29.12.2010

דומיינים בעברית: החתול קונה את השמנת

מי קנה את הדומיין העברי של גוגל? ושל פייסבוק? ושל המילה "דרושים"? והמילה "קידום אתרים"? ו"פרחים"? קובי שחר, מקים חברת LiveDNS, אחד מבין 7 הרשמים המוסמכים על ידי איגוד האינטרט הישראלי. החתול פשוט קנה את השמנת

26.12.2010

בעיני גוגל, ראש הממשלה שלנו הוא תמיד כישלון

אם מחפשים כישלון בגוגל, מקבלים את קורות החיים של ראש הממשלה המכהן; זה לא קשור בהכרח לנתניהו, אולמרט או שרון; זו מחאה חסרת-כיוון שלא מובילה לשום מקום

20.12.2010

גוגל חוזה הצלחה לפייסבוק ב-2011 בישראל

כלי הניתוח של גוגל, "אינסייטס" (Insights) חוזה הצלחה גדולה לאתר פייסבוק בישראל בשנת 2011, אך לעצמו חוזה צמיחה כמעט אפסית; לפי היישום "פורקסט" (Forecast), פייסבוק ימשיך לצמוח בקצב חריג בשנה הבאה, בעוד נתח השוק של גוגל לא צפוי להשתנות בקרב הגולשים הישראלים

19.12.2010

איך הפך f2h את גוגל לשותף בספינת הפיראטים שלו

אתר ישראלי בשם f2h.co.il איכסן על שרתיו כמעט חצי מליון קבצים שאותם ניתן היה למצוא באופן חופשי, בעזרת גוגל; רבים מן המשתמשים שהעלו לשם שירים ואלבומים לא ידעו שגוגל הוציא את הקבצים שלהם מן הארון; בזכות הרייטינג של חיפושי גוגל, הוא נהנה מ-30 אלף מבקרים ייחודיים בכל יום, וציפצף על כל המוסיקאים הגדולים בארץ; עדכון פברואר 2011: הקבצים הפיראטיים הוסרו מן האתר

16.12.2010

אתר שירותי כבאות וההצלה ישראל - כך נכשלנו

אתר שרותי הכבאות וההצלה בישראל נראה בדיוק כמו שהייתם מצפים: עמודים ריקים רבים, תוכן ילדותי, ניהול רשלני; זוהי תעודת עניות דיגיטלית, המתועדת כאן לחרפת המדינה; גוגל, כמו כל מנוע חיפוש, שונא דפי תוכן ריקים, כי הם לא מועילים לקוראים. לכן שירותי הכבאות נכשלו גם במבחן גוגל, לא רק במבחן מבקר המדינה. 

27.11.2010

אולפן שישי על מלחמת גוגל-פייסבוק

ב-26/11 פירסם הכתב שי גל ב"אולפן שישי" של ערוץ 2 כתבה תמוהה במיוחד על מלחמת גוגל-פייסבוק; הפרומואים הבטיחו דיווח מיוחד מ"חדר המלחמה של גוגל" נגד פייסבוק, אבל בפועל לא למדנו שום דבר, מלבד העובדה שאנשי ערוץ 2 חושבים שאפשר לעבוד על כולם כדי לעשות קצת רייטינג מאיזכור מותגי-אינטרנט גדולים

25.11.2010

לחסום את גוגל: גוגלבוט, רובוטס, סניפטים ונואינדקס

בעלי אתרים רבים עדיין אינם יודעים שאפשר לחסום את גוגל ושאר מנועי החיפוש מלגשת לדף מסוים באתר שלהם, ולשלוט בצורה יפה בדרך שבה האתר מוצג בתוצאות החיפוש; מדריך מקוצר ל"חסימת גוגל"

21.11.2010

פרשת אורלי אינס נגד ניצב בר-לב: איסור פרסום בעידן גוגל

בעידן הטרום-גוגלי היה אפשר לאכוף איסור פרסום שמה של מתלוננת נגד אישיות בכירה על עבירות מין, ולצפות שאף אחד לא יצליח לאתר את המידע; כיום, זה לא עובד, אם המתלוננת היא אישיות חזקה, מפורסמת ומתוקשרת כל כך, כמו ד"ר אורלי אינס

אשכנזי בבת-ים [סאטירה]

18.11.2010

יפה ירקוני נפטרה ב-1/1/12 אבל הישראלים חשבו שקודם

ע"פ כלי מילות המפתח של גוגל בסוף 2010, כ-390 ישראלים מחפשים "יפה ירקוני נפטרה" מדי חודש. למרות שהגב' ירקוני נפטרה בתחילת 2012, ישראלים רבים נטו לחשוב שהיא נפטרה הרבה קודם לכן.

7.11.2010

סוף עידן הקישורים הממומנים - מעכשיו פשוט 'מודעות'

אחרי 10 שנות בלבול גולשים גלובלי, ביטלה גוגל סופית את הכיתוב האנגלי "קישורים ממומנים" (sponsored links) המוצג ליד מאות מליוני הפרסומות המופיעות בעמודי תוצאות החיפוש; מעכשיו יהיה כתוב שם 'פרסומות'; השינוי הוטמע קודם בשפה האנגלית (Ads), ובינואר 2011 השתנה הכיתוב ל"מודעות" בעברית

4.11.2010

תוכנית ההסמכה החדשה של גוגל

ב-31 באוקטובר 2010 פג תוקפה של תוכנית המקצוענים הישנה של גוגל אדוורדס. שמה הקודם של התוכנית היתה Qualified Professionals והיא אינה קיימת עוד. כיום היא מכונה "תוכנית ההסמכה של גוגל", ומעניקה תואר "שותף מוסמך" למפרסמים.

