25.5.2009

נפסלת: המכתב שאנחנו לא רוצים לקבל מגוגל


From: Google Search Quality
To: contact@your-site-name-here.co.il ; info@your-site-name-here.co.il ; support@your-site-name-here.co.il ; webmaster@your-site-name-here.co.il ; your-site-name-here@bezeqint.net
Sent: Wednesday, May 20, 2009 2:39 PM
Subject: הסרה מהאינדקס של Google

בעלים או מנהל אתר your-site-name-here.co.il יקרים,

כאשר הוספנו את דפי האינטרנט שלך לאינדקס, זיהינו שכמה מהדפים שלך משתמשים בטכניקות שאינן עומדות בהנחיות האיכות שלנו אשר ניתן למצוא כאן: http://www.google.com/support/webmasters/bin/answer.py?answer=35769&hl=iw.

במפורש, זיהינו מילוי של מילות מפתח באתר שלך. לדוגמה, ב- http://www.your-site-name-here.co.il/page-name.php
מצאנו:

[הערת הבלוג: "מילוי של מילות מפתח" הוא תרגום עברי גרוע של הביטוי המקובל Keyword Stuffing. משמעות הביטוי: הצפה של אתר באוסף מילות מפתח ארוך ומייגע, שלא נועד לקוראים אנושיים אלא למנועי חיפוש. במייל של גוגל מופיעה כאן רשימה של מילות מפתח ארוכה בתוך פסקה צפופה אחת. מטרתה, כאמור, היא לפתות את גוגל על ידי תוכן המיועד אך ורק עבורו, ולא עבור הגולשים באתר; דוגמה: "מנוע חיפוש מנועי חיפוש מנועים חיפושים גוגל וואלה" וכדומה.]

לקבלת מידע נוסף על מילוי של מילות מפתח, בקר בכתובת http://www.google.com/support/webmasters/bin/answer.py?answer=66358&hl=iw

כדי לשמור על איכות מנוע החיפוש שלנו, דפים מתוך your-site-name-here.co.il יוסרו באופן זמני מתוצאות החיפוש שלנו למשך 30 ימים לפחות.

אנו מעדיפים להשאיר את הדפים שלך באינדקס של Google. אם תרצה שבקשתך תישקל מחדש, תקן או הסר את כל הדפים (לא בהכרח מוגבל לדוגמאות שסופקו) שאינם עומדים בהנחיות האיכות שלנו. לאחר ביצוע שינויים מסוג זה, בקר בכתובת https://www.google.com/webmasters/tools/reconsideration?hl= iw כדי לקבל מידע נוסף ולשלוח את האתר שלך לצורך בדיקה מחדש.

בכבוד רב, צוות איכות החיפוש של Google

הערה: אם יש לך חשבון ב-Webmaster Tools של Google, תוכל לאמת את אמינות ההודעה על ידי התחברות לאתר https://www.google.com/webmasters/tools/siteoverview?hl=iw וכניסה למרכז ההודעות.



עד כאן המכתב של גוגל, כפי שנשלח באמת לבעל אתר מסוים, ב-20 למאי (שמו ופרטיו שמורים במערכת).

מה עושים אם גוגל פסל אותך
1) ראשית, בלי פאניקה
2) בדוק מה לא עשית בסדר
3) בדוק שוב אם אין עוד משהו ש"שכחת" לבדוק
4) הסר במהירות האפשרית את כל הקוד שגוגל חושד בו
5) בדוק אם לא נותרה אף סיבה לפסול אותך שוב
6) היכנס ל"גוגל וובמסטר טולז" והגש בקשה מסודרת ל"שקילה מחדש"
7) המתן בסבלנות לפחות שבועיים (לפעמים גוגל מחזיר מהר)
8) המתן בסבלנות חודש ימים (זאת התקופה המקובלת)
9) המתן בסבלנות חודש וחצי (ובדוק שוב אם הסרת את כל מה שצריך להסיר)
10) המתן בסבלנות חודשיים לכל היותר
11) עבר יותר מדי זמן? שלח מייל למערך התמיכה המקוון של גוגל (הם לא יענו לך)
12) אם עברו למעלה מ-3 חודשים, כנראה שלא הסרת את הקוד הבעייתי מן האתר
13) חזרת לאינדקס של גוגל, בסופו של דבר? תגיד תודה ואל תעשה זאת שוב

הדרך הטובה ביותר לברר אם חזרת לאינדקס היא להריץ חיפוש על האופרטור ":site" ואחריו כתובת האתר שלך.
לדוגמה: "site:name-of-site.co.il". אם גוגל הסיר את האתר שלך מן האינדקס, אף תוצאה לא תופיע. אם גוגל החזיר אותך, יופיעו מספר דפים מן האתר שלך בתוצאות.

