11.4.2011

נילסן: גולשים מסתמכים יותר מדי על מנועי חיפוש

המחקרים האחרונים של ד"ר ג'ייקוב נילסן, המומחה מס' 1 בנושא שימושיות באינטרנט (Web Usability), מצביעים על תופעה מסוכנת: יש לנו מיומנויות מחקר גרועות ביותר, ואנחנו מסתמכים יותר מדי על מנועי חיפוש כדי לפתור בעיות. "מנועי החיפוש הפכו טובים מדי", מסביר נילסן, "ולכן הם כל כך מסוכנים"


ד"ר ג'ייקוב נילסן
גוגל הוא אולי חבר טוב, אבל אנחנו סומכים עליו יותר מדי. כך עולה מן המחקרים האחרונים של ד"ר ג'ייקוב נילסן על מיומנויות חיפוש, המומחה המפורסם ביותר בעולם בתחום שימושיות באינטרנט.

ככל שמנועי חיפוש כמו גוגל הופכים טובים יותר, כך הם גם מסוכנים יותר עבורנו, הגולשים. ד"ר נילסן עקב אחרי התנהגות של מאות גולשים במעבדות שלו, והגיע למסקנות הבאות:
  • רק 1% מהמחפשים משנים את שיטת החיפוש שלהם
  • גולשים מקבלים מידע רפואי שגוי דרך מנועי חיפוש
  • כמעט אף אחד לא נעזר בפונקציית "חיפוש מתקדם"
  • גם משתמשים משכילים לא יודעים לעשות מחקר במנועי חיפוש
  • בחירת התוצאות הראשונות "על עיוור" מובילה לשגיאות
  • אנשים מגבילים את עצמם למנועי חיפוש כדי למצוא תשובות
  • הגולשים נשענים על מידע בלי להתייחס למקור המידע
  • מחפשים מזדמנים הם כמעט חסרי-ערך עבור רוב האתרים
  • ילדים חייבים ללמוד לחפש כמו שצריך באינטרנט, בבתי הספר
 הממצא הבולט ביותר במאמר של נילסן נוגע לשינוי אסטרטגיית חיפוש. הרוב המוחלט של המחפשים אינו משנה את השיטה בה הוא מחפש, גם כאשר התוצאות אינן טובות. במצב שכזה, נגזר על המחפש לקבל תשובות שגויות לשאלות שלו, או לבזבז את זמנו לריק. זהו ליקוי חמור במיומנויות החיפוש של כולנו.

דוגמה לשינוי שיטת חיפוש היא זיהוי מחלה. חיפוש סימפטומים (תסמינים, בעברית), ברוב המקרים, אינו מביא לתוצאה טובה. אך חיפוש מחלות דומות אכן יקרב את המחפש לתשובה הסופית. שינוי השיטה מחיפוש תסמינים לחיפוש מחלות קשורות, היא פעולה נדירה ביותר.

שינוי שיטת החיפוש היא פעולה קריטית בביצוע מחקר נכון, בעיקר מכיוון שהסיכוי לקבלת תשובה מדויקת כבר בשיטת החיפוש הראשונה - הוא לא מספיק גבוה מכדי להסתמך עליו בכל מקרה. אם למחפש חשוב להשיג תשובה מוסמכת, הוא ייאלץ להצליב מידע בעזרת שינוי שיטת חיפוש, איתור מקורות המידע המוסמכים ביותר, ובחירת התשובה הטובה ביותר מבין אוסף התשובות המוצע ברשת.

קחו לדוגמה את ויקיפדיה: גולשים רבים, בעיקר צעירים ו/או חסרי סבלנות, נוטים לבחור בערך של ויקיפדיה, לעיין בו במהירות, ולהתבסס עליו גם בעתיד. במקרים רבים, המידע המופיע בערך של ויקיפדיה הוא אמנם יעיל, אבל לחלוטין לא מקיף. במקרים רבים מדי, הערכים של ויקיפדיה משמיטים מידע רב כדי להישאר תמציתיים. במקרים אחרים, עורכי ויקיפדיה מסתמכים על מידע מקוון, גם כאשר הוא מקוטע ומוגבל.

"חיפוש מתקדם", לפי נילסן, הוא משהו שכמעט אף אחד מאיתנו לא נעזר בו. וחבל שכך: במקרים מסוימים, כמו למשל חיפוש תוצאות מתאריך מסוים, אי אפשר להשיג תוצאות בלי להשתמש בחיפוש מתקדם. נילסן לא רואה פתרון לבעיה הזו, בשום מקרה: אנשים ימשיכו להתעלם מ"חיפוש מתקדם", הוא אומר, ולנו (הוא מתכוון למקצועני אינטרנט) אין ברירה אלא לחיות עם זה בעתיד - לא נוכל לחנך את העולם בכוחותינו הדלים.

הפיתרון ארוך-הטווח היחיד שד"ר נילסן מוצא עבור הבעיות הללו, הוא חינוך בשלב מוקדם. נילסן ממליץ להטמיע מיומנויות חיפוש בסיסיות כבר בשלב בית הספר. נילסן לא אומר זאת במפורש, אבל ברור מן המצב הנוכחי שפתרונות "שוק חופשי", המוצעים על ידי מנועי החיפוש עצמם, אינם ישימים. כאשר מרבית הציבור לא יודע לחפש כמו שצריך, רק המדינה יכולה לעזור לו להתגבר על הבעיה.

הוסף רשומת תגובה
כל הזכויות שמורות לבלוג חופש החיפוש 2007-2012