24.11.2009

יישור קטלני: כשלונם של וואלה, יאהו ובינג מול גוגל

גוגל ניצח את שני מתחריו הגדולים בישראל (וואלה + יאהו), בין השאר, בגלל תשומת-לב למרכיב מרכזי בשפה העברית: הכיוון שלה

תוהים למה גוגל השתלט על למעלה מ-90% מן החיפושים במדינת ישראל? בואו נתחיל מיישור השורות. פוסט זה כתוב מימין לשמאל, וזו אחת הסיבות שבגללן אתם בכלל מסוגלים לקרוא אותו בלי לאבד עשתונות.

כאשר אתם מחפשים בעברית בגוגל ישראל, התוצאות מופיעות בכיוון המצופה: מימין לשמאל. כאשר אתם מחפשים באנגלית בגוגל העולמי, התוצאות מתיישרות לפי מה שנהוג בעולם המערבי: משמאל לימין. כך בונים מנוע חיפוש בינלאומי, וכובשים את העולם בסערה.

הגולשים העבריים רגישים מאוד ליישור השורות (ימין או שמאל), כיוון שהם מחונכים מגיל אפס להביט ימינה כאשר הם מנסים לקרוא ולכתוב בשפת אימם. הגולשם היהודים-הדתיים רגישים לכך בצורה קיצונית. לכן, אם הגולש הישראלי המסורתי רוצה לחפש בעברית, הוא יעשה את זה דרך גוגל ישראל: זה מה שהמוח שלו תובע ממנו. כל זה נכון גם למשתמשים ממוצא ערבי (מדינות ערב) - יישור ימינה הוא הנורמה.

אך כאשר הגולש העברי מעוניין לחפש באנגלית או כל שפה לטינית אחרת, הוא מבין, לעתים בצורה תת-מודעת, שהוא מוכרח לחפש בגוגל העולמי (google.com). הישראלי המצוי, זה שנולד ומת בעברית רצוצה, רוצה לקבל את התוצאות הלועזיות שלו מיושרות שמאלה - אחרת המוח שלו יתקשה לעבד את הטקסט. בכל מקרה, גוגל מספק את הסחורה בכל השפות, ויודע ליישר אותן לפי מה שהגולש מכיר.

איך נפלו מתחרים

וואלה הוא יצור חד-צידי. אם מחפשים בו בעברית, התוצאות מוצגות מימין לשמאל.
לרוע המזל, גם קורה גם באנגלית: אם "תעיזו" לחפש באנגלית במנוע החיפוש של וואלה, התוצאות עדיין יהיו מיושרות ימינה. זוהי טעות חמורה מצידו של מנוע חיפוש המעוניין לשרת את הישראלים המסוגלים לכתוב באנגלית. לכל גולש בישראל יש רגע שבו הוא חייב לחפש באנגלית, וזה הרגע שבו וואלה מפסיק להיות אפקטיבי.


בתמונה: "וואלה חיפוש" בכיוון הלא-נכון.
המנוע מציג תוצאות חיפוש באנגלית - מימין לשמאל

אף אחד לא יהיה מוכן לקנות ספר בשפה האנגלית, המודפס מימין לשמאל. אבל ב"וואלה" עדיין לא קלטו שאם הגולש מחפש באנגלית, צריך להפוך לו את הממשק כדי שהטקסט יהיה קריא. על השגיאה הזאת, שנמשכת כבר יותר מדי שנים, וואלה שילמה ביוקר רב - רוב הגולשים ברחו ואינם.

יאהו, שהיה פעם מנוע החיפוש המוביל בעולם, עדיין לא השכיל להתמודד עם הכיוון הבסיסי של השפה העברית. כל החיפושים בשפה העברית אמנם מביאים תוצאות עבריות, אך בכיוון הלא-נכון. התוצאה: דף תוצאות חיפוש שמשדר לגולש, ברמה הבסיסית ביותר, את המסר הבא: "אני לא מבין ישראלים, ואני לא מכבד את השפה שלהם". בתגובה, נטשו מרבית הישראלים את יאהו בתור מנוע חיפוש עברי.

צילום מסך: יאהו חושב "עברית קשה שפה"!
לכן מציג את שפת אבותינו משמאל לימין...