2.11.2010

גוגל יודע למדוד טלפונים - חלקית

זו היתה החולשה הגדולה של גוגל בתחום שממנו הוא מתפרנס: פרסום ושיווק באינטרנט; עקב האכילס של תוכנית הפרסום "אדוורדס" (AdWords) היא הניתוק שלה מרשת הטלפונים; עכשיו גוגל מתחיל להתחבר לכם לשפופרת

1.11.2010

אסתרינה טרטמן לפני ואחרי - חשיבותו של זכרון מטמון

חברת הכנסת ניסתה לשכתב את ההיסטוריה על ידי מחיקת התואר האקדמי המפוברק שלה - אך גוגל הצליח למצוא את הגרסה הקודמת, לחרפתה של טרטמן.

26.10.2010

כך תרמה את יוטיוב: זיוף מספר צפיות

מנוע חיפוש הוידאו הגדול בעולם חשוף למניפולציות של יצרני תוכנות נכלוליים: זיוף מספר צפיות של כל סרטון אפשרי בעזרת שירותים שונים המוצעים ברחבי העולם, בתשלום כמובן; קידום סרטונים במנוע החיפוש של YouTube מזייף את הרייטינג, מנפח את המספרים ומפיל בפח את המשתמשים והתקשורת

מאמינים למספרי הצפיות ביוטיוב? תפסיקו להאמין.
מגוון תוכנות בתשלום וחברות שחוקיותן מוטלת בספק מציעות קידום סרטונים בצורה בלתי חוקית: ניפוח מספרים.

17.9.2010

שירונט נחסם על ידי גוגל לזמן קצר

גוגל מנע גישה לאתר הליריקה הישראלי הפופולרי "שירונט" (shiron.net) בעזרת הכיתוב "אתר זה עלול להזיק למחשב שלך". לפי דו"ח של גוגל, ב-36 דפים שנבדקו על ידי גוגל הותקנה תוכנה זדונית דרך שירונט.



9.9.2010

גוגל אינסטנט: מותו של כפתור החיפוש

גוגל שוב עושה את הבלתי-יאומן, והורגת את כפתור ה'חיפוש' לטובת מהפיכה אמיתית בממשק המשתמש: התוצאות מוצגות תוך כדי הקלדה, תוך חיזוי כוונות המשתמש

צעד קטן לגוגל, צעד גדול לאנושות: מנוע החיפוש המוביל בעולם מחזק את מעמדו מול קואליציית מיקרוסופט-יאהו ("בינג") באמצעות שיכלול מהפכני. הפעם זהו גוגל "אינסטנט" (Google Instant), תוסף לחווית החיפוש של גוגל, המציע תוצאות חיפוש תוך כדי הקלדה, תוך כדי חיזוי-מראש של כוונות המחפש.

19.8.2010

חרקירי: מנוע החיפוש של וואלה


וואלה כל כך לא בטוחה באיכות מנוע החיפוש שלה, עד שהיא מציעה בתוצאותיה חיפוש חלופי במדריך העסקים של בזק באינטרנט; למה בעצם? בזק בינלאומי היא גם בעלת מניות ב"וואלה", ולכן הפלונטר

מי שמחפש "ביטוח" במנוע החיפוש של וואלה, מקבל:
1) שלושה קישורים ממומנים
2) הצעה לחפש 'ביטוח' במנוע החיפוש של בזק (b144)
3) תוצאות חיפוש של "יאהו"

זהו, למעשה, חרקירי באינטרנט. וואלה מעבירה את הקהל שלה אל מפרסמים חיצוניים. לאחר מכן היא מעבירה את השאריות אל חברת בזק, שהיא בעלת עניין בחברה (בזק בינלאומי מחזיקה 45% מחברת וואלה תקשורת). בסוף, מקבלים גולשי וואלה תוצאות חיפוש טבעיות בשיתוף יאהו, גם היא חברה חיצונית.

17.8.2010

עוקץ יום הולדת לגוגל - לא זכית ולא נעליים

ספאמרים בינלאומיים החלו להשתמש ב"גוגל טרנסלייט" כדי לתרגם הודעות "עוקץ" (בשם גוגל) מאנגלית לעברית, וכך לפתות ישראלים ליפול בפח; כך תזהו כל תרמית

11.8.2010

מונית הכסף - נערות הליווי - הראיה המפלילה

התוכנית "מונית הכסף" מואשמת כי השפילה שלוש בחורות אתיופיות בכיתוב "נערות הליווי", שהוצג בפורטל הסלולרי של אורנג'. הבלוג "חופש החיפוש" מביא כאן את הראיה המפלילה: הטקסט שהופיע באתר אורנג' (ונסרק ע"י גוגל), עד שהוסר בעקבות הסקנדל

בהצלחה בתביעת לשון הרע, אדוה זימרו, דליה וממית: בעזרת חיפוש מדויק ב"גוגל" ניתן לראות כאן את המילים "נערות הליווי" המתייחסות במדויק לפרק 5 בתוכנית 'מונית הכסף' בהנחיית עידו רוזנבלום. שידורי קשת יהיו חייבים להסביר כיצד הגיע הכיתוב המשפיל הזה לפורטל הסלולרי של אורנג'.




