25.12.2006

העולם על פי גוגל - הסרט ששודר בערוץ 1

[פורסם במקור ב-25/12/06, בבלוג הישן]

ביום ראשון, ה-24 לדצמבר 2006, ב-21:40, היה שווה לשלם את האגרה.

במסגרת "הסיפור האמיתי"- סדרת סרטי תעודה שעוסקים בנושאים אנושיים וחברתיים, הוקרן הסרט התיעודי "בקלייט: העולם על פי גוגל" (Backlight: The World According to Google).

לדברי ערוץ 1, זהו "סרט תעודה בהפקת N.O.S הבודק מה יקרה אם כל הזיכרון האנושי ירוכז ללחיצת כפתור בגוגל? במחשב? כל הספרים, כל העיתונים, כל העבודות האקדמיות ויצירות האמנות ירוכזו בספרייה אחת גדולה דיגיטלית עולמית. גוגל מתקדם בצעדי ענק לקראת המטרה הזאת- מונופול על המידע. מהן אם כן ההשלכות לעובדה שחברה מסחרית אחת תחזיק את המפתח לכל המידע?".

הסרט הופק על ידי VPRO טלוויז'ן, ערוץ הולנדי, בבימוי איחסברנד ואן וילן. במקומות שונים בעולם הוא הופץ תחת השם החלופי "גוגל - מאחורי המסך" (Google - Behind The Screen). אפשר לצפות בו בגרסת וידאו זורם - באתר גוגל וידאו. אורכו: כ-50 דקות.

בין המרואיינים המרכזיים בסרט - וינטון סרף, פרופסור מזוקן שכאילו נלקח מתוך הפרק השלישי של המטריקס - זהו המהנדס שפיתח ביחד עם רוברט קאהן את פרוטוקול האינטרנט (TCP/IP), ומכונה לעתים "האבא של האינטרנט"; סרף החל לעבוד בגוגל רק בספטמבר 2005, כך שהוא אינו משתייך לצוות ההקמה של החברה. כנראה שהוא נבחר לתפקיד בגלל התדמית החיובית שהוא משדר (חלוץ אינטרנט ג'נטלמני), וכחלק מהנסיון לשכור אנשי-מפתח שיפיצו את המותג הגוגלי בחוגי מדענים ומהנדסים ברחבי העולם. 

מרואיינת מעניינת יותר, וגם פוטוגנית במיוחד, היא מאריסה מאייר, בלונדה חכמה ומוכשרת - המהנדסת הראשונה בגוגל, המתמחה בבינה מלאכותית ובממשקי משתמש שונים. היא היתה אחראית, בין השאר, על בינאום גוגל, ויצירת למעלה מ-100 גרסאות שונות לכל מדינות העולם, כולל ישראל. מאייר מדברת בשצף-קצף, חושבת מהר ולא מפסיקה לחייך. אי אפשר לתפוס אותה במילה, וההקפדה היתרה שלה על הניסוחים התאגידיים מעוררת השתאות, אך לא רתיעה.

הסרט מתמקד בסוגיית "האח הגדול" - הפחד מפני ריכוז כל הידע האנושי במקום אחד. גוגל מוצג כאן ככוח עולה, שמצליח לנכס לעצמו נתחים משמעותיים ממאגר הנתונים האנושי. הפחד מניצול המידע בידי גוגל, כתאגיד בינלאומי בעל שאיפות יומרניות, הוא מובן ולגיטימי. אלא שגוגל ממש לא יוצא רע במיוחד מן הסרט הזה, שאולי נשמע ביקורתי על הנייר - אך בפועל מחמיא מאוד לאנשי גוגל ולפעילותם עד כה. יוצרי הסרט לא מצאו מרואיינים שמצליחים לשכנע את הצופה בטיעון לפיו אכן נגרם נזק אמיתי לאנשים אמיתיים, כתוצאהישירה של פעילות מכוונת מצידם של גוגל ושות'.