במקרים רבים, גוגל פוסל אתרים ומסיר אותם מן האינדקס ללא הודעה מוקדמת. במקרים אחרים, ההודעה פשוט לא מגיעה ליעדה מסיבות טכניות (כתובות דוא"ל שאינן עובדות כשורה, או מגיעות לתיקיית הספאם). קרו מקרים שבהם הודעת הסרה רשמית של גוגל הגיעה ליעדה אך אף אחד לא התייחס אליה ברצינות.

נפסלתם ע"י גוגל?
הגיע לכם מכתב דומה מ"גוגל" בלי סיבה טובה?
יש לכם סיפור "הסרה" מעניין?
הוסיפו תגובה.



23.5.2009

חיפוש באתר ynet: כישלון בלתי נחוץ

ynet הוא האתר הפופולרי ביותר בישראל אחרי "גוגל" ו"וואלה", אבל החיפוש הפנימי בתכנים שלו גרוע מאוד, עד כדי כך שרוב הגולשים פשוט מוותרים מראש; כיצד הצליח הפורטל של ידיעות אחרונות לירות לעצמו בשתי הרגליים רק בשביל להגיד שהוא לא משתמש ב"גוגל"

רצח רבין
כדי להדגים עמד כמה החיפוש הפנימי בכתבות של ynet הוא כושל, נתחיל בדוגמה קלאסית: חיפוש פשוט אחר המונח הפוליטי הבסיסי "רצח רבין" הביא בתוצאה הראשונה של החיפוש הפנימי ב-ynet מאמר על יום ירושלים. במקום השני: מאמר על יחסה של הציונות הדתית למדינה. במקום השלישי: מאמר העוסק בהשפעת הטלוויזיה על הנוער. בשלב זה מתייאש המחפש הממוצע, ועובר ל"גוגל".

חיפוש כתבות ב-ynet על "רצח רבין"

גוגל סורק היטב את ynet: יש לו במאגר בערך 8 וחצי מליון דפים שמורים. חיפוש "רצח רבין" בגוגל תוך צמצום התוצאות ל-ynet מביא תוצאות רלוונטיות ברמת מובהקות גבוהה: במקום הראשון מופיע "סרטון רצח רבין כפי שטרם נראה", במקום השני הערך "רצח רבין" מתוך אנציקלופדיית ynet; ובמקום השלישי - "רצח רבין היה הצונאמי שלנו", ראיון עם משפחת עמיר בעקבות עשור לרצח.

מדוע בחר אתר מכובד, פופולרי ועשיר כמו ynet לשבש לעצמו את החיפוש הפנימי באתר? התשובה: שימוש בחברה ישראלית ושמה קולריטי (Collarity). מנוע החיפוש הפנימי הנוכחי סורק את ynet בתדירות גבוהה מאוד, והדגש בתוצאות החיפוש הוא על "טריות" (Freshness) התוצאות, לאו דווקא הרלוונטיות שלהן. אמנם שליפת הכתבות נעשית בטווח של כ-30 דקות (חפשו "ynet" בכתבות ynet ותבינו את ההגיון), אבל אם מחפשים ביטויים כדי לקבל סידור משמעותי יותר של תוצאות, מתעוררות בעיות קשות.

באופן בלתי-מפתיע בעליל, זכתה קולריטי בכתבה מפרגנת במיוחד ב-ynet ("המתחרה הישראלית של גוגל"), תוך גילוי נאות כי מדובר גם במנוע החיפוש הפנימי החדש של ynet. מייסד החברה הוא "אמיל איסמלון, פיזיקאי, מורה למדיטציה". אם ל"קולריטי" יש יכולות חיפוש מרשימות, הן ללא ספק אינן באות לידי ביטוי באתר-הדגל של "ידיעות אחרונות", בוודאי לא בתצורתן הנוכחית.


ההתנתקות מן ההגיון
חיפוש המונח הפוליטי המפורסם "ההתנתקות" מוכיח שנכון לעכשיו, התוצאות של קולריטי פשוט לא עומדות בשום מבחן איכות בסיסי. התוצאה הראשונה: "המכבש של אובמה - טוב ליהודים?"; התוצאה השנייה: "תמיד אפשר להאשים את היהודים" (עוד מאמר על אובמה); התוצאה השלישית: "בשיא על ההתנתקות: לולא הכיפה, הכעס היה קטן". רק התוצאה השלישית קשורה איכשהו לחיפוש עצמו, אבל היא רחוקה מלהתאים לחיפוש כללי שכזה. במקום השישי, קשה להאמין, הכותרת הבאה: "שר התקשורת יטפל בקנסות היציאה של הסלולר" (ציון אפס בתבונה מלאכותית).

