28.9.2008

גוגל תרגום: גם עברית, גם אתרים, מהפיכה לישראלים

שירות "גוגל תרגומים", או בשמו המקורי - גוגל טרנסלייט (Google Translate) הוסיף עברית לרשימת השפות שאותן הוא מסוגל לתרגם. בשביל הישראלים זוהי מהפיכה של ממש - הכלי מאפשר לתרגם כל דף ברשת לעברית - כולל שפות חשובות לנו כמו ערבית, אנגלית, צרפתית, אנגלית, סינית, רוסית, ספרדית ועוד.

סוף סוף ניתן לגלוש באתרים זרים ולהבין, פחות או יותר, מה כתוב שם. נכון, התרגום רחוק מלהיות מושלם - אבל זהו כלי חיוני לישראלים שאינם שולטים כלל בשפות זרות (כל מה שאינו אנגלית, למען האמת).

פיצ'ר נוסף ושימושי ביותר הוא הקראה בקול רם ("הקשב") של כל מילה או משפט, במגוון שפות. הקלידו מילים בכל שפה וחפשו את אייקון הרמקול בפינת בחלון התרגום, שיאפשר לכם להבין איך לבטא את המילה בקול רם. לכל שפה יש קריין או קריינית עם מבטא אחר, וכך ניתן גם להבין טוב יותר את השפה המדוברת.


נכון לאמצע 2012, השירות מקבל 200 מליון משתמשים פעילים בחודש. כ-92% מהתנועה מגיעה מחוץ לארה"ב. "אנחנו רוצים לשבור את מחסום השפה כאשר הוא מכשיל אנשים", כתב פרנץ אוץ', מדען מחקר מטעם גוגל, בפוסט חגיגי על בבלוג של גוגל ב-26/4/12.


במילים פשוטות: גוגל היה הראשון שנתן לנו את האפשרות לתרגם את האינטרנט לעברית. המעבר מדף לדף נעשה בצורה חלקה, וניתן להשתמש בגוגל טרנסלייט בעברית בתור "תת-דפדפן" שלמעשה מתרגם כל דף ברשת לעברית בזמן-אמת. כך ניתן להבין מה כתוב באתרים שעד היום הישראלים נמנעו מלהיכנס אליהם בגלל ידע מוגבל (או בלתי-קיים) של השפה. כאמור, התרגום רעוע - אבל זה הרבה יותר טוב מכלום.

ממשק התרגום של "גוגל תרגום" זכה לגרסה עברית מלאה (בכתובת http://translate.google.co.il). בין היישומים החדשים ניתן למצוא את "חיפוש מתורגם", כלי מהפכני שמאפשר לחפש בשפה אחת ולקבל תוצאות מתורגמות משפה שנייה. לדוגמה: אני מחפש "חופש החיפוש" בעברית, ומקבל תוצאות חיפוש על "Freedom Search", כאשר התוצאות מוצגות בעברית (מצד ימין של הדף) וגם באנגלית (בצד השמאלי של הדף).

ביולי 2009 הוסיפה גם מיקרוסופט את השפה העברית לרשימת השפות הניתנות לתרגום בכלי "בינג טרנסלייטור", תחת המותג החדש שלה, Bing. התרגום של בינג בשפה העברית מתאפשר ללפחות 13 שפות נוספות. כלי התרגום של בינג תומך בתרגום דפי-אינטרנט שלמים, אך מנגנון הצפייה שלו מעט מסורבל בהשוואה לזה של גוגל.


בעלי אתרים יכולים להטמיע באתר שלהם כלי תרגום מיידי, כך שקורא לועזי יוכל לתרגם כל עמוד באתר, במהירות ובקלות - ובלי לגשת לאתר התרגום של גוגל.

מי שלא רוצה שהאתר שלו לא יתורגם ע"י גוגל טרנסלייט, צריך להשתיל בראש הקוד את השורה הבאה:

או בניסוח מעט שונה:

 

הוספת עברית לרשימת השפות הזמינות לתרגום על ידי "גוגל טרנסלייט" תאפשר גם לגולשים בחו"ל להבין מה קורה ברשת הישראלית. אם עד היום לא הצליחו גולשים בינלאומיים רבים להבין את התוכן העברי ברשת -- ולכן גם התעלמו מקיומנו באופן כללי -- מעתה הם יוכלו להבין כמעט כל עמוד מקוון, וליצור קשר איתנו הישראלים כדי לדון בעסקים, תקשורת, ספורט ועוד.


בתמונה: תרגום הפוסט הזה לאנגלית דרך גוגל טרנסלייט

מי שישתמש בחוכמה ב"גוגל תרגום" יוכל להפיק ממנו תועלת עצומה. מנהלים יוכלו להבין מה כתוב באתרי חדשות סיניים ולהתמודד עם אתרים סיניים מהתחלה ועד הסוף. מי שירצה ללמוד שפות אירופאיות יוכל לעשות זאת יותר טוב כאשר הוא גולש באתרים גרמניים, צרפתיים, איטלקיים או ספרדיים - ויוכל "לעמוד" על כל שורה מתורגמת כדי לראות (בעזרת גוגל) מה נכתב שם במקור.

"גוגל טרנסלייט" טומן בחובו פוטנציאל אדיר בפתרון בעיית השפות ברשת לישראלים. תרגום מהיר וחכם של דפים מכל שפה לכל שפה יאפשר לגולשים להתגבר על מחסומים של חינוך, לאום והרגלים. כאמור, גם למיקרוסופט יש כלי תרגום שעובד לא רע, אבל עברית התווספה אליו רק ביולי 2009.

כאשר שפה איזוטרית כמו עברית זוכה להיכנס אל רשימת השפות הראויות לתרגום ע"י גוגל, מתאפשר כאן למעשה דיאלוג מלא בין האינטרנט העברי והבינלאומי. הישראלים יוכלו להבין את העולם טוב יותר, והעולם יוכל להבין את הישראלים טוב יותר. זוהי מהפיכה של ממש, שחורגת מגבול האינטרנט ויש לה השלכות פוליטיות ותרבותיות.


איך זה עובד?
גוגל פיתחה מערכת תרגום ייחודית, המבוססת על מודל תרגום סטטיסטי. המערכת לוקחת טקסטים דו-לשוניים שכבר תורגמו, לומדת אותם ומפתחת שיטות לתרגום אוטומטי של מילים נוספות. ככל שלמערכת "גוגל טרנסלייט" יש יותר תרגומים ביותר שפות, כך היא תעשה פחות טעויות. צריך לזכור: לא מדובר במילון רגיל, אלא בגישה שונה לגמרי לנושא חקר התרגום והשפה.

מבקרי התרגומים של גוגל (ותוכנות תרגום אחרות כגון באבלפיש של יאהו) תמיד יגידו שהתרגום אינו מוצלח, ולעתים אפילו מגוחך. לעתים קשה לקרוא את התוכן המתורגם בגלל שמדובר בתוכנה "עיוורת" ולא במתרגם בעל תבונה אנושית; אך שיפורים טכנולוגיים הדרגתיים בתוכנות התרגום הבינלאומיות יפתרו תוך שנים ספורות חלק מן המכשולים הללו, וזה רק עניין של זמן עד שמנועי חיפוש גדולים כמו גוגל יקדישו משאבים רציניים לתרגום הרשת מכל שפה לכל שפה, כחלק מתהליך הסריקה השגרתי.

בביקורה הראשון בישראל (2007), סיפרה מאריסה מאייר (סגנית נשיא לפיתוח מוצרי חיפוש וחווית משתמש ב"גוגל") כיצד גוגל מתכוונת להפוך את תוכנות התרגום שברשותה לחלק אינטגרלי של תוצאות החיפוש. ההגיון של גוגל פשוט: אם גולש בשפה איזוטרית (עברית, לדוגמה) יחפש תוכן שולי בשפה שלו, הוא לא ימצא אותו. התוכן שהוא מבקש קיים באנגלית, אך הגולש אינו רוצה/יכול לקרוא בשפה זאת. אם גוגל יתרגם את התוכן האנגלי עבורו ויציג אותו בתוצאות, הגולש יקבל את מה שחיפש. גוגל ייהנה מיתרון תחרותי אדיר על כל מנועי החיפוש האחרים הפעילים בשוק.

פרויקט יומרני כמו תרגום הרשת כולה מכל שפה לכל שפה ידרוש עשרות אלפי (או מאות אלפי) מחשבים ושרתים בכל מקום בעולם. זהו אתגר מיחשוב רציני ביותר, שגוגל תוכל לעמוד בו. בעידן שבו ניתן להכניס טרה-בייט לתוך קופסה בגודל ספר קטן, אין סיבה שלא נוכל לפרוץ את מחסומי השפה תוך פחות מעשור (לפחות ברשת). אפילו מהירות התרגום עצמה (3-4 שניות, כרגע) יכולה להשתפר פלאים, עם הזמן.

זה אומר שבסופו של חשבון, הרשת תהפוך למשאב הנוח ביותר להבנת העולם - מפני שהיא תאפשר לנו לקרוא בכל שפה, בלי להיעזר במילון או במתווך אחר. חזון הגלובליזציה יעשה צעד אחד קדימה, כאשר ערבים יבינו יהודים, סינים יבינו יפנים, אמריקנים יבינו צרפתים ורוסים יבינו הינדים. תנו לחברות האינטרנט הגדולות עוד עשר שנים, ותראו איך אנחנו מתקדמים לכיוון הזה.


64 השפות הזמינות לתרגום ע"י גוגל, כוללות בין השאר גם:
  • אורדו
  • אוקראינית
  • אזרבייג'נית
  • אידיש (יידיש)
  • איטלקית
  • אינדונזית
  • איסלנדית
  • אירית
  • אלבנית
  • אנגלית
  • אסטונית
  • אספרנטו
  • אפריקנס
  • ארמנית
  • באסקית
  • בולגרית
  • בלארוסית
  • בנגאלית
  • גיאורגית (גרוזיה)
  • גליציאנית
  • גרמנית
  • דנית
  • הולנדית
  • הונגרית
  • הינדי
  • וייטנאמית
  • וולשית
  • טאמילית
  • טורקית (תורכית)
  • טלוגו
  • יוונית
  • יפנית
  • לטווית
  • לטינית
  • ליטאית
  • מלאית
  • מלטזית
  • מקדונית
  • נורווגית
  • סינית
  • סלובנית
  • סלובקית
  • ספרדית
  • סרבית
  • עברית
  • ערבית
  • פולנית
  • פורטוגזית
  • פיליפינית
  • פינית
  • פרסית (אירן)
  • צ'כית
  • צרפתית
  • קוריאנית
  • קטלאנית (קטלוניה, ספרד)
  • קנאדה (דרום-מערב הודו)
  • קראולית (האיטי)
  • קרואטית
  • רומנית
  • רוסית
  • שוודית
  • תאילנדית (תאי)

לקינוח, הנה תרגום גוגלי משעשע מאנגלית לעברית לשיר "אלינור ריגבי" (של הביטלס):

אה, תראה את כל האנשים בודד
אה, תראה את כל האנשים בודד

אלינור ריגבי בוחרת את האורז בתוך הכנסייה, שם היתה החתונה
חי בחלום
מחכה ליד חלון, לובשת פנים שהיא שומרת בתוך צנצנת ליד הדלת
למי זה מתאים?

כל האנשים בודד
היכן הם כל בא?
כל האנשים בודד
איפה הם כולם שייכים?

האב McKenzie כותבים את המילים של הטפת מוסר כי אף אחד לא שומע
אף אחד לא בא ליד.
תראו אותו עובד
סרג שלו גרביים של הלילה כאשר יש שם אף אחד
מה הוא הטיפול?

כל האנשים בודד
היכן הם כל בא?
כל האנשים בודד
איפה הם כולם שייכים?

אלינור ריגבי מת על כנסייה נקבר יחד איתה שם
אף אחד לא בא
האב McKenzie קנוח את העפר מן הידיים שלו כשהוא הולך מן הקבר
אף אחד לא היה נשמר

כל האנשים בודד
היכן הם כל בא?
כל האנשים בודד
איפה הם כולם שייכים?


עוד פוסטים בנושא "גוגל תרגום"

25.9.2008

גוגל מאפשר פרסום תארים מזויפים


רשת למכירת תארים מזויפים ברחבי העולם מנצלת את מערכת הפרסום של גוגל באופן חופשי. מודעות טקסט של אוניברסיטת רוצ'וויל, אוניברסיטת בלפורד ואוניברסיטת אשווד מתפרסמות בימים אלו בישראל וברחבי העולם, ומעודדות את משתמשי גוגל לקנות תואר בלי ללמוד, בלי להיבחן ובלי לשמוע הרצאות.

בתיאוריה, גוגל אוסרת במפורש על פרסום מכירת תארים מזויפים. במדיניות התוכן של גוגל נכתב בין השאר כי "הפרסום של מסמכים מזויפים, כגון: מספרי זיהוי ומספרי דרכון מזויפים, תעודות של הביטוח הלאומי, מסמכי הגירה, תעודות השכלה ותארים, הוא אסור".

כניסה למערכת ההזמנות של ה"אוניברסיטאות" הפיקטיביות הללו מגלה כי ניתן לרכוש דרכן תואר באינטרנט תוך חמישה ימים באמצעות כרטיס אשראי ובלי כל דרישה מקדמית. ניתן לרכוש מספר סוגים של הצטיינות (כולל הצטיינות יתרה) בתוספת תשלום של כמה עשרות דולרים. המחירים נעים בין 300 דולר לתעודת בי"ס תיכון, 400 דולר לתואר ראשון, 500 דולר לתואר שני ו-600 דולר לתואר ד"ר. ניתן לרכוש גם חבילות משולבות (תואר ראשון+שני+שלישי וכד').

רשת אוניברסיטאות פיקטיביות מסוימת משתמשת בשתי צורות מרכזיות של הסמכה אקדמית מזויפת. הראשונה היא מטעם ארגון קקיוני בשם boua. באתר הארגון, המכיל רק 11 עמודי תוכן, מופיעות רק שתי הסמכות: האחת של רוצ'וויל, השנייה של בלפורד. אין כל הסמכה אחרת באתר. השניה של של ארגון דומה (ucoea) - באתר הארגון קיימים רק 7 דפי תוכן, מתוכם שלושה דפי הסמכה לרוצ'וויל ובלפורד.

רשת האוניברסיטאות מוליכה שולל את לקוחותיה (אנשים חסרי השכלה) ואת נמעניה (מעסיקים ותאגידים) כאשר היא מצהירה שהתארים שהיא מספקת מוכרים על ידי ארגונים אקדמיים בינלאומיים ועל ידי מעסיקים. עד היום דווח בארה"ב על כ-730 מכללות ואוניברסיטאות פיקטיביות, הפועלות גם באינטרנט. בעיתונות הן מכונות לעתים "בתי חרושת לדיפלומות" (Diploma Mills).

חלק מן האוניברסיטאות המזויפות "רוכבות" על מוניטין של מוסדות ידועים כגון ייל או קולומביה. בין השמות הפיקטיביים ניתן למצוא התחכמויות כגון "פסיפיק ייל", "קולומביה פסיפיק" ואפילו "קולומביה סטייט". רבים נופלים קורבן לתרמית בגלל הדמיון בין המוסד האמיתי והמזויף, או מאמינים שמעסיק פוטנציאלי לא ישים לב להבדל.

גוגל היתה צריכה לחסום את הפרסומות של האוניברסיטאות הפיקטיביות, הפועלים תחת מגוון שמות דומיין שונים. בין הדומיינים המרכזיים שאותם היה ניתן לפסול באופן אוטומטי אפשר למצוא את:
www.AshwoodUniversity.net
www.Belforduniversity.org
www.affordabledegrees.com
www.bestlifedegrees.com

ייתכן כי גוגל כבר פסלה את הדומיין המרכזי של רוצ'וויל (rochvilleuniversity.org), אך הפרסומות ממשיכות לרוץ בעזרת שאר האתרים החברים ברשת. יש לשים לב כי כתובות האוניברסיטאות המזויפות פועלות בלי סיומת אקדמית מקובלת (edu או ac) עבור מוסדות מוכרים ובעלי מוניטין. סיומות כמו org או com אינן בשימוש של מוסדות אקדמיים לגיטימיים.

האם גוגל אכן חייב להסיר מודעות כאלה? חשוב לשים לב לפרשנות המשפטית של המושג "תואר מזויף". לפי הפרשנות המצמצמת של המושג, כל מי שמוכר תואר מזויף של אוניברסיטת ייל או אוקספורד היה נפסל מיד ע"י גוגל. אך כאשר גוף כלשהו מציע תואר אקדמי בלתי-מוכר (שאינו מוכר על ידי ארגונים אקדמיים אחרים), הוא יכול לחמוק מן ההגדרה "מזויף" כיוון שאינו מתחזה לתואר לגיטימי של אוקספורד או סטנפורד, לדוגמה.

עם זאת, גם על פי פרשנות מצמצמת בהחלט ניתן לפסול את כל התארים של רשת רוצ'וויל-בלפורד-אשווד בעזרת טענה אחת פשוטה: מדובר בחברות מסחריות המתחזות לאוניברסיטאות, ודי בהונאה זו כדי לפסול את המודעות כפי שהן. יותק מכך: צוות הפרסום של גוגל היה צריך לתבוע את החברות הללו בגלל הפרת תנאי השימוש שלו, גרימת נזק לגולשים ופגיעה במוניטין מערכת הפרסום של גוגל.

במקביל לרשת רוצ'וויל, קיימים מספר אתרים המשתמשים במונח "תואר על בסיס נסיון חיים" (Life Experience Degrees). למעשה, מדובר בשם-קוד ל"תואר על בסיס כלום". אחד מן האתרים הרבים המשווקים תארים שכאלו (bestlifedegrees.com) מקשר לשלוש אוניברסיטאות מזויפות נוספות:
1) "אוניברסיטת" רדינג בכתובת reddinguniversity.com
2) "אוניברסיטת" גלנדייל בכתובת glendaleuniversity.com
3) "אוניברסיטת" סאפילד בכתובת suffielduniversity.org

אתרים המתמחים בביקורת תארים מקצועית, מגלים כי רוב האוניברסיטאות המזויפות אינן מציגות לראווה סגל אקדמי כלשהו, סגל מנהלי בעל שמות, תמונות ומספרי טלפון, ואפילו לא כתובת פיזית של בניין המוסד. רוב הדומיינים של אתרי האוניברסיטאות המזויפות נקנו על ידי צדדים שלישיים (proxy), וקשה מאוד ליצור קשר עם צוות האוניברסיטה בלי לעבור דרך משיבונים, תמיכת דוא"ל בלתי-מזוהה או דרך גופים מתווכים. הכסף עצמו זורם, במקרה מסוים, אל גוף קקיוני בשם "ספק שירותי חינוך" (educationsp.com), המסרב למסור את כתובתו הפיזית.

חברות המתמחות בשיווק תארים פיקטיביים מפעילות רשת שותפים (affiliates) עם עמלה של 20% על כל לקוח שהן מביאות. אם גולש משלם 500 דולר על תואר, השותף מקבל 100 דולר מיד. באתר alumnaservices.co.uk של חברת "דגרי אקספרס" (Degree Xpress) טוענים כי מדובר בתעשייה המגלגלת 500 מליון דולר בשנה.

מלבד אתרים נועזים המציעים למכירה תארים מזויפים של כל מוסד בעולם (כמו למשל האתר nd-center.com), אפשר למצוא את שיא החוצפה בחיפוש אחר המונח "דיפלומה מזויפת", באנגלית. מיד מופיע אתר שיווקי חלקלק (phony-diplomas.com) המסביר מדוע אין צורך לקנות תואר מזויף "בלתי חוקי" כאשר יש תואר "חוקי" של רוצ'וויל. ארבעת טיעוני המכירה המרכזיים הם: "בלי ספרים! בלי מבחנים! בלי דמי כניסה! בלי שכר לימוד בכל סמסטר!". כך שאם מישהו מחפש בגוגל תואר מזויף, הוא יוכל למצוא אותו בקלות - גם בתוצאות הטבעיות וגם בקישורים הממומנים.

תחום התארים המזויפים הפך כל כך מפוקפק ומחשיד, עד שאפילו אתרים מהוגנים-לכאורה, המספקים מידע מקיף על תעשיית התארים המזויפים (כמו למשל counterfeitdegrees.com) ונלחמים כנגד המוניטין הרע שיצא למונח "תארים מקוונים", מסתתרים למעשה מאחורי ארגונים שאינם קיימים במציאות (National Consumer Advocacy Commission). הדבר לא מוסיף למוניטין של תעשיית האתרים המקוונים הלגיטימית (להבדיל מזו המזוייפת).

רק חיפוש מדוקדק על הדומיין של האתר הרציני (שמכיל תוכן עשיר ביותר) מגלה כי מאחוריו עומד לא אחר מאשר אהרון וול (Aaron Wall), מקדם אתרים בינלאומי ידוע, ומחבר הספר seobook. מסתבר שכל מטרת קיום האתר היא לקדם את המונח "online degrees" דרך אתר מידע אחר (onlinedegrees.org) שהוא למעשה שותף עסקי של רשת elearners.com העולמית, המשווקת תארים חוקיים ברשת.

לסיכום: לדעת כותב שורות אלו, טוב יעשו ב"גוגל" אם יקפידו יותר על זהות האתרים המפרסמים תארים אקדמיים למכירה המגיעים לבית הלקוח תוך ימים ספורים. המצב הנוכחי אינו משביע רצון.


[פורסם אח"כ גם במהדורת נובמבר של PC מגזין; פורסם גם ב-ynet מחשבים]

16.9.2008

חשבונות גוגל פרוצים להאקרים בגלל ג'ימייל

יש לכם ג'ימייל? האקרים יכולים לפרוץ אליו בקלות, ודרכו גם אל חשבון גוגל שברשותכם. גוגל כבר מודעת לבעיה, אך מצפה מן הגולשים לשנות את הגדרות הדוא"ל בכוחות עצמם כדי להתגונן. בשביל לחסום את הפירצה, צריך להיכנס ל"הגדרות" (settings), משם לגלול למטה עד ל"חיבור דפדפן" (browser connection) ולשנות באופן אקטיבי את ההגדרות למצב של "תמיד השתמש ב-https".

15.9.2008

ציפי לבני מובילה על שאול מופז גם בגוגל

נתוני חיפוש רשמיים של "גוגל" מוכיחים כי לבני מנצחת את מופז בקלות, לפחות באינטרנט. 590 חיפושים חודשיים מדויקים על שם המועמדת, לעומת 390 בלבד של המועמד מופז, מצביעים על פער וירטואלי של 20% בין המועמדים.

למרות שמדובר על אומדנים מתוך כלי מילות המפתח של גוגל, הרי שאם הפריימריז ל"קדימה" היו נערכים לפי כמות החיפושים על שמות המועמדים בגוגל, לבני היתה לוקחת 60% מן הקולות, ומופז רק 40%.

אם מתחשבים בעובדה שרבים מן המחפשים מוסיפים יוד לשם משפחתה של המועמדת המובילה (ליבני), הרי שהפער בין השניים גדל עוד יותר: 320 חיפושים חודשיים על "ציפי ליבני" הופכים אותה למנצחת ודאית, עם 70% מן החיפושים לעומת שאול מופז. עם זאת, הוספת החיפושים על "מופז" (שם המשפחה בלבד) משפרת את מצבו ב-170 חיפושים, ומשאירה את הפער ביניהם על 20 אחוזים (60 ללבני, 40 למופז).

בסצינה הבינלאומית מצבה של לבני אף טוב יותר: 3,600 חיפושים על שמה של לבני באנגלית (Tzipi Livni) לעומת 720 בלבד על שאול מופז באנגלית (Shaul Mofaz). עם זאת, יש לציין כי מופז מאופיין בשם משפחה ייחודי, המוביל לכמות חיפושים נאה על שם המשפחה בלבד (Mofaz) גם באנגלית: 880 בחודש. גם לבני מקבלת כמות חיפושים גדולה על שם משפחתה (livni), כאלף בחודש, אך קשה לקבוע בוודאות שהחיפושים ממוקדים אך ורק בה.

ההתעניינות הבינלאומית בציפי לבני מובילה גם למצב של שגיאות כתיב רבות, בעיקר סביב שמה הפרטי. השם הנכון (tzipi) מוביל כמובן, אבל יש וריאציות רבות (zipi, tsipi, cipi, tzipora, tzippi, zippi ועוד). אם סופרים את כל השגיאות הללו, מקבלים כמות חיפושים משמעותית: קרוב ל-770 בחודש.

לא מעט אמריקנים מחפשים מידע על לבני, כנראה מתוך הבנה שהיא הולכת להיות ראש הממשלה הבא של ישראל. לכן אפשר לראות שאילתות ממוקדות יותר כמו הביוגרפיה שלה, התקופה שלה ב"מוסד", הקשר שלה עם קונדוליסה רייס, תמונות, הערך שלה בויקיפדיה, תפקידה כשרת החוץ, בעלה ואפילו הגובה שלה. השאילתות הללו יכולות להיות עקבות של עבודה מודיעינית שנעשתה עליה מצד גורמים אמריקניים, חלקם בבית הלבן, לפני פגישות רשמיות איתה.

אם מסכמים את הנתונים בעברית ובאנגלית, רואים כי יותר משציפי לבני מסוגלת לנצח את מופז בבחירות הפנימיות, היא נחשבת לאישיות פוליטית אמיתית מחוץ לישראל, בעוד מופז אינו מהווה אטרקציה חיפושית בעיני המחפשים במערב. התפקיד שקיבלה לבני (שרת החוץ) חשף אותה לעיני העולם, בעוד מופז נותר בחשיכה עם תיק התחבורה. הפגישות של לבני עם רייס בבית הלבן, והתפקידים הדיפלומטיים שמילאה בחו"ל, העלו את הרייטינג שלה בגוגל.

מעבר לעובדה שלבני נראית יותר טוב בעיני צופי הטלוויזיה ברחבי העולם, וכנראה האנגלית שלה הרבה יותר טובה משל מופז, היא גם הבחירה המועדפת (והצפויה) על פני מופז, עבור בעלי עניין בחו"ל. אך אם מדברים על טלוויזיה ועל בחירה של אנשים במערב, הרי שמר בנימין נתניהו מקבל הרבה יותר חיפושים מלבני וממופז גם יחד - גם בעברית וגם באנגלית. הקרב לבני-נתניהו הוא המעניין יותר, ויש לנתניהו סיכוי סביר לנצח בו.


הערה: פוסט זה פורסם יומיים לפני הפריימריז ב"קדימה".

7.9.2008

גוגל כרום - דפדפן מיותר

מה חשבו לעצמם אנשי גוגל, כאשר הוציאו לאוויר העולם את דפדפן גוגל כרום? שאין מספיק דפדפנים טובים שם בחוץ? האם פיירפוקס, אופרה וספארי אינם מספקים את הסחורה? האם אקספלורר 7 (והגרסה החדשה, 8) הם כל כך גרועים עד שגוגל חייבת להציל אותנו? והאם אקספלורר 9 לא מנטרל את היתרונות של כרום?

כל הזכויות שמורות לבלוג חופש החיפוש 2007-2012