אחד המתנגדים המעניינים ביותר לפרויקטים היומרניים של גוגל בתחום סריקת הספרים הוא מייסד ארכיון האינטרנט, ברוסטר קייל (Brewster Kahle). מבחינתו של קייל, אין שום סיבה שבעולם שפרויקטים כמו "גוגל ספרים" יבוצעו על ידי תאגידים בעלי כוונות רווח. קייל מאמין שהמידע שייך, בסופו של דבר, לציבור הרחב - ולא לחברות בעלות אינטרסים צרים. לכן הוא סובר שהממשלה צריכה לתמוך במאמציהם של ארגונים ללא כוונת רווח, שיארגנו את המידע באופן נגיש ושוויוני בלי לחשוב על רווחים לטווח הקצר.

בפני יוצרי הסרט, שלרשותם עמדו תקציבים מוגבלים וזמן הפקה מועט, עמדו מכשולים לא מעטים: גוגל, בהיותה חברה ציבורית המגנה על פרטיותה מכוח דיני התאגידים, יכולה למנוע מכל אדם לגשת אל חוות השרתים האימתניות שלה. גוגל גם יכולה לבחור את המרואיינים שלה, לקבוע את כללי הראיון ולבחור את השאלות שיישאלו. לעומת זאת, המבקרים המלומדים והמתנגדים של גוגל עומדים בפני סיכונים משמעותיים, כיוון שפרקליטי גוגל תמיד יוכלו לתבוע אותם דיבה בבית המשפט על כל התבטאות חריפה, ולרושש אותם בהליכים משפטיים ארוכים. רק הציבור הרחב מסוגל להתמודד מול תאגידי-ענק כמו גוגל, ובינתיים הוא מתקשה להבין מה רע כל כך במנוע הזה. אחרי הכל, גוגל היא מכונה חכמה שרק מעמידה פנים כאילו היא מכונה פשוטה.

השורה התחתונה: "העולם על פי גוגל" הוא סרט שעושה יחסי ציבור מצויינים לתאגיד הענק ששמו "גוגל", במסווה מטעה של עיתונות חוקרת. המדיום הטלוויזיוני עושה חסד עם המרואיינים הסימפטיים של גוגל, והופך את הביקורת המוצדקת והחשובה של מתנגדיו לפטפוט אקדמי בלי משמעות אמיתית. קשה להמחיש את הצד האפל של גוגל בעולמנו כיום, וניכר שיוצרי הסרט לא רצו להיכנס חזק מדי במנוע החיפוש החזק והיעיל ביותר בשוק. סביר להניח שנוכל לקבל סרטים חריפים ואפקטיביים  יותר רק בעוד מספר שנים, כאשר כלי התקשורת יתעשתו, יתפכחו ויצליחו לאסוף ראיות פוטוגניות יותר לנזקים שגורם גוגל לעולם המידע.

(גם NRG פרסמו מאמר דומה מאת עדיה אמרי אור)

30.11.2006

הפער הדיגיטלי במנועי החיפוש: מסעודה מגגלת

[פוסט היסטורי, פורסם במקור ב-30/11/06 בבלוג הישן]

האם מסעודה משדרות, זו שצופה קבוע בערוץ שתיים, יודעת לגגל?

האם אנטולי מאשקלון, שעלה לפני 10 שנים מאוקראינה, יודע מה זה קישורים ממומנים?

והאם דוד כהן מבני-ברק, אברך עם 4 ילדים, מסוגל לנסח שאילתת חיפוש מורכבת?

התשובה היא: לא, לא ולא. זהו הפער הדיגיטלי בתחום מנועי החיפוש.

במאמרו מה-20 בנובמבר, מסביר גורו השימושיות ד"ר ג'ייקוב נילסן מדוע הפער הדיגיטלי הוא תלת-מימדי. לאנשים רבים מדי אין אפשרות לרכוש מחשב ולהתחבר לרשת, אך גם כאשר הם מצליחים למצוא את הכסף ומתחילים לגלוש, קשה להם להשתמש ברשת. קשה להם להקליד, קשה להם להבין מה מופיע על המסך, קשה להם לחפש וקשה להם למצוא. התוצאה: הם אינם מסוגלים למצות את הפוטנציאל הטמון באינטרנט.

אין כמעט שיח ציבורי על נושא הפער הדיגיטלי של החיפוש באינטרנט. כבר עכשיו ברור שיש פער עצום בין היכולת והמיומנויות של מחפשים מתקדמים (אקדמאים, מהנדסים, מנהלי אתרים) ובין אלו של מחפשיםממוצעים (צווארון לבן) ומחפשים מתחת-לממוצע (צווארון כחול). ולא - לא מדובר בתושבי העולם השלישי, אלא אנשי העולם השני והראשון, כולל מדינות מערביות לגמרי.