ב"גוגל" יודעים את העבודה: חיפוש "ההתנתקות" באתר ynet תוך שימוש במנוע החיפוש מס' 1 בעולם מביא, כצפוי, את התוצאות הנכונות: במקום הראשון - הערך "תוכנית ההתנתקות" מתוך האנציקלופדיה של ynet; במקום השני - מוסף מיוחד של ynet תחת הכותרת "ימי התנתקות"; במקום השלישי - "ההתנתקות בכנסת". גוגל קלע למטרה בכל עשר התוצאות של העמוד הראשון.


משה קצב - האיש והחיפוש
חיפוש "משה קצב" במנוע חיפוש הכתבות הסהרורי של ynet מביא בתוצאה הראשונה את הכותרת "ליגת העל: אשדוד חזרה מווינטר עם 0:0 מול הכח". בשלב זה, כל מחפש עם גזע מוח פעיל היה מרים ידיים. לרוע מזלו, התוצאה השנייה היתה דווקא סבירה איכשהו: "משפט קצב: מה נדע על הדיונים בתיק?" (קצת ממוקד מדי במשפט ולא באיש, אבל בכיוון). התוצאה השלישית: "קצב בבית המשפט: פה זה כבר לא משפט שדה". דווקא הכתבה המתאימה ביותר ממוקמת במקום הרביעי: "הכל אודות קצב: מא' ועד א'". באופן מוזר, הרוב המוחץ של התוצאות הוא מתאריך 14/5/09.

גוגל, לעומת זאת, יודע יותר טוב מ-ynet מה צריך להציג בשלושת התוצאות הראשונות על "משה קצב": במקום הראשון - הכותרת "נשיא המדינה משה קצב יואשם באונס". במקום השני: "קצב: חבל התלייה שלי - חבל ההצלה של מזוז". במקום השלישי: "ישראל נגד משה קצב: הוגש כתב האישום". בשאר התוצאות מופיעה גם האנציקלופדיה של ynet ואף ה"וידאופדיה" של "רשת" בשיתוף ynet.


דודו טופז - אין תוצאות רלוונטיות ב-ynet
מספר ימים לאחר התפוצצות פרשת דודו טופז, עודכן פוסט זה כדי לבדוק איך ynet מחפש כתבות על טופז.
תוצאות החיפוש היו מחפירות, גם בקנה-המידה של ynet עד כה. וזאת למה?
ראשית, יש רק שש תוצאות. שנית, מנוע החיפוש הפנימי של ynet התהדר ברמת עדכניות גבוהה, אך ברור לגמרי שכל הפרשה האחרונה חמקה ממנו לגמרי (תאריך הבדיקה: 3/6/09):
1) היכן לפרסם (כתבה על פרסום באתר ynet בלי קשר לכלום)
2) הוראות קבע לחג האהבה (ועל זה אמרו ח"זל: מה לעזאזל?)
3) מציצים: הקשר הישראלי (אוי לא)
4) רועי צ'יקי ארד: עכשיו הספר (לא יאומן)
5) הסלברטיז כבר לא למכירה (מה ציפיתם?)
6) עשרים ל-CNN: זמין אבל שטוח (תוצאה שישית ואחרונה)

זה סוף תוצאות החיפוש של כתבות ynet על דודו טופז.
מסרבים להאמין? יש לנו צילום-מסך להוכיח את זה.

באופן הפוך לגמרי, התוצאות של גוגל על דודו טופז ב-ynet הן לא פחות ממושלמות:
1) השופט על דודו טופז: הוא ראש הפירמידה, היוזם
2) אחרי שעות של חקירה: דודו טופז בתא המעצר
3) שכנו של טופז הודה: הוא הזמין את התקיפות
4) אחיו של טופז לאחר ההודאה: "הוא יצא גבר-גבר"
5) נהנה מהחיים ומזריק: דודו טופז על הסוכרת שלו - בריאות
6) עורכי דין מעריכים: טופז לא יבלה שנים רבות בכלא
7) דודו טופז ביקש לקיים הדיון בהארכת מעצרו בשיחת וידיאו
8) דודו טופז הודה בחקירתו שהזמין את תקיפת בכירי התקשורת
9) תקיפת אנשי התקשורת: דודו טופז נעצר וייחקר
10) מנכ"ל קשת שהותקף על פרשת טופז: "יש הקלה" - תרבות ובידור

ועל זה נאמר: מנוע חיפוש יקר, כתוב לעצמך מכתב פיטורים, ותן לבוס שלך לחתום עליו.