10.8.2010

אוריה קליסה - מבחן באופטימיזציה של סלקום

אוריה קליסה הפכה כוכבת. הבחורה מרמלה שהשתתפה בקמפיין "אהבה ראשונה" של סלקום, התפרסמה בגלל אישיותה הטבעית והכובשת. לכאורה, סיבה למסיבה: הקמפיין ממריא.

אבל סלקום פישלה לפחות במובן אחד: מי שרוצה לצפות בסרטון של קליסה באתר הייעודי של 'אהבה ראשונה', פשוט לא מוצא את הידיים והרגליים. קשה למצוא את אוריה בתוך אוקיינוס הסרטונים.

מצד שמאל, למטה, יש תיבת חיפוש שבה אפשר להקליד שמות, אבל זה לעג לרש. רוב הגולשים ירימו ידיים, בעיקר הצעירים שבהם.

5.8.2010

גוגל ספרים בעברית - בעיות קיטלוג

פרויקט "גוגל ספרים" הושק השנה בגרסתו העברית; עיון מהיר בקטגוריות מגלה ש'גוגל' עדיין מתקשה מאוד בקיטלוג הספרים לפי נושא. חוסר האונים של גוגל מעיד על גבולותיה של התבונה המלאכותית

ראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו, היה מופתע למצוא את הספר "ימי נתניהו" מככב בקטגוריית ה"נסיעות", בגרסה העברית החדשה של "גוגל ספרים". הספר, מאת נחום ברנע, הוא לא היחיד שנזרק למדף שגוי. אם 'גוגל ספרים' היתה חנות ספרים אמיתית, הלקוחות היו עוזבים אותה תוך חמש דקות.

29.7.2010

תן לרובוט לכתוב בשבילך את המודעות

זה מה שקורה כאשר נותנים לשירותי תרגום אוטומטיים, כמו למשל "גוגל טרנסלייט" (Google Translate), את הסמכות לכתוב את המודעות שלך בצורה סטטיסטית, ללא מגע יד אדם:

"הספר המלון שלך באינטרנט תל אביב. שמור עד 75% על הזמנתך!"

19.7.2010

צנזורת מנועי חיפוש בפעולה: בינג סין


לעתים נדירות אפשר לראות בעיניים את הצנזורה הסינית בפעולה. התוצאה זמינה לכל דורש בגרסה הסינית של "בינג", מנוע החיפוש הבינלאומי של מיקרוסופט.

רק חפשו בגרסה הסינית של מנוע 'בינג' את הביטוי "פאלון גונג" באנגלית, ותוכלו לראות איך חברת התוכנה האמריקנית משתפת פעולה עם המדינה בעלת כמות הפרות זכויות האדם הגבוהה ביותר בעולם כיום. הנהלת מיקרוסופט החליטה "להתפשר" על עקרונותיה הנעלים, להיות חלק ממערך הדיכוי השלטוני בסין, והכל - כדי לעשות כסף מפרסום ושיווק באינטרנט.

14.7.2010

מלחמת גוגל-סין על ציר הזמן

המאבק בין מנוע החיפוש הגדול בעולם ובין המפלגה הקומוניסטית של סין, מסודר כרונולוגית

30.6.2010

מאריסה מאייר בישראל: ראיון + וידאו

מאריסה מאייר, סגנית נשיא (VP) לפיתוח מוצרי חיפוש וחווית משתמש ב"גוגל" העולמית, הגיעה לישראל וקיימה מסיבת עיתונאים קצרה במסגרת כנס המפתחים "דבפסט" (DevFest) שהתקיים באיירפורט סיטי. לפניכם ראיון וקטע וידאו מתוך המפגש הקצר

לא קל להיות בכיר בגוגל היום. העיתונאים שהקיפו את מאריסה מאייר בביקורה הקצר בישראל ידעו להציג שאלות קשות בנושאים לא נעימים, שאפילו אישה חביבה כמו מאייר התקשתה לספק להן תשובות טובות.

22.6.2010

פרשת מיסטר איקס - בן זייגר: מדינת ישראל נגד גוגל, פרק 9999

על פי מקורות זרים ומקומיים, עציר ללא שם היה עצור בישראל עד שהתאבד בסוף 2010. לפי תחקיר שפורסם בפברואר 2013 באוסטרליה, הוא היה סוכן "מוסד" יהודי שסרח. שמו האמיתי של האיש הוא בן זייגר / זיגייר (Zygier); בישראל נקרא האיש "בן אלון", והוא החזיק בשם נוסף: "בן אלן". המדינה סירבה למסור את שמו, גם לאחר מותו. בתי המשפט מאשרים את בקשות מערכת הבטחון להעלים את המידע מן הציבור. "ידיעות אינטרנט" ו"וואלה חדשות" נאלצו למחוק לפחות 2 כתבות בנושא, במה שהופך כבר ריטואל קבוע. אבל מדינת ישראל שוב שכחה את גוגל, שמאפשר לנו לגלות את הסקנדל בחיפוש מהיר אחד

[פורסם לראשונה ב-22 יוני, 2010. עודכן שוב ב-12 פברואר, 2013]



מעניין מה גורם לעציר (ולא אסיר) אלמוני, שמדינת ישראל מכחישה את מאסרו, להתאבד לאחר מעצר ממושך מאוד בתא מבודד. אולי זו העובדה שהוא מנותק ממשפחתו? מידידו? מעורך דין? מן המדינה שלו? שהמדינה מכחישה את קיומו? שאף אחד לא יודע מיהו?

