21.12.2009

גוגל מפות העביר את הרשות הפלסטינית לישראל

תושבי ג'נין, שכם, רמאללה, בית לחם, קלקיליה ויריחו הם תושבי ישראל, על פי "גוגל מפות" (Google Maps); הרשות הפלסטינית איבדה את כל עריה; מה הפלא? היא בכלל ממוקמת בסעודיה


בוקר טוב לכל 284,000 הפלשתינאים המתגוררים במחוז ג'נין: גוגל החליט שאתם גרים בישראל.



שכם היא העיר הפלסטינית השנייה בגודלה (134,000 אלף), וגם היא עברה לשליטת ישראל, לאחר שהסכמי אוסלו בוטלו חד-צדדית ע"י מהנדסי "גוגל מפות", כפי שניתן לראות כאן בבירור:



העיר הנמוכה ביותר בעולם, יריחו, שהיתה הבסיס להסכם "עזה ויריחו תחילה", סופחה רשמית למדינת ישראל, לאחר שהרשות הפלסטינית חתמה בג'ימייל על כתב ויתור דיגיטלי:



רמאללה היא בירת הרשות הפלסטינית, ע"פ העולם. אבל מה העולם מבין? לשיטת גוגל, רמאללה היא ישראלית כמו ערוץ 2, החינמון "ישראל היום" או הדוגמנית הציונית בר רפאלי - אפילו בשפה באנגלית:



בית לחם, פעם מרכז נוצרי והיום שטח A שנמצא בפועל בשליטת חמאס, נמסר לשליטת ישראל בטקס רב-רושם שנערך במשרדי גוגל ביישוב היהודי מאונטיין-ויו, קליפורניה:


גם העיר קלקיליה, שנמצאת מעבר לקו הירוק, הצטרפה לחגיגה.
מעתה היא בשר מבשרה של מדינת ישראל הרשמית,
ע"פ ארגון האומות המאוחדות החדש, שמקום מושבו ב"גוגלפלקס":


ההסבר

להיכן נעלמה הרשות הפלסטינית בשירות המפות של גוגל?
מדוע איבדו הפלשתינאים את כל עריהם בקלות כה רבה?
וכיצד הגיע גוגל למסקנה שהערים הפלסטיניות (שטחי A) הועברו לשליטת ישראל ללא ידיעתן?

התשובה נמצאה בחיפוש פשוט אחרי "הרשות הפלסטינית" ב"גוגל מפות", כמובן:

בתמונה: הרשות הפלסטינית - חלק בלתי-נפרד מ"ערב הסעודית"


מעניין כמה תלמידים ישראלים הגישו עבודות לבית הספר עם התיאור הבא:
"הרשות הפלסטינית, הממוקמת בסעודיה, איבדה את השליטה ברצועת עזה בעקבות השתלטות תנועת חמאס על הרצועה. מיד לאחר מכן, איבדה את שאר עריה לטובת ישראל, וכיום היא משמשת קוריוז היסטורי ב'ויקיפדיה', ממנה העתקנו ערך זה, לאחר שמצאנו אותו בגוגל".

17.12.2009

גוגל סין: "1984" בפעולה

בספר "1984" מתואר שלטון שמסתיר, משכתב ומוחק את ההיסטוריה בהתאם לצרכיו; "גוגל סין" משתפת פעולה מרצון עם מנגנון שכזה כיום, ופוגעת קשות ביוקרתה עקב כך

6.12.2009

אייל גולן מנציח את גוגל בג'ונגל


אייל גולן הוא ככל הנראה המוסיקאי הישראלי הראשון שמזכיר את "גוגל" בשירו; איזה שירות זה עושה למנוע החיפוש החזק בהיסטוריה, ומדוע לא בחר הכותב, יוסי גיספן, את המתחרים

שירו של אייל גולן, "ג'ונגל", שיצא לאור בתחילת דצמבר 2009, מתחיל כך:

אם אני ואת היינו נולדים בג'ונגל
במקום שאי אפשר למצוא אותו בגוגל
פשוט מבודדים מהעולם
עמוק בתוך היערות של אפריקה


איזכור "גוגל" במילים של שיר הוא אקט נדיר ביותר במוסיקה הישראלית בפרט והבינלאומית בכלל. בעולם הגדול ידועים רק שירים מעטים שזכו לכבוד הזה, למשל "גוגל מי" של הזמרת לטוניה הולמס (LaTonya Holmes).