העובדה ש-2009 כבר מסתיימת, ואנשי יאהו עדיין לא קלטו שהישראלים קוראים הפוך מהאמריקנים, היא שגיאה פטלית שיכולה להרוס חברות חיפוש מן היסוד. בעולמות מסורתיים של תוכן, המנותקים מן הארעיות והפזיזות של עולם ההייטק, לא יעלה על הדעת לעשות דבר כזה לעם המתייחס לתרבותו ברצינות: אפילו מסעדה הודית בעיר מומביי תציג תפריט בעברית, המיושר מימין-לשמאל.

בינג, הכוח העולה של מיקרוסופט, מראה סימנים של תבונה בנושא בינאום (אינטרנציונליזציה). מנוע החיפוש השני בכדור הארץ, בגרסתו הבינלאומית, מציג תוצאות באנגלית כמו שצריך, ובינג הישראלי (בכתובת המסורבלת והבעייתית bing.com/?cc=il) הפנים את העובדה שהישראלים לא מוכנים לקרוא עברית משמאל לימין.

הבעיה של בינג, אם כן, היא קושי להבדיל בין בינג העולמי ובין בינג הישראלי - ולעשות את המעבר בין השניים בקלות וביעילות. בשביל לדלג בין בינג הישראלי והעולמי, צריך לאתר את הקישור הקטן למעלה ("ישראל") ואח"כ לאתר את הקישור הקטן למטה ("go to bing in English"). עבור המשתמש הממוצע, קשה לבצע את המעבר בין השפות, ולכן כדאי לו להישאר עם גוגל הישן והטוב.


סיכום קטלני
אם אתה רוצה שהלקוחות יחתמו לך על צ'ק שמן, כדאי שתדע מאיזה כיוון הם כותבים עליו.
אחרת אפשר לכבות את המחשב, לפטר את העובדים ולפרק את התאגיד.

את הלקח המר הזה, שמסתכם בנתח השוק הענק של גוגל, נאלצו ללמוד "וואלה! חיפוש", "Yahoo Search" ובקרוב גם "מר בינג" - אם לא יזדרז להתייחס בכבוד לשאר מדינות העולם, שאינן ארה"ב.

19.11.2009

למה דפי זהב מסתירה טלפונים מגוגל

גוגל רוצה לסרוק מספרי טלפון מ"דפי זהב"; לגוגל לא איכפת אם אף אחד לא ייכנס לאתר דפי זהב; מה עושה דפי זהב בתגובה? מסתירה ממנו את מספרי הטלפון של לקוחותיה; מה זה אומר עלינו ועל מנועי חיפוש?

חיפשתם מספר טלפון של עסק באינטרנט. תוצאת החיפוש הראשונה הגיעה מ"דפי זהב". אתם כבר רגילים לכך שמנועי חיפוש כמו גוגל מציגים כבר בדף תוצאות החיפוש את תקציר התוכן הרלוונטי (באנגלית: "סניפט" - Snippet) מן הדף. במקרה הזה, אתם רק רוצים את מספר הטלפון. "דפי זהב" יודעים את זה, ומסתירים מכל תוכנת סריקה והעתקה, כולל "גוגל", את המספר.

איך זה נעשה? במקרה של "דפי זהב", הם משתמשים בפונקציה שנכתבה בשפת "פרל" (Perl) שלוקחת מספר טלפון מתוך מאגר נתונים, וממירה אותו לקובץ גרפי מסוג "גיף" (gif). התוצאה היא מספר טלפון שהוא למעשה תמונה, שאותה גוגל מתקשה לקרוא - נכון ל-2009. וככה זה נראה:

בתמונה: הרשומה של העסק "דפי זהב" באתר d.co.il
שימו לב: שני מספרי הטלפון אינם טקסט, אלא תמונה
(03-7532222, 1-800-200400)


לא רק גוגל מעתיקן

מלבד גוגל, יש להרבה גורמים "טפיליים" אינטרס לסרוק, "לקצור" ולהעתיק את מאגר הנתונים העסקי הזה. ספאמרים שרוצים למכור שמות ומספרי טלפון, גורמים שיווקיים ועסקיים שרוצים לעשות כסף מבתי עסק - כולם רודפים אחרי הנתונים של "דפי זהב"; קשה לסווג את גוגל בתור טפיל דיגיטילי קלאסי, או "הרווסטר" (Harvester), אבל הוא יעשה את כל המאמצים כדי לקחת לעצמו את כל המידע החיוני באינטרנט.