מעריב - מצא את המתחרים
חיפוש המילה "מעריב" דווקא באתר ynet הוא סוג של פרובוקציה, שלא לומר - כפירה. ועדיין, התוצאות גרועות בכל קנה מידה: בתוצאה הראשונה כתבה של הסופרת יהודית שמר; בתוצאה השניה - ""התפטרו העורכים הראשיים של מעריב" (למה זה לא ראשון?). ובמקום השלישי: "עורכי מעריב התפטרו מתפקידם" (שוב, הפעם בצורת מבזק). שאר התוצאות מתחת לכל ביקורת: "תעשיית השקר: חבילת אליבי לכל נואף" (לא קשור); "קניידלך בשקית גוצ'י" (אין קשר); "למה לא לחלק קונדומים לבני נוער, למשל?" (ביקורת על מעריב לנוער - לא מה שרצינו); "פרויקט טינופת" (קשר אפסי לחיפוש); ביקורת על הספר "רוסיה של פוטין" (מה קורה פה?), והשיא: "פרס ישראל לפסל מיכה אולמן". בעל הבית השתגע, ולכן בלית ברירה נבדוק את גוגל.

גוגל, כהרגלו בקודש, הרבה יותר מדויק בחיפוש המילה "מעריב" באתר ynet: ראשית הוא מציג את ההתפטרות של עורכי מעריב מ-11 מאי 2009. שנית, הוא מספק את הערך "מעריב" מתוך אנציקלופדיית ynet. שלישית, הוא מציג ידיעה נוספת על התפטרות העורכים (חבל, אבל נסלח לאור ההמשך); רביעית, ידיעה חשובה על "ירידה במכירות ועלייה בהפסד התפעולי" של מעריב; חמישית, "קבוצת מעריב מקצצת 15% משכר העובדים". וכך שאר התוצאות, כולן רלוונטיות: מכירת הד ארצי של מעריב, בכיר במעריב שהטריד מינית, מעריב מתנצל בפני אוהדי מכבי ת"א, מעריב מציג 8 מליון שקלים הפסד תפעולי ברבעון, ועו"ד שמאיים לתבוע את מעריב.


חיפוש גוגל ב-ynet
בואו נראה כיצד חברת "קולריטי", המספקת את תוצאות חיפוש הכתבות ב-ynet, מתמודדת עם חיפוש על מנוע החיפוש הרציני ביותר כיום. כצפוי, לאור המקרים הקודמים היא נכשלת באופן מחפיר.

במקום הראשון - כתבה חדשה אך מנותקת מכל הקשר, עם הכותרת "אנשי דת באינדונזיה: לא לפלרטט ב-Facebook". במקום השני - "טמקאסט: שוורצנגר, ספרים ו-WiMax" (אכזבה, ייאוש, בזבוז של זמן). במקום השלישי: "לרגל יום הפורנו: מתקפה ב-YouTube".

עקב תקלה טכנית, הוחדרה תוצאה רלוונטית דווקא למקום הרביעי ("גרמניה מעכבת צילומי רחובות ע"י גוגל"), ולכן תוקנה השגיאה באמצעות תוצאה חמישית מופרכת ("10 אתרים לקולנוענים"), תוצאה שישית הזויה ("נשיא בר-אילן: פחד הרבנים מהאקדמיה - מנוון"), תוצאה שביעית מטורפת ("מובי דיק - הפולמוס"), תוצאה שמינית שגויה ("מנוע החיפוש Kumo של מיקרוסופט מתקרב"), תוצאה תשיעית נוראית ("Facebook עם OpenID: זהות אחת ברשת") ותוצאה עשירית בלתי נסבלת ("Wolfram Alpha חושף את משמעות החיים"). סיכום: כישלון.

חזרה לשפיות: חיפוש המילה "גוגל" ב"גוגל" תוך צמצום התוצאות לאתר ynet בלבד מגלה כי העולם חזר למסלולו התקין, ואפשר לנשום לרווחה. התוצאה הראשונה היא הכותרת "גוגל מציגה חיפוש ממוקד יותר" (כמה נכון, וכמה טראגי כאשר זה מופיע ב-ynet דווקא); התוצאה השניה "גרמניה מעכבת צילומי רחובות ע"י גוגל"; השלישית: "ארה"ב: פשרה בין גוגל להוצאות הספרים"; הרביעית: "חיפוש זה לא רק גוגל" (נכון, אבל גוגל שולט); החמישית: "מחפשים אתכם? גוגל רוצה לעזור בתוצאות"; השישית: "מנכ"ל גוגל: אמשיך לכהן בדירקטוריון אפל". וגם שאר ארבע התוצאות האחרונות בעמוד הראשון של גוגל רלוונטיות לחלוטין.