10.6.2010

גוגל המעוצב - הסרת תמונת רקע

גוגל, מנוע החיפוש החסכוני, שתמיד התגאה בעיצוב מינימליסטי, לא עמד בלחץ והעלה עמוד בית מעוצב, במאמץ נואל להתחרות במנוע החיפוש "בינג" של מיקרוסופט. מה עושים כדי לחזור לעיצוב הלבן, הישן והטוב שלנו? לפניכם מגוון פתרונות טכניים פשוטים יותר ופחות

הניסוי החזיק מעמד פחות מ-24 שעות עד שהנהלת גוגל החליטה להפסיק את התעללות בציבור המחפשים. הביטוי "הסרת רקע גוגל" באנגלית (remove google background) הפך למונח ה-7 בפופולריות שלו בגוגל. החבר'ה בגוגל הבינו.

אז במקרה שהאסון יחזור להטריד אותנו, הנה כמה דרכים לגאולה.

1.6.2010

רשימת ההרוגים, הפצועים והעצורים של המשט לעזה: מדינת ישראל נגד גוגל, פרק 9124


מדינת ישראל שוב מסתירה מידע קריטי, שמנוע חיפוש כמו 'גוגל' חושף תוך דקה: הצנזורה מונעת מן העולם לדעת את זהותם של ההרוגים, הפצועים, העצורים והמעוכבים שהשתתפו במשט לעזה - חלקם אזרחי ישראל; משפחות הקורבנות לא יודעות דבר, והעיתונות הממוסדת שוב מנועה מלדווח על הצנזורה השערורייתית

כרגיל, ארגוני זכויות אדם ישראלים ובינלאומיים מדווחים על הצנזורה הישראלית החדשה, ואת המידע שהם משחררים אפשר למצוא בחיפוש פשוט באינטרנט.

"עדאלה", המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, חושף מידע שאותו כלי התקשורת והעיתונים הגדולים אפילו לא יכולים להזכיר, ככל הנראה בגלל צו איסור פרסום.

בעתירה דחופה של עדאלה נשאלות השאלות הבאות:

16.5.2010

הונאת קליקים - תופעת הקליקים האסורים

מאמר בסיסי זה נכתב ב-2006, ומוקדש ל"מתחילים". הוא פורסם בבלוג הישן, שכבר לא קיים עוד.

הונאת קליקים (Click Fraud) היא אחת התופעות המטרידות ביותר בעולם השיווק במנועי החיפוש. השיטה הנפוצה, עד כה, היתה להשתמש בתוכנות מיוחדות ("קליק-בוטס") שמייצרות קליקים מלאכותיים בתדירות אקראית, כך שמנגנוני ההגנה של מנועי החיפוש הגדולים לא יוכלו להבחין בין הקליקים המלאכותיים ובין הקליקים האמיתיים.

שיטה נפוצה נוספת לייצור של קליקים בלתי-חוקיים היא שכירת "פועלים שחורים", רובם במדינות העולם השלישי, כגון הודו, סין, דרום קוריאה או מלזיה. בשנתיים האחרונות הצטרפו לרשימה המפוקפקת הזאת גם בוצואנה, מונגוליה ואפילו סוריה. עם זאת, גם באירופה ובארה"ב ישנם אנשים רבים שעושים את אותה עבודה כעיסוק צדדי, מחוץ לשעות העבודה הרגילות.

מניפסט הנקניקיות: מכתב פתוח על הונאת קליקים

[פורסם ב-12/2/07 ועדיין רלוונטי מאוד]

"לאנשים שנהנים לאכול נקניקיות ולציית לחוקים, לא מומלץ לראות איך עושים אותם"
(אוטו פון ביסמרק, קאנצלר פרוסיה)
"מניפסט הנקניקיות" (The Sausage Manifesto) הוא מכתב פתוח של עו"ד ג'פרי רורז אל כל חברות החיפוש הגדולות, ובראשן גוגל, יאהו וכמובן מיקרוסופט. המניפסט פורסם לראשונה בכנס אסטרגטיות מנועי חיפוש בשיקגו, בסוף 2006. מטרתו של המניפסט: לקדם את הדיון הציבורי סביב סוגייה חשובה - הונאת קליקים.

למה נקניקיות? מפני שע"פ רורז (נשיא חברת אופטיאם), מנהלי מנועי החיפוש רוצים למנוע מציבור המפרסמים והמשתמשים של מנועי החיפוש את המידע על מקור הקליקים שלהם. ממש כפי שהדיקטטור הגרמני הקשוח ביסמרק האמין שהציבור לא צריך לדעת איך מייצרים חוקים (או נקניקיות), כך הדיקטטורים של תאגידי החיפוש לא מאמינים, ככל הנראה, שאנחנו צריכים לדעת מה קורה באמת מאחורי הקלעים של הקישורים הממומנים.