גוגל שונא כשמסתירים ממנו מידע. הוא מבהיר לבעלי אתרים שצריך להשתמש בטקסט ולא בתמונה כדי להציג תוכן חשוב. מצד שני, דפי זהב שונאים את זה כאשר גוגל "מצטט" את מספרי הטלפון של העסקים הרשומים באתר שלהם, ומונע מן הגולשים להקליק פנימה אל התוכן והפרסומות המקיפות אותו. למה ש"דפי זהב" יהיו העבדים של גוגל? אחרי הכל, הקליק מגיע להם ביושר - הם אלו שהשיגו את המידע. גוגל רק "רוכב" על העבודה שלהם.

גוגל יודע שהוא צריך אתרים כמו "דפי זהב" כדי לשרת את הלקוחות והמפרסמים שלו. במקרה של "דפי זהב", מדובר באתר ענק שמתוכו גוגל סרק לפחות 14 מליון (!) דפים שונים. מנוע החיפוש הפופולרי צריך את הנתונים של מדריך העסקים כמו חמצן למוח, וגם ההיפך נכון לגמרי - "דפי זהב" מקבלים המון תנועה חשובה מ"גוגל", כי יותר קל לחפש ב"גוגל" שאליו אנחנו רגילים, מאשר לחפש בתוך "דפי זהב", אתר פחות נגיש ומהיר.

אבל אם כבר להסתיר את הטלפון, למה לא להסתיר גם את הפקס?

בתמונה: מספר הפקס נשאר טקסט רגיל,
מספרי הטלפון הופכים לתמונה


בתמונה שלעיל אפשר להבחין (אם מביטים היטב) שהגופן של מספרי הטלפון והפקס קצת שונה. זה בגלל שהפקס נותר טקסט, בעוד מספר הטלפון הפך תמונה. ההגיון של דפי זהב ברור בכל מה שנוגע למספר הטלפון (להסתיר כדי שהגולשים יקליקו וייכנסו לאתר). אבל למה לא להסתיר גם את הפקס?

בואו נסתיר הכל
מן הסתם, חלק ניכר מן הגולשים ירצה לדעת מה מספר הפקס של העסק. כדאי להחביא גם מהם את השדה הזה, ולהכריח אותם להקליק פנימה (בואו לבקר!). רק רגע - ומה עם הכתובת? גוגל לא צריך לחשוף את הכתובת של העסק בפני הגולשים התמימים, ובכך לשדוד את הקליק מ"דפי זהב" המסכנים. לפי אותו הגיון אנוכי, "דפי זהב" יעשו בשכל אם יהפכו לתמונה את כל שדות הנתונים האפשריים, כולל המיקוד, כתובת האתר וכתובת הדוא"ל.

ל"דפי זהב" יש אינטרס נוסף להסתיר את מספר הטלפון האמיתי של בתי העסק: היא רוצה להרוויח כסף על כל שיחה בעזרת הצגת מספר 'מירס' (057) שמזרים לה הכנסות על חשבון המתקשרים, וגם מאפשר לה לבצע בקרה מדויקת על כמות השיחות הנכנסות דרך האתר. תחקיר TheMarker חשף את התרגיל, שחוקיותו מוטלת בספק.

ניגוד האינטרסים בין דפי זהב לגוגל ברור יותר בשלב הזה. אם דפי זהב ימשיכו לחסום יותר ויותר שדות נתונים בפני האתר החזק והמשפיע ביותר באינטרנט - גוגל יתחיל לחשוב שאין שם מידע חשוב, ויוריד אותם למיקום נמוך יותר בתוצאות החיפוש שלו. זוהי לא תוצאה רצויה בעיני "דפי זהב", ולכן היא נזהרת מאוד במשחק המסוכן שהיא נכנסה אליו, בלית-ברירה - כדי לשרוד בענף ולהרוויח כסף.

נכון לעכשיו, המילה "טלפון" מופיעה בכל עמוד עסק של דפי זהב, וגוגל יודע שלא רחוק משם (בשדה הפקס) מופיע משהו שנראה ממש כמו מספר טלפון אמיתי. כך שבמצב הנוכחי, דפי זהב מצליחים "להתל" (בתום-לב, כמובן) בגוגל שיחשוב כי הפקס הוא מספר הטלפון המבוקש. חבל שגוגל הביא את דפי זהב למצב שבו הם צריכים להתל בו כך.

אבל המשחק לא נגמר כאן. אם הגולש מחפש את הטלפון של עסק כלשהו, ובתוצאות החיפוש של גוגל מופיעה המילה "טלפון" כשלצידה מספר כלשהו (במקרה הזה - רק פקס) - האם היא לא מטעה את הגולש? הרי משתמשי גוגל לא יקליקו פנימה אל אתר דפי זהב; הם יסתפקו במספר המופיע בתוצאות החיפוש - וישמעו צפצוף ארוך ומעצבן. אז האם דפי זהב הרוויחה או לא?