הישרדות השוואתית

חיפוש "הישרדות" במנוע החיפוש הפנימי של ynet מביא במקום הראשון כתבה רלוונטית על אריק אלפר ("אופס, הגזמתי"), אבל במקום השני מגיח במפתיע הקאמבק של אילנית (ממש כך - "הסרט של אילנית"), ובמקום השלישי כתבת כדורגל סתמית ("לשירר יש חסינות, אבל האם ניוקאסל תשרוד?"). בין שאר התוצאות הבעייתיות-מאוד של ynet אפשר לראות כתבה על הבזים האדומים בישראל ("בין הגגות: המלחמה על הבז האדום"), עוד כתבת כדורגל ("הולנד: דה חראפשחאפ העפילה לגמר הפלייאוף"), כתבה כלכלית-יזמית ("בוא עלה איתי לגג: חממת יזמות חברתית-עסקית") ואפילו כתבה על משחק מחשב (""Killing Floor - משחק זומבים מעורר אימה"). סיכום התוצאות: בזיון.

ב"גוגל", לעומת זאת, חיפוש על "הישרדות" ב-ynet מביא 9 תוצאות רלוונטיות לחלוטין ורק תוצאה אחת שאינה קשורה ("הישרדות, עזה 2009: החיים במחנה האוהלים"). בניגוד לתוצאות של ynet, גוגל הבין שמדובר בסדרת טלוויזיה, ושלף ב-90% מן המקרים את התוכן הנכון.


זה לא צירוף מקרים
כדי להגדיל את המדגם הסטטיסטי של הבדיקה, התגייסה כל מערכת "חופש החיפוש" (אני בלבד) לבדיקת איכות התוצאות, ובשורה ארוכה של חיפושים על מונחים שונים בתכלית חזרו התוצאות על עצמן: איכות נמוכה מאוד בחיפוש הכתבות הפנימי של ynet, בהשוואה לאיכות גבוהה מאוד של גוגל כאשר הוא מצומצם לאתר ynet בלבד ע"י האופרטור site:ynet.co.il ליד ביטוי החיפוש.

לא מאמינים? יש לכם כמה דקות פנויות? חפשו למשל "משרד התחבורה", "מבקר המדינה", "צהבת", "זיהום אוויר", "אריק שרון", "מלונות לונדון" ועוד.


ההפרדה ל"אתרים", "כתבות", "אנציקלופדיה", "פורומים" ו"קניות"
היו ימים שבהם הגולש טרח להפריד בין אתרים, כתבות, ערכים אנציקלופדיים, דיונים בפורומים או תכנים מסחריים של אתרי קניות. הימים הללו אמנם לא חלפו לגמרי, אבל המציאות שאותה מוביל גוגל בהחלט השתנתה. ב-ynet מבקשים מן הגולש להחליט מה הוא רוצה לקבל, כאשר בגוגל הוא כבר מקבל מגוון תוצאות שונות ממקורות שונים באופן מוגדר - גם אתרים, גם כתבות, גם ערכים אנציקלופדיים ולקסיקליים, גם דיונים חשובים בפורומים וגם תכנים מסחריים בהתאם לצורך.

על חיפוש האתרים של ynet אין מה להרחיב את הדיבור: מדובר בחיפוש מוגבל ביותר, באינדקס מיושן שלא מציע תוצאות סבירות בשפה האנגלית (אין שום תוצאות על הביטוי "history of smoking"), ואפילו לא בעברית (חיפוש המילה "פייסבוק" מביא תוצאה אחת בלבד - רחוק מלהשביע את הסקרנות). חיפוש באנציקלופדיה של ynet הוא מבוי סתום - כדי לצפות בערך המלא, יש לקנות מנוי (ויקיפדיה עדיין בחינם, יש לציין). החיפוש בפורומים של ynet איטי מאוד ("אנא המתן", מודיעים למחפש), ותוצאות החיפוש מוצגות בצורה מרושלת: בלי הופעה של מילת המפתח בתקציר, ובלי קריטריונים של איכות מלבד תאריך הופעת ההודעה.