הנה 11 העקרונות של מניפסט הנקניקיות, בעיבוד ראשון לעברית ישראלית:

הונאת קליקים - דוגמה ישראלית אמיתית

פורסם לראשונה ב-2007, אבל כמעט שום דבר לא השתנה מאז.

כאשר קוראים בעיתון או באינטרנט על "הונאת קליקים" (Click Fraud), זה נשמע כמו משהו שקיים רק מעבר לים: בארה"ב, אנגליה או סתם בכל מקום שהוא לא ישראל.
אבל הונאת קליקים היא גם תופעה ישראלית, כואבת ובכלל לא זולה.

הנה דוגמה אמיתית של אחד מן הלקוחות שאיתם אני עובד: בדו"ח החודשי האחרון שהוצאנו עבור הלקוח מגוגל, התגלו 462 קליקים בלתי חוקיים. מכיוון שכל קליק עלה ללקוח בממוצע 1.5 ש"ח, הרי שעלות הקליקים המזוייפים היתה 700 ש"ח לערך. עלות זו, יש לציין, לא נגבתה מן הלקוח המפרסם, אך ורק מכיוון שגוגל הודה בקיומם של קליקים אלו.

אם 700 ש"ח בחודש לא נראה לכם כמו הרבה כסף, הרי שמדובר ב-8,400 ש"ח לשנה. זהו למעשה תלוש משכורת חודשי מיותר שאנחנו עשויים לשלם (בלי לדעת) לגוגל, ולשותפיו העסקיים האלמוניים אי-שם ברחבי האינטרנט, שנהנים מן התזרימים הפיקטיביים הזה. אף עסק בישראל לא רוצה להעביר את ההכנסות שלו לחברה אחרת, בוודאי לא אם מדובר בהונאה טכנולוגית מתוחכמת.

הבעיה היא שזהו רק קצה הקרחון. גוגל מוכן להודות בקיומם של 462 קליקים בלתי-חוקיים בחודש האחרון, ובכך הוא למעשה מוותר על גביית התשלום בעבורם. אך לא ברור כיצד הגיעה המערכת של גוגל לחישוב זה. בדו"ח הרשמי כותב גוגל ששיעור הקליקים המזוייפים היה 2.39% מכלל הקליקים ששילם הלקוח. אבל מחקרים סטטיסטיים בכל העולם מדווחים על שיעור הונאת קליקים ממוצע של 10-15%. האם מדובר רק ב-462 קליקים מזוייפים לחודש, או שמא מדובר ב-800 או ב-1,000, רחמנא ליצלן?

במילים פשוטות: מישהו, ככל הנראה, מספר לנו רק חלק מן האמת.


קחו לדוגמה את פייקזילה, תוכנה זדונית במיוחד, שכל אחד יכול לקנות אותה באינטרנט. מדובר ב"קליקבוט" קלאסי - התוכנה מייצרת כמויות עצומות של קליקים מזויפים עבור כל מי שרוצה להתפרנס מפרסום מקוון בצורה בלתי חוקית. יש לך אתר עם מודעות אדסנס של גוגל? אין בעיה - קח את פייקזילה ותתחיל לנפח לעצמך את ההכנסות בצורה פלילית לגמרי.




הונאת הקלקות: עסק משתלם עבור גוגל, יאהו ושות'
בניגוד לחברות האשראי, שסובלות מכל מקרה של הונאה בכרטיס אשראי, חברות פרסום כמו גוגל, יאהו ודומותיה מרוויחות מאות מליוני דולרים מן ההונאה הזאת. אין להן אינטרס חזק במיוחד לעצור את התופעה, מכיוון שרוב המשתמשים כלל לא יודעים על קיומה. מרבית מקרי ההונאה מגיעים מרשת הפרסום והתוכן של גוגל: אנשים שיושבים בבית או במשרד, מנפחים את הכנסות הפרסום שלהם בעזרת שימוש פלילי ב"קליקבוטים", רשתות של מקליקנים משועממים ואוסף של כלים טכנולוגיים ערמומיים. 

ה-FBI כבר הודה שחקירת התחום נמצאת בחיתוליה.

מרבית המפרסמים בגוגל, יאהו וכו' עיוורים לחלוטין להיקף תופעת הקליקים הבלתי-חוקיים, ואלו שרוצים לרדת לעומקו של העניין נאלצים לשלם כסף רב כדי לרכוש תוכנות, להעסיק תכנתים ולנתח את הנתונים כמו שצריך. זה גם לא זול לנהל התכתבות ארוכה ומתישה עם מנועי החיפוש כדי לקבל פיצוי, החזר או אפילו טיפול יעיל באתרים המבצעים את רוב ההונאות.

קחו, לדוגמה, לקוח ישראלי אחר שעבדתי איתו בחודשים האחרונים. הוא יושב יום-יום על הסטטיסטיקות של האתר שלו, ומזהה בוודאות מקרים של קליקים מזוייפים. הוא יודע לזהות כל נפילה חשודה בנתוני ההצלחה של מסע הפרסום שלו ב"גוגל", ומסוגל אף לומר שמקור ההקלקות המזויפות הוא במתחרים ישירים שלו. 

