25.12.2006

העולם על פי גוגל - הסרט ששודר בערוץ 1

[פורסם במקור ב-25/12/06, בבלוג הישן]

ביום ראשון, ה-24 לדצמבר 2006, ב-21:40, היה שווה לשלם את האגרה.

במסגרת "הסיפור האמיתי"- סדרת סרטי תעודה שעוסקים בנושאים אנושיים וחברתיים, הוקרן הסרט התיעודי "בקלייט: העולם על פי גוגל" (Backlight: The World According to Google).

לדברי ערוץ 1, זהו "סרט תעודה בהפקת N.O.S הבודק מה יקרה אם כל הזיכרון האנושי ירוכז ללחיצת כפתור בגוגל? במחשב? כל הספרים, כל העיתונים, כל העבודות האקדמיות ויצירות האמנות ירוכזו בספרייה אחת גדולה דיגיטלית עולמית. גוגל מתקדם בצעדי ענק לקראת המטרה הזאת- מונופול על המידע. מהן אם כן ההשלכות לעובדה שחברה מסחרית אחת תחזיק את המפתח לכל המידע?".

הסרט הופק על ידי VPRO טלוויז'ן, ערוץ הולנדי, בבימוי איחסברנד ואן וילן. במקומות שונים בעולם הוא הופץ תחת השם החלופי "גוגל - מאחורי המסך" (Google - Behind The Screen). אפשר לצפות בו בגרסת וידאו זורם - באתר גוגל וידאו. אורכו: כ-50 דקות.

בין המרואיינים המרכזיים בסרט - וינטון סרף, פרופסור מזוקן שכאילו נלקח מתוך הפרק השלישי של המטריקס - זהו המהנדס שפיתח ביחד עם רוברט קאהן את פרוטוקול האינטרנט (TCP/IP), ומכונה לעתים "האבא של האינטרנט"; סרף החל לעבוד בגוגל רק בספטמבר 2005, כך שהוא אינו משתייך לצוות ההקמה של החברה. כנראה שהוא נבחר לתפקיד בגלל התדמית החיובית שהוא משדר (חלוץ אינטרנט ג'נטלמני), וכחלק מהנסיון לשכור אנשי-מפתח שיפיצו את המותג הגוגלי בחוגי מדענים ומהנדסים ברחבי העולם. 

מרואיינת מעניינת יותר, וגם פוטוגנית במיוחד, היא מאריסה מאייר, בלונדה חכמה ומוכשרת - המהנדסת הראשונה בגוגל, המתמחה בבינה מלאכותית ובממשקי משתמש שונים. היא היתה אחראית, בין השאר, על בינאום גוגל, ויצירת למעלה מ-100 גרסאות שונות לכל מדינות העולם, כולל ישראל. מאייר מדברת בשצף-קצף, חושבת מהר ולא מפסיקה לחייך. אי אפשר לתפוס אותה במילה, וההקפדה היתרה שלה על הניסוחים התאגידיים מעוררת השתאות, אך לא רתיעה.

הסרט מתמקד בסוגיית "האח הגדול" - הפחד מפני ריכוז כל הידע האנושי במקום אחד. גוגל מוצג כאן ככוח עולה, שמצליח לנכס לעצמו נתחים משמעותיים ממאגר הנתונים האנושי. הפחד מניצול המידע בידי גוגל, כתאגיד בינלאומי בעל שאיפות יומרניות, הוא מובן ולגיטימי. אלא שגוגל ממש לא יוצא רע במיוחד מן הסרט הזה, שאולי נשמע ביקורתי על הנייר - אך בפועל מחמיא מאוד לאנשי גוגל ולפעילותם עד כה. יוצרי הסרט לא מצאו מרואיינים שמצליחים לשכנע את הצופה בטיעון לפיו אכן נגרם נזק אמיתי לאנשים אמיתיים, כתוצאהישירה של פעילות מכוונת מצידם של גוגל ושות'.

אחד המתנגדים המעניינים ביותר לפרויקטים היומרניים של גוגל בתחום סריקת הספרים הוא מייסד ארכיון האינטרנט, ברוסטר קייל (Brewster Kahle). מבחינתו של קייל, אין שום סיבה שבעולם שפרויקטים כמו "גוגל ספרים" יבוצעו על ידי תאגידים בעלי כוונות רווח. קייל מאמין שהמידע שייך, בסופו של דבר, לציבור הרחב - ולא לחברות בעלות אינטרסים צרים. לכן הוא סובר שהממשלה צריכה לתמוך במאמציהם של ארגונים ללא כוונת רווח, שיארגנו את המידע באופן נגיש ושוויוני בלי לחשוב על רווחים לטווח הקצר.

בפני יוצרי הסרט, שלרשותם עמדו תקציבים מוגבלים וזמן הפקה מועט, עמדו מכשולים לא מעטים: גוגל, בהיותה חברה ציבורית המגנה על פרטיותה מכוח דיני התאגידים, יכולה למנוע מכל אדם לגשת אל חוות השרתים האימתניות שלה. גוגל גם יכולה לבחור את המרואיינים שלה, לקבוע את כללי הראיון ולבחור את השאלות שיישאלו. לעומת זאת, המבקרים המלומדים והמתנגדים של גוגל עומדים בפני סיכונים משמעותיים, כיוון שפרקליטי גוגל תמיד יוכלו לתבוע אותם דיבה בבית המשפט על כל התבטאות חריפה, ולרושש אותם בהליכים משפטיים ארוכים. רק הציבור הרחב מסוגל להתמודד מול תאגידי-ענק כמו גוגל, ובינתיים הוא מתקשה להבין מה רע כל כך במנוע הזה. אחרי הכל, גוגל היא מכונה חכמה שרק מעמידה פנים כאילו היא מכונה פשוטה.

השורה התחתונה: "העולם על פי גוגל" הוא סרט שעושה יחסי ציבור מצויינים לתאגיד הענק ששמו "גוגל", במסווה מטעה של עיתונות חוקרת. המדיום הטלוויזיוני עושה חסד עם המרואיינים הסימפטיים של גוגל, והופך את הביקורת המוצדקת והחשובה של מתנגדיו לפטפוט אקדמי בלי משמעות אמיתית. קשה להמחיש את הצד האפל של גוגל בעולמנו כיום, וניכר שיוצרי הסרט לא רצו להיכנס חזק מדי במנוע החיפוש החזק והיעיל ביותר בשוק. סביר להניח שנוכל לקבל סרטים חריפים ואפקטיביים  יותר רק בעוד מספר שנים, כאשר כלי התקשורת יתעשתו, יתפכחו ויצליחו לאסוף ראיות פוטוגניות יותר לנזקים שגורם גוגל לעולם המידע.

(גם NRG פרסמו מאמר דומה מאת עדיה אמרי אור)

הוסף רשומת תגובה
כל הזכויות שמורות לבלוג חופש החיפוש 2007-2012