השיר "נאו ג'נריישן" (Now Generation) של להקת בלאק אייד פיז (black eyed peas) כולל התייחסות מפורשת לכל האתרים הפופולריים, כולל גוגל שמוגדר כ"הפרופסור שלי". גם פייסבוק, מייספייס, ויקיפדיה מוזכרים בשיר.

מלבד הולמס ובלק אייד פיז, קיים אלבום נדיר של הזמר איי-פינקס (A. Pinks) תחת הכותרת "זו לא שמועה - גוגל מי" (It's not a rumor - google me).

מעבר לעובדה שגוגל מתחרז איכשהו עם ג'ונגל, הכותב יוסי גיספן, יליד 1961, בחר את המותג הזה כיוון שהוא מזוהה בציבור הרחב עם כלי שמאפשר למצוא כל דבר. בהנחה שלא גולן ולא גיספן קיבלו כסף מגוגל על הג'סטה, אפשר להסיק שבעיני שניהם - גוגל נתפס בתור שם בלתי-מסחרי, שלא כמו אינטל, יבמ או היולט-פקארד.

לכן בהחלט מותר להגיד "גוגל" בשיר של זמר ים-תיכוני, ועדיין לצאת בסדר. גוגל הוא מותג עממי, חוצה מגזרים, חוצה עדות, חוצה מעמדות, לא לגמרי מסחרי, נגיש, פשוט, חמוד, שמשדר "טוב" ושרק עוזר לנו. אייל גולן יודע שגוגל עוזר לו ליצור קשר עם מעריציו: 8,077,020 חיפושים בשנה על אייל גולן ב"גוגל ישראל" זה לא צחוק.


מאות אלפי דולרים - בחינם
אין צורך להיות סרגיי ברין בשביל להבין שאמנים כמו אייל גולן עושים שירות אדיר לגוגל. הנצחת גוגל בלהיט-רדיו, שינוגן גם במסיבות ובחתונות, היא פעולת יחסי ציבור פנטסטית ללא תשלום, מהסוג שגוגל מקבל כבר למעלה מעשר שנים ברציפות. ערך האיזכור של גוגל בשיר של אייל גולן ("תוכן שיווקי") הוא שווה-ערך למאות אלפי דולרים, לא פחות. הג'ונגל של גולן מטמיע את המותג האמריקני בתודעה הישראלית, בדרך החזקה ביותר האפשרית.

די ברור מדוע גיספן לא בחר אף אחד מן המתחרים של גוגל בישראל. האם השורה "במקום שאי אפשר למצוא אותו ביאהו" נשמעת טוב? לא ממש. כנ"ל גם וואלה (ממתי מחפשים משהו בוואלה?), ובוודאי לא "בינג" - מותג שנמצא בחיתוליו, ומרבית הציבור הישראלי ימשיך שלא להכיר אותו בשנים הקרובות. גוגל, לעומתם, הוא היחיד שגם מזוהה עם חיפוש בכדור הארץ (גוגל ארת' - Google Earth), ולכן הוא מתאים עוד יותר לנושא הג'ונגלים והגיאוגרפיה.

המנצח לוקח הכל
להקת אבבא הוסיפה ביולי 1980 להיט נוסף לאוסף שלה: "דה ווינר טייקס איט אול". זה בדיוק המצב של גוגל בתור מותג חיפוש חוצה-גבולות: המנצח לקח הכל, ולא הותיר פירור לאחרים.

גוגל מאוזכר באינספור הקשרים תרבותיים (גם בקולנוע, אבל זה כבר עסק לפוסט אחר), הוא מזוהה באופן בלעדי עם המילה "חיפוש" (לא רק באינטרנט), הוא מקבל יחסי ציבור בחינם, הציבור מעריץ אותו, הצרכנים אינם מזהים אותו עם חברה מסחרית - ולכן הוא גורף את כל הקופה, הרבה מעבר למה שמונופול יכול לקבל בכלכלה תחרותית. אייל גולן הוא רק הוכחה נוספת לכך.



[תודה למר אסף לבנון על הטיפ]

כל הזכויות שמורות לבלוג חופש החיפוש 2007-2012