המתחרים מרוקנים את תקציב הפרסום שלו, מוציאים אותו מהתחרות - ועל ידי כך משפרים את מצבם. אבל ללקוח ישראלי שכזה אין למי לפנות. אף אחד לא מחזיר את מלוא כספו, וקשה לו להוכיח את אמיתות ההונאה. משטרת ישראל, כמובן, אינה עוסקת בהונאת קליקים. תוכניות כמו שומר-מסך או כלבוטק לא יוכלו לתפוס את העבריין, כי הוא לא מסתובב ברחובות.


עצימת עיניים מול חוסר-אונים
מה שמרגיז בעיקר את המפרסמים שנפלו קורבן להונאת קליקים הוא לא רק היקף הנזק הכלכלי, אלא העובדה שההונאה מתרחשת תחת שקט תעשייתי ובלי גילוי נאות. בעוד מנועי החיפוש הגדולים מעמידים פנים כאילו התופעה מטופלת כראוי, קורבנות של הונאת קליקים חשים זעם וחוסר-אונים מול מה שנראה כמו שוד וירטואלי בחסות התאגידים הגדולים ביותר בארה"ב.

כל הכתבות והדיווחים שהתפרסמו על הונאת קליקים בחו"ל משרטטות תמונה של "עצימת עיניים" חלקית מצד הנהלות מנועי החיפוש. התגובות של סמנכ"לים ומנהלי מחלקות בגוגל וביאהו, כאילו הסיפור "ניתן לניהול", כבר אינן משכנעות. אנליסטים בכירים ומומחים בענף הפרסום באינטרנט כבר יודעים שכל גילוי נאות על זיופים, הונאות וגניבות לא עושה טוב למחיר המניה של יקירי עמק הסיליקון. כל דיווח על חור במודל הפרסום של האינטרנט מלחיץ מאוד את וול-סטריט, ובעקיפין גם את כל רשתות השותפים של חברות החיפוש. 

גוגל, למשל, מצהיר בעמוד הבית של מערכת אדוורדז: "שלם רק אם אנשים לוחצים על המודעות שלך". אך מאות אלפי מפרסמים תמימים כלל לא יודעים שחלק מן ההקלקות אינן מתבצעות על ידי אנשים, אלא על ידי תוכנות אוטומטיות שגונבות כסף מן המפרסמים.


עובדות כואבות על הונאת קליקים
כפי שמסכמת ג'סי סטריצ'יאולה מחברת "אלכמיסט מדיה", אחת מן המומחיות הגדולות בארה"ב לחקירת הונאת קליקים, אלו העובדות לסיכום שנת 2006:

1) הן מנועי החיפוש והן המפרסמים מסכימים שקיימת תופעה של הונאת קליקים

2) הן מנועי החיפוש והן המפרסמים מסכימים שאין לחייב בתשלום את המפרסמים על קליקים שאינם חוקיים ו/או אמיתיים

3) מנהלי מנועי החיפוש אמרו ללקוחותיהם במשך שנים שהמערכות שלהם מוגנות, מאובטחות ומסוגלות להגן ביעילות על המפרסמים

4) רק לאחרונה החלו מנהלי מנועי החיפוש להודות בעובדה שאין להם את היכולת לזהות מספיק קליקים מזוייפים, כיוון שאין להם גישה ישירה לאתרי המפרסמים

השאלה, אם כן, היא פשוטה: האם מנועי החיפוש מתכוונים להחזיר ללקוחותיהם את הכסף שנגנב מהם, או שהם מתכוונים להמשיך להכחיש, לעצום עיניים, לחשוש מנפילת המנייה שלהם, להעמיד פנים כאילו מודל ה"תשלום לפי קליק" הוא מושלם -- ולא לומר את כל האמת לציבור המפרסמים?

8.5.2010

גוגל מוכרת ספרים, בניגוד לחזון שלה


גוגל הודיעה שתפתח בסוף יוני השנה חנות ספרים בשם "גוגל אדישנס" (Google Editions); רק חבל שהיא מנוגדת לחזון החברה, המדבר על גישה אוניברסלית למידע; מה יעשה מי שאין לו כסף לשלם?

במסגרת פרויקט גוגל ספרים, סרקה גוגל בשנים האחרונות מאות אלפי ספרים, במטרה לאפשר לכל אחד לקרוא אותם בחינם. החזון היה ונשאר גרנדיוזי, בעיקר בגלל שהוא כלל בתוכו את המילה "חינם", שאותו סופרים וסוחרים לא אוהבים.

הסופרים ונציגיהם לא הסכימו למהלך של גוגל. הטיעון היה פשוט: אף אחד לא הרשה לגוגל להעתיק את כל הספרים בעולם ולאכסן אותם על שרתיה. החוק לא לטובתה של גוגל, והפרויקט נותר תקוע גם בימים אלו. אז איך משחררים את הפקק? מתחילים להתעסק עם כסף, ונכנסים לענף שאותו רצית לשנות מן היסוד.