אין הסבר אמיתי לשאלה מדוע בחר אתר מוצלח כמו ynet להקשות על ישראלים כה רבים את החיים, בעזרת חיפוש פנימי גרוע בתכנים האיכותיים שלו, חיפוש אתרים נכה, חיפוש קהילתי חלש, חיפוש אנציקלופדי חסר-תוחלת וחיפוש קניות שנמצא ב"גטו" משלו.


אז מה עושים?
הפתרון למצב המייאש
שנמצא בו ynet כיום, מבחינת החיפוש הפנימי באתר, הוא איחוד של כל תוצאות החיפוש לעמוד אחד ויחיד: במרכז עמוד התוצאות - חיפוש רלוונטי בתכנים של ynet בעזרת שימוש ב"גוגל" (תוך הצגת פרסומות של גוגל, או בעזרת מודל שיווקי אחר); מיד אחר כך - אתרים רלוונטיים ברשת רק בתור אופציה מוגבלת (בשביל לעשות חיפוש ברשת לא צריך את ynet, במיוחד לא בעולם שנשלט ע"י גוגל); שילוב ערכים אנציקלופדיים של ynet בצורה סמלית ומצומצמת בלבד (כי זה בתשלום); ולסיום - תוצאות חיפוש קהילתיות ומסחריות במינון נמוך, ורק כאשר הן מועילות באמת לגולש (סינון חכם שידרוש עבודה רצינית מצד כל הצדדים המתכננים).

התימחור של גוגל, בכל מה שנוגע לחיפוש פנימי באתרים וללא פרסומות (Google Site Search) מדבר על 2,000 דולר לשנה עבור אתר בגודל 100,00 עמודים או פחות. אתרים גדולים יותר מקבלים הצעות מחיר אישיות על בסיס פניה אישית לצוות המכירות הבינ"ל של גוגל. מכיוון ש-ynet הוא אתר תוכן ענק בהיקף של כ-10 מליון דפים, ויש לו חשיבות אסטרטגית עבור "גוגל ישראל", המחיר ש-ynet יצטרך לשלם לא חייב להיות גדול מדי.



[עודכן שוב ב-3/6/09 בעקבות פרשת דודו טופז]

12.5.2009

בדיקת אמת בפרסום בעזרת מנועי חיפוש

בדיקה זריזה באמצעות שלושה מנועי חיפוש (144, גוגל ו-TinEye) מאפשרת להפריך קמפיין פרסום פיננסי באינטרנט תוך דקות ספורות - תופעה שתאגידים חייבים להפנים כדי לשרוד בעידן חופש החיפוש

במהלך גלישה ב"וואלה חדשות", אחד מן האתרים הפופולריים ביותר בארץ, ניתן להיתקל בקמפיין לחברת מסחר במט"ח המציג שלושה גברים מרשימים-למראה: רובי ליבנה (31) מנתניה; אוריאל גנות (42) ממודיעין; הראל גפן (54) מבנימינה. הקמפיין נשען על הדמויות המחייכות הללו, בשלושה עשורים מובחנים-היטב, ומשלושה יישובים באיזורים שונים (הצפון, המרכז ואיזור י-ם) כדי להעביר את המסר "כך הרווחתי מעליית הדולר".

כאן נכנסים לתמונה שלושה מנועי חיפוש פשוטים: 144 לחיפוש מספרי טלפון, גוגל לחיפוש שמות, ומנוע נוסף (TinEye) לאיתור תמונות. השתמשנו גם בפייסבוק, אבל רק בסוף התהליך.

בדיקה קצרה מעלה כי אין בישראל אנשים כאלו. ואם הם אכן קיימים, אין להם מספר טלפון כלשהו, סלולרי או נייח - ואין להם כל נוכחות ברשת, אפילו לא מינימלית. כמו כן, הם מעולם לא הזדהו בשמם באף אתר, פורום, בלוג או זירה פיננסית כלשהי - ולכן הקמפיין הפרסומי הוא למעשה "טבילת האש" הציבורית הראשונה שלהם בישראל. כמו כן גילינו כי תמונתו של לפחות אחד מהם - מזויפת ("תמונת סטוק" בז'רגון העיתונות והפרסום).

כך זה נראה בקמפיין:

לפי אתר 144 (בכתובת b144.co.il) אין "אוריאל גנות" באף מקום בארץ, בוודאי לא בעיר מודיעין.
לא רק בזק, הוט, סלקום, אורנג', פלאפון או מירס - גם "גוגל" לא שמע עליו מעולם:

אולי זה סתם מקרה.
בואו ננסה את השני ברשימה, מר "רובי ליבנה" מן העיר נתניה.