בתגובה לפוסט זה, צוין בצדק שאנשים עם מוגבלויות (עיוורים וכד') סובלים מן ההחלטה להפוך את מספרי הטלפון של דפי זהב לתמונות. מבחינתם, דפי זהב מתעלמת מקיומם של החלשים ביותר - אלו שאין להם חלופה נגישה אחרת. אם "דפי זהב" היה אתר ממשלתי, היה אפשר לתבוע אותו על אפליה אסורה. עמותות כמו "נגישות ישראל" נלחמות בהחלטות שנויות-במחלוקת כמו זו של דפי זהב, ולעתים מנצחות במאבקיהן.


גם בזק עושים את זה ב-144
לא רק דפי זהב מסתירה טלפונים: גם אתר 144 של בזק משתמש באותה טכניקה של הגנה-עצמית, אלא שהוא דורש לחיצה על כל מספר כדי לקבל את התמונה שלו. עד לפני כמה חודשים, הלחיצה היתה מניבה מספר טלפון טקסטואלי, אך כעת גם הוא (כמו בדפי זהב) הפך לקובץ תמונה.

במילים פשוטות - אם מנסים לסמן את מספר הטלפון באתר 144 עם העכבר ולהעתיקו למקום אחר, הדבר בלתי אפשרי מבחינה טכנית. רק חבל שבכך "בזק" למעשה אומרים לעיוורים בישראל: לא תוכלו לקרוא את מספרי הטלפון של חברת התקשורת הלאומית, משיקולים עסקיים צרים שלנו.

כדי להתגונן מפני גורמים "עוינים" הלוחצים על מספר גדול של מספרי טלפון, משתמש אתר 144 של בזק במנגנון אבטחה המכונה קפצ'ה (Captcha) כדי למנוע מגורמים חיצוניים להעתיק את מספרי הטלפון היקרים-מפז שלו. יש להקיש קוד המשלב מספרים ואותיות כדי לחסום משתמשים עיוורים - גם אם הם בני-אדם; ואין חלופה עבור מוגבלים.

לכן, כאשר לוחצים על מספרי טלפון רבים ב-144, קופץ חלון עם ההערה הבאה: "חלונית זו נועדה למנוע שימוש בכל רובוט, תולעת, מנוע אחזור וחיפוש מידע, או כל כלי אוטומטי או ידני אחר אשר מתוכנן לאנדקס, לאחזר ולאתר מידע באתר". במילים אחרות: בזק אומרת לגוגל שהוא לא יוכל לקבל את מספרי הטלפון של תושבי ישראל.


יום יבוא - גוגל יפקח עיניים
יום אחד גוגל יוכל לקרוא תמונות טקסט כאלו בלי שום בעיה, ואז הוא יעקוף את הטריק של דפי זהב. בינתיים הוא מתנהג יפה ומעמיד פנים שהוא עיוור (זה נכון, חלקית). זה לא יכול להימשך לנצח, מבחינתו של גוגל - הוא חייב לדעת מה קורה בכל דף ברשת, אחרת הוא הופך משותק בכל איברי גופו, כאשר מסביבו חבורת אצנים אולימפיים, המכשילים אותו בכל הזדמנות אפשרית.

השאלה היא: האם מותר לגוגל לקחת תמונה, שמראש לא אמורה להיות טקסט חי ונושם, ולהמיר אותה לפי שיקול דעתו הבלעדי? האם מותר לגוגל "לגנוב תנועה" מאתרים -- שרק מנסים לענות על שאילתות של גולשים ולהעניק להם שירות תמורת תנועה/פרסום -- רק בגלל שהוא מונופול חיפוש דורסני?

גוגל צריך לדעת למצוא את האיזון המדויק בין השירות שהוא אמור להעניק לגולשים, ובין הגבול שבעלי אתרים מוכנים לתת לו. אבל ריקוד הטנגו של החשיפה וההסתרה בין שני הצדדים יימשך במלוא העוז גם בעתיד.