7.5.2010

פרשת אמיר מחול: מדינת ישראל נגד גוגל - פרק 4687

אמיר מחולמה משותף למוריס טלנסקי, אהוד אולמרט, ג'ק טייטל, ענת קם ואמיר מחול? על כולם הוציאה מדינת ישראל צווי איסור פרסום, שהופרו מיד באינטרנט והפכו לבדיחה עצובה

4.5.2010

הונאת המרות: הדור הבא של הונאת הקלקות

גוגל עדיין לא הגיבה על הגילוי המרעיש של פרופ' בן אדלמן, המתמחה בחקר רוגלות (Spyware): מערכת הפרסום של גוגל חשופה לתרמית מתוחכמת במיוחד, המסוגלת לקחת קרדיט על תנועת לקוחות טבעית באתרי מסחר, ולייחס אותה לפרסום של גוגל. התוצאה: גוגל עושה כסף על עסקאות שלא היתה קשורה אליהן, וכך מרמה לכאורה את לקוחותיה

1.4.2010

פרשת ענת קם: מדינת ישראל נגד גוגל


פרשת ענת קם - שלפי מקורות זרים, נעצרה בגלל שהדליפה מסמכים סודיים המפלילים את הרמטכ"ל אשכנזי, אלוף פיקוד המרכז דאז יאיר נווה וראש אגף מבצעים האלוף טל רוסו - מוכיחה שוב את אפסותם של צוי איסור פרסום בעידן גוגל, ריבוי אמצעי התקשורת וסופו של העידן המנדטורי-קולוניאלי.

31.3.2010

מה מלמדים החיפושים על פייסבוק בישראל


ניתוח החיפושים על פייסבוק בישראל, והעלייה המטאורית של הרשת החברתית הגדולה בעולם

מה ההבדל בין מי שמחפש בישראל "פייסבוק" ובין "facebook"? דמוגרפיה.

מחפשי המותג הבינלאומי "facebook" יודעים להקליד באנגלית, ומסוגלים לאיית את המילה.
מחפשי "פייסבוק" בעברית, לעומת זאת, הם ללא ספק צעירים יותר, או בעלי השכלה נמוכה יותר.
כך או כך, ההבדל בין המחפשים טמון בנכונותם לאמץ מותגי-אינטרנט חדשניים, ובטיב ההשתלבות שלהם בפלטפורמות לועזיות. אלו בד"כ המשתמשים המתוחכמים-יותר, שאינם "עמך ישראל".

בדיקה בגוגל אינסייטס מגלה כיצד החיפושים השונים על פייסבוק בישראל, משליכים על הפיכתו של פייסבוק מותג ישראלי, עברי, עממי ופופולרי - על ציר הזמן.



עד מרץ 2007, פייסבוק לא היה קיים בישראל. 99% מהגולשים בישראל אפילו לא שמעו עליו. זאת למרות שהאתר הושק כבר ב-2004. בתחילת דרכו, הוגבל פייסבוק לסטודנטים של הרווארד. בהדרגה הוא התרחב לסטודנטים באוניברסיטאות-צמרת אחרות באיזור בוסטון, משם לתלמידי תיכון - ובסוף לכל אדם מעל גיל 13.

ה"בום" התקשורתי הראשון של פייסבוק בישראל החל בסוף 2007 (נובמבר-דצמבר). מחפשי "facebook" הישראליים, דהיינו המשתמשים המתוחכמים, גילו אותו אז.

לכל אורך שנת 2008, גדל פייסבוק בישראל בצורה מתונה אך מרשימה. כל זה נמשך בערך עד אביב 2009.

בסוף פברואר 2009 אירע המפנה הישראלי: פייסבוק עלה בגרסה עברית. שבועות ספורים אחר כך, בתחילת אפריל, תפסו ה"פייסבוקאים" העבריים תאוצה, והחלו להתקרב במהירות לכמותם של אלו שהסתדרו עד כה יפה עם השפה האנגלית.

בתרשים ניתן לראות בבירור כיצד יוני 2009 מסמן את המהפך: ה"עם", דהיינו אלו המחפשים פייסבוק בעברית ולא באנגלית, נכנס בגדול אל הרשת החברתית הגדולה בעולם. הנתח ה"עממי" עבר לראשונה את הקהילה המקורית של המשתמשים, אלו שמחפשים facebook באנגלית ואינם זקוקים לממשק עברי.

בספטמבר 2009 כבר נרשם פער גדול בין ה"עבריים" ל"לועזיים", שמתרחב גם כיום.

כיום, ממשיך פייסבוק לעלות בפופולריות שלו. נפוצים במיוחד חיפושים קשורים, כמו "פייסבוק בעברית", "פיסבוק" (עם י' אחת), "פייסבוק עברית", "פייסבוק ישראל" וכמובן "phhxcue" ('פייסבוק' מוקלד בטעות באנגלית, במקום בעברית).

העלייה במתמדת בחיפושים על המותג "פייסבוק" בולטת בהשוואה, למשל, על החיפוש "יוטיוב". מותג הוידאו של גוגל עלה בצורה מתונה מאוד לאורך השנתיים האחרונות, אך בקיץ 2009 הפסיק לגדול, ואף רשם ירידה (!) החל מספטמבר 2009. הישראלים מחפשים פחות יוטיוב היום מאשר חיפשו בשנה שעברה.

אם ימשיך פייסבוק לצמוח כפי שעשה עד היום, הוא צפוי להיות האתר הפופולרי ביותר בישראל. כבר עכשיו נהנה עמוד הבית של פייסבוק מציון פייג'ראנק 10/10 של גוגל, ציון שמעטים זוכים לו. במדד אלקסה (Alexa) הוא מס' 2 באינטרנט, כאשר גוגל.קום עדיין במקום הראשון.