רובי ליבנה הצעיר (31) נראה כמו משקיע רציני, חטוב ומטופח. אבל גם הוא נעדר לחלוטין מרשימת האנשים של 144, לא רק בנתניה הקטנה אלא בכל רחבי מדינת ישראל. ניסינו גם "ראובן ליבנה", אבל אין אחד כזה בנתניה. ניסינו גם "רובי לבנה" או "ראובן לבנה", ואין מושיע. כך שמר ליבנה כנראה לא משתמש במכשיר טלפון, או נזהר במגע עם הציבור הרחב, שלא לומר ציבור המשקיעים.
גם ב"גוגל" לא התגלו עקבותיו הדיגיטליים של מר ליבנה המוצלח:


איפה
מצאנו את התמונה של "רובי ליבנה"
טיפ שקיבלנו מאחד הקוראים הוביל למנוע חיפוש תמונות מיוחד ושמו TinEye המאפשר לערוך "חיפוש הפוך" ברשת - מעלים תמונה כלשהי לאתר והמנוע מאתר אותה ברשת על ידי השוואת מאפיינים דומים. כך, על ידי העלאת פניו הנאים של "רובי ליבנה", ניתן היה למצוא את התמונה "איש עסקים שמח" באתר אייסטוק-פוטו מוכנה למכירה, עבור כל מפרסם. ובמילים פשוטות: "רובי ליבנה" הוא תמונה קנויה של דוגמן פרסום בחו"ל.

תמונתו של מר "רובי ליבנה"
למכירה בדף מתוך אתר iStockPhoto המשמש פרסומאים


סיכום ביניים:
עד כה לא הצלחנו למצוא 2 מתוך 3 המשתתפים בקמפיין,
וגילינו שתמונתו של אחד מהם - מזויפת בוודאות מוחלטת.

עכשיו הגיע תורו של בכיר המשקיעים, מר הראל גפן, בן 54 מן העיר בנימינה.


התוצאה: אין "הראל גפן" באתר 144. אפילו לא אחד, באף יישוב ישראלי.
אפשר היה לצפות מאדם בן 54, שצבר קילומטרז' כלשהו בציבוריות הישראלית, שלפחות יחזיק מכשיר טלפון אחד לרפואה, או לפחות פקס. במיוחד כאשר הוא "בוחן הצעות להשקעה" על בסיס קבוע.
כמצופה, המשתתף השלישי בקמפיין גם לא הטביע את חותמו המינימלי באינטרנט, כי גוגל לא מכיר אותו:

ב-4 התוצאות של גוגל על החיפוש "הראל גפן" לא מופיע אדם העונה לשם זה.

ליתר ביטחון, ביצעתי חיפוש על שלושת ה"אישים" הללו באתר פייסבוק. אין זכר לאף אחד מהם - לא באנגלית, וגם לא בעברית. על חיפוש שמות ב"פייסבוק" כבר דיברנו כאן בעבר.

אז מה הסיכוי ש-3 מתוך 3 משתתפים בקמפיין הם אנשים ש-144, גוגל או פייסבוק לא שמעו עליהם? קרוב מאוד לאפס, במיוחד אם מדובר באנשי עסקים רציניים, בגילאים 40-50 לחייהם.

ב-23 לאוגוסט הבחנתי כי התווסף כיתוב "אותיות קטנות" בתחתית הפרסום, בזו הלשון:
"העדויות בפרסום זה מבוססות על סיפורים אמיתיים של לקוחות XXXXX [שם המפרסם נמחק כדי למנוע פרסומת בחינם; א.ב.] , כדי לשמור על חיסיון הלקוחות ולהגן על מידע מסחרי, שונו שמות הלקוחות והפרטים המזהים שלהם".

במילים אחרות - לפניכם "סיפורים אמיתיים" של אנשים מפוברקים, ואפילו המפרסם עצמו מודה בכך. ומי יאמין כי הסיפורים אמיתיים, אם האנשים עצמם מפוברקים (כולל התמונות)?

כדי להוסיף נוק-אאוט לסיום, הנה עוד כיתוב "אותיות קטנות" שלמעשה אומר הכל: "מסחר ממונף בשווקים פיננסים כרוך בנטילת סיכונים משמעותיים ועלול להוביל לאובדן ההשקעה". במילים אחרות: אנחנו מוכרים לכם סיפורים של אנשים מפוברקים בתחום שבו אנשים מפסידים את כל כספם, רק מכיוון שהם מאמינים לסיפורים של אנשים מפוברקים, עם תמונות מפוברקות, מיקומים גיאוגרפיים מפוברקים ובלי גילוי נאות ("אותיות קטנות" אינן גילוי נאות).