[פורסם גם ב-TheMarker IT, באישור הכותב]

11.11.2009

נרדמים בשמירה עם מיקום טוב בגוגל

קידמת את עצמך בגוגל? הגעת למיקום גבוה בעמוד הראשון? אסור להירדם בשמירה או לנוח על זרי הדפנה: אם התוכן שלך לא עדכני, הקידום הופך ליריה ברגל; הטניסאית שחר פאר כדוגמה

הטניסאית הישראלית שחר פאר זכתה למאמץ רשמי - בית ההשקעות איפקס, שבנה לה דף מיוחד באתר. הדף קודם היטב בגוגל - תופעה חיובית לכשעצמה. נכון לזמן פרסום פוסט זה, הוא מופיע שלישי ב"גוגל ישראל" אחרי ויקיפדיה והאתר הרשמי של פאר, בחיפוש פשוט על שמה של הספורטית.

מילת החיפוש "שחר פאר" אינה זניחה. ע"פ גוגל, יש עליה לפחות 3,600 חיפושים בממוצע חודשי. על הביטוי המדויק עצמו יש 2,400 חיפושים, ע"פ אומדני גוגל.

אז מה הבעיה? הדף של איפקס לא עודכן מזה זמן רב (שנתיים לפחות), והוא מציג מידע לא נכון על הדירוג של פאר.

לדוגמה:

צילום מסך מאתר איפקס (11 נובמבר 2009)

הדירוג ה"נוכחי" של שחר פאר אינו 17. כרגע הוא נמוך יותר. הדירוג כמובן משתנה על בסיס קבוע, וזו היתה טעות להכניס אותו אל דף תוכן של בית השקעות, שאינו מתעדכן על בסיס שוטף. וכאשר הדף הזה נחשף לכמות גולשים גבוהה בגלל מיקום טוב במילה "שחר פאר", הרבה אנשים רואים שאתה מציג מידע סטטיסטי שגוי.

נכון לאמצע נובמבר 2009, הדירוג של שחר פאר נע באיזור ה-38. את המידע אפשר למצוא באתר הרשמי של פאר. זה די רחוק מ-17, ולא תואם את מגמת ה"שיפור" המוצגת בטבלה של איפקס. קשה לדעת מה נכון יותר: אם הטבלה לא עודכנה מכיוון שזה יקר לשכור אדם שישקוד על טריות המידע, או שהירידה של שחר פאר בדירוגים לא הסתדרה ל"איפקס" עם תדמית ה"ווינרית" הנצחית שניסתה להדביק לפאר, למרות שזה בלתי אפשרי (בסוף - תמיד יש ירידה).

מילא להציג דירוג שגוי בפני לקוחות פוטנציאליים שאמורים לסמוך על מי שמנהל את הכסף שלהם. אבל להציג סתירות בתוך הטקסט, זה כבר מעיד על רישול (להבדיל מחוסר-עדכון):

צילום מסך מאתר איפקס (11 נובמבר 2009)


תאריך הלידה של שחר פאר מדויק (והוא לא השתנה מאז), אבל בפסקה השנייה יש בעיות.
אז מה נכון? "דרוג השיא אליו הגיעה עד כה, הוא המקום ה-15"? או הדרוג בטבלה (17)?
אם היה דירוג שיא מחמיא, והדירוג הזה מופיע בדף של איפקס, האם לא היה מקום לעדכן את הטבלה?
ואם אין משאבים לשמור על עדכניות, למרות המיקום הגבוה בגוגל, האם לא עדיף לוותר על היוזמה ולהישאר עם מידע ביוגרפי נטו?

דווקא איפקס, המגדיר עצמו בתור "המאמץ הרשמי של שחר פאר", צריך לדעת שתחום ההשקעות, כמו ענף הטניס, הוא דינמי, תנודתי, בלתי צפוי ומבוסס על משתנים רבים. מי שמשקיע בנכס הנמצא בסיכון גבוה (פאר), יודע מראש כי התשואה שלו עלולה לעלות ולרדת בצורה חדה על ציר הזמן, ולהיערך לכך בהתאם.

לכן אם אתה מנסה לקדם את עצמך בגוגל דרך סלבריטי כמו שחר פאר, כדאי שתיזהר מן התנועה המקוונת שתקבל: הגולשים עלולים לתפוס אותך בקלקלתך, והמשחקון יסתיים בתוצאה 6-0 לרעתך.

[פוסט זה נשלח בדוא"ל לאנשי איפקס, וממתין לתגובה]

8.11.2009

זהירות: מיקרוסופט מכריחה אתכם להשתמש ב"בינג"

אזעקת-אמת למשתמשי מסנג'ר של מיקרוסופט: מנוע החיפוש של מיקרוסופט, "בינג" (bing), מנסה להידחף לכם בתור ברירת מחדל בזמן ההתקנה הכפוייה של גרסת 14 החדשה; לחיצה לא-זהירה על כפתור "אישור", ומיקרוסופט מחסלת לכם את גוגל בדפדפן

מונופול התוכנה המכונה "מיקרוסופט" התעלה על עצמו בעדכון הכפוי של תוכנת לייב מסנג'ר (Messenger). למשתמשים אין ברירה אלא לעדכן לגרסה החדשה, ואין אופציה להישאר עם הגרסאות הקודמות. בזמן ההתקנה מכניסה מיקרוסופט מגוון של תוכנות בלתי-רלוונטיות אל תוך החבילה, בתרגיל "סוס טרויאני" אופייני. מלבד תוכנות אלו, מנסה מיקרוסופט לשנות את הגדרות הדפדפן (אקספלורר, פיירפוקס ואחרים) כדי להגדיל את נתח השוק של מנוע החיפוש שלה.

בצילום המסך המצורף ניתן לראות איך מיקרוסופט מודיעה למשתמש "כמעט סיימת!" ומנסה לגרום לו לוותר על גוגל לטובת בינג, מנוע החיפוש המחודש שלה, שאותו היא דוחפת בכל דרך אפשרית. אינספור מחקרים כבר גילו שמשתמשים רבים פשוט לוחצים "next" שוב ושוב בלי לחשוב במהלך התקנות תוכנה, וכאן קבור הכלב של מיקרוסופט.


בניגוד למקובל באינטרנט, האופציות הבעייתיות כבר מסומנות מראש (checked), כך שהמשתמש האדיש פשוט ילחץ "אישור" או "לעמוד הבא" בלי לשים לב מה עולל לעצמו. הדבר דומה לחתימה על "חוזה מכירת נשמה" בלי לקרוא את תוכנו.

ההודעה של מיקרוסופט מטעה במיוחד: "קבע את ספק החיפוש שלך" היא הכותרת שהמשתמש הממוצע יקרא, ויחשוב שהוא ניצב בפני ברירות שונות. אך אין כאן קביעה ואין בחירה - מיקרוסופט לא רוצה "לקבוע" ספק חיפוש, אלא להשתיל את בינג בתור מנוע החיפוש היחיד של המשתמש, ואף למנוע מכל תוכנה אחרת לשנות "בחירה" (כפויה) זו.

שימו לב לטקסט של מיקרוסופט: "הגדר את bing כספק החיפוש המהווה ברירת מחדל בדפדפן שלך, ומנע מתוכניות להתערב בבחירה זו". לא רק שהגולש מאבד את מנוע החיפוש החביב עליו, אלא שמיקרוסופט נועלת את המשתמש בתוך בית סוהר המכונה "בינג" וזורקת את המפתח אל הביוב. כדי להבין מה הולך כאן, יש קישור ל"מה זה" - שאינו עובד (לפחות לא על המחשב שאיתו ביצענו את ההתקנה). כמה אופייני: קל לנעול, קשה להבין מדוע.

בניגוד לשורה הפותחת, "נא בחר את ההגדרות שלך", אין בתהליך המסוכן הזה שום אלמנט של בחירה. המשתמש הזהיר רק יסיר את הסימון מן ה"בחירות" שמיקרוסופט רוצה לכפות עליו. מיקרוסופט לא מציעה שום אפשרות בחירה בין מנועי חיפוש שונים. וכאילו להוסיף חטא על פשע, היא ממשיכה לדחוף את MSN בתור דף הבית - כאילו אנחנו נמצאים בשנות ה-90, ולא היה משפט נגד ביל גייטס, סטיב באלמר ועמיתיו.

השימוש הציני בבורותם של הגולשים הביתיים הממוצעים, תוך פגיעה חמורה בחופש החיפוש שלהם, והסטתם אל עבר מנוע חיפוש פחות טוב (בינג) מן המוביל בשוק (גוגל, כמובן), הוא טריק מיקרוסופטי מנוול ומחפיר, שרק מעמיק את השינאה הקיימת כלפי ענק התוכנה הוותיק.

5.11.2009

מודעות נטו: גוגל אדסנס זה לא

"נטו", חיקוי ישראלי למודעות הטקסט הרלוונטיות של גוגל אדסנס (AdSense), מפתיע בפרסום כפול באתר "הארץ"; לראות ולא להאמין: אותן מודעות מופיעות פעמיים, אלו לצד אלו, באותו עמוד בדיוק

כל הזכויות שמורות לבלוג חופש החיפוש 2007-2012