31.5.2008

מבקר המדינה נגד מנועי חיפוש ממשלתיים

לראשונה בתולדות משרד מבקר המדינה, מותח המבקר ביקורת ישירה על מנועי חיפוש באתריה הרשמיים של מדינת ישראל. תחת דו"ח שנתי 58ב לשנת 2007, שפורסם ב-20 מאי 2008, בפרק העוסק במשרד המשפטים (עמ' 959), ותחת הכותרת חופש המידע ברשויות ציבוריות, מוצא המבקר זמן לעסוק בנגישות הציבור למידע.

וכה אמר צוות המבקר של מיכה לינדנשטראוס:
הנגישות למידע: באתרי האינטרנט נמצא מידע רב. הפניה ישירה (להלן - קישור) לנושא מסוים מהדף הראשי של האתר או לחלופין מ"מפת האתר" יכולה להקל על מבקש המידע למצוא את המידע הנדרש. בהיעדר קישור, חיפוש מידע באמצעות "מילת מפתח" (להלן - מנוע חיפוש) יכול לסייע באיתור המידע באתר. כמו כן ריכוז המידע הנוגע לחוק באזור אחד באתר אף הוא אמצעי המאפשר גם למי שלא מיומן ב"גלישה" באינטרנט להגיע אל המידע.

צוות המבקר ניסה להיעזר במנועי החיפוש של משרדי הממשלה, אך לעתים נכשל במשימתו:


...גם שימוש במנוע החיפוש לא הועיל במציאת המידע המבוקש; באתרים אחרים נמצא מידע כל שהוא על יישום החוק אך היה קושי לאתרו: בשמונה (32%) מהאתרים לא נמצא קישור למידע בדף הראשי של האתר ואף לא במפת האתר, ובשלושה מהם - האתרים של משרד המשפטים, המשטרה ונש"מ - אף לא היה אפשר להיעזר במנוע החיפוש משום שהוא הפיק תוצאות רבות מאוד, וחלקן לא נגעו לנושא...

מבקר המדינה צודק, בעיקרון. כבר כתבנו כאן על אתר בית הנשיא, שלא מאפשר כל חיפוש פנימי - ושלמעשה מכריח את המשתמש להיעזר באופציית החיפוש ":site" כדי להתמקד באתר זה (הנאום האבוד של גילה קצב).

כל מי שאי-פעם חיפש משהו באתר משרד ממשלתי ישראלי כלשהו, חווה ממשקי משתמש שונים ומשונים, אפשרויות סינון מוגבלות, מהירות חיפוש נמוכה, רלוונטיות נמוכה ותצוגה לא-נוחה של תוצאות חיפוש. הישראלים התרגלו להיעזר בגוגל, כי סמכו עליו שיעשה את העבודה. אך גם גוגל אינו מושלם, וכאשר מדובר באתרים ממשלתיים בעלי מאגר מידע דינמיים ומורכבים, הוא לא יכול לשאוב את כל המידע החוצה.

למרבה הצער, אתר מבקר המדינה הוא בית-זכוכית שממנו קצת קשה לזרוק אבנים על מנועי החיפוש במשרדי הממשלה האחרים בישראל:

1) תיבת החיפוש מן העמוד הראשי של אתר מבקר המדינה אינה פועלת בדפדפן פיירפוקס
2) החיפוש מן העמוד הראשי של האתר איטי ביותר, ונמשך 29 שניות (על המילה "כשלים"); גם אין ממשק המתנה ברור, המסביר כי הפעולה נמצאת בביצוע (התצוגה הקיימת מופיעה בצד השמאלי-תחתון של דפדפן אקספלורר בלבד)
3) תוצאות החיפוש אינן מבהירות את ההקשר שבו מופיעה המילה בדף (אין ציטוט נבחר ואין הדגשת מילת מפתח)
4) סדר התוצאות הוא לפי תאריך (מהחדש אל הישן) - לא בהכרח המיון הנכון לחלק מן החיפושים
5) במקרה של למעלה מ-10 תוצאות חיפוש, הכפתור "לעמוד הבא" כמעט נסתר מן העין
7) למחפש הממוצע קשה לדעת מראש כי הקלקה על אחת התוצאות תביא אותו לעמוד ספציפי בדו"ח, שבו תודגש מילת המפתח בצהוב
8) החיפוש המורכב עובד הרבה יותר טוב בהשוואה לחיפוש הרגיל בעמוד הראשי, אך מעטים יקליקו עליו
9) בחיפושים על שתי מילים ומעלה, מופיעות תוצאות שבהן המרחק בין המילים כה רב עד שאין כל קשר ביניהן
10) החיפוש באתר המבקר טוב בהשוואה לאתרי משרדים אחרים, אך הוא עדיין איטי, מסורבל, קשה לתפעול ובעל ממשק משתמש החורג ממה שמורגל המשתמש הממוצע


מילה טובה לסיום החיפוש

וכדי שלא ישתמע שרק ביקורת שלילית אנחנו מותחים כאן, ב"חופש החיפוש", חשוב לשבח את מנגנון החיפוש החדש של שער הממשלה (Search Gov), שהוא ללא ספק מנוע החיפוש הכי פחות מייסר שייצרה הממשלה מאז קומה. התוצאות מהירות למדי, מגוונות, ברורות ומובנות. זה רחוק מלהיות "גוגל של הממשלה", אבל זה עובד. קשה להאמין, אבל יש תקווה.



19.5.2008

גם יאיר לפיד עושה יחסי ציבור לגוגל

אחרי אילנה דיין, הגיע תורו של יאיר לפיד לעשות יחסי ציבור ל"גוגל". בתוכנית "אולפן שישי" הוא בחר לארח את סרגיי ברין, אחד משני מייסדי גוגל. הוא שאל הרבה שאלות, חלקן טובות, אבל לא קיבל מסרגיי, שועל ראיונות משופשף, שום תשובה מעניינת באמת.

לפיד ניסה את הטכניקה הידועה שלו, "מחמאות דמויות-שאלות": במקום לשאול את המרואיין משהו ספציפי, קונקרטי, שעליו אפשר לענות בצורה מדויקת, הוא בוחר להוסיף סימן שאלה למחמאה ישירה. כמו למשל: "האם אתה חושב מחשבות בסגנון האם שיניתי את העולם?", או "האם גוגל היא חברה בעלת אופי יהודי?", או "קראתי שאמא שלך רוצה שתסיים את הדוקטורט" (ואכן, ייבגניה ברין, אקדמאית יוצאת מוסקבה, קוראת לחברה 'גוגל-שמוגל' בזלזול רב, למרות הישגיו של בנה).

לכל השאלות הללו יש מימד של חנופה מסתערת, של נסיון להכניס את המרואיין למצב של מבוכה מחוייכת, ועל ידי כך אולי לקבל משהו מעניין בתמורה. זה אולי עובד על פוליטיקאים, אבל לא על גאון מחשבים יבש כמו סרגיי ברין. הוא לא מוכר קסם אישי, אלא אינטלקט נקי, כוח טכנולוגי וגיבוי של תאגיד ענק.

רוב השאלות של לפיד קיבלו, כמצופה, תשובות קרות, מכאניות, כמעט אוטומטיות. ברין מחמיא למדינת ישראל ולרוח החלוצית שלה, מסביר שגוגל הוא תוצר של עבודה קשה והדרגתית, מנסה לחשוב כל הזמן איך אפשר לעשות דברים טוב יותר, ובאופן כללי מאמין שאושר היא מטרה חשובה בחיים. שום דבר חדשותי לא היה בראיון הזה. ולא פלא: רוב השאלות של לפיד היו אישיות, לא ענייניות.

כאשר לפיד שואל על הפגיעה של גוגל באנונימיות של המשתמשים, כמו אילנה דיין, הוא מתקשה לרדת לפרטים טכניים ולהציב מול ברין כמה שאלות מציקות. ברין הצליח לחמוק מן המוקש הזה בקלות רבה, בעיקר בגלל שלפיד לא עשה את שיעורי-הבית שלו (מה קורה כאשר אדם גר לבדו בבית, ויש לו חשבון רשום בגוגל?). עצוב לראות איך לפיד ודיין לא מסוגלים להבין את מה שהם שואלים, אלא פשוט מקריאים מן התחקיר.

הנה כמה מן השאלות שלא נשאלו בראיון לפיד-ברין:
  • האם מונופלים הם דבר טוב? אז למה גוגל הוא מונופול בשוק החיפוש?
  • האם משרד המשפטים האמריקני צריך להכריז על גוגל בתור מונופול, ולהגביל את החברה?
  • האם העסקה של גוגל עם יאהו תיצור מצב שבו יהיה רק שחקן גלובלי אחד בשוק הפרסום במנועי חיפוש?
  • רבים מן העובדים בגוגל מועסקים במשרות זמניות. מדוע לא לתת להם מעמד שווה לשאר השכירים?
  • הונאת קליקים ברשת התוכן של גוגל הגיעה לשיעור של למעלה מ-20%. איך תפתרו מצב זה?
  • גוגל לא מצליחה לכבוש את השוק הסיני. למה לא לוותר ולאפשר לסינים לעבוד עם מנוע חיפוש מקומי?
  • מדוע אין גוגל סוריה? גוגל איראן? גוגל עירק? גוגל צפון-קוריאה?
  • הוגשה נגדכם לאחרונה תביעה על הטעיית מפרסמים, בגלל הוספה אוטומטית אל רשת התוכן גם כאשר המשתמש לא הציע מחיר. למה שלא תתנצלו, תתקנו את הבעיה ותפצו את המפרסמים?
  • המשתמשים לא רוצים שגוגל תתעד את החיפושים שלהם. למה אתם מתעקשים לעשות זאת?
  • מדוע גוגל נכנסת לשוק הפרסום בעיתונים המודפסים, אם אחרי הכל מדובר בחברת-אינטרנט?
  • מדוע גוגל ישראל בכלל לא מופיעה על המפה של משרדי גוגל בעולם?
  • למה קניתם את יוטיוב? איך זה משרת את הנגישות למידע חשוב בעולם, כאשר רוב יוטיוב הוא בידור זול, קליפים או הפרות של זכויות יוצרים?
  • גוגל חדשות ספגה לא מעט תביעות וביקורת על כך שמדובר בהעתקה של חדשות ללא תשלום. איך תפצו את כלי התקשורת שלמעשה מפרנסים את השירות שלכם?
  • למה אתם מנסים להתחרות באנציקלופדיית ויקיפדיה עם הפרויקט "knol", במקום לתרום לה ישירות ובכך להגשים את חזון החברה, להפוך את המידע בעולם לנגיש? [עדכון: Knol ייסגר באוקטובר 2012]
  • רשת הבלוגים של גוגל (blogger) עמוסה בפיראטיות, פורנוגרפיה וספאם - איך תפתרו את הבעיה?
  • גוגל אדסנס מעודד אנשים להעתיק תכנים של אחרים כדי להרוויח כסף. איך תעצרו את התופעה?
  • גוגל התנגדה ל"באנר" כשיטת פרסום. עכשיו היא מעודדת מפרסמים להשתמש בהם. איך זה מסתדר?
יש לפחות עוד 20-30 שאלות דומות, שלא נשאלו באולפן של לפיד.

"לא יעזור כלום, יש אנטישמיות בעולם"

לפיד הצעיר נכנס לנעלי אביו (יוסף "טומי" לפיד) כשהוא מדבר על תוצאת החיפוש של jewatch המופיעה במקום ה-3 על החיפוש jew בגוגל. ברין לא מתרגש מהנושא הלעוס הזה, מדבר על כך שאי אפשר לשנות ולעוות את התוצאות של גוגל משיקולים זרים, ומסביר שלא יעזור כלום, יש אנטישמיות בעולם. מישהו צריך להזכיר למר לפיד: מדובר בסיפור שפורסם לראשונה ב-2004. עברו למעלה מארבע שנים. די לחמם אטריות קפואות.

אפילו כאשר לפיד נכנס, בפעם האלף לסוגייה השחוקה של "מקום העבודה הכי טוב בעולם, או כלוב זהב?", הוא לא מצליח לעשות דבר מלבד לשאול. ברין עונה תשובה חסרת משמעות ("אנחנו רוצים שיעבדו קשה, אבל לא בצורה מטורפת"), וללפיד פשוט אין מה לענות בשלב הזה. הוא בא לקרוא מן הדף, לא להתמודד, להקשות או להציג עובדות. הוא לא מכין לעצמו שאלה שנייה באותו נושא, ופשוט נכנע לתשובות היחצ"נות של ברין, רק כדי לעבור לסעיף הבא בתפריט הקליל.

סוף הראיון מסמל את רוחו הכללית: לפיד החליט להביא שאלה מאמא שלו, שאין לה שום מושג בגוגל, אינטרנט וטכנולוגיה. "האם אתה מאושר?", שואל לפיד, כולו קורן וזורח על כך שזכה לשרת את אמו בטלוויזיה. האם סרגיי ברין מספיק טיפש כדי להגיד "לא, אני לא מאושר, אני ממש בדיכאון"? האם הוא יספר לנו על התמכרות לסמים, על לילות בלי שינה, על פיטורי עובדים, על לחצים של משקיעים, על קריסת המנייה בוול-סטריט, על חרדות מכישלון, על פרוזאק או על נסיון התאבדות? לא, להיפך. לפיד לא שאל, הוא סתם החניף. מי צריך לדעת שברין הוא חובב מצנחי רחיפה? מה זה בכלל קשור לגוגל? זוהי רכילות זולה של צהובונים.

נשאלת השאלה: מדוע לתת למנחים של ערוץ שתיים לראיין בכירים בגוגל, כאשר אין להם מושג וחצי-מושג במה הם מתעסקים, מעבר לתחקיר הפשטני שהוכן עבורם מראש? ולמה גלמי-אינטרנט כמו יאיר לפיד או אילנה דיין חושבים שיש להם את היכולת המקצועית להתמודד עם נושאים מורכבים כל כך, דווקא בתוכניות עממיות שזוכות לרייטינג כל כך גבוה?

התשובה: מדובר באשלייה של עיתונות. הראיון עם ברין היה אירוח בידורי, כמעט ברמה של מפגש משפחתי בסלון משפחת כהן ברעננה. יש חוזה בלתי-כתוב: לא יישאלו שאלות קשות, ובתמורה לא יימסר מידע מעניין לציבור המשתמשים של גוגל. העסקה היא "אתה תיתן לי רייטינג, ואני אעשה לך חיים קלים". לפיד מרוויח כסף מפרסומות. ברין מרוויח דרך המנייה. הצופה לא מרוויח דבר. צופי "אולפן שישי" קיבלו מסך-עשן, המכסה על העובדות הלא-תמיד-נעימות של סיפור גוגל.

15.5.2008

גוגל כבש את אירופה: מחזיק 80% משוק החיפוש

על פי נתונים מעודכנים של חברת קומסקור למרץ 2008, ושיצאו כדו"ח ב-12 במאי, גוגל השיג 79% מנתח שוק מנועי החיפוש באירופה, ויותר מ-19 מיליארד חיפושים אירופאיים בחודש אחד

לגוגל אין מתחרים באירופה. כל המתחרים של גוגל נהנים מן השאריות של השוק: יאנדקס (yandex), מנוע חיפוש רוסי, זוכה לנתח שוק זעיר של 2.2%. הנתח של יאהו קטן מן המצופה: רק 2%. מיקרוסופט מיד מאחוריו עם 1.9% בלבד. שני מנועי חיפוש פולנים (Nasza-Klasa.pl והמנוע QXL Ricardo) מחזיקים ביחד 2.5%. אמריקה אונליין (AOL) מחזיקה בנתח של 0.9%. אסק מקבלת רק 0.8% ומנוע ראמבלר (Rambler) מקבל 0.5%.

221 מליון אירופאים ביצעו במרץ השנה כ-24.6 מיליארד חיפושים, ע"פ דו"ח קומסקור. זה אומר ממוצע של 111 חיפושים לכל משתמש אירופאי בחודש זה. המחפשים הכבדים ביותר נמצאים בפינלנד (143 חיפושים למשתמש), פורטוגל (128) אנגליה (124) ושוודיה (121). דווקא רוסיה ונורבגיה מתאפיינים במחפשים "קלים" (78 ו-79 חיפושים למשתמש).

מרבית החיפושים באירופה מתנהלים במספר קטן-יחסית של מדינות מובילות: אנגליה, גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד, רוסיה והולנד. שאר המדינות מתאפיינות בנתחים קטנים בהרבה, ומסודרות מן הגבוה לנמוך: שוודיה, בלגיה, פורטוגל, שווייץ, אוסטריה, פינלנד, דנמרק, נורבגיה ואירלנד. הגוש אנגליה-צרפת-גרמניה מחזיק יותר חיפושים מכל שאר מדינות אירופה ביחד, לפי דו"ח קומסקור.

אתר eBay מחזיק בנתח משמעותי של משתמשים, המבצעים חיפושים רבים. הוא מנוע החיפוש היחיד שמחזיק בנתח בעל משמעות באירופה: 3%. אך eBay הוא מנוע חיפוש של מוצרים, ולא של אתרים. הנתח המרשים של איביי מתרגם את עצמו, מן הסתם, לרווחים גדולים המגיעים מעמלות על רכישות של אירופאים בעולם, אך גם בנתחי פרסום.

המסקנות מן הדו"ח של קומסקור הן ברורות: גוגל כבש את אירופה בסערה, והביס את כל מתחריו כמעט בכל השפות. למרות נוכחות מקומית של מנועים כמו יאנדקס הרוסי או שני מנועי החיפוש הפולניים המוזכרים לעיל, שליטתו של גוגל בנתחי החיפוש, כמו גם באיכות החיפושים, היא בלתי מעורערת, ומגיעה לכדי מונופול של ממש. היכולת של גוגל לתרגם את עצמו לכל שפה, בכל מדינה, היא חסרת תקדים.


6.5.2008

צוי איסור פרסום בעידן מנועי החיפוש


פרשת השוחד-לכאורה של אולמרט, שהתפוצצה במאי 2008 בכלי התקשורת הישראלים, היא דוגמה טובה לאפסותם המוחלטת של צוי איסור פרסום בעידן גוגל ומנועי החיפוש הבינלאומיים.

כל הזכויות שמורות לבלוג חופש החיפוש 2007-2012