מוסר ההשכל


1) מנועי חיפוש יכולים לגלות אם מנסים לעבוד עליכם באמצעות זהות בדויה ותמונה מזויפת.
2) אמת בפרסום היא תופעה נדירה, אבל כיום קל הרבה יותר לגלות עד כמה היא נדירה.
3) קמפיין שניתן להפריכו בקלות הוא קמפיין מסוכן - ולצרכנים יש כלי-הפרכה חזקים מאי-פעם.
4) אם הראל גפן, אוריאל גנות או רובי ליבנה אכן חיים ונושמים - נשמח לשמוע מהם או מנציגיהם עלי-אדמות.


רבותי, ההיסטוריה חוזרת
כמה חודשים לאחר פרסום פוסט זה, התגלה מקרה כמעט-זהה של חשיפת אי-אמת בפרסום:

4.5.2009

שערוריית תכנון המס של גוגל

התקשורת הבריטית חוגגת על הסיפור של ה"טיימס" הלונדוני, לפיו נמנעה גוגל לשלם מס לשלטונות אנגליה באמצעות תכנון מס יצירתי במיוחד - שבמסגרתו הזרימה הכנסות אל אירלנד, ברמודה ומקלטי מס נוספים בעולם

"אל תהיה רשע" הוא העקרון המנחה של גוגל. עקרון-משנה הוא "אל תשלם מס באנגליה", כך נראה. על פי הכתבה המרתקת של ה"טיימס", המונעת מאינטרסים כלכליים מובהקים של העיתון (שנפגע מן הפעילות המתחרה של גוגל באנגליה), גוגל נמנע מלשלם תשלומי מס בגובה מוערך של כ-100 מליון לירות שטרלינג (!), בעזרת תכנון מס יצירתי באירלנד, ברמודה ומקלטי מס נוספים.



על פי הדיווח, שצוטט בהרחבה בתקשורת הבריטית (אך לא בישראל, כך נראה), גוגל נהנתה מהכנסות כבירות באנגליה (1.2 מיליארד לירות שטרלינג), אך הזרימה את הכספים אל אירלנד, שם שילמה מיסי תאגיד והכנסה נמוכים הרבה יותר. את הנתונים הללו גילה רו"ח ריצ'רד מרפי עבור תחקיר מיוחד של ה"טיימס". אך הסיפור לא מסתיים באירלנד.

ב-2007 הצליחה גוגל להימנע מתשלום מס רציני של 135 מליון אירו, תוך שימוש במקלט-מס מפורסם: ברמודה. היא הזרימה את הכנסותיה באירלנד אל ברמודה, שעל פי כתבה של ד"ר אבי נוב בגלובס, אין בה מס הכנסה, מס חברות או מס רווח הון.

תגובת גוגל לא הכחישה את ממצאי התחקיר של ה"טיימס", אך טענה כי גוגל פועלת בצורה חוקית, וכי היא נותנת "תרומה משמעותית מאוד" למערכת המיסוי המקומית והלאומית של אנגליה. ה"טיימס" לא שוכח לציין כי גוגל פוגע בתאגידי מדיה מסורתיים (כמו ה"טיימס" עצמו) באמצעות שירותים כמו "גוגל ניוז". הוא גם מביא את תגובותיהם של חברי פרלמנט בריטיים, המתרעמים על כך שגוגל מונע מאזרחי אנגליה את הכספים המגיעים להם כחוק.

תכנון המס היצירתי של גוגל הוא חוקי, אך עד גבול מסוים. רו"ח מרפי מאמין כי הרשויות באנגליה יכולות לתבוע תשלומים מן הסניפים של גוגל באנגליה באמצעות רשות המכס והמיסים (HMRC), ובדרך עקיפה. ע"פ מרפי, יש צד בלתי-חוקי של גוגל, אך זאת רק בתנאי שהרשויות יחליטו להפעיל את כוחן בצורה יצירתית לא פחות.

האנליסטים של וול-סטריט נדהמו שוב ושוב מן היכולת של גוגל להכות את התחזיות ולהראות גידול ברווחים מדי רבעון, גם בתקופה של מיתון עולמי קשה. מסתבר שהברחת הכנסות באנגליה אל מקומות מפוקפקים כמו ברמודה, והזרמות כספים בעייתיות מאנגליה לאירלנד, מסבירות לפחות חלק מסוים מן הרווחיות הייחודית של החברה הגלובלית המתוחכמת הזאת. האם ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, ינקוט צעדים כנגד ענק כלכלי כמו גוגל?


כל הזכויות שמורות לבלוג חופש החיפוש 2007-2012