באלגנטיות גם מסודותינו הכמוסים ביותר.

הוסף רשומת תגובה
כל הזכויות שמורות לבלוג חופש החיפוש 2007-2012