מה הרוב לא יודע על חיפוש באינטרנט
  • רוב המידע בעולם עדיין לא נמצא באינטרנט
  • שאילתות מורכבות מביאות תוצאות טובות יותר
  • קישורים ממומנים אינם בהכרח רלוונטיים
  • שלושת התוצאות הראשונות אינן בהכרח הטובות ביותר
  • מנועי החיפוש לעולם אינם אובייקטיביים - הם תמיד סובייקטיביים
  • הרשת כולה גדולה עשרות מונים מן המאגרים הקטנים של מנועי החיפוש
  • ניסוח שאילתות מדויקות דורש שימוש ב"גרשיים", מינוס (-), פלוס (+) ודומיינים (:site)
  • מנועי חיפוש פנימיים באתרים מביאים תוצאות עמוקות יותר מכל מנוע חיפוש חיצוני
  • אם התוצאות אינן משביעות רצון, אין ברירה אלא לנסח שאילתות שונות
  • היכרות מעמיקה עם השפה האנגלית היא חובה כדי למצוא מידע בעולם
  • שימוש ב"מטמון" (Cache) מזרז מאוד איתור מילות מפתח רלוונטיות בגוף טקסטים
  • מילות מפתח פשוטות בשפה 'נמוכה' אינן מספיקות כדי להבין נושא ממוקד
  • יכולת הקלדה עיוורת ומהירה משפרות את היכולת לנסח שאילתא ולשפר אותה
  • יכולת סריקת טקסטים, קריאה מהירה וניווט זריז הופכת את החיפוש ליעיל יותר
  • משתמשים רבים אינם מסוגלים  לתרגם את הצרכים שלהם לשאילתות חיפוש

40% מן האוכלוסיה מתקשה בקרוא-וכתוב
גם מי שסיים בית ספר תיכון מתקשה להתמודד עם הכמות והמורכבות של הטקסטים באינטרנט. בפני המשתמשים במנועי חיפוש עומדת רשת עצומת-מימדים, עמוסה בדפים רלוונטיים. לכן קשה מאוד לעשות סדר בערימות המידע ההולכות-וגובהות.

ע"פ נילסן, כ-40% מן האוכלוסיה (כנראה שלא רק בארה"ב, אלא בכל מדינה) מאופיינים ברמה נמוכה של קריאה וכתיבה. מדובר באנשים שלא הגיעו לאוניברסיטה, ולחלקם אין תעודת בגרות. עולים חדשים, נשים במגזרים מסורתיים ופנסיונרים שהחמיצו את היכולת להסתגל אל מהפיכת האינטרנט - אלו קורבנות נפוצים בארצנו. "עמך" לא קוראים מהר מספיק, לא כותבים מילים מסובכות בכתיב נכון, ומתקשים באופן כללי לטפל במידע טקסטואלי בלי להרים ידיים.

הפער הדיגיטלי בתחום מנועי החיפוש בולט במיוחד בכל מה שקשור לשימוש בשפה האנגלית. בישראל, גם ילידי הארץ מתקשים בניסוח שאילתות באנגלית. רוב המידע באינטרנט לא כתוב בעברית, ולעתים ידע מינימלי בשפה האנגלית עושה את כל ההבדל בין תוצאות חיפוש טובות ובין ייאוש מוחלט. שימוש ב"גוגל ישראל" פותח בפני הגולש הישראלי כמות מוגבלת מאוד של מידע ממוקד. שימוש ב"גוגל.קום", לעומת זאת, הוא כלי בעל עוצמה בלתי מוגבלת. 


משפטים אופייניים לסובלים מפער דיגיטלי בתחום החיפוש
  • "לא הבנתי מה כתוב שם"
  • "חיפשתי שעה ולא מצאתי כלום"
  • "הגעתי לאיזה אתר, אבל בסוף זה לא היה מה שרציתי"
  • "חיפשתי בגוגל אבל קיבלתי המון תוצאות ולא ידעתי מה לבחור"
  • "עשיתי חיפוש אבל שום דבר לא היה קשור"
  • "בדקתי כמה אתרים, ואחרי שעה עזבתי את זה"
  • "אין לי כוח לחפש, בסוף החלטתי פשוט להתקשר בטלפון"
  • "אני לא יכול לקרוא הרבה באינטרנט, זה עושה לי כאב ראש"
  • "כל התוצאות נראות לי דומות, לא מבין מה ההבדל"

איך מצמצמים את הפער
הפסימיסטים ימשיכו לומר שאין ברירה: תמיד יהיו מומחים, מתחילים ובורים מוחלטים. האופטימיסטים ינסו להיתלות בעובדה שמחירי המחשבים ממשיכים לרדת בהדרגה. אך נגישות למחשבים עצמם אינה מספיקה כלל. כדאי להיזכר בציטוט של אחד מן הפועלות המסכנות בעולם השלישי, שעבדה במפעל להרכבת מחשבים ואמרה לכותבת הספר "נו לוגו" את המשפט האלמותי: "העובדה שאנחנו מרכיבים מחשבים לא אומרת שאנחנו יודעים להשתמש בהם".

רבים טוענים שהדור שאחרי הפנסיה (60-80) - אבוד בכל מקרה. דור הביניים (40-60) מתייעץ באופן תדיר עם הדור הצעיר, זה שנמצא בשנות העשרים והשלושים לחייו. רק "ילדי האינטרנט" (8-18) יאמצו את המדיום הזה בצורה טבעית. דור הביניים ימשיך להיאבק כדי להגיע להישגים מינימליים. אליטת האינטרנט -- האנשים שעובדים ברשת וחיים אותה מדי יום -- תמשיך להגביר את הפער בינה ובין שאר האוכלוסיה, כי יש לה אינטרס כלכלי לעשות זאת. 

הפער הדיגיטלי הוא בגדר עובדה קיימת, ובתחום החיפוש הוא בולט מיד. סטודנטים שהשתמשו במנועי חיפוש במהלך לימודיהם כדי למצוא מידע -- כבר הפנימו את חשיבותו של הכלי, אך לא כולם למדו עדיין לחפש בצורה שיטתית ויסודית. ישראלים מבוגרים יותר, שלא הספיקו להיכנס אל עובי הקורה, ימשיכו להזין שאילתות פרימיטיביות ולהתייאש בסוף כל נסיון. אלו האנשים שלא יחליפו את עמוד הבית שהגיע עם הדפדפן כברירת-מחדל; שיסתמכו על מנוע חיפוש אחד בלבד; שילכו כמו "צאן לטבח" (ביטוי שהשתמש בו נילסן) אל מה שתאגידי האינטרנט הגדולים הכינו בשבילם.

האם קורסים ממשלתיים בחיפוש מידע יפתרו חלק מהבעיה? האם ערוצי הטלוויזיה צריכים להתגייס ולעזור? ומה עם בתי הספר התיכוניים? האם לא הגיע הזמן להכניס את מנועי החיפוש אל שיעורי הבית של תלמידי היסודי, חטיבות הביניים ובחינות הבגרות? האם יש כלי יעיל יותר, מהיר יותר וחזק יותר להשיג מידע כיום מלבד מנוע חיפוש? ספריות בתי הספר הן כמו טיפה זעירה באוקיינוס סוער של מידע קריטי לחיינו.

דווקא בגלל שישראל מתייחסת לעצמה בתור מעצמת היי-טק קטנה וערמומית, נראה שאין מנוס מהתערבות שלטונית. אם הממשלה תפעיל קורסים יעילים בחיפוש מידע (גם באנגלית), ניתן יהיה לשפר באופן משמעותי את פוטנציאל ההשתכרות של בוגרי הקורסים, ואת יכולתם להשתלב בכלכלה הדיגיטלית הגלובלית. אנשים אלו יוכלו למצות את האינטרנט ככלי לשיפור רמת חייהם, ולהיות אזרחים פעילים יותר. אין טעם להשאיר את התחום הזה למידענים מקצוענים, הדורשים מחיר גבוה מדי עבור שירותיהם.

שאלת הפער הדיגיטלי אינה איכותית אלא כמותית: אין עוררין על כך שפערים דיגיטליים תמיד יתקיימו באוכלוסיה. השאלה היא עד כמה הפער גדול בין המגזרים השונים.

בארה"ב, למשל, התרבות הדומיננטית מוכנה לחיות בשלום עם פערים גדולים ברמת ההשכלה, ההכנסה והמעמד. באירופה, לעומת זאת, יש נסיון מתמשך לצמצם את הפערים בין העשירים לעניים. בסין, למשל, הצנזורה של השלטון הדיקטטורי מעכבת את מצב ההשכלה במדינה ואת נגישות האזרחים למידע על העולם. השלטון הסיני מפחד מן האינטרנט, וכדאי לישראל לנצל את הפחד הזה כדי להשיג יתרון תחרותי אונליין.

מכיוון שהאינטרנט הוא כלי ציבורי המבוסס על חינוך ומידע חופשי, כדאי למדינה קטנה ועתירת-ידע כמו ישראל לעודד את אזרחיה להשתמש בו בצורה אופטימלית. הפערים הדיגיטליים יישארו איתנו עוד הרבה מאוד זמן, אבל המאמץ הסיזיפי לגרום לצימצומם שווה את התוצאה.


22.11.2006

תלות במנועי חיפוש: עוד תגלית של גוגל אנליטיקס

 [פוסט שפורסם במקור ב-22/11/06, בבלוג הישן]

עד כמה אתרים תלויים במנועי חיפוש? תלות במנועי חיפוש (או בקיצור, תב"ח) היא תופעה מוכרת בקרב אתרים ישראלים רבים כיום, מסיבות מגוונות. אתרים שאינם משקיעים בפרסום, שאין מאחוריהם מותג חזק במציאות הפיזית, או שיש להם כמות דפים גדולה ומוניטין גבוה במנועי החיפוש -- מגלים שחלק משמעותי מן התנועה מגיעה משני מנועים מרכזיים (גוגל + וואלה) בתוספת כמה אינדקסים משניים (נענע + MSN ישראל).

30.10.2006

נשק יום הדין: בניית קישורים

[פורסם במקור ב-30/10/06, בבלוג הישן]

אם תגיד לאדם ברחוב "בניית קישורים", הוא יחשוב שאתה מדבר על אמנות הקומבינה הישראלית: להכיר את הבן-דוד של האחות של החבר של פקיד מס ההכנסה שלך. אבל בניית קישורים היא, מסתבר, אמנות הקומבינה של קידום אתרים במנועי חיפוש.

הגודל בהחלט קובע - גם במקרה של מנועי חיפוש

[פורסם במקור ב-30/10/06 בבלוג הישן]

מיהו האתר הגדול ביותר בישראל - מבחינת היקף הדפים?

תשובה אפשרית לכך ניתן למצוא ע"י בדיקה כמותית דרך האינדקס של גוגל.

29.10.2006

גילוי נאות, או: מדוע צריך להפסיק לעבוד על משתמשים במנועי חיפוש

[פורסם במקור ב-29/10/06, בבלוג הישן]


יש מנועי חיפוש בישראל שמצפים מן הגולש לדעת אנגלית כדי לגלוש בהם.
העובדה שחלקים גדולים באוכלוסיה אינם יודעים מילה אחת באנגלית (ילדים, עולים חדשים, ערבים, חרדים, קשישים) - אינה מעניינת אותם.

27.10.2006

הספר: הסיפור של גוגל (וייז, מאלסיד, 2005)

[פורסם במקור ב-27/10/06]

במזל-טוב תורגם לעברית הספר "הסיפור של גוגל" (הוצאת מטר 2006, 271 עמודים, כריכה קשה), שיצא בארה"ב כבר בנובמבר 2005. הספר, מאת דיויד וייז ומרק מאלסיד, רוכב על גל ענק של השתפכות תקשורתית כלפי גוגל המונפקת, זו שהפכה הרבה משקיעים למליונרים, וממשיכה להדהים את וול-סטריט כמעט מדי יום.

אם במקרה של החיפוש מאת ג'ון בטל, ספר שנסחף בהערצתו לכוכבי ענף החיפוש, היה אפשר עוד להתרשם שמדובר במבט שקול ומאוזן על תעשיית מנועי החיפוש, הרי שבמקרה של 'הסיפור של גוגל' מסתבר שהפעם המחברים פשוט הלכו רחוק מדי עם הצד התעמולתי, הנאיבי והשטחי של המיתולוגיה הגוגלית.

כל הזכויות שמורות לבלוג חופש החיפוש 2007-2012