פייסבוק אמנם איננו צומת קבלת החלטות מכריע כמו גוגל, ואיננו אחראי לניווט התנועה באינטרנט; הוא בוודאי לא מקור חדשותי חשוב (כמו ynet), אבל הוא בהחלט המקום המרכזי בו מבלים גולשי ישראל ביחד, ושוהים בו שעות רבות בכל יום.

פייסבוק מדיח את וואלה
עדכון: סקר TIM לחודש מרץ 2010
גילה את מה שכולנו כבר הרגשנו: פייסבוק הדיח את "וואלה!" מן המקום השני (אחרי גוגל), והוא כעת האתר הפופולרי ביותר בישראל, שאיננו מנוע חיפוש. ע"פ סקר 'טים', פייסבוק נהנה משיעור חשיפה של 65.7% בישראל. זאת כאשר יוטיוב הוא בעל שיעור חשיפה של 55.5%, מכובד אבל סטטי.

פייסבוק רושם את העלייה המהירה והחריגה ביותר באינטרנט הישראלי אי-פעם, תוך שהוא עוקף מותגים ותיקים שהשקיעו עשרות מליוני שקלים בפרסום רציף. ההצלחה של פייסבוק בישראל ממחישה את החשיבות התרבותית של קהילה, קשרי חברות חזקים ומשפחות מורחבות במדינת ישראל.

החמישיה החזקה ביותר באינטרנט הישראלי, היא לפיכך: גוגל, פייסבוק, וואלה, ynet ויוטיוב. אחריהם נמצאים מאקו, יד2, נענע10, זאפ, בזק 144, NRG, תפוז, דפי זהב, One, דה מרקר, אורנג', MSN, ספורט 5, רשת, יאהו, גלובס והארץ.

17.3.2010

מדד פייג'ראנק נגד סולם ריכטר

פייג'ראנק (PageRank), אותו מדד מפורסם של גוגל לדירוג דפי אינטרנט מ-1 עד 10, מבוסס, כך מקובל לחשוב, על סולם לוגריתמי. כך גם סולם ריכטר, המשמש לכימות אנרגיה סיסמית, המשתחררת על ידי רעידת אדמה.

כדי להמחיש מהו פייג'ראנק ועד כמה הוא לא לינארי, לקחתי את סולם ריכטר והתאמתי אותו לתמצית הידע הקיים על פייג'ראנק. חשוב לציין שפייג'ראנק, אותו פטנט של אוני' סטנפורד, לא קובע את דירוג התוצאות בגוגל, אלא מהווה רק משתנה אחד במשוואה מורכבת ביותר, אותה שומרת גוגל בסודיות יתרה.


פייג'ראנק

תדירות

השפעה

תיאור

0

רוב הדפים באינטרנט

אפסית, כצפוי

לא מדורג

1

חלק משמעותי מן הדפים באינטרנט

זעירה עד חסרת משמעות

זניח

2

נפוץ מאוד ברשת

בקושי מורגשת

קטן מאוד

3

נפוץ למדי

מקומית מוגבלת

קטן

4

שכיח באתרים קטנים, אך לא מובן מאליו

מורגשת, משמעות מסוימת

בינוני

5

עמודי-בית רבים

סמכות מוגבלת, בעל השפעה

מכובד

6

לא שכיח

סמכותי, משפיע, משמעותי

חזק

7

נדיר למדי

סמכות גבוהה, מכריע בתחומו, משמעותי ביותר

חזק ביותר

8

נדיר

מוסד חשוב, מוניטין בינלאומי, סמכות עליונה

מעצמה

9

נדיר מאוד

סמכות מוחלטת, ראוי להערצה ולחיקוי בכל העולם

כוח-טבע

10

כמעט ולא קיים

מלך האינטרנט, עוצמה ללא גבולות, מוביל אוכלוסיות של מאות מליונים

אלוהי



ולשם השוואה, זהו סולם ריכטר:

סולם ריכטר

תדירות

השפעה

תיאור

<2

8,000 כל יום

לא מורגש

מיקרו

2

1,000 כל יום

לא מורגש אך מתועד

מינורי

3

49,000 בשנה

מורגש אך לא גורם נזק

מינורי

4

6,200 בשנה

רעידות ורעשים, אך ללא נזק משמעותי

קל

5

800 בשנה

נזק למבנים חלשים בטווח מצומצם; נזק קל למבנים חזקים

מתון

6

120 בשנה

הרסני לאיזורים של כ-160 ק"מ לאורך שטחים מאוכלסים

חזק

7

18 בשנה

נזק רציני בשטחים נרחבים

מאז'ורי

8

1 בשנה

נזק רציני בשטחים בעלי היקף של מאות קילומטרים

ענק

9

1 ב-20 בשנה

הרסני בהיקף של כמה אלפי קילומטרים

ענק

10

מעולם לא תועד

משמיד שטחים עצומים במימדים פרה-היסטוריים

שואה



דפים בעלי פייג'ראנק עשר (10 מתוך 10)
  • גוגל.קום
  • פייסבוק.קום
  • קונסורציום ה-WWW, הידוע בשם W3C
  • אדובי - רידר - הורדת התוכנה
  • הממשל האמריקני (USA.gov)
  • הבית הלבן

כל הזכויות שמורות לבלוג חופש החיפוש 2007-2012