28.2.2007

מאסטר פלאן - סרטון קצר על כוחו של גוגל

[פורסם במקור ב-28/2/07, בבלוג הישן]


הסרטון שלפניכם, באורך 3 דקות ו-14 שניות, הפיקו שני סטודנטים באוניברסיטת אולם הגרמנית, כעבודת-מחקר לתואר. הוא עוסק בכוחו ההולך-וגדל של גוגל: מונופוליזציה של השוק הגלובלי, חדירה לפרטיות, איסוף מידע רגיש על אזרחים ושיתוף פעולה עם רשויות כגון סי-איי-איי.

הסרטון עשוי היטב, מופק ברמה גבוהה ביותר, מבוסס על עובדות שכבר פורסמו ובסך הכל הוא מסקרן למדי. למרות שאין בו בשורה חדשה למי שקורא את העיתונות הרלוונטית בתחום גוגל, הוא בהחלט שווה צפייה או הורדה מהאתר הרשמי.





הנקודות המרכזיות בסרט "מאסטר פלאן" ("תכנית-אב", בעברית):
  • גוגל הוא מנוע חיפוש גלובלי בעל מעמד כמעט מונופולי
  • הנוסחה הסודית של גוגל -- פייג'ראנק -- יצרה מהפיכה בנגישות למידע
  • גוגל היא חברת פרסום בעלת שיעור צמיחה חסר-תקדים
  • המוטו של גוגל - שכל המידע בעולם יהיה נגיש - מכיל בתוכו תנאי: גוגל שולטת על המידע
  • חלק מן השירותים שמציע גוגל בחינם, מבוסס על חדירה לפרטיות הגולשים
  • כוח המיחשוב האדיר של גוגל מציב את החברה בעמדת-כוח מסוכנת
  • תוכנת הדוא"ל ג'ימייל, למשל, סורקת את תוכן המכתבים ושומרת אותם ברשת
  • גוגל מסוגל ליצור פרופיל מדויק ומפורט על חלק גדול מן המשתמשים ברשת
  • סוכן סי-איי-איי לשעבר, רוברט דיויד סטיל, טוען שגוגל משתפת פעולה עם ה-CIA (סי-איי-איי)
  • ע"פ סטיל, גוגל אף קיבלה תמיכה כספית מן הסי-איי-איי בתחילת דרכה
  • גוגל כבר חודר למדיה המסורתית, עם ערוצי פרסום בעיתונות הכתובה ותחנות רדיו
  • גוגל נכנס אל תחום הגנטיקה, ויכול לאחסן מידע גנטי רגיש על אנשים רבים בעולם
הערה אחרונה: נראה ששני הסטודנטים החרוצים שכחו דבר אחד קטן באתר שלהם - אינטראקציה. סרט קצר וממוקד שכזה, שמעלה רעיונות מעניינים, בדרך כלל גורר אחריו דיון ציבורי. חבל שבאתר הרשמי של הסרט אין אפשרות לנהל דיון שכזה.

(תודה לגב' אוסנת טאוב על ההפנייה לנושא)

27.2.2007

השלמה אוטומטית - דפדפנים, מנועי חיפוש ופרסום

[פורסם במקור ב-27/2/07]


כמעט כל משתמש-מחשב מכיר את ה"אוטו-קומפליט" של 'חלונות' (AutoComplete). זוהי הפונקציה שמנסה לנחש מה אנחנו מנסים להקליד. כבר בהקלדת האות הראשונה קופץ לנו חלון מתחת לאיזור ההקלדה. אם הניחוש נכון - אנחנו בוחרים בו בעזרת העכבר או החיצים. כך אנחנו נותנים "אור ירוק" למחשב להשלים עבורנו את הביטוי, כתובת האינטרנט או הסיסמה.

ההשלמה האוטומטית עברה אבולוציה מעניינת מימי 'חלונות' הראשונים, דרך שירות ההשלמה החדשני גוגל סג'סט (Google Suggest) ועד לסטארט-אפ ישראלי חדש בשם פרדיקטד (Predictad), שלוקח את היישום קדימה אל שוק הפרסום לפי מילות מפתח.

הרעיון אמור להיות פשוט: אם התרגלנו להשלמה אוטומטית במעבדי תמלילים, דפדפנים ומנועי חיפוש, למה שלא נתרגל גם לפרסומות שמנסות לנחש מראש את כוונתנו, על פי מילה אחת או שתיים?

אתר פרדיקטד - פרסום קונטקסטואלי שעובד רגע לפני החיפוש עצמו
המודל: השלמה אוטומטית לפי מילות מפתח

ע"פ חברת סימפליג'ן, שפיתחה את פרדיקטד כמנגנון השלמה אוטומטית עבור מנועי חיפוש באתרים, ינוצל השירות בעתיד הקרוב על מנת ליצור הכנסה נוספת לאתרים המשתמשים בו ע"י שילוב מודעות טקסט מקושרות תוכן. הטכנולוגיה המאפשרת שילוב זה הינה פיתוח של חברת סימפליג'ן בע"מ ומוגנת בזכויות פטנט. המנגנון נמצא עדיין בשלב בטא.

על פי סימפליג'ן, היתרונות עבור המפרסמים הם רבים: ראשית, המפרסם תופס את הלקוח עוד לפני שהחיפוש החל להתבצע בפועל-- שבריר-שנייה לפני שהמחפש לוחץ על כפתור החיפוש עצמו. מלבד זאת, אין צורך בשום תיכנות; הפרסום לא בא על חשבון באנרים או מודעות אחרות; אפשר להתאים את מראה השירות לעיצוב האתר; ניתן להתאים את בסיס הנתונים ולשחק איתו לפי הצורך.

הפרסום יכול להופיע כשורת טקסט המהווה למעשה קישור לאתר המפרסם, או כלוגו, גרפיקה או כל אלמנט שאינו טקסטואלי, תוך התחשבות בעובדה שיש קשר הדוק בין המילה שהוקלדה ובין הפרסום.


הסתייגות וביקורת
הבעיות הפוטנציאליות של שירותי פרסום כמו פרדיקטד (Predictad):
  • מבחן התוצאה: שירות ההשלמה האוטומטית של גוגל (Suggest) לא תפס
  • ניבוי: למנועי חיפוש קשה באמת לנחש מראש מה הגולשים יקלידו
  • הפרעה: הגולשים לא אוהבים שמפריעים להם להקליד 2-3 מילות מפתח
  • תזמון: שירות החיפוש לא יכול לדעת מתי הרגע הנכון להתערב ולהקפיץ ניחוש (האם תוך 3 אותיות, שתי מילים או חמש מילים?), כי הוא לא יודע מתי ההקלדה מסתיימת
  • הרגלים: רוב המשתמשים לא רגילים להשלמה אוטומטית באתרים, כיוון שהרוב המוחלט של האתרים אינם משתמשים בפונקציה הזאת (להבדיל מדפדפנים)

גוגל סג'סט עלה לרשת רשמית בדצמבר 2004. הוא אפילו עובד בעברית. מאז עבר כבר דור-אינטרנט שלם, אבל הפיתוח הנחמד הזה לא צבר תאוצה. הוא לא יצא משלב ה"גוגל לבס" (מעבדות גוגל) עד שנים מאוחר יותר, ומעטים הם האנשים שהפכו אותו לעמוד הבית שלהם. ככל הנראה, השירות לא מועיל לרוב המשתמשים. יותר מכך: ייתכן שהשירות הזה אינו מסוגל לנבא מראש מה יקליד כל משתמש, ומספיקות שגיאות ספורות כדי שהמשתמש יתאכזב ממנו, יתעלם מההצעות שלו ואף ינסה להסיר אותו מן המחשב בכל דרך.

אסור לשכוח שההשלמה האוטומטית של 'חלונות' (Auto-Complete) כבר עושה את העבודה החשובה לפני גוגל ודומיו: היא שולפת מן הזיכרון של המחשב חיפושים קודמים לזירוז התהליך. לכן כל שירות מקוון של השלמה אוטומטית עלול להתנגש חזיתית עם הדפדפן עצמו, שמבצע השלמה אוטומטית מתוך מערכת ההפעלה של מיקרוסופט.

הלקח הוא, ששירותי השלמה אוטומטית הם נחוצים רק כאשר המשתמש מעוניין בקיצור-דרך עבור ביטויים מסובכים שכבר הוקלדו בעבר. אך כל יישום השלמה אוטומטית שמתיימר לחזות-מראש מה יקליד המשתמש נתקל בבעיות טכניות, חוסר-אמון ואף רתיעה. ואם מוסיפים למצב הזה את פוטנציאל ההתנגשות עם המנגנון הדיפולטי של "חלונות", מקבלים עתיד לא-ברור למוצרי פרסום כמו זה של סימפליג'ן הישראלית.

6.2.2007

מי מקשר אליך? שאל את גוגל ותדע

[פורסם במקור ב-6/2/07]


כלי חדש של גוגל מאפשר לבעלי אתרים לדעת מי מקשר אליהם, לאיזה עמוד, ואיך גוגל עוקב אחרי הקישורים הללו - צעד חשוב נוסף בדרך למיפוי טוב יותר של הקישוריות ברשת

שנתיים לאחר פרסום פוסט זה, הוא עודכן: מישהו מקשר אלייך?

אנשי גוגל הודיעו השבוע כי סוף-סוף ניתן לדעת מי מקשר אליך - ואיך, באמצעות פיתוח חדש שממוקם כעת תחת שירות "וומבסטר טולס".


מדובר בכלי חיוני ויעיל במיוחד למי שמפעיל אתר פופולרי ברשת, מכיוון שהוא חושף בפני בעל האתר את מערכת הקשרים הסמויה והגלויה בינו ובין אתרים אחרים. כוח המיחשוב העצום של שרתי גוגל איפשר לחברה לאגור את המידע המורכב הזה ולהוציאו החוצה, לטובת אלו המעוניינים לשפר את מצבם בגוגל. הכלי מאפשר גם לבדוק קישורים פנימיים בתוך האתר שלך, כדי שגם בעל האתר יידע להעריך את הדגשים שהוא-עצמו נותן לחלק מן הדפים שלו.

עד עכשיו, נאלצו בעלי אתרים להסתפק בבדיקה שטחית מצבם בגוגל דרך האופרטור "link:", שהביא תוצאות בלתי-אמינות. רבים פנו לכלי טוב יותר - יאהו סייט אקספלורר - שנתן שיקוף אמין יותר של מצב הקישוריות עבור כל אתר ואתר ברשת. עם זאת, ניתוח הקישורים של יאהו היה ונותר שטחי, כיוון שהוא לא סיפק מידע ממוקד על קישורים לדפים מסוימים בכל אתר.


מגבלות והסתייגויות
על פי הבלוג של מאט קאטס, המערכת עדיין לא מציגה את כל הקישורים שגוגל יודע עליהם, לגבי כל אתר ואתר. כמו כן, חשוב להדגיש כי חלק מהקישורים המופיעים בניתוח (שאותו ניתן להוריד כטבלת אקסל למחשב) כלל אינם נחשבים כ"איכותיים" בעיני גוגל. במילים אחרות, רשימת הקישורים הנכנסים (backlinks) עוזרת לבעל אתר להבין מי מקשר אליו, אבל לא בהכרח לדעת איזה קישור הוא איכותי ובעל-השפעה בעיני גוגל, ואיזה קישור הוא חסר-משקל בעיני גוגל.

יש הטוענים (למשל, בן פינס) שתאריך הסריקה האחרונה הוא אינדיקטור טוב לחשיבותו של קישור ע"פ גוגל: קישור שמזמן לא נסרק הוא כנראה חסר חשיבות, בעוד קישור שנסרק בתדירות גבוהה מגיע, ככל הנראה, מאתר איכותי. אך אין אישור רשמי לטענה זאת מטעם אנשי גוגל.

כדי להפעיל את המערכת ולהתחיל לנתח את הקישורים, יש צורך לבצע אימות בסיסי (וריפיקציה) כדי שגוגל יידע שמבקש המידע הוא-הוא בעל האתר. במילים אחרות, אתה צריך להכניס קוד קטן לעמוד הבית או להעלות קובץ עם שם ספציפי לשרתי האתר, לפי דרישת גוגל. זיהוי בעל האתר ע"י גוגל מבטיח שנתונים סודיים-לכאורה על האתר שלך לא יהיו חשופים למתחרים או לגולשים עם כוונות זדוניות.

לדעתי  מדובר באחד הכלים החשובים ביותר שהוציא גוגל בשנים האחרונות עבור בעלי אתרים. לא רק שהוא עוקף את כל מתחריו, אלא שהוא פוגע בדיוק במטרה: מכיוון שהאלגוריתמים של גוגל מאוד ממוקדים בניתוח רב-מימדי, מעמיק ומורכב של קישוריות באינטרנט, כל בעל אתר שיידע לנתח כהלכה את מצב הקישוריות שלו יוכל לשפר את מצבו בגוגל בטווח הבינוני והארוך.


יש מקום לשיפור
מיון כתובות על פי כמות קישורים, למשל, יכול לייעל את תהליך הניתוח, בלי להזדקק למיון באמצעות אקסל. גם מיון כתובות על פי תאריך יכול לסייע למי שמאמין שתדירות הסריקה של גוגל קשורה באופן ישיר לאיכות העמוד ע"פ גוגל. בנוסף, מיון על פי אתרים המקשרים אלייך יכול להיות שימושי כדי לדעת מאיפה מגיעים רוב הקישורים, בלי קשר לאיכות וחשיבות האתרים המקשרים.

 לא תזיק גם אפשרות להפיק גרפים נוחים, כדי להמחיש בצורה חזותית את כמויות הקישורים, המקשרים המרכזיים ואולי אף את חשיבותם היחסית. כמו כן, אולי חשוב שגוגל יבהיר (פעם אחת ולתמיד) אילו קישורים הם קריטיים, אילו קישורים הם מועילים, ואילו קישורים הם זניחים. למשל, קישורי נופולו, שלהם גוגל נותן משקל אפס, כרגע מופיעים במערכת בתור קישורים חיצוניים רגילים. זאת למרות שמבחינת בעל האתר, הם אמנם מזרימים תנועה אבל אינם משפרים כלל את הדירוג ("ראנקינג") של גוגל. בקיצור,למהנדסי גוגל יש עוד הרבה עבודה.


מילה אחרונה על ניתוח קישורים
חשוב לזכור כי נוסחת ההצלחה של גוגל, זו שגרמה לכל מחפשי העולם להבין שהוא עלה על משהו גאוני - היא ניתוח קישורים חכם. בעזרת מיפוי יחסי הקישוריות בין אתרים באינטרנט, הצליחו אנשי גוגל לנתח את הפוליטיקה של הרשת: מי מקושר? מי לא מקושר? מי מצליח למשוך תשומת לב? מי עושה גלים? מי ממגנט אליו גולשים? ומי נשאר אלמוני? ניתוח קישורים באמצעות נוסחאות מתמטיות סבוכות מצליח לעשות סדר בבלגן הדיגיטלי. לכן כלים חשובים כמו זה שהוציא גוגל נותנים גם לבעלי האתרים הזדמנות ללמוד קצת על יחסי הכוח בין אתרים באינטרנט.

כל הזכויות שמורות לבלוג חופש החיפוש